הקמפוס בוער: "מרגישים מאוימים ומפחדים מאפליה גם מצד הסגל"
האנטישמיות המשתוללת באוניברסיטאות בארה"ב מגיעה לשיאים חדשים. סטודנטים ישראלים יצאו עם מכתב לנשיאת אוניברסיטת קולומביה בדרישה "לנקוט פעולה מיידית, לפני שיהיה מאוחר מדי"
האנטישמיות המשתוללת באוניברסיטאות בארה"ב מגיעה לשיאים חדשים. סטודנטים ישראלים יצאו עם מכתב לנשיאת אוניברסיטת קולומביה בדרישה "לנקוט פעולה מיידית, לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו חוששים להגיע לשיעורים", הם כתבו במכתב, "מרגישים מאוימים ומפחדים מאפליה גם מצד הסגל". לאחר השערורייה והתפטרותה של קלודין גיי, נשיאת הרווארד, חזרנו ב-4.1.24 לריאיון שקיימנו עם זואי ברנשטיין, סטודנטית יהודיה-אמריקאית מניו יורק. כעת, בצל ההסלמה של האנטישמיות, אנחנו שוב חוזרות לאותו ריאיון.
ב-5 בדצמבר 2023 נערך בארה"ב דיון בנושא האנטישמיות הגוברת באוניברסיטאות ובקמפוסים. בשימוע שהתקיים בקונגרס האמריקני, נשיאות האוניברסיטאות הרווארד, MIT ו-PENN, סירבו לענות בחיוב לשאלה – האם קריאה מוצהרת לרצח עם ביהודים נחשבת להפרה של חוקי המוסדות. השלוש סירבו לגנות את הזינוק באנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה מאז השבעה באוקטובר, וביקורת חריפה נמתחה עליהן בשל כך שאינן עושות מספיק בשביל לייצר סביבה מוגנת ובטוחה עבור הסטודנטיות והסטודנטים. התפטרותה השבוע של נשיאת הרווארד, קלודין גיי, החזירה אותנו לריאיון שפרסמנו בנובמבר האחרון עם זואי ברנשטיין, סטודנטית יהודיה-אמריקאית. שמענו ממנה על התחושות הקשות ועל הפחד במסדרונות הקמפוס.
>> מה עוזר לך בימים אלה? חברות מערכת ״את״ משתפות
זואי ברנשטיין, יהודיה-אמריקאית בת 23 מניו יורק, מסרבת להיכנע לפחד כשהיא צועדת לתוך האוניברסיטה שלה, אוניברסיטת קורנל בעיר, על אף שמאז השבעה באוקטובר, מסתובבת משטרה ברחבי האוניברסיטה בשביל למנוע רצח של יהודים. הפרופסורים ותלמידים רבים – רובם המוחלט שונא יהודים, זוהי התחושה לדבריה. וכיהודיה שלומדת בקמפוס, זוהי תחושה לא נוחה בלשון המעטה.
"לא היינו באוניברסיטה בשבעה באוקטובר, חזרנו לקמפוס רק שלושה ימים אחר כך, והרגשנו שמשהו לא נורמלי", היא מספרת בריאיון. "יש הרבה מתח בין היהודים ובין הפלסטינים ותומכי הפלסטינים שלומדים כאן. בהתחלה היה נדמה שזה רק מתח, ואז זה נעשה יותר גרוע".
מה חווית?
"אחרי שבוע-שבועיים המתח התגבר. סטודנטים הלכו ברחבי הקמפוס וצרחו 'זין על היהדות', 'זין על ישראל', והיו גם סטודנטים תומכי פלסטין שעשו גרפיטי ברחבי הקמפוס. ריססו על הקירות 'זין על הציונות', 'ישראל פשיסטית'. עוד לא מצאו מי עשה את זה, אבל זה לא היה נעים. ביום ראשון בשבוע שעבר, נתקלתי באתר אינטרנט שבטוחים שאחד הסטודנטים פתח, כתוב בו 'בואו נאנוס נשים יהודיות'. אחרי עליית האתר לאוויר, המשטרה באה, עצרה וחקרה את מקים האתר ולשמחתי אני חושבת שהוא ילך לכלא. מאז, יש ממש חשש מצד המשטרה שיהרגו פה יהודים, אז הם מסתובבים ברחבי הקמפוס לנסות לשמור עלינו כמה שיכולים".
את מרגישה פחד ברחבי הקמפוס?
"ההורים שלי ממש ממש מפחדים עליי, למרות שאני אישית לא חוויתי משהו כלפיי. אבל כמו שאמרתי מקודם, האווירה לא נעימה. יש לי חברים שכן חוו דברים אישית והם ממש מפחדים. מרגישים את השנאה והעוינות גם מצד התלמידים וגם מצד המרצים. יש פרופסור אחד שהושעה כי אמר שמה שחמאס עשו לנו היה בסדר גמור, הוא מתגאה בהם ואמר דברים ממש ממש רעים. לשמחתי הוא חטף ביקורת מהקהילה היהודית כאן וכרגע לא מלמד. אבל חוץ ממנו, ברור שיש עוד כמה וכמה פרופסורים ששונאים את ישראל, כולם יודעים את זה, והם מלמדים פה בינינו. סטודנטים יהודים תלו פוסטרים של חטופים, והיו סטודנטים ומרצים שתלשו אותם. אנחנו משתגעים מזה ולא יודעים מה לעשות".
