כל מה שלא רציתן לדעת על טחורים אבל לא היתה לכן ברירה

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

מהן הסיבות להופעת הטחורים, איך מאבחנים ומטפלים, ואילו מזונות כדאי לאכול כדי להתמודד עם התופעה?

88 שיתופים | 132 צפיות

טחורים הם מצבור של ורידים בפי הטבעת הנוטים להימתח בעת לחץ. תפקידם הוא להגן על אזור פי הטבעת, לסייע בסגירה הרמטית ולרכך את תעלת פי הטבעת. הסיבות השכיחות לטחורים הן שהותממושכת בשירותים במצב כריעה והתאמצות יתר בשעת היציאה, הזדקנות ומצב שלעצירות כרונית.הסיבה העיקרית להופעת הסימפטומים היא עצירות ויציאות לא סדירות. נשים סובלות יותר מגברים מעצירות, וילדים אמנם סובלים מעצירויות, אך במקרים נדירים מטחורים. סיבות נוספות להתפרצות טחורים: לחץ וסטרס אצל מי שמלכתחילה יש נטייה לכך, וכן בעיה בכלי דם ועודף משקל. לא הוכח קשר גנטי להופעת טחורים.

במצב של מאמץ בזמן היציאות, הלחץ בחלל הבטן עולה. הטחורים הפנימיים עלולים להתנפח ולהיפצע מהצואה, דבר הגורם לדימום מפי הטבעת. כשהטחורים החיצוניים מתנפחים, נוצרים גושים עגולים בפתח של פי הטבעת.

>> כל הטיפולים הטבעיים נגד טחורים

ומה בזמן הריון?

טחורים המופיעים לקראת סוף ההריון נגרמים כתוצאה מלחץ של הרחם על כלי הדםבאזור האגן המקשה על זרימת הדם בווריד ומלחץ על מערכת העיכול בשל כמות הנוזלים המצטברת בחלל זה ונפח העובר. לכך נוספים השינויים ההורמונליים בזמן ההריון והשכיחות המוגברת לעצירות, שנטילת תכשירי ברזל היא אחת מהן.

על פי ההערכות, כ-15 אחוזים מהנשים ההרות סובלות מטחורים, במיוחד בטרימסטר השלישי. בדרך כלל טיפול מסורתי מקל על התופעה וברוב המקרים היא תחלוף זמן קצר לאחר הלידה. אמנם ניתן לבצע כל טיפול בטחורים גם בזמן הריון, אולם מכיוון שברוב המקרים הטחורים חולפים לאחר הלידה, נהוג להמתין עד אז, אלא אם כן קיים סיבוך מיוחד.

איך תדעו אם אתם סובלים מטחורים?

  • האבחנה חייבת להתבצע על ידי רופא. המומחה בטיפול בטחורים נקרא פרוקטולוג או כירורג קולורקטלי.
  • האבחנה נעשית באמצעות בדיקה גופנית של פי הטבעת ובעזרת המידע שהחולה מוסר לרופא על תלונותיו.
  • במצב של טחורים פנימיים האבחון ייעשה על ידי בדיקה פנימית ידנית או על ידי מכשיר האנדוסקופ. הבדיקה אינה נעימה אך היא הכרחית לצורך ההבחנה בין התופעות השונות שעלולות לפקוד את פי הטבעת.
  • חשוב לציין כי לא בכל פעם שיש כאבים באזור פי הטבעת או דימום ממנו מדובר בטחורים. בחלק גדול מהמקרים בדיקת הפרוקטולוג מגלה שמדובר בבעיה אחרת, כמו פיסורה (סדק) בפי הטבעת.

איך מטפלים?

ישנן שלוש רמות של טיפול בטחורים:

1. טיפול שמרני: כולל בעיקר טיפול בעצירות ושתייה מרובה. ההמלצה היא להעשיר את התפריט הרגיל בסיבים תזונתיים ובשתייה של שני ליטר נוזלים לפחות ליום (לא כולל אלכוהול או משקאות המכילים קפאין). מזונות עשירים בסיבים אפשר להשיג בכל הסופרמרקטים, הכוונה בעיקר לדגני בוקר המכילים סיבים רבים והקפדה על אכילת פירות וירקות, עם עדיפות לירוקים, ועם הקליפות. בין הירקות העשירים בסיבים: תרד, ברוקולי וחסה.

