לנו כואב יותר: המפה העולמית שחושפת את פערי הכאב בין נשים לגברים

אם לפעמים נדמה לך שאת סובלת מכאבים בתדירות גבוהה יותר מהגברים שסביבך, מחקר חדש מציע שהתחושה הזאת אינה מקרית. ניתוח גלובלי שפורסם בכתב העת הרפואי Nature Medicine ממפה דיווחי כאב מהילדות ועד גיל מאה ויותר, ומצביע על מגמה עקבית: נשים מדווחות על כאב בתדירות גבוהה יותר ובעוצמה חזקה יותר מגברים, כמעט בכל אזור בגוף ובכל עשור בחיים.

הניתוח מבוסס על נתונים של יותר משישה מיליון נשים וגברים מ־118 מדינות, שנאספו בין 1990 ל־2025. החוקרים חילקו את הגוף ל־11 אזורים, ובחנו כיצד משתנים דפוסי הכאב לפי גיל, מין ומדדים חברתיים־כלכליים. לפי הסקירות, נשים דיווחו על כאב גופני בשיעור גבוה בכ־16 אחוזים מזה של גברים. הפער גדל ככל שעוצמת הכאב עולה.

>> מעבר למשככים: מחקר חדש מצא דרך מפתיעה להקל על כאב כרוני

איפה הפער מורגש במיוחד?

ההבדלים הבולטים ביותר נמצאו בכאבי פנים: נשים דיווחו עליהם בתדירות גבוהה ב־83 אחוזים לעומת גברים. בכאבי ראש הפער הגיע ל־74 אחוזים, ובכאבי קיבה ובטן ל־60 אחוזים. יחס השכיחות בין נשים לגברים עמד על כ־1.16 בכאב כלשהו, על 1.52 בכאב בעוצמה גבוהה ועל 1.50 בכאב כללי. במילים אחרות, ככל שהכאב חמור יותר, כך גדל הפער בין המינים.

הדפוס הזה חוזר כמעט בכל אזורי הגוף שנבדקו: ראש, פנים, צוואר וכתף, כף הרגל והקרסול, כף היד והזרוע, מרפק, חזה, גב, בטן, ירך וברך. מדובר באחד הניתוחים המתואמים הרחבים שנעשו בתחום האפידמיולוגיה של כאב.

הגוף משתנה, וגם הכאב

לאורך החיים, שיעור המדווחים על כאב גופני כלשהו עולה מכ־30 אחוזים בגיל חמש לכ־70 אחוזים אחרי גיל מאה. כאב בעוצמה גבוהה מגיע לשיא סביב גיל 50, ואילו שכיחות הכאב הכללי מגיעה לשיא מאוחר יותר, סביב גיל 70. גם עוצמת הכאב הממוצעת גבוהה במיוחד באמצע החיים.

לכל סוג כאב יש מסלול משלו: כאבי בטן מגיעים לשיא סביב גיל 23, וכאבי ראש סביב גיל 34, ולאחר מכן שכיחותם יורדת. לעומתם, כאבי שריר ושלד, ובהם כאבי גב, ירך וברך, נעשים שכיחים יותר בעשורים המאוחרים. כאבי גב לבדם משפיעים על כ־40 אחוזים מהאנשים וקשורים לעומס משמעותי של מוגבלות. ארגון הבריאות העולמי מדגיש כיום גישה משולבת לטיפול בכאב גב תחתון, המותאמת למכלול הגורמים הביולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים, ועשויה לכלול התערבויות גופניות, פסיכולוגיות וחינוכיות ולעיתים גם טיפול תרופתי.

גם למקום שבו אנחנו חיות יש משמעות

הגיל אינו הגורם היחיד שמשפיע על הכאב. אחרי גיל 40 מתרחבים ההבדלים בין אזורים בעולם בעלי רמות פיתוח שונות. בקרב בני ובנות 80 ומעלה, הפער בשכיחות הכאב הגופני בין אזורים עם מדד פיתוח אנושי נמוך לגבוה מגיע לכ־30.6 אחוז. בכאבי מפרקים הפער הוא כ־21 אחוז, ובכאבי גב תחתון כ־20.2 אחוז. הנתונים מרמזים כי כאב אינו רק עניין של גוף. עבודה פיזית, מצב כלכלי, נגישות לטיפול, פעילות גופנית, תזונה, מחלות נלוות והאפשרות לקבל אבחון ושיקום עשויים כולם להשפיע על הכאב, במיוחד בגיל המבוגר.

כשהרפואה לא תמיד רואה את ההבדל

הפערים בין נשים לגברים מעלים גם שאלות על האופן שבו הרפואה חוקרת כאב ומטפלת בו. במשך שנים רבות נשען המחקר הקליני במידה רבה על נתונים שנאספו מגברים, דבר שהקשה על גיבוש הנחיות טיפול המותאמות לנשים.

ד"ר סוצ'טה גרג, מומחית לכאב כרוני מהקולג' לרפואה של אוניברסיטת סינסינטי באוהיו, אמרה כי המחקר הוא תוספת חשובה לתחום ומערער חלק מהנתונים הקיימים. היא מדגישה כי רבות מהראיות מתארות שכיחות כאב בנקודת זמן או בתקופה מסוימת, ולא בהכרח כאב כרוני מתמשך. לדבריה, התמונה מורכבת ומשלבת ביולוגיה והורמונים, גורמים פסיכולוגיים והשפעות חברתיות. הפערים בכאבי פנים, בטן וראש, למשל, חופפים לעיתים לשנות הפוריות. מחקרים מסוימים מציעים גם מסלולים חיסוניים שונים בכאב נוירופתי אצל גברים ונשים, אך הממצאים הללו מבוססים בעיקר על מודלים בבעלי חיים. נוסף על כך, מצבים הקשורים למערכת הרבייה הנשית, כמו כאבי מחזור, אנדומטריוזיס וכאב אגני, עשויים לתרום לשכיחות הגבוהה יותר של כאבי בטן בקרב נשים.

חשוב לזכור גם את מגבלות המחקר: מאחר שהמפות נשענות ברובן על דיווחי כאב מהתקופה האחרונה, הן אינן משקפות בהכרח כאב כרוני. לא תמיד אפשר להבחין בנתונים הזמינים בין כאב חולף לכאב מתמשך. ובכל זאת, עולה מהם מסר משמעותי: לכאב יש דפוסים שמשתנים לאורך החיים ומושפעים גם מהסביבה שבה אנחנו חיות. ההכרה בהבדלים בין נשים לגברים אינה אומרת שכל אישה תחווה כאב באותו אופן, אלא שהבנת הכאב מחייבת להקשיב למגוון החוויות ולפתח טיפול מדויק, רגיש ומבוסס ראיות יותר.