"הבגדים שלי הם לא רק לחרדיות, אלא גם לנשים כמוני"

אם היו מספרים לה שהיא תעלה לישראל, תתגייר, תהפוך לדתייה שומרת מצוות וגם מעצבת אופנה לנשים דתיות וחרדיות, ויקטוריה אוגאי (29) לא הייתה מבינה מה רוצים ממנה.

>> הדוגמנית הישראלית-בינלאומית סינדי צ'אדי: "להתלבש כפי שאני מתלבשת בעיניי זה חילול השם"

עד גיל 6 היא גדלה בקזחסטן כילדה נוצריה. "לא היה לנו קשר ליהדות", היא מספרת, "אימא שלי רוסיה ממוסקבה וסבא רבא שלי מצד אבא היה יהודי דתי, אבל בעקבות השואה הוא הסתיר את יהדותו וגם היה נשוי לאישה נוצרייה. הוריי הם נוצרים עד היום, ורק דודה אחת, אחותי ואני התגיירנו. הפכנו לצדיקות של המשפחה".

"התגייסתי לצבא כמדריכת חי"ר, ושם הציעו לי לעבור גיור. ניסיתי, אבל הרגשתי כפייה דתית ברמות קשות. אחרי השחרור זה בער בי שוב"

איך ישראל קיבלה אתכם?
"בהתחלה לא היה קל. באותם ימים לא הבנתי שאנחנו בעוני, כי היה לחם לאכול, אבל ממרחק הזמן אני מבינה שהיה קשוח. גרנו בדירת שיכון באשקלון מול בית קברות. ההורים שלי נלחמו בשיניים, וגם אני, תלמידה רוסיה, עם בגרות טובה כי ככה זה בחינוך רוסי. למדתי ועבדתי, ועד היום אני לא מוותרת. אימא היא אישה חזקה, שיש לה נכות מלידה – רגל אחת קצרה יותר – אבל היא מודל להערצה. כבר שנים היא רופאה בבית החולים ברזילי, ואבא עובד במפעל לייצור דלתות".

בגדים יפהפיים שגם חילוניות ישמחו ללבוש. ויקטוריה אוגאי | צילום: באדיבות המצולמת

"ממרחק הזמן אני מבינה שהיה קשוח". ויקטוריה אוגאי | צילום: באדיבות המצולמת

>> מאיפה שמלת הבר מצווה המדהימה של יעל בר זוהר?

למה מלכתחילה הגעתם לארץ?
"סבא רבא מאוד פחד על המשפחה שלנו בעקבות זוועות השואה, גם אבא שלי חשש לחיות שם. היו הרבה קשיים ברמה שאסור היה לצאת כשחושך, כי עלולים להרוג אותך. מסביב ידעו על השורשים היהודיים שלנו וזה היה מפחיד. היהדות של סבא רבא אפשרה את העלייה שלנו".

הורייך לא התגיירו, מה גרם לך לעשות את הצעד?
"אצל הוריי יש שרימפס במקרר, אבל לזכותם יאמר שהם מקבלים ומכילים את הצעד שאחותי ואני עשינו. אנחנו גרים כל השנים באשקלון, שהיא עיר מסורתית, כל החברים שלי היו מסורתיים והלכו לבית כנסת. כולם ידעו שאני נוצרייה למרות שלא צעקתי את זה, אבל גם לא הסתרתי. רציתי להיות כמו כולם".

מתי זה קרה?
"התגייסתי לצבא כמדריכת חי"ר, ושם הציעו לי לעבור גיור. לא הייתי ממש על זה בהתחלה, ניסיתי, למדתי כמה חודשים והרגשתי כפייה דתית ברמות קשות. בסוף הלימודים את מגיעה לבית דין עם שלושה רבנים, הם שואלים שאלות כדי לבחון על פי הידע את הרצינות שלך, אבל לא הגעתי אליהם. הנחתי לזה ואחרי השחרור זה בער בי שוב והיה לי חשוב להשלים את התהליך. זה הכה בי כשיצאתי עם בחור מהדרום, והגיור היה חשוב לו מאוד. התקשרו אליי מ'נתיב' (המרכז הלאומי לזהות וגיור, דב"א), הגעתי לפגישה ולא התקבלתי. החבר ההוא כבר לא בחיי. בישראל, תהליך הגיור הוא קשה. אם את לא באה ממקום אמיתי, לא יעבירו אותך ואני כנראה לא הייתי שלמה לגמרי. מה שחיזק אותי לעבור את התהליך זו העובדה שאני ממילא רוצה לחיות בארץ, להתחתן כאן וללדת ילדים יהודים. התהליך שלי לקח מעל שנה".

"באותם ימים לא הבנתי שאנחנו בעוני, כי היה לחם לאכול, אבל ממרחק הזמן אני מבינה שהיה קשוח. גרנו בדירת שיכון באשקלון מול בית קברות. ההורים שלי נלחמו בשיניים"

עד גיל 6 גדלה כנוצריה. ויקטוריה אוגאי בילדותה בקזחסטן | צילום: באדיבות המצולמת

"הבנתי את הצורך באופנה יפה, אצילית וצנועה". ויקטוריה אוגאי | צילום: shai hansav, סוכנות Make It

>> לאן נעלמה לוסי אהריש? "אני חוזרת עם הרבה תסכול והרבה תקווה"

היא בוגרת לימודי אדריכלות ועיצוב פנים במכללת ספיר (ובעלת אישור חתימה כאדריכלית לווילות פרטיות), ואחרי שנים באשקלון היא עברה לתל אביב והקימה סטודיו מצליח. חוץ מזה היא גם מעצבת גרפית, ולאחרונה כאמור הוסיפה לעצמה טייטל של מעצבת אופנה ודוגמנית שמציגה את דגמיה. "הכל אצלי מתחבר בסוף לעיצוב", היא אומרת.

