לא עושה בוטוקס, לא מגדירה את עצמה כדתייה ובדרך לבורסה. חוה זינגבוים מסתערת

באמצע חודש נובמבר האחרון התמלאו שני מטוסים חכורים ב-300 קוסמטיקאיות ישראליות נרגשות, כולן שגרירות של אימפרית הטיפוח חוה זינגבוים, אוחזות במזוודות ממותגות בשם מלכת האימפריה ובמסכות תואמות עם שמה. המשלחת המרשימה הזו שמה פעמיה לדובאי, שם בחרה זינגבוים להשיק את סדרת המוצרים החדשה שלה, בעלת השם הלא קליט במיוחד: "Remicronized".

זינגבוים עצמה לא נראית בשדה. הקוסמטיקאיות הנרגשות, לצד קומץ של עיתונאיות ומשפיעניות רשת, יפגוש אותה רק בדובאי, בערב ההשקה. אחרי ארוחת ערב טעימה במיוחד במלון יוקרתי בלב העיר דובאי, כולן מצפות לה באולם האירועים. כיסאות לבנים מסודרים במרחק זה מזה – בדובאי מאוד מקפידים על כללי הריחוק – פונים אל הבמה הלבנה כשזינגבוים מפציעה עליה עם מיקרופון ביד ומקבלת תשואות כמו הרוקסטאר שהיא. זה לא מקרי שהמותג קרוי על שמה, החברה שהקימה בשתי ידיה וכיום נמצאת בניהול משפחתי – בעלה ובנותיה (היפיפיות יש לציין) נושאים בתפקידי הניהול הבכירים בחברה – מבוססת לא רק על הידע המקצועי שלה אלא על האישיות הכריזמתית שלה, ובעיקר על החיבה, הכבוד והאמון שהקוסמטיקאיות רוחשות לה. קהל הקוסמטיקאיות מגוון: צעירות ומבוגרות, ערביות, דתיות, חילוניות. מדגם הטרוגני ומייצג של ישראל.

אירוע השקה של חוה זינגבוים לסדרת Remicronized בדובאי | צילום: עידו איז'ק

זינגבוים, בשמלה שחורה עם מחשוף גדול, מלווה בצלילים: "!Who run the world? Girls" של ביונסה, מקבלת את מחיאות הכפיים באהבה ומבקשת להדליק את האור כדי שתראה את הנשים המריעות בהתרגשות. כולן קמות מהכיסאות ורוקדות בשמחה. זינגבוים מפריחה נשיקה גדולה לאוויר ומתחילה לדבר. "אבא שלי תמיד אמר שאם משהו קשה להשגה – חוה רוצה אותו", היא מזכירה איך המוטו הזה מלווה את חייה מאז שבגיל 16 מצאה את עצמה אבודה ללא מסגרת משפחתית (הוריה נפרדו בצעירותה והקימו משפחות חדשות בהן היא לא מצאה את מקומה), ואיך נשים תמיד עזרו לה להתגבר, ולכן, ברבות הימים, החליטה שעל כל שקל שתעשה אישה אחרת תרוויח. עוד נחזור לזה. בינתיים היא מסבירה למה בחרה דווקא בדובאי כמקום לכנס, גם כדי לחגוג את השלום וגם כדי שהנשים שבחדר יפיצו אור והשראה לנשות דובאי שאינן זוכות לחרויות שהנשים הישראליות זוכות להן. בסוף הנאום היא מזמינה לבמה את נטע ברזילי, האהובה עליה מאוד לדבריה, בזכות כל מה שהיא מייצגת. בכיסא לפני יושבת רומי נסט, משפיענית רשת דקיקה שהוזמנה לסקר את הכנס ("6 סטוריז ליום, עם תיוגים" – מזכירה להן במרץ מתאמת המשפיעניות שמלווה את האירוע) ומרטשת בזריזות מרשימה את תמונותיה, בזמן שברזילי מרימה את האולם, עד שנציגים מבוהלים של המלון הזדעקו למקום, עצרו את החגיגה ואמרו שחייבים להקפיד על ההנחיות ושכולן חייבות לשבת בכיסאות בריחוק הנדרש.