ברנשטיין גדלה בבתי ספר יהודיים כל חייה, השתתפה במחנות קיץ יהודיים עם חיבור ליהדות ולדת, ומגיעה לישראל לפחות פעם בשנה לחגוג עם משפחתה את חג הפסח. בארץ, חיים בני דודיה ודודיה. לפני שהתחילה את לימודיה באוניברסיטה, אותם תסיים במאי הקרוב עם תואר בפסיכולוגיה – הייתה בארץ במכינה קדם צבאית שנקראת "חברותא", ולאחר השנה הראשונה בקולג' חייתה שנה בדירה בתל אביב ועבדה במעבדה בבר אילן. "אני ממש מכירה את הארץ, אוהבת את האווירה הישראלית, ובעתיד כשאסיים את התואר אני רוצה לעשות עלייה", היא מספרת.
>> כמו בבית: אורלי רובינזון עוזרת למפוני העוטף להתחיל מחדש
לטענת ברנשטיין, האנטישמיות בקמפוס שלה גבוהה בהרבה מבמוסדות לימוד אחרים, וממה שהיא שמעה ויודעת, האוניברסיטה שלה היא הראשונה שספגה איומי רצח יהודים של ממש: "זה ברור שזה הקמפוס הכי רע להיות בו יהודי כרגע בארצות הברית", היא מספרת. "בגלל מה שקרה בראשון שאיימו לרצוח אותנו באתר אינטרנט גדול שהתפרסם. ידוע שיש כאן ספציפית אנשים שממש לא אוהבים אותנו, בלשון המעטה".
יש לך חברים שלא מרגישים בנוח להגיע ללימודים כרגע?
"בטח. כל החברים שלי הם יהודים עם קשר ממש חזק לארץ. יש לי כמה חברים שיש להם חברים שלא יהודים, שהתרחקו מהם. הם לא מבינים אותנו כרגע ולא מבינים את הפחד שלנו, הם לא יכולים להבין גם אם ירצו. אני מכירה סטודנטים אחרים שחזרו הביתה בגלל שהם לא מרגישים בנוח כאן".
ומה את מרגישה?
"אני חושבת שאנחנו חייבים להמשיך לחיות. אם תראי אותי עכשיו, תראי כמה דווקא עכשיו אני גאה בכך שאני יהודיה. אני גאה בקהילה שלנו, אנחנו ממש חזקים ומאוחדים כמו שאף פעם לא חוויתי. אנחנו דואגים אחד לשני ושומרים אחד על השני. יש לי מגן דוד שאני שמה עליי כל יום בגאווה. אישית אני ממש לא רוצה בכלל לדבר עם אנשים ששונאים אותי בגלל שאני יהודיה, לא מעוניינת להיות איתם באינטרקציה".
ברנשטיין כאמור, בטוחה יותר מתמיד בימים אלה שתעשה עלייה בעתיד, ולא רואה את עצמה חיה בחייה הבוגרים במקום אחר שהוא לא בארץ. "אני חושבת שישראל זה המקום היחיד בעולם שאנחנו יכולים לחיות בו. החודש האחרון לימד אותנו לצערי, שאנשים לא אוהבים אותנו. לא בארצות הברית ולא בכלל. אין לנו ארץ אחרת".
מאז פרוץ המלחמה, ברנשטיין אולי נמצאת בחצי השני של כדור הארץ אבל עוקבת בכל יום, כל היום, אחרי מה שקורה בארצנו הקטנה, ולטענתה השיחות על המצב כאן הן השיחות היחידות שהיא מנהלת עם חברים. מבחינתה, היא בתחושה יותר מתמיד, שאף אחד לא מבין או רוצה להבין, מה עובר עלינו. אנחנו מבחינת העולם, הצד הרע בסיפור.
"אנחנו יודעים הכל, חיים את זה בדיוק כמוכם", היא מספרת. "רוב הקמפוס לא יהודי ולא אוהב את ישראל, ואנשים גם לא רוצים לדעת או להבין יותר – אבל העיקר מביעים דעה שלילית ונגדית. זו תחושה קשה שלאף אחד לא אכפת, ושהם מצדם רוצים לחיות את החיים שלהם בלי דאגות, לא רוצים להבין מה קורה פה, אבל כן מפיצים שנאה".
>> הצבע הכי מרגיע שיש, לימים שאת לא ממש יוצאת מהבית
וכל זה למרות שהנשיא שלכם, ביידן, ביקר פה במהלך המלחמה, נפגש עם נתניהו, ומביע תמיכה מובהקת בישראל.
"מעניין, לא חשבתי בכלל על זה שלא מדברים כאן על הביקור של ביידן ולא על הנאום שלו. מעניין למה. אני והחברים שלי שמענו את הנאום שלו והתרשמנו מאוד. אנחנו חושבים שהוא נאם בצורה הרבה יותר טובה ועוצמתית מכל הנשיאים שהיו בעבר, וטוב שיש את התמיכה הזו".
בינתיים, בעוד שוטרים ממשיכים להסתובב בקמפוס של אוניברסיטת קורנל ולמנוע הסתה, שנאה ורצח – לברנשטיין יש רק מסר אחד למי שלא תומך בנו, ומפיץ שנאה: "פשוט לכו ותלמדו. מי שישקיע טיפה מאמץ ללמוד היסטוריה, לקרוא מה עם ישראל עבר, לא יוכל שלא לתמוך. אם תלמדו את כל הדברים שקורים, לא תוכלו שלא לעמוד לצדנו באסון הזה".