פחות מסכים, יותר חברים: כל הדרכים לצאת מהטראומה

מדינת ישראל נתונה בימים האחרונים למלחמה עקובה מדם, כאשר העורף הוא החזית, אבדות רבות בנפש ואי ודאות קשה. עמותת סה"ר תגברה את מערך הסיוע וממשיכה להציע אוזן קשבת לכל מי שזקוק לתמיכה נפשית, כדי לאפשר פורקן לרגשות, מתן מידע, וחיזוק תחושת הרווחה האישית. המציאות שאנו עדים לה מעוררת רגשות מעורבים של בלבול, חרדה, עצב ואף כעס. הפגיעה בשגרה המוכרת והדאגה לקרובינו יכולים לעורר מצבי דחק. כבני אדם אנו זקוקים לשליטה וודאות, בעוד שהמלחמה והיעדר ההבנה מתי היא תסתיים מעוררים בנו תחושת חוסר אונים. תחושות אלו הן נורמליות ורווחות, וכבני אדם אנו מפתחים חוסן ולומדים להתגבר על אירועים מורכבים. עם זאת, באפשרותנו לפעול באופן אקטיבי כדי לסייע לנו לחזיר את רמת השליטה הפסיכולוגית ולשכלל את דרכי ההתמודדות העצמית.

>> הצבע הכי מרגיע שיש, לימים שאת לא ממש יוצאת מהבית

הגבלת הצפייה בחדשות: חשיפה לדיווחי התקשורת על אירועי הלחימה, הפצועים וההרוגים קשורה להופעתם של תסמינים פסיכולוגיים של לחץ וחרדה. לכן, חשוב להגביל צריכת החדשות או החשיפה לאירועים האקטואליים.

התרחקו מתכנים פוגעניים ברשתות החברתיות: בימים אלו מופצים סרטונים ותמונות קשים לצפייה. תכנים אלו בחלקם בדויים (fake) ואחרים מופצים למטרת לוחמה פסיכולוגית של האויב שנועדה לזרוע בנו פחד וחרדה. חשוב לזכור שלמרות הסקרנות, התכנים הללו תורמים לתחושת המצוקה אצל כולנו. ילדים ומתבגרים צעירים מושפעים יותר מתכנים מאיימים ויכולת הבחנה שלהם בין עובדות מאומתות ותכנים פייק פחות בשלה בהשוואה למבוגרים. לכן, מומלץ להורים לילדים הצעירים לסנן את התכנים הפוגעניים, ולילדים הבוגרים יותר להסביר כי מדובר בתכנים שאין עליהם בקרה ושמטרתם לזרוע בלבול וחרדה. במידה שילדים נחשפים לתכנים בקשו מהם לשתף אתכם או לפנות לגורמים שיכולים להקל על תחושת המצוקה.

אל תבודדו את עצמכן: בידוד יכול להגביר תחושות של פחד וייאוש. השתדלו לשמור על קשר עם משפחה וחברים באמצעות התכתבות עמם או שיחה בה תוכלו לשאול לשלומם לבקש ולהציע תמיכה.

טכניקות להרגעה עצמית

תנשמו: קיימות מגוון של טכניקות המבוססות על נשימות עמוקות ותרגילי הרפיה מפחיתים לחץ וחרדה על ידי הרגעת הגוף והחוויה הרגשית. אחת הטכניקות מכונה 4-7-8: שאפו אוויר דרך האף למשך ארבע שניות, החזיקו את האוויר למשך שבע שניות, ונשפו את האוויר דרך הפה למשך שמונה שניות. תוכלו לחזור על כך מספר פעמים כדי להרגיע את מערכת העצבים.

שמירה על השגרה: השגרה יוצרת תחושת יציבות ושליטה בעתות של חוסר ודאות. לכן השתדלו לשמור על לוח זמנים יומי הכולל ארוחות קבועות, שעות השינה, פעילות גופנית, זמן עבודה/לימודים והרפיה, והיצמד לו כמה שיותר. כמו כן, חשוב למצוא פעילויות שאתה נהנה מהן ועוזרות לכם להירגע ולהפיג מתחים, למשל באמצעות תחביב, צפייה בסרט, מפגש עם אנשים אהובים או האזנה למוזיקה.

>> מנהלת ער"ן: "חיילים מפחדים לדווח למפקדים על החרדה שלהם"

פנייה לתמיכה בארגוני סיוע או לעזרה מקצועית בעת הצורך: דחק וחוסר ודאות מתמשכים יכולים להציף גם את האנשים המסתגלים ביותר. פנייה לעזרה מאנשי בריאות הנפש יכולה לספק תמיכה והכוונה יקרי ערך. אם אתם חווים מצוקה מתמדת, פגיעה בתפקוד היומי המוכר כגון איכות השינה, התיאבון, או מחשבות שליליות מאוד שמלוות את היום יום, כדאי לשקול לפנות לתמיכה כדי להקל על ההתמודדות. הסתגלות היא כישור שאפשר לפתח, ופנייה לעזרה כשצריך היא סימן לחוזקה.
כיום פועלות מספר עמותות המציעות סיוע אונליין בכל שעות היממה. עמותת סה"ר מציעה סיוע באמצעות צ'אט או וואטסאפ, באנונימיות מוחלטת – אין מחויבות לתת פרטים אישיים ומזהים, וניתן לשתף את הרגשות והתחושות שלכם בלבד. אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו, אנחנו כאן כדי להציע תמיכה ולנסות להקל על המצוקה.

ניתן לפנות אלינו באתר סהר או בוואטסאפ במספר 055-9571399.

הכותב הוא עובד סוציאלי קליני ופסיכותרפיסט, חבר ועד מנהל בעמותת סה"ר