"אין מילה כזו 'חילוני'. זה מושג שאנשים דתיים המציאו על אנשים שלא מאמינים שיש בורא עולם. אני לא מוכנה שיגדירו אותי כדתייה. הדת לא מגדירה אותי"

למחרת התחיל הכנס עם לו"ז מפנק שכלל ביקור באטרקציות בדובאי, כולל הצילום המחייב לאינסטגרם בחולות, נסיעה בלימוזינה, הופעה של להקה מקומית ורקדנית בטן, הרבה מצב רוח טוב, שלל סלפיז של כולן עם זינגבוים, המלכה האם וכמובן – השתלמויות מקצועיות ופגישה עם צוות המדענים מבר אילן, איתם פיתחה זינגבוים את פריצת הדרך המדעית שמושקת כאן עכשיו.

>> טיפול בגלי רדיו והזרקות לפי הצורך: הסודות של דליה מזור לעור קורן

הסדרה הנוכחית היא תוצר של המשך העבודה המשותפת של זינגבוים עם מדעני בר אילן. שיתוף הפעולה הוליד עד כה את סדרת "פרופסי" וסדרת ההמשך – "פרופסי 2", שייחודם בפטנט הרשום של זינוגבים ואוניברסיטת בר אילן על החדרת חומצה היאלורונית לעור באמצעות קרמים, ללא התערבות כירורגית של הזרקות.

ב- Remicronized הם הלכו עוד צעד קדימה והצליחו להחדיר בעזרת הקרמים של הסדרה גם קולגן, הגביע הקדוש של עולם הביוטי. קולגן הוא חלבון שייצורו בגוף הולך ופוחת באופן טבעי ככל שאנו מזדקנות. הוא בנוי בצורת סליל, כמו ביסלי. "הרבה מאוד מוצרים שרשום עליהם שיש בהם קולגן מורכבים בעצם מפפטידים של קולגן", מסבירה בת אל גרוס זינגבוים, בתה של זינגבוים ומנהלת ההדרכה בחברה. "התיאוריה אומרת שאם אני מפרקת את הקולגן למרכיביו ומכניסה את המרכיבים הללו בנפרד לקרם – כאילו הוספתי קולגן, אבל זה לא באמת נכון". בסדרה החדשה של זינגבוים הייחודיות היא שהצליחו למזער את הקולגן באופן שלם. "פרופ' לוברט (מאוניברסיטת בר אילן – ע"ע) הצליחה בתהליך בעצם למזער חתיכות שלמות של קולגן", מוסיפה בת אל, "ששומרות על המבנה הסיבי שלו שלם וכך מבנה הקולגן נשמר ואז הוא אפקטיבי יותר, ויש לזה הוכחות מחקריות".

"עשיתי בוטוקס בגילאי 35 עד 45. היום אני בת 55 ואני פחות רוצה את המראה הזה. בעיני זה לא מתאים לגילי. זה לא מטפל בעור"

מה ההבדל בין הסדרה הזו לפרופסי?
"הרימיקרונייזד מאפשר בסיס קליל יותר מהחומצה ההיאלורונית הממוזערת הנמצאת בריכוז גבוה יותר בפרופסי. הפרופסי הוא קרם מועשר יותר למי שצריכה יותר לחות. הרימיקרונייזד מתאים לעור צעיר יותר והקרם קליל יותר. הוא מאפשר פניה לקהל צעיר יותר, לגילאי שלושים פלוס. ההשפעה שלו דווקא על עור צעיר משמעותית יותר כי אין עדיין עודפי עור ולכן דווקא על צעירות ההשפעה תהיה ניכרת יותר".