2. טיפולים מרפאתיים: טיפולים המבוצעים על ידי פרוקטולוג במרפאה. הטיפולים המוכרים ביותר הם קשירת טחורים על ידי גומיות (מדובר בפעולה קצרה שאינה כואבת, במהלכה מורכבת גומייה על אחד הטחורים. מטרת הקשירה היא להפסיק את אספקת הדם לטחור ולגרום לנשירתו מאזור פי הטבעת). קיימים טיפולים נוספים כמו הזרקות של חומרים מקרישים, אור אינפרה-אדום והקפאה. לכל שיטה שיעורי ההצלחה והסיבוכים שלה, כאשר השיטה המוצלחת ביותר מביניהן היא קשירה על ידי גומיות.

3. ניתוחים: מיועדים בעיקר למקרים הקשים שבהם כל הטיפולים האחרים נכשלו. יש כמה שיטות לניתוח טחורים, תלוי במצב המטופל. הניתוחים הסטנדרטיים הם סוגים שונים של כריתות טחורים במטרה לפתור את הבעיה.ההחלטה על סוג הניתוח תלויה בניסיונו של המנתח בכל אחת משיטות הטיפול, ברצונו של החולה ובמצב הטחורים.הניתוחים הנפוצים:

PPH: בשנת 1998 הומצא ניתוח ה-PPH על ידי הכירורג האיטלקי פרופ' אנטוניו לונגו. מטרת הניתוח אינה לכרות את הטחורים, אלא לגרום להם להיכנס בחזרה למקומם הטבעי בתוך פי הטבעת ובמקביל גם לנתק את אספקת הדם אליהם. הדבר מבוצע על ידי מכשיר מיוחד, שדכן כירורגי. הניתוח אינו כואב כי הוא מבוצע בתוך הרקטום שבו אין סיבי עצבים.


חשוב לשתות לפחות 10 כוסות מים ביום. אילוסטרציה: photos to go

ומה בתפריט?

שתיית מים: לפחות 10 כוסות ביום. המים תורמים לתהליך העיכול כפלא. מומלץ לשתות בבוקר על קיבה ריקה כשתי כוסות מים. הן כבר ישפרו את המצב.

סיבים תזונתיים: חשוב מאוד להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים. מומלצת צריכה של כ-30 גרם סיבים תזונתיים ליום למבוגר. חשוב להגביר את צריכת הסיבים בהדרגה מכיוון שהם רכיבים שאינם מתעכלים (בכך למעשה מגדילים את נפח הצואה וגורמים לתנועתיות טובה של מערכת העיכול), ועשויים במינונים גבוהים מדי באופן פתאומי לגרום לגזים ולנפיחות. סיבים מצויים בפירות ובירקות עם קליפתם, בשיבולת שועל, בדגנים מלאים, בקטניות ועוד. צריכה מוגברת של פירות וירקות תתרום להגברת צריכת סיבים תזונתיים וכן ויטמינים ומינרלים, שבין היתר תורמים לשמירה ולבריאות כלי הדם והעור.

ללא משלשלים: להימנע ממשלשלים למיניהם, גם אלה הטבעיים. הם הופכים את המעיים ל"עצלים" ועלולים לפתח תלות בתכשירים אלה. רק במקרים קשים ונדירים מומלץ להשרות שזיפים מיובשים לילה שלם במים ולשתות את המים על קיבה ריקה בבוקר.

פרוביוטיקה: מוצרים המכילים חיידקים פרוביוטיים עשויים לתרום לשיקום הריריות במערכת העיכול. הגבירו את צריכתם.

תזונה נכונה: ככלל, חשוב לשמור על תזונה נאותה ועל הרגלים תזונתיים נכונים – לאכול כל שלוש שעות, לשמור על משקל תקין ולהגביר את הפעילות הגופנית התורמת, בין היתר, להסדרת פעילות מערכת העיכול ולהזרמה תקינה של הדם.