גיל שנתיים הנורא: איך תעברו בשלום את גיל "המרד הראשון"?

אחרי תקופה מאתגרת בה ההורים והתינוק למדו להכיר זה את זה, ולאחר שנראה שדברים עולים על המסלול, בלי שום התראה זה מגיע – גיל ההתבגרות הראשון. בעל כורחנו אנחנו מבינים שהתינוק שלנו הפך בין לילה לפעוט. אם נדייק, הוא הופך לאדם בעל צרכים, רצונות ומאווים ולא רק שהוא הבעלים שלהם, בשלב הזה הוא גם מודע, מבין ורוצה לממש אותם בכוחות עצמו. עד כה, כל חוויה הייתה משותפת ומלאת התרגשות מהחיוך הראשון, להתהפכות, זחילה והליכה. למעשה זוהי התייחסות לחלק הפיזי והמוטורי שראינו אותו מתפתח מול העיניים שלנו. אך באותו הזמן, מתחת לפני השטח, התפתחו גם האישיות, הרגשות, המחשבות והרצונות.      

עכשיו, התינוק שלנו חווה דבר או שניים והוא רוצה להתפתח ולנסות בכוחות עצמו. זה תהליך טבעי, כמו פרח שראשית פריחתו מתחילה בהשרשה מתחת לפני השטח, ונדרשת סבלנות וזמן לראות את הצמיחה והפריחה כלפי חוץ. אך יחד עם זאת, קורים גם דברים שמשפיעים על מערכת היחסים. התינוק המתוק והרגוע שלנו הופך לפתע לבעל דעה, הוא עומד על דעתו עד כדי סירוב, אי שיתוף פעולה עם האחר או השתטחות על הריצפה בבכי וצעקות, ומתנגד לפעילויות יומיומיות כמו להתקלח או לשבת במכונית. יש עוד שלל התנהגויות שתופסות אותנו לא מוכנות, מביכים אותנו ואנחנו עומדות חסרי אונים מולם, עד כדי כך שהגיל הזה קיבל כינויים כמו "גיל שנתיים הנורא", "גיל המרד הראשון" או "גיל ההתבגרות הראשון".

אז מה בדיוק קורה? בגיל שנתיים התינוק הופך לפעוט וזהו תחילתו של שינוי פסיכולוגי ורגשי. עד כה התינוק היה צריך את עזרתנו בכל, החל מתזונה, לבוש, הישרדות וביטחון. לפתע, הוא מבין כי היכולת שלו להתחיל ללכת מובילה אותו לעצמאות. אם הוא רעב הוא הולך למטבח ומוצא לעצמו דרך להגיע לדבר מה. זה לא רק פיזי. גם בשיח הוא משפר את היכולת הוורבלית שלו כשהוא מבקש "מים", ולקבל זאת מיד מבלי להתאמץ עד שיבינו אותו כבעבר. אלו מפתחים בו את ההבנה ביכולת שלו לעצמאות ובנפרדות שלו מהוריו, שדאגו לכל צרכיו. התנהגויות אלו עלולות להוציא את ההורים משליטה, בעיקר כשהמבוכה מתרחשת לעיני אחרים. אז מה ניתן לעשות? 

>כך תחנכו את הילדים לצרכנות נבונה
>>מתי לתת לילד סמארטפון?

זהו שלב חשוב בבניית הזהות והביטחון העצמי של הילד

עלינו להבין שאנחנו צריכים להיות שם בעבורם כשהם מתפתחים ולאפשר להם מצד אחד לחוות, ומצד שני לשמור על הגבולות וביטחונם. כל עוד לא נשקפת סכנה ולא מדובר בעניין מהותי, תאפשרו להם לפעול ולהתנסות. למשל, ללכת בבגדים שאינם תואמים את טעמכם האישי. 

תאפשרו להם להתנסות בקבלת החלטות 

ככל שהם ירגישו בעלי יכולת בחירה ושליטה במקומות האפשריים, כאשר ההחלטה תהיה שלכם וחד משמעית, הם יבינו את ההבדל ויוכלו לקבל את עמדתכם. הם יחושו בדאגה ובאחריות וכמובן שיש להם סיפוק במקומות שאפשרתם להם. למשל, לאפשר להם לשחק בפעם האחרונה לפני שעוזבים את הגינה, הם יבחרו האם יהיה זה בנדנדה או במגלשה. 

עודדו את עצמאותם

תאפשרו להם להיות עצמאיים בפעילויות יומיומיות על ידי עזרה, לדוגמה, תוכלו להציב שרפרף מתחת לכיור בשביל שיוכלו לשטוף ידיים. תנו להם לבחור איזה ממרח ירצו לשים על הלחם ואפשרו להם להכין כריך לעצמם, לסבן את גופם וכדומה, בעזרת הנחיות מכם. כמובן שאין כוונה להשאיר את הפעוט ברשות עצמו, עלינו להיות בהשגחה מלאה, גם כאשר אנו מעודדים לעשיית הפעולה בכוחות עצמם.  

חזקו את הביטחון העצמי של ילדכם

על ידי עידוד הבחירות והמעשים שלו על ידי משפטים מעודדים, כמו: "איזו בחירה מצוינת ובריאה לאכול פרי " או  "אני גאה בך שהסכמת לוותר". כך תגבירו את הביטחון העצמי של הילד/ה באמצעות חיזוקים חיוביים. 

לגיטימציה לרגש 

חשוב לעודד שייח והכרה בקשת הרגשות שאנו חווים. לכן, כאשר הילד מתנהג באופן מסוים, תארו בפניו את הרגש שאתם מזהים בהתנהגותו. למשל: "אני שמחה שאת מתרגשת לקראת קבלת השבת בגן". 

תזמון

וודאו כי ילדכם פנוי להתנסות, ללמידה ולשיח. עלינו להיות עירניים לסיטואציה ולהימנע מראש מלהגיע למאבקים מיותרים שעלולים לנבוע מהעייפות של הילדים, רעב או תסכול.  בכוחנו להשתדל ולהימנע ממצבים אלו על ידי תכנון מקדים והכרות עם השעון הפנימי של ילדינו. זה הזמן שלכם לקבל החלטה. לדוגמה, רצוי שיתקלחו לפני שמגיעים לשעת העייפות שלהם, שכן המקלחת עלולה להפוך לשדה קרב. לעיתים עשר דקות לכאן או לכאן, יכולות לעשות את כל ההבדל.  

ארזו את רגשות האשם

תהיו עקביים ונחושים במקרים בהם מדובר בבריאות ובביטחונם של הילדים. אם הילד נדרש לתרופה, או חגורת בטיחות ברכב – אלו דברים שעלינו לעמוד עליהם ללא רגשות אשם ולעשות את מה שנדרש כדי לשמור על שלומם. 

תשמשו דוגמה אישית 

משפט זה נכון לשני הכיוונים. מצד אחד, תאפשרו לילד לשכנע אתכם ולהשפיע עליכם לשנות את דעתכם. ומצד שני, אל תהססו לעמוד על שלכם ולהסביר בצורה ברורה ומכבדת את עמדתכם, מבלי לנזוף, לכעוס ולהתעצבן. שמרו על שלווה ושיח מכבד. אלו כישורי משא ומתן בסיסיים אליהם הילדים יידרשו במהלך חייהם החברתיים. 

קרן אור אורן | צלמת: מיה חבושה

הכותבת היא מדריכת הורים ואחראית תחום הגיל הרך במכון אדלר.