בשלב הזה בת אל פורשת מהשיחה ואני מקבלת הזדמנות לדבר עם חוה עצמה, שגם אחרי שלושה ימים סוערים ועמוסים מאוד בכנס מחלקת הוראות בחדות ונראית נרגשת ורעננה. בואכה 2022, במציאות שבה הזרקות הן פתרון זמין יחסית לכל אישה, נשאלת תמיד השאלה עד כמה באמת חשוב להשקיע בקרמים איכותים ויקרים (מחירי הסדרה נעים מ- 645 ש"ח לקרם עיניים ועד 690 ש"ח לסרום), כשמזרק אחד קטן יכול לפתור את נראות העור באופן מאוד אפקטיבי. זינגבוים לא מסכימה עם ההנחה: "מה שעושה זריקה זה משהו אחר לגמרי", היא מסבירה, "בוטוקוס הוא רעלן שעובד על השריר ולא מטפל בעור. הוא גורם לשריר לא לזוז וזה מראה מאוד מסוים".

קרם עיניים Remicronized של חוה זינגבוים. 645 ש"ח | צילום: כפיר זיו

גם את הזרקת בוטוקוס.
"עשיתי את זה בגילאי 35 עד 45. היום אני בת 55 ואני פחות רוצה את המראה הזה. בעיני זה לא מתאים לגילי. זה לא מטפל בעור".

ומה עמדתך לגבי הזרקה של חומצה היאלורונית?
"צריך להבין שמה שנותן לנו נפח טבעי בעור זה לא החומצה אלא השומן. זה מה שנותן את מראה העור הרענן לילדים וצעירים – השומן, זה מה שנותן את הנפח. לחומצה יש תפקיד אחר – לתת גמישות, לחות ורכות. כשמזריקים חומצה היאלורונית משתמשים בה כדי למלא את הנפחים שהתדלדלו עם אובדן השומן הטבעי שלנו אבל זה לא באמת משפיע על בריאות העור. תחשבי על בגד שאת לובשת – אם רזית מאוד את לא תדחפי מתחת לבגד מילוי כדי שהוא יראה טוב, את תגזרי ותצרי אותו כדי שיתאים למידות החדשות שלך. כך אין בעיני היגיון בלקחת רקמה רפויה ולמלא אותה. בגלל זה למשל אני לא פוסלת לעשות בעתיד ניתוח כדי להתמודד עם עודפי העור שהתדלדלו. אני לא נגד הזרקות. הזרקות ביד מיומנת יכולות להיות יפהפיות, לתקן פרופורציות בפנים, להשלים את העבודה בטקסטורה של העור. מה שיפה בעידן שלנו זה שאנשים יכולים לבחור- כל עוד הם מבינים – מה כל דבר עושה ומה הם באמת צריכים. הבעיה שאנשים לא תמיד מבינים והרבה החלטות נעשות על סמך ידע לקוי וחסר והתוצאות הרות אסון או לא יפות במקרה הטוב. אבל אני לא עוסקת בזה. אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף לתחום הזה. אני חושבת על איכות הבד עצמו, כלומר: איכות העור. שום דבר, גם לא הזרקות, לא יכול להחליף את הטיפול היומיומי בבריאות ואיכות העור. באופן אישי הזרקות זה לא תחום שמעניין אותי. אני רואה את התפקיד שלי כמי שמפתחת עוד ועוד אופציות לאנשים לעזור לעור שלם לתפקד כעור צעיר. אנחנו עובדים על פי נתוני מחקר, יודעים איך עובד עור צעיר, ובעזרת התכשירים החדשים אנחנו יכולים לאפשר לקולגן ולחומצה ההיאלורונית לתקשר כמו בעור צעיר. זה מתחבר גם לעידן שבו אנחנו נמצאים, פוסט קורונה, כל העולם עוסק בהארכת החיים ובאיכות החיים וכולם מחפשים פתרונות לחיות ולתפקד בגוף צעיר יותר".

"אני לא מפרקת מערכות יחסים למרכיבים, אני לא מבדילה בין עסקי לאישי וזה נשאר ככה מתחילת הדרך"

ואת יודעת כבר מה הפרויקט הבא שאת הולכת להסתער עליו בתחום?
"הדבר הבא כבר גמור והוא מטורף. הוא יותר תרפויטי ופחות אסתטי, יותר לבעיות עור. ניתן לסדרה הנוכחית להיספג קצת בתודעה ואז נמשיך לדבר הבא". זינגבוים חותמת בחיוך גדול וידעני.

