כשיש לילד שלנו קשיים במערכת החינוך אנחנו מרגישות שנכשלנו

יש ילדים שהכל איתם הולך בקלות, ילדים שהמחנכת מספרת עליהם רק דברים טובים באספות ההורים, ההורים מתמלאים גאווה רבה וממשיכים  בחייהם. מנגד, ישנם ילדים בעלי אתגרים לימודיים והתנהגותיים, דבר שגורם קבלת טלפונים מהצוות החינוכי לאורך השנה, הערות במשוב, שיחות עם הצוות והבנה שכלילד שלנו קשה – קשה גם לנו.

חשוב שנזכור: אנחנו לא בוחרים את הצוות החינוכי ואין לנו שום שליטה על מי ילמד את הילד שלנו. מעבר לכך, לילד אין רק מורה אחד אלא מספר מורים. אנחנו לא נמצאים איתו בכיתה ואנחנו לא יכולים לדעת מה קורה, אבל כשקורים דברים אנחנו תמיד נשמע לפחות שתי גרסאות – של המורה ושל הילד שלנו, ואנחנו נצטרך לשפוט מי צודק. לכל אחת מאיתנו יש את החוויות שלה מבית הספר, יש כאלו טובות וכאלו שפחות, ואנחנו לא תמיד נדע לייצר את ההפרדה הזו מול הילד שלנו. בנוסף, לפעמים יש לנו חוויות לא טובות מילד אחד ובעקבות כך אנחנו עורכים השוואה בינו לבין ילדים אחרים, דבר שמקשה עלינו לראות את הילד שלנו כסובייקט בפני עצמו.

לא משנה מהם האתגרים הלימודיים או החברתיים של הילד שלכם היום, זה לא אומר דבר על העתיד שלו

כשיש לילד שלנו קשיים, הרבה פעמים התחושות הן שנכשלנו בהורות שלנו. זה פוגע בדימוי שלנו כהורים ואנחנו מרגישים שאנחנו לא בסדר. זה מנפץ את הפנטזיה שהייתה לנו על איזה ילד יהיה לנו, ואם אנחנו לא מודעים לזה, הרבה פעמים אנחנו נגיב בכעס ובתסכול. כשההורים מגיעים להתנהל מול מערכת החינוך, הם עצמם הופכים לילדים – אז מה עושים? הכי חשוב לשמור על פרופורציות. הטיפים הבאים יעזרו לכם להתמודד בצורה הטובה ביותר עם מערכת החינוך:

>גיל שנתיים הנורא: איך תעברו בשלום את גיל "המרד הראשון"?
>>בלי "אימא, תקני לי": כך תחנכו את הילדים לצרכנות נבונה

עתיד הילד

לא משנה מהם האתגרים הלימודיים או החברתיים של הילד שלכם היום, זה לא אומר דבר על העתיד שלו. יש אלפי דוגמאות לילדים שחוו קשיים במערכת החינוך, אך לאחר שסיימו ללמוד תחת המערכת, הם מצאו את מקומם ופרחו. בנוסף, ילדים משתנים, מתבגרים, ולפעמים פוגשים מורה או מבוגר שמשנה להם את השקפתם, לכן אל תראו שום דבר כסוף העולם.

תמצאו את החוזקות

תדאגו לראות את נקודות החוזק של הילד שלכם מעבר לבית הספר והחוגים. תראו לילד את המקומות האחרים בהם הוא טוב ותעצימו אותו. אם גיליתם שהוא טוב בכדורגל, צילום, או ציור, תשימו על זה את הדגש ותעודדו אותו. תוכלו אפילו לשתף את בית הספר בחוזקה שלו וביחד תראו איך אפשר למנף אותו גם בתוך המסגרת החינוכית. ניתן גם לגייס חברים או את שאר בני המשפחה כדי שיהיו שם איתו, יעודדו אותו ויתמכו בו.

תאמינו בצוות החינוכי

כהורים אתם רואים רק את הילד שלכם. לעומת זאת הצוות החינוכי פוגשים עשרות ואפילו מאות ילדים. כבר קשה להפתיע אותם ויש להם ניסיון ששווה להקשיב לו. גם אם לדעתכם הם טועים, שווה להתייעץ עם איש מקצוע ולקבל עוד חוות דעת. תמיד ניתן לבחור שלא לקבל אותה, אבל חשוב שננסה לקבל תמונה מלאה, כי אולי אנחנו לא תמיד מצליחים לראות אותה. כן, לפעמים קשה לנו לקבל את זה שלילד שלנו אולי יש הפרעת קשב, לקויות למידה, וקשיים חברתיים. יחד עם זאת, יכול להיות שייעוץ מקצועי יאפשר לנו ולילד למזער את הקשיים ואפילו ליהנות מתקופת בית הספר.

