בלי "אימא, תקני לי": כך תחנכו את הילדים לצרכנות נבונה

כשהילדים היו קטנים, נהגתי לשאול אותם שאלה: אילו הייתם צריכים לעזוב הכל ברגע ויכולתם לקחת אתכם רק דבר אחד (שיהיה גם קל לנשיאה), מה הייתם לוקחים? השאלה הזאת עוזרת לנו להבין מה באמת חשוב, אבל היא גם מאפשרת לנו לראות כמה אנחנו מבזבזים בחיי היומיום על דברים שהם לא כל כך חשובים. "צרכנות מוגזמת היא כמו אכילה מוגזמת – יותר ממה שצריך, יש לזה מרכיב רגשי", מסבירה דניאלה פולק, יועצת לכלכלת המשפחה, "הייתי אומרת שצרכנות היא מוגזמת בשני מקרים: כאשר היא מכניסה אותנו למינוס ואנחנו מוציאים מעל האמצעים שלנו, וכן כאשר יש בה מרכיב רגשי משמעותי כל כך שהיא מנהלת לנו את החיים".

"אימא, מתי את קונה לי מרצדס?"| צילום: Gettyimages

>> מתי זה הזמן הנכון לקנות לילד סמארטפון?
>> אופסי, מה עושים כשהילדים תופסים אתכם על חם?

"ככל שנרגיש בעלי ערך נמוך יותר, פחות 'מאושרים', יגברו החיפושים אחר דרך אחרת להגשים את המטרה והחלופה נמצאת לא פעם בתרבות הצריכה"

הפן הרגשי

את אותו המרכיב הרגשי הזה כולנו מכירות: "עם החשיכה המוקדמת, הרצון להפיג את הבדידות והדאגות גובר ויחד איתם מגיע נובמבר – חודש הקניות. את מגוון השאיפות וההתנהגויות שלנו בחיים עוטף צורך פסיכולוגי קיומי בסיסי – להשתייך", מסבירה קרן ארצי, מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר: "אנחנו צריכים להיות חלק ממעגל אנושי כבר כפעוטים ומחפשים אישורים חיצוניים מההורים, מבעלי סמכות, האחים והחברים. ככל שנרגיש פחות משמעותיים ובעלי ערך נמוך יותר, כלומר, פחות 'מאושרים' (approved) – יגברו החיפושים שלנו אחר דרך אחרת להגשים את מטרת העל האנושית שלנו והדרך החלופית נמצאת לא פעם בתרבות הצריכה כחלופה נוחה וזמינה".

איפה הבעייתיות?
"כשהכל סביבנו כל כך שופע, נגיש, מהיר וזמין זה מבלבל אותנו ובוודאי שאת הילדים שלנו. כשהם קטנים, גם אנחנו נוטות לבחור בדרך הקלה: לשלוף סוכריה, לקנות דובי או בובה חדשה ולרפא באמצעותם כל בכי, תסכול או מכה. זה עובד באותו הרגע ומביא לשקט המיוחל אבל לאורך זמן, דרך ההרגעה הזו תייצר חיבור שגוי בין חוסר ומצוקה לבין מענה נקודתי וקניה. אם נסתכל לטווח הארוך, והיחסים שלנו עם הילדים הם בין הארוכים והמשמעותיים שנחווה, זה מונע מהילד שלנו לקצור רווחים חשובים אחרים כמו דחיית סיפוקים, לגיטימציה לרגשות שליליים, התמודדות עם תסכולים והנאה ממאגר עידוד פנימי שיסייע לו להיות אחראי יותר על מסלול חייו, מעורב חברתית ובעל עם תחושת ערך גבוהה".

ואיך עושים את זה?
"כדי לגדל ילדים שטוב להם עם עצמם, שהם מרגישים (מעת לעת) אושר פנימי, כאלה שיקנו את מה שהם צרכים מתי שהם צרכים ובהתאם ליכולת הכלכלית שלהם – חשוב שנחסן אותם רגשית וננסה לענות על כל הצרכים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים שלהם: סייעו לילדים שלכם להיות חלק ממעגל ההחלטות בתחומים הנוגעים להם ישירות, למדו אותם להפעיל שיקול דעת, לבחון רווח מול מחיר, לקחת אחריות על הבחירות שלהם, לתרגל התנהלות פיננסית ולטפח בקרבם תחושת עצמאות והבנה על מה שמצפה להם בשלב החיים הבוגרים. ואנחנו נשמש להם מודל ודוגמא, נשתף בחוויות, ברצונות, בהתלבטויות, בוויתורים שבחרנו לעשות (בהתאם לגיל ולנושא), ועל הדרך נלטש את עצמנו ונכניס שיפורים, תוך כדי תנועה, כי לנו זה כבר ברור שתחושת השייכות לא מוצעת למכירה".

