חתונה ממבט ראשון: מישהו חייב לעצור את ההתעללות הזאת

אני רוצה את הכסף שלי בחזרה!!! עונה שלמה, שבעה זוגות, 14 שמות, הכל נתתי בשבילכם, ופעם אחת לא תזרקו איזה כדור צמר ותגרמו לזוגות להסתרבל בתוך עצמם? מה זה היה? סופ"ש זוגות שבמשך 7 דקות שלמות הם מתארגנים לצאת לארוחת בוקר במדבר, הבנות מורחות רימל והבנים מתבשמים? ואם כל זה לא הספיק, אז שיעור אקרו יוגה, בלי שום עניין? ואני עושה אקרו יוגה, אז אני יודעת על מה אני מדברת. אני בעד פעילות ספורטיבית, ובטח כזו שמלמדת אותנו לתת בטחון ולסמוך אחד על השנייה, אבל חוץ מצחקוקים וההתענגות של רון על המתיחות, לא הבנתי איך זה תרם לעלילה.

>> מור, כפרה עלייך, מתי תביני ששניר לא בקטע שלך?

מה אני אגיד לכן? האם זה הגשם שחירב להפקה את הסופ"ש? האם זה שניר שהתקשר שוב למפיקה? האם אלו המשתתפים שלמדו מאימת הסופ"שים בעונות הקודמות? או שמא זו אהבת האמת שמרחפת באוויר בין חמשת הזוגות, כך שלא נוצרו מתחים, עימותים וכל שנותר הוא להפוך את התוכנית ל"ד"ר פיל" בעבור שניר? ומי על תקן הדוקטור? מסתבר שרונן. בטח, עצות לזוגיות אשמח לקבל ממך. וגם אם אפשר עזרה בטקט מהו.

שנייה לפני שנצלול לרונן ולשניר, בואו ניתן צל"ש לרגע הטלוויזיוני החשוב והיפה של השנים האחרונות. שבע נשים יושבות במעגל ולא מדברות על אסוס,ל א על הקרדשיאנס או על מתכונים ודיאטות. הן מדברות על הקפאת ביציות, וכל אחת תורמת מהשקפת עולמה ומניסיונה. הדיון על הקפאת הביציות מוצג על ידי טל, שהגיעה מותשת למיונים לתוכנית, ושיתפה כבר שם ש"חתונמי" זה המוצא האחרון שלה. יואנה משתפת שגם היא הקפיאה ומור שמחה לספר שהיא סיימה את שני הסבבים (אגב, לכל מי שתוהה למה היא רזתה אחרי הצילומים, אז דעו לכן שהיא התחילה את הצילומים רגע אחרי ההקפאה וההורמונים השפיעו – אז עכשיו תניחו לה ולגופה),.מהצד השני של המתרס, דווקא נעם העו"סית היא זו שלא מוכנה להכיר בגילה ובגיל הביציות, ונשענת על סיפור האגדות. היא לא מוכנה להיפרד מהפנטזיה, ומוסיפה שעבורה הקפאת ביציות משמעה להודות שהיא נכשלה. עינב מצטרפת לדיון ומוסיפה שזה אתגר לא פשוט נפשית. קיבלנו תוך דקות ספורות שלל דעות ורגשות של נשים באותו הסטטוס, מדברות אחת עם השנייה על החיים האמיתיים. מבחינתי אפשר היה להקדיש את כל הפרק לדיון הזה, וזה בטוח היה יותר מעניין משוב לשמוע את שניר במונולוג "אבל אני לא נמשך". הבנו. האישה כנראה עשתה כביסה ב-80 מעלות, רחמנא ליצלן. כיווצה חולצה, וזהו, אין סיכוי למגע.

רגע לפני שמגיעות לשניר ולדרמה הגדולה שלו, הפקת חתונמי נותנת לכל צמד לשתף במשפט על החוויה, כדי שנרגיש שהיה מדובר ב"סופ"ש זוגות". בבוקר, עינב ורז מציגים לנו זוגיות עם תקשורת כנה ובריאה. רונן, תלמד. עינב שואלת את רז "איך היה לו עם הגברים", ומוסיפה "היה משהו שערער אותך?". היא לא שואלת סתם שאלה פתוחה, עליה אפשר לענות "סבבה" – או כמו שמור תענה בסוף הפרק "פגז". עינב מדייקת, ורז משתף שהוא רק התחזק. עינב, שהרגישה מרוחקת חברתית, מציפה ומשתפת בתחושותיה, ואז רז הוא זה שמקשיב ומתעניין, שואל "מה אני יכול לעשות" ורוצה לדעת איך לגרום לה להרגיש בנוח. כשהם מגיעים לארוחת הבוקר, הם לרגע נשארים לבד

בשולחן, ומעליהם מרחפת תחושת "הילד השקוף". ניכר שהם סיימו עם התפקיד הזה ומוכנים לצמוח ממנו, ואז זה קורה, שני זוגות מגיעים לשבת לצידם והם מנצנצים מגאווה של המקובלים בחבורה.

