גם להפסיק לעשן, גם להיגמל מסוכר וגם להיות בהודיה? בואו נירגע

לאחרונה נשמעים סביבי יותר ויותר קולות הקוראים לחזרה לשגרה. לאן שאני לא הולכת, לאיזו שיחה שאני לא מצותתת, כל מה שאני שומעת זה "חזרה לשגרה", "מתי כבר נחזור לשגרה", "מה עם קצת שגרה". הגעגועים לשגרה מתעוררים בסביבות ערב סוכות, מגיעים לשיאם במהלך חול המועד ובאים לידי פורקן קתרטי במוצאי שמיני עצרת, שנאמר – שישו ושמחו בשמחת תורה כי תודה לאל – זה תכף נגמר.

>> החלטתי להדחיק את בואו של גיל המעבר. בינתיים זה מצליח

אז החגים אכן נגמרים ולמרות זאת, מוקדם מדי לשמוח, שנאמר – סוף זה תמיד התחלה של משהו הרבה יותר גרוע. ומה בתפריט הפעם? אחרי החגים. מדובר בדיוק במה שעד לא מזמן נראה כמו עתיד רחוק, עליו רק מתבקש להשליך משימות, מטלות בירוקרטיות ומעטפות שמודפס עליהן באדום "התראה אחרונה לפני עיקול". שהרי, למה לדחות סיפוקים כשאפשר לדחות סידורים?

אבל היי, סידורים זה עוד כלום לעומת ה"החלטות לשנה החדשה" – אוסף מטרות ונדרים שגזרנו על עצמנו אי שם לקראת ראש השנה, ברגע נדיר של מוטיבציה ותחושת מסוגלות. אנחנו משנסות מותניים ומיד אומרות לעצמנו – סבבה, אבל נתחיל עם זה רק אחרי החגים. בינתיים אנחנו מנסות להיזכר איפה הנחנו את כוח הרצון.

שני הררי | צילום: באדיבות המצולמת

מי שטרם ניסחה רשימה שכזאת וחוששת להיתקע שנה נוספת עם הגרסה טעונת השיפור של עצמה, מוזמנת לשאוב השראה מהרשת שעולה על גדותיה כתבות, פוסטים וציוצים בנושא. מטבע הדברים והדמוגרפיה, רוב הרעיונות להחלטות ומטרות מתייחסים לשנה האזרחית ולא לתשפ"ד הכשרה, אבל העיקרון זהה – החל מ"להפסיק לעשן", "להתאמן יותר", "לקנות פחות" ו"לאכול בריא" המובנים מאליהם ומוכרים לעייפה, ועד רעיונות למיטיבות לכת: בלוגרית פינטרסט אחת, למשל, מציעה להעיף את המיקרוגל, להתפטר מהעבודה, להקים קרן צדקה ולהתחיל לכתוב "יומן הודיה". אחרת ממליצה על אימוץ חיית מחמד ותודעת שפע. אתר לייף סטייל אמריקאי כלשהו טוען שהמפתח לשנה מוצלחת הוא אך ורק גידול עציץ, ואילו מגזין נשים בריטי פופולארי מעודד את קוראותיו להקדיש את השנה לאמירת "לא". לי באופן אישי, קוסמת במיוחד רשימתה של תנועת ההאטה הישראלית, הכוללת לא פחות מ- 51 הרגלי סלואו שכדאי לאמץ מתשרי ואילך, ביניהם לבהות, לנשום, לעשות פחות, לשוטט, להשתעמם, להתנתק, לנפוש בבית, ועוד שלל מנהגי עצלות שאם רק אדבוק בהם, אצליח סוף סוף להפוך מאישה עצבנית וחסרת מנוחה לחתול סיאמי.

החלטות לשנה החדשה | צילום: שני הררי

בהנחה שכבר התקנתן רשימת החלטות שכזו ועכשיו אתן בוהות בה באימה ותוהות איך למען השם תצליחו לעמוד בה, הנה כמה טיפים שנבדקו ונמצאו יעילים:

לא הכל בבת אחת
גם להפסיק לעשן, גם לחתוך מאלכוהול וגם לבלוע מאצ'ה במקום נאצ'וס והכל באותה שנה? מה אתן, הדלאי לאמה? הצבת כמות מוגזמת של מטרות סתם יוצרת עומס מיותר, ועדיף להצליח לעמוד במטרה אחת או שתיים מאשר להיכשל בעשר.

מטרות ריאליות בבקשה
צימצמתן את הרשימה? יופי. עכשיו צמצמו עוד קצת כל מטרה בפני עצמה, עד שהיא תקבל צורה של משהו שאתן באמת יכולות ליישם. לדוגמא: במקום להצהיר "חדל שופינג!" – הקציבו לעצמכן סכום חודשי קבוע לבזבוזים. גם אין טעם לבנות על טריאתלון לפני שאתן מסוגלות לרוץ 10 ק"מ בלי להתפגר.

מדויקות שאתן!
למטרות כלליות מדי יש נטייה ברורה להגמיש עצמן בהתאם לנסיבות. אם, למשל, לא תגדירו בדיוק למה הכוונה ב"לאכול בריא", עד מהרה תמצאו את עצמכן לועסות בחדווה עלי רוקט שממש במקרה גם מונחים על פיצה. באותו אופן, "לעשות יותר ספורט" היא מטרה ערטילאית מדי. החליטו מראש כמה זה "יותר" ובאיזה ספורט אתן עומדות לעסוק – הליכה? טיפוס קירות? סיף? הבחירה בידיכן.

לשתף, לשתף, לשתף
יגידו שאתן קרציות, הזויות ופאתט – על הזין שלכן. ככל שתשתפו יותר אנשים בהחלטותיכן לשנה הקרובה ואף תדרשו לקבל תמיכה ועידוד, כך גדל הסיכוי שתעמדו בהן, ולו רק כדי להימנע מהפדיחה. העניין הזה כבר הוכח מחקרית בארצות הברית ומה שעובד לאמריקאים – יעבוד גם לכן.

אדוני השופטת
אל תשפטו את עצמכן בחומרה ואל תשליכו החלטה למאסר עולם בצינוק רק בגלל שלא הצלחתן לעמוד בה במלואה. קחו אוויר, והמשיכו לנסות. וזכרו שאם לא הצלחתן השנה, הזדמנות נוספת תגיע עוד לפני שתספיקו להגיד פילאטיס מכשירים.