בנותיה של זינגבוים: ספיר, בת אל, הודיה ואמונה באירוע השקה לסדרת Remicronized בדובאי, כולן בעלות תפקידים בחברה | צילום: עידו איז'ק

>> הכוכב של האנטי אייג'ינג: האם הבאזז סביב הרטינול מוצדק?

זה מאוד מרשים לראות איך הקוסמטיקאיות מקבלות אותך. את עולה לבמה ומחלקת סלפיז כמו רוקסטאר.
"אני נולדת וגדלתי בבת ים ומגיל מאוד צעיר הייתי לבד. התחושה של להיות לבד זה משהו שאני חיה איתו כל חיי. גם כמטפלת וקוסמטיקאית יש משהו שהוא מאוד לבד: בסופו של דבר את לבד בחדר. כשפתחתי את החברה ב-2004 החלטתי שמכל מכשיר שיימכר תהיה עוד אישה שתרוויח, שלא ארוויח לבד. החלטתי שמי שתעבוד איתי לא תהיה לבד והצלחתי להישאר נאמנה לדבר הזה. עוד לפני שהיו הרשתות החברתיות יש לכל אחת מהן את הטלפון שלי והן יוצרות קשר מתי שהן רוצות. זו הבחירה שלי וזה בא לידי ביטוי בכל מערכות היחסים שאני מנהלת, אני לא מפרקת מערכות יחסים למרכיבים, אני לא מבדילה בין עסקי לאישי וזה נשאר ככה מתחילת הדרך. אני כנה ונגישה וחשופה ומספרת את הסיפור שלי וגם הן פתוחות אלי. אני לא חיה בתוך הגדרות, אני לא מוגדרת, אני לא 'ביזנס וומן', אני חוה שעושה עסקים וככה אני מתנהלת".

אירוע השקה של חוה זינגבוים לסדרת Remicronized בדובאי | צילום: עידו איז'ק

זה מתחבר לי למשהו אחר שרציתי לשאול אותך – כאישה חילונית, הדתיות שלך תמיד מאוד מסקרנת אותי. יש בה משהו שמאוד לא מתיישר עם הסטנדרט שאנחנו מצפים לו מנשים דתיות.
"אין מילה כזו 'חילוני'. זה מושג שאנשים דתיים המציאו על אנשים שלא מאמינים שיש בורא עולם. אבל אני מסתכלת לך בעיניים ואני רואה שאת מאמינה. אולי לא בבורא עולם, אולי בעצמך, אבל את מאמינה במשהו. אני לא מוכנה שיגדירו אותי כדתייה. הדת לא מגדירה אותי. אני אישה מאמינה אבל אני מאמינה קודם כל ביכולת שלי להשפיע על גורלי. אני מאמינה שכולנו נולדנו שווים בלי הבדל מין, דת, גזע או מגדר. וגם בתוך המקום של האמונה היו לי הרבה תזוזות. גם הילדים שלי זזו לכל מיני כיוונים לאורך השנים. כשאנחנו לא מוגדרים אנחנו יכולים לזוז בין אמונות והגדרות".

"הנפקה נמצאת על הפרק. זה ברור שבעוד חמש שנים החברה לא תיראה כפי שהיא היום: חברה משפחתית בגבולות הארץ"