בזה נגמר סופ"ש הזוגות, והנה מתחיל הפרק של רונן, שהבין שרותם שחררה את האיסורים – היא כבר לא מחליטה עליו, והיות שלא אומרים לו מה להגיד, הוא פשוט מחליט לשלשל מהפה. הוא מספר איך בירח הדבש עזב אותה לשעתיים, בלי להגיד לה, כי הוא היה צריך קצת שקט ממנה. פתאום אני מבינה למה היא מסמסת ומודיעה לו מה מותר ומה אסור להגיד. יש הבדל בין לספר שיש לכם ריבים ולדבר עם הגברים בשעת לילה מאוחרת, כשהיא לא לצידך, לבין לפתוח ולחטט על הבוקר, כשהיא מנסה שארוחת הבוקר תעבור לה בגרון.

"חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12

חן, חמודה שלנו, עדיין על תקן הסכסכנית, אבל כזו שמודעת לעצמה. כשרונן משתף שהוא ככה הלך, היא מכריזה בקול "אם יוסי היה הולך ממני ככה, הייתי ממש כועסת". אחרי זה היא אמנם תעשה חשבון נפש ותבין שהיא לא בדיוק תרמה לשיח, אבל לא לפני שהיא תתעלם מעוד רגע מלא כנות, כשרז ינסה להעמיק את השיחה ולתת לרותם מקום. חן חוזרת 18 פעם על השאלה "מי רוצה תה", אפילו כשיוסי מפציר בה להפסיק ולהתכנס לרגע. ואז היא גם מוסיפה את ההסבר המרגיע והשיקול החשוב בכל זוגיות – "אתם יפים ביחד". ורז, רק שתדע שאם חלילה לא ילך עם התיפוף, תשקול הסבה לגישור וייעוץ זוגי. אני הייתי באה לסשן אצלך.

>> חתונה ממבט ראשון: חן ויוסי הם זוג משמיים. האם הם ישרדו?

ועכשיו לרגע האימה האמיתי – שיחה מגבר אל גבר, מחתן מפוחד לחתן לא נמשך, בין רונן לשניר. כן, שני אלה נותנים אחד לשני עצות. נו באמת. נשגבת מבינתי התלישות בה רונן חי, לפיו הם מתקשרים מדהים ויש ביניהם קשר, כאשר הוא זה שמייעץ לשניר להישאר ומוסיף שעליו לנשק את מור. שניר נבהל רק מעצם המחשבה, הוא נאטם ולא מוכן לשמוע כלום. כל דבר שאומרים לו רק דוחק אותו לצד השני – כמה שיותר רחוק ממור. רונן מספר שרותם מזכירה לו את אביו הביקורתי, שמתוך העדינות יוצאת אישה אגרסיבית. גם אם הוא היה מספר שרותם בגדה בול מול עיניו, שניר היה עונה "וואלה אחי, לפחות יש לכם עניין. יש לך על מה להילחם. אצלי כלום". כך קיבלנו מונולוג אינסופי על כמה שניר לא נמשך למור, וכמה זה לא יקרה בחיים. איך הוא תקוע בלי אפשרות לברוח, או במילותיו הלא דרמטיות בכלל: "אני מול קיר בחדר בלי דלתות". נשמה, דלת היציאה פתוחה עבורך לרווחה, רק תסכים כבר לשחרר אותה ואת כולנו. אין צורך להישאר בשביל זמן מסך ועוד טסטה. במקביל, מור עוברת אינטרוונשן על ידי יוסי וחן. יוסי בעל אינטואיציית הזהב מנסה לעודד וטוען שתחושת הבטן שלו אומרת שזה יסתדר. על סמך מה אתה אומר את זה ולמה? רז, בוא תתערב בבקשה.