"סבא רבא מאוד פחד על המשפחה שלנו בעקבות זוועות השואה, גם אבא שלי חשש לחיות שם. היו הרבה קשיים ברמה שאסור היה לצאת כשחושך, כי עלולים להרוג אותך. מסביב ידעו על השורשים היהודיים שלנו וזה היה מפחיד"

איך אדריכלית הופכת למעצבת אופנה?
"האמת שזה סוג של גילוי מבחינתי. אחרי הלימודים הייתי שכירה במשרד אדריכלות אבל פרצתי מהר לעצמאות עם משרד משלי. אני עוסקת בבנייה פרטית, וילות למשל, אני עושה גם עיצוב פנים, הכל מהכל. לא חשבתי שאגיע לאופנה, אבל לפני שנה נכנסתי ברצינות לעסקי הבגדים. בשורה התחתונה אני עוסקת בעיצוב".

ואיפה האופנה פגשה את הדת?
"כשהתחלתי להתחזק, תפרתי שמלות אצל תופרת בקו הצניעות. התפירה בארץ מאוד יקרה והמבחר לנשים דתיות לא גדול. הבנתי את הצורך באופנה יפה, אצילית וצנועה. מראש אני מכוונת לקהל הדתי, וחשוב לי שהבגד יכסה את המרפקים ואת הברכיים. נסעתי להונג קונג, קניתי בדים ועיצבתי 10 דגמים ותוך חצי שעה הכל נמכר. הבנתי שיש ביקוש מטורף, ויש לי מעל 20 אלף עוקבות – אז יצרתי קשר עם מפעלים בסין והונג קונג ומצאתי ספקים שיכולים לייצר עבורי את הבגדים. אני מביאה גם דגמים מוכנים וחלק אני בונה מאפס. היום יש כבר באתר שלי 100- 150 דגמים. הכול הופך מהר לסולד אאוט".

"הרגשתי שאני רוצה רגע לנשום". ויקטוריה אוגאי | צילום: באדיבות המצולמת

>> בגד ים ממבט ראשון: הג'וב החדש והלוהט של מור רדמי

מאיפה מגיע הקהל שלך?
"רוב הקהל שלי מירושלים ובני ברק, אבל יש גם מאשדוד ואשקלון. היום הבגדים שלי הם לא רק לחרדיות, אלא לנשים כמוני שהן לא קיצוניות. יש לי קליינטיות מכל העולם, ויש ביניהן גם נשים שאינן דתיות. אני עובדת עם מבחר בדים, האהובים עליי הם בדי סאטן וטוויד. אני גם הדוגמנית של הקולקציות ומציגה את הדגמים שלי (ויקטוריה הייתה מועמדת בתחרות מלכת היופי של ישראל, דב"א). אני לא משתגעת על הדוגמנות, אבל בסוף אלה העיצובים שלי, וזה חשוב. גם ביומיום אני מקפידה ללבוש רק את הדגמים שלי".

"אחרי הגיור עברתי לקיצון, נראיתי כמו מישהי ממאה שערים, הכי חרדית. אבל אז הייתה לי סוג של נפילה ועברתי לקיצון השני – קיצון קשוח, כולל מסיבות. היום הבגדים שלי הם לא רק לחרדיות, אלא לנשים כמוני שהן לא קיצוניות"

ואיפה את פגשת את הדת?
"אחרי הגיור עברתי לקיצון, נראיתי כמו מישהי ממאה שערים, הכי חרדית. אבל אז הייתה לי סוג של נפילה ועברתי לקיצון השני – קיצון קשוח, כולל מסיבות. כשאת בתוך התהליך, את שם בשביל לעבור, את לא באמת בוחנת דברים. אז אחרי שסיימתי את זה, ואחרי שהגעתי לנקודת קיצון, הרגשתי שאני רוצה רגע לנשום, להיות הכי חשופה. בגיל 26 חזרתי לדת, ולאט לאט מצאתי את שביל הזהב. אין לי הגדרה מי אני, אני מי שאני – שומרת שבת וכשרות, הולכת כל שבת לבית כנסת של חב"ד קרוב לבית, ואחר כך פותחים שולחן עם חברים כמונו. סביבה תומכת זה מאוד חשוב".

"אני גרה עם החבר שלי. הוא מהנדס, הכרנו דרך פרויקט שעשינו יחד. אנחנו עומדים להתחתן בחודש הבא בחתונה דתית למהדרין", היא מספרת, "הוא גדל בבית מסורתי, אנחנו שומרים שבת יחד. אין טלוויזיה, אין טלפון ואין בישולים. שום דבר לא נעשה בכוח, אם אני בחו"ל אז אני יכולה לעלות במעלית. היהדות היא דבר נפלא בעיניי, שצריכה לעשות לך טוב ולא להפחיד אותך. אני בוחרת את הדברים הטובים ועושה אותם בכיף ובאהבה".

מדגמנת את הדגמים שלה גם ביומיום. ויקטוריה אוגאי | צילום: באדיבות המצולמת