הזכרת את המשפחה שלך. מוטי בעלך לוקח חלק פעיל בניהול העסק. בעבר חייתם בלונג איילנד, שם הוא עבד כחזן. עולות לך מחשבות לפעמים מה היה קורה אם הייתם נשארים שם והיית פותחת את העסק שם? אם היית מצליחה שם אולי היית יכולה להיות עכשיו חברה בגודל של אסתי לאודר, שגם הייתה אישה פורצת דרך שעסקה בפיתוח מוצרי קוסמטיקה.
למשמע השאלה זינגבוים מחייכת את החיוך הכובש שלה ומסתכלת עלי בממזריות: "לא יפה לשאול את זה! פתחת תיבת פנדורה של מה היה אם… אני לא שואלת את עצמי מה היה אם ולא שואלת את עצמי למה. אני לעולם לא אדע אז אני לא משחקת את המשחק הזה, אבל אני כן יכולה להגיד מה יקרה כשאגיע לארצות הברית בכובע החדש שלי, עם החברה והמוצרים החדשים. אני חושבת שזה יהיה דבר גדול. העולם בנוי למנהיגות נשית בכל תחום. כל החברות המצליחות היום מונהגות על ידי נשים, העולם ראוי למנהיגות נשית חזקה וגם אנחנו ראויות לזה. קרנות הון סיכון מחפשות היום חברות שמונהגות על ידי נשים ויש לנו כחברה את כל מה שצריך: טכנולוגיה, תמיכה בנשים ועם המיתוג החדש של הקולגן ב-Remicronized אני חושבת שזה יהיה נהדר".

את שוקלת להנפיק את החברה בבורסה?
"זה על הפרק. זה ברור שבעוד חמש שנים החברה לא תיראה כפי שהיא היום, חברה משפחתית בגבולות הארץ. זה לא ישאר ככה. זה הזמן, גם הילדים מוכנים לזה וזה נפלא ונהדר".

"אני לא משתמשת במושג 'מתחרים'. יש לי קולגות, לא מתחרים, אני מתחרה בעצמי"

איך עבר עלייך משבר הקורונה? כל הענף היה בעצירה מוחלטת תקופה ארוכה.
"הסתכלתי על זה בקטע של אמונה, כאילו מישהו בוחן אותי על ההבטחות שלי. הרגשתי שזו שעת המבחן שלי עם עצמי: 'בואי נראה אם את באמת מי שאת חושבת, אם את נאמנה לדרך שהתחלת בה'. הרי לאור ההבטחה שלי שעל כל מוצר שאני מרוויחה תהיה אישה אחרת שתרוויח, המוצרים לא נמכרים ישירות ללקוחות אלא רק דרך הקוסמטיקאיות שעובדות איתי. כשנסגרו הקליניקות בסגר ואי אפשר היה להגיע לקוסמטיקאיות כדי לרכוש מוצרים, רוב היועצים שלי אמרו לי – 'תעברי לאונליין, הרי יש לך צרכניות נאמנות שישמחו לקנות את המוצרים אונליין, חבל על ההפסדים'. עליתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת כדי להתרחק מכל היועצים – כי כידוע, חלקם גרים אצלי בסלון – ואמרתי לעצמי: לכל קורונה יש סוף קורונה. כל אתגר בסוף מסתיים. בסוף תסתכלי במראה ותהיי שלמה עם עצמך? ידעתי שלא אהיה שלמה. ידעתי שאני מחויבת לנשים הללו, שהן לא יוכלו להרים את הראש מזה. תביני- אין לי הסכמי בלעדיות איתן, אני מחויבת אליהן אבל הן לא מחויבות אלי. זו לא רשת זיכיונות, הם עסקים פרטיים והן יכולות למכור איזה מוצרים שהן רוצות ולעבוד עם איזה חברות שהן  רוצות. חשוב לי שהם תבחרנה במוצרים שלי מתוך בחירה ולא מתוך הסכם כבול. החלטנו שנחפש את הדרך למכור את המוצרים באופן שיעזור גם להן לעבור את התקופה הקשה הזו ואז פתחנו מערך אונליין שבו הן, הקוסמטיקאיות, משווקות את המוצרים עד הבית, ואגב אחרינו עוד חברות התחילו לעשות זאת, חברות שהן לכאורה המתחרים שלי אבל אני לא משתמשת במושג הזה. יש לי קולגות, לא מתחרים, אני מתחרה בעצמי. בסופו של דבר עבור חלק מהקוסמטיקאיות זו הייתה השנה הכי מוצלחת שלהם בתולדות העסק שלהן. הנה, אני רוצה להקריא לך הודעה שקיבלתי מקוסמטיקאי שעובד איתנו: 'חוה אני קונה היום בית וזה הכל בזכות הקוסמטיקה. מי היה מאמין! עד לפני שלוש שנים הייתי עם חובות….". היא עוצרת כי הדמעות חונקות את גרונה, ההודעה מרגשת אותה, היא לוקחת אוויר וממשיכה: "כתבתי לו בתגובה: 'אני האמנתי מהיום הראשון שנפגשנו'".