בדרך חזרה קיבלנו לרגע אחד ממתק בדמותה של יואנה, שחוזרת לשיטת המספרים, ומבקשת מתומר לדרג מ-1 עד 10 כמה הוא נמשך אליה. זה קורה אחרי שהיא כבר שיתפה בכנות כמה היא נמשכת אליו,לכל המכלול.
הכי חסרים בסופ"ש הזה היו לי נעם ומשה. נכון שקיבלנו איזה שני משפטים מכל אחד מהם, עם שתי מחמאות על יציבות ושקשוקה, אבל דווקא הזוג שהצליח להתגבר על קושי ולבסס משהו משותף – אבל עדיין לא הגיע לרמת הלאבי-דאבי של הזוגות האחרים – היה הזוג שעליו הייתי שמה את הפוקוס.

אגב, עוד דבר יפה שצפינו בו, כאילו מבלי לשים לב, הוא זה שאצל חצי מהזוגות הגבר מחזיק בהגה ובחצי השני זו האישה שנוהגת את כל כביש 90 מים המלח חזרה למרכז. שוויון זה פה. סמוטריץ' תלמד.

בדרך חזרה לבת ים, רונן מגיע למסקנה שהוא פגוע מרותם, אז דווקא בגלל זה הוא עושה מה שהכי שנוא עליה ופוגע בה חזרה. הוא לא מפסיק לדבר עליה ולהוציא אותה "הרעה", ורותם שהתעלתה על עצמה ולא עשתה שום סצנה, מנסה להבין איפה הם עומדים ומה הוא מרגיש כלפיהם. אבל אולי במקום לשאול אותו, תשאלי את עצמך – מה *את* מרגישה לגביכם ולמה *את* רוצה להישאר בקשר. וזה טיפ חשוב בשביל כולנו, כן?

>> חתונה ממבט ראשון: למה רותם מתעללת ברונן?

ומשיחת יחסינו לאן אחת לשנייה – בדרך לתל אביב, שניר מתפתל וחוזר בכל דרך אפשרית על כמה הוא מבואס שכולם שכבו, ורק הוא "לא נמשך" למור. אפילו המחשבה על לנשק אותה עושה לו חלחלה, אז איך הוא יכול לנסות שוב? גם מור (וגם אני) שואלת, אז למה אתה לא משחרר? ואני רק רוצה להזכיר את הניתוח הראשוני שלי לגבי שניר, ואת עצם העובדה שהוא הגיע ל"חתונמי" אחרי שטעם רווקות מאוחרת מהי במשך חודשיים בלבד. זה לא שאני חושבת שצריך להתפשר, אבל יש משהו בעקשנות שלו שמגיע ממקום של חוסר ניסיון בלצאת עם נשים ולתת צ'אנס, גם אם הוא לאו דווקא נמשך אליהן ממבט ראשון.

נדמה שהפה של שניר מתייבש מרוב לחץ, בזמן שמור שומרת על אפתיות מלחיצה, בוהה באוויר, ורק מזיזה את הידיים בהתאם. אולי אם לרגע אחד תחזירי את האגו שהתנתק מההיגיון, תזילי דמעה, תראי רגש, הסצנה תתהפך – ויהיה מקום לשניר להיות הגבר המכיל והעוטף. אולי מתוך הפגיעות, תגיע רגישות. וזה לא שאני מעוניינת במניפולציות, אני מעוניינת שבמירוץ האגו הזה, את זו שתציבי גבולות ותגיעי ראשונה לגלעד, תלחצי על הבאזר ותגידי "די מספיק". תדעי מה מגיע לך, ואיך צריך להתייחס אלייך. כי עם כמה ששניר מנסה להתנהג יפה ולא לפגוע, הוא בעיקר לא רוצה לפגוע בעצמו וברפיוטשן שלו, ולכן הוא כל כך מחושב.

הרפטטיביות של המונלוג מחלחלת, ומור מתחילה להבין שאין באמת תקווה לשינוי. היא נכנסת לנעלי "החברה", ומבינה שהיא צריכה להקשיב לעצה שלה עצמה ועושה את הצעד החשוב והנפלא, ומבקשת לרדת בביתה.
בפרק הבא, נגלה מי מהזוגות ניצח במירוץ עליו הכרזתי כבר לפני שלושה טורים, ומי לא יחנה בבית אלא יגיע היישר לגלעד (ולא לרפובליקה של "סיפורה של שפחה") בשביל לעשות לזה סטופ. אני מהמרת על מור, ומקווה בשביל רותם ורונן, שאולי יהיה גם מבצע של אחד פלוס אחד.