מודעות הורית

חשוב להיות מודעים למה אתם מרגישים שאתם מבינים שיש לילד שלכם קשיים ומה זה מעורר בכם: האם אתם מאוכזבים כי ציפיתם ליותר? אתם מתוסכלים? יכול להיות שזה מזכיר לכם את עצמכם כשהייתם ילדים, והייתם רוצים שהילד שלכם יחווה את בית הספר בצורה שונה? או שאתם עורכים השוואה בינו לבין ילדים אחרים של חברים או שלכם, ואתם לא מבינים למה איתו זה אחרת? ככל שתבינו למה זה קשה לכם, ככה יהיה לכם קל יותר להתנהל עם הקושי ולהגיב לו עניינית.

כבדו את הזמן של הצוות החינוכי

מעבר לשעות ההוראה בבית הספר, לצוות המורים יש חיים פרטים, משפחה, ועוד אתגרים שלכם אין עליהם מושג. המורה לא חייב להיות זמין עבורכם 24/7, למרות שנראה שהבעיה שלנו ושל הילד שלנו לא סובלת דיחוי. אם זה לא עניין של חיים או מוות, זה סובל דיחוי. לפעמים אפילו כדאי לחכות כמה שעות לפני שניגשים לדבר עם המחנך כדי לנשום, להירגע, ואז לנהל שיחה עניינית ופחות רגשית.

עדיף שלא תשאלו אותו "איך היה בבית הספר?" ותצפו שיגיד לכם באופן גלוי על כך שהרביץ. ילד נבון יעדיף שלא להודות "בפשע" כדי שלא תכעסו עליו.  עדיף שתגידו לו מראש שהמורה התקשרה, ותבקשו ממנו שיסביר לכם מה קרה

אל תביכו את הילד

אם ישבתם עם הילד שלכם לאחר שיחה עם המחנכת על בעיית התנהגות כלשהי שהייתה בכיתה, עדיף שלא תשאלו אותו "איך היה בבית הספר?" ותצפו שיגיד לכם באופן גלוי על כך שהרביץ, או לא הכין שיעורים. ילד נבון יעדיף שלא להודות "בפשע" כדי שלא תכעסו עליו. הרי אם הוא יגיד לכם שלא קרה כלום, תאלצו להגיד לו שהמורה התקשרה. אז בשביל מה לשאול? כדי להביך אותו? להעמיד אותו במצב לא נוח ולגרום לו לשקר? עדיף שתגידו לו מראש שהמורה התקשרה, ותבקשו ממנו שיסביר לכם מה קרה. רובנו, כמובגרים, מעדיפים לא להודות בכשלונות שלנו. ילדים יודעים שנכעס עליהם לכן הם יעדיפו שלא לספר לנו את האמת. לפעמים הם באמת לא זוכרים, כי מאז הבוקר קרו עוד הרבה מאוד דברים.

אל תדושו בנושא

תגיבו בצורה עניינית שזה לא מקובל עליכם. אם בית ספר העניש אז אין כפל עונשים.  אם הילד קיבל השעייה בבית, תדאגו שלילד לא יהיה כיף, אבל אל תהפכו את זה לסוף העולם. אם ילד מושעה הרבה פעמים בגלל בעיות אלימות, כדאי לבדוק מה קורה ולקחת אותו לאבחון, לטיפול רגשי. גם אם ילדים אחרים מציקים לו, תגובה אלימה מעידה על קושי בהתנהלות חברתית או בוויסות רגשי. חשוב לטפל בזה ולסייע לו כדי לאפשר לו לממש את היכולות שלו.

שגרה

תייצרו לילד שגרה של למידה, חוגים, וזמן איכות. שגרה מסודרת גורמת לילד להרגיש רגוע והתנהלות שלו תהיה קלה יותר. הכניסו זמן סביר לשיעורי בית שלא יעלה על חצי שעה – שעה, ואם זה נמשך זמן רב יותר, דברו עם הצוות החינוכי ונסו למצוא פתרון. תוכלו אפילו לנצל את סוף השבוע לצמצום פערים לימודיים, אבל שימו לב – ילדים לא אמורים לבלות את כל שעות אחר הצהריים בלימודים. אם סביב שיעורי הבית יש מאבקים ומלחמות, תשחררו מהעניין ותביאו עזרה מבחוץ, כמו סטודנט שיעזור לילד פעמיים בשבוע.

זכרו שהדבר החשוב זה היחסים ביניכם לבין הילד. ככל שלילד שלכם יהיה עוגן, ביטחון והרגשה שהם אהובים ורצויים בבית, כך הם יעברו את הקשיים במערכת החינוכית בהצלחה. כל מה שהם צריכים זה את המצע הנכון ולדעת שאתם תאהבו אותם תמיד ללא תנאי.

דורית חרמון | צילום: יח"צ

הכותבת, דורית חרמון, הינה מנחת הורים ומלווה צוותי חינוך