הפן הכלכלי 

"הגיל שבו צריך וחשוב להתחיל ללמד את הילדים על צריכה נבונה הוא הגיל המוקדם ביותר שבו הילד כבר מבין אותנו ומתקשר איתנו", אומרת מיכל נחום אפנג'ר, מאמנת לכלכלת המשפחה.

מאיזה גיל הם יהיו מסוגלים להפנים הרגלי צריכה?
"יש ילדים שאפילו בגיל שנתיים מסוגלים לזה. כמובן שהלמידה צריכה להתאים לגיל הילד ולשפתו. ככל שהגיל עולה רצוי לשתף אותם ככל הניתן בניהול הכסף בבית. לא לגרום להם כמובן ללחצים מיותרים ולדאגות אבל בהחלט לשתף אותם בבניית התקציב המשפחתי. למשל, כמה כסף נכנס הביתה ולכן כמה כסף יכול לצאת. ללמד אותם על סדרי עדיפויות בכלל, ועל שלנו כמשפחה בפרט".

"צרכנות מוגזמת היא כמו אכילה מוגזמת" אנה וינטור, קים קרדשיאן, נורת' ווסט וביונסה | צילום: Gettyimages

נשמע קשה לביצוע כשהם בגיל ההתבגרות.
"גיל ההתבגרות הוא האתגר הגדול", מחייכת נחום אפנג'ר, "ראשית, אם עדיין לא הגעתם לשם, התחילו ליישם את כל הטיפים מוקדם ככל הניתן כך שכשהילדים יגיעו לגיל הזה, יהיו להם כבר את כל הכלים והם מראש ייטו פחות לצרכנות יתר. אם הילדים כבר נמצאים בגיל הזה ונוטים לצרכנות יתר – שתפו אותם בהחלטות הקשורות לניהול הכסף בבית, זה עושה פלאים".

"כשמדובר בכסף שלהם, צרכנות היתר יורדת אט אט עד לכדי קמצנות על כל שקל כדי להגיע לסכום מכובד שבו יוכלו לרכוש את הסלולארי הבא למשל"

איך את מציעה לגרום לילדים להבין את ערך הכסף?
"מעבר לעזרה בניהול הכסף של הבית, תנו להם דמי כיס. תרגול חשוב מאין כמותו. החליטו יחד על סכום שמתאים לכל ילד בהתאם לגילו, לצרכיו וליכולת שלכם והחליטו למה נועדו דמי הכיס ולמה לא. כשמדובר בכסף שלהם, צרכנות היתר יורדת אט אט עד לכדי קמצנות על כל שקל כדי להגיע לסכום מכובד שבו יוכלו לרכוש את הסלולארי הבא למשל".

הפיתוי בכף היד

ההבדל בין "צריך" ל"רוצה" הוא הבדל שגם לנו, המבוגרים, קשה להבחין בו לפעמים, אבל אם אנחנו רוצות ללמד את ילדינו להבחין בין עיקר וטפל ולגדול להיות צרכנים נבונים, צריך להתחיל ולהבחין בהבדל. "אני מאמינה גדולה בלדבר פחות ולעשות יותר", מסבירה נחום אפנג'ר, "לשמש עבורם דוגמה. האם אנחנו בעצמנו צרכנים נבונים? באיזו שפה אנחנו משתמשים בבית? האם אנחנו המבוגרים מתנהגים באחריות ועומדים בפיתוי?".

איך מלמדים אותם להתמודד עם כל הפיתויים שבחוץ?
"כדאי להימנע מהחשיפה לפיתויים. הבילויים המשפחתיים שלנו לא כוללים סיבוב בקניון או באזור הקניות הגדול בעיר, כדי שלא יפתחו קשר מותנה בין בילוי לבין צרכנות".

"חשוב לדבר עם הילדים מגיל צעיר על כמה קשה להתאפק" ביונסה ובלו אייבי | צילום: Gettyimages

"דברו עם הילדים על הקושי להתאפק וכמה הפרסומות מפתות וכמה קל ליפול לפח הזה למרות שאנחנו יודעים שהוא שם"

ועדיין, הפיתויים נמצאים להם בכף היד כל היום במכשירים הסלולריים למשל.
"אחת העצות החשובות ביותר שאוכל לתת היא הוקרת תודה. קודם כל, הוקירו תודה אתם בעצמכם על כל דבר טוב בחייכם. קטן כגדול, חומרי ורוחני, ואז, למדו אותם לעשות זאת. הדגישו בפניהם כל הזמן את כל הטוב שיש בחייהם. הראו להם כמה יש להם. ממש, עברו אתם בבית וערכו רשימה של הכל! אמרו לידם תודה בקול רם על האוכל, על הבית, על רגע של נחת. תהיו אתם מרוצים וזה ידבק בהם".