"הבנתי שאני לא יכולה לקחת חלק יותר במיס יוניברס. העידן שבו שופטים אותנו לפי גובה, צבע, מין ומשקל כבר נגמר. אנחנו לא יכולות לצעוד עם מספר ושיקטלגו אותנו"

החודש התקיים בישראל טקס מיס יוניברס. במשך הרבה שנים היית אחת מנותנות החסויות הראשיות לאירוע מלכות היופי בישראל והפסקת עם זה בשנים האחרונות. למה בעצם?
"איך אפשר להמשיך עם זה? הבנות שלי היו הורגות אותי. כשהתחלתי עם זה, לפני יותר מעשור, התייחסתי לזה כסוג של כוכב נולד של התחום, שזו הדרך של צעירות להיכנס לעולם הדוגמנות שתמיד יהיה חלק מעשייה עסקית לכל דבר. הרי דוגמניות תמיד יהיו, התחום הזה לא יעלם. ואמרתי לעצמי בזמנו שאת לא יכולה לחשוב שהתחום הזה לא יהיה אז בואי נעזור לבנות שרוצות להתגלות ויוכלו להתפרנס ולהגיע לעצמאות כלכלית. עם הזמן הבנתי שיש משהו בתחרות הספציפית הזו ששמה איזשהו טייטל, מסגרות ומגבלות שכבר לא מתאימות לנשים שאנחנו היום. וכמותג, כאדם, כאימא לבנות שלי – הבנתי שאני לא יכולה לקחת בזה חלק יותר. העידן שבו שופטים אותנו לפי גובה, צבע, מין ומשקל כבר נגמר. אנחנו לא יכולות לצעוד עם מספר ושיקטלגו אותנו. בניגוד לעבר, היום כל אחת יכולה לעסוק בדוגמנות, לא חייבים את התחרות כדי להגיע לזה, יש דרכים אחרות לפרוץ, וכל עוד זו תחרות שבה משווים אותך לאחרות ויש קריטריונים שצריך לעמוד בהם – זה כבר לא מתאים".

זה נורא מרגש אותי לראות אותך ואת מוטי ביחד. אני מסתכלת עליכם מהצד והוא כל כך מפרגן ותומך בך, שותף מלא לניהול של העסק, אתם כל הזמן ביחד, עובדים ביחד, חיים ביחד, אתם ביחד מאז שהיית בת 16 ובכל זאת הוא מסתכל עליך במבט מלא אהבה והערכה. איך עושים את זה? מה הסוד שלכם לזוגיות ארוכה, מכילה ותומכת?
זינגבוים לוקחת פאוזה ארוכה, עיניה מצטעפות והיא עונה בהתרגשות: "אני חושבת על זה הרבה. אני לא חושבת שיש סוד וזה ממש לא קל, לא קל בכלל. אני חושבת שזו פשוט החלטה שלקחנו. זה מסע מאוד מורכב ובמקרה שלי יש רגעים שאני באמת שואלת את עצמי אם אני ממשיכה את המסע הזה. ב-40 שנה את עוברת דברים, בעיקר עם עצמך, וכמו שאמרת – אנחנו ביחד מגיל 16, והוא עדיין בשבילי מה שהוא היה אז: גב, הוא הגב שלי. אולי זה הסוד".

מוטי וחוה זינגבוים באירוע השקה של חוה זינגבוים לסדרת Remicronized בדובאי | צילום: עידו איז'ק

>> 40 שנות נאמנות לצבע הוורוד: שגרת הטיפוח של פנינה רוזנבלום