את ממליצה לחשוף בפני הילדים את המנגנון מאחורי הפרסומות?
"כן. דברו עם הילדים על כמה זה קשה להתאפק וכמה הפרסומות מפתות וכמה קל ליפול לפח הזה למרות שאנחנו יודעים שהוא שם. למשל, כשהילדים היו בגן ושמעו ברדיו פרסומת למשהו במבצע 1+1, דיברנו על זה שאנחנו קונים דברים כי אנחנו זקוקים להם ולא כי הם במבצע. מצד שני, למרות שאנחנו יודעים שזה לא מבצע אמיתי, עדיין חלק במוח שלנו לוחץ עלינו לנצל אותו מהר לפני שייגמר. זה מאבק לא קל, אבל צריך להתחיל לפתח אליו מודעות ולשקול כל הזמן את המנגנון הפרסומי שמבלבל אותנו".  

>> 16 חנויות ואתרים שיעזרו לך ללבוש יותר יד שנייה

מרגישות שאתן מוכנות לצאת לקניות עם הילדים? אתן יכולות להיעזר בטיפים של קרן ארצי:

צרכנות: 6 כללי הזהב

1. הימנעו מהשוואות
לא רלוונטי מה יש לחברים שלהם, מה קנינו לאח הצעיר ובמה פרגנו לעצמנו השבוע. כל אחד – בפני עצמו ומקבל בהתאם לצרכיו ובהתאם ליכולות שלנו כמשפחה.

2. בדקו איתם את הצורך
בקשו שיסבירו לכם במה תטיב איתם הקניה – זה יכול להיות הסבר למה יעשו בלגו הזה שלא אפשרי לעשות בקודם שקיבלו, מה ההבדלים שיש בקונסולה החדשה שהושקה החודש לעומת זו שכבר מככבת בסלון והאם הג'קט הזה, החמישי במספר, באמת יילבש בחורף הלא קיצוני של ישראל?

3. בלי אימפולסיביות
התרבות של היום הרגילה את כולנו לקבל הכל כאן ועכשיו. אפליקציות יורדות ברגע, משחקים נטענים על המסך וגם את נעלי הספורט אפשר להזמין בשישי בלילה בלי לחכות שהחנויות ייפתחו שוב בראשון ויהיה לנו פנאי להגיע אליהן. הילדים ראו משהו שהם "צריכים"? אמנו אותם לקחת נשימה ולדחות קצת את הקניה. אפשר להחליט לעשות עוד סיבוב בקניון, לבדוק מה יש בחנויות נוספות מאותו הסוג, להחליט שממתינים לחג הקרוב או ליום ההולדת או פשוט לקבוע תאריך קרוב ביומן שבו נבדוק שוב את הצורך והרצון באותו פריט.

4. למדו אותם צרכנות נבונה
הסתובבו איתם בחנויות או באתרי קניות. ספרו להם מדוע עושים מבצעים, באילו תקופות, מתי כדאי להמתין להורדה במחיר, מתי כדאי דווקא להשקיע קצת יותר ואיך לקרוא את האותיות הקטנות. הסבירו להם איך הפרסומות מחברות בין הרגשות שלנו לבין המוצר ולא בהכרח כל מי שקונה את הרכב שראינו מבלה עם המשפחה בכבישים הפתוחים באירופה הירוקה (אלא עומד איתו בפקק לבד בדרך לעבודה) ולא כל מי שתקנה את הבושם הזה תראה מחר חטובה וגבוהה כמו הדוגמנית בתמונה.

5. הניעו אותם להרוויח
ככל שהגיל עולה, למדו אותם להרוויח ולחסוך עבור דברים שהם מבקשים. החליטו על מה אתם משלמים (למשל, ביגוד, חוגים ומתנות לחברים) ועל מה הם צריכים לשלם אם הם רוצים. כיוון שהם לא עובדים, החל מגיל 6-7 כדאי לתת להם דמי כיס (שבועיים או חודשיים) ולהציע להם לקחת חלק במטלות שהייתם משלמים עליהם במקרה אחר (שטיפת הרכב, שליחות מהסופר, ניקיון הבית כשהעוזרת לא מגיעה), וזאת, להבדיל ממשימות שעליהם לקחת בהם חלק בכל מקרה כשותפים לחיים בבית.

6. החליפו ישן בחדש
כדי להימנע מאגירה מיותרת של חפצים והתבוננות פנימה על דברים שקנינו או קיבלנו ולא ממש השתמשנו בהם – שבו עם הילדים ורגע לפני הקניה של משחק חדש או ג'ינס שווה, עשו "בדק בית" אילו משחקים, ספרים או בגדים אפשר למסור או למכור. כך, תפנו מקום, תעניקו ערך רב יותר לחפצים וגם תקחו חלק בכלכלה מעגלית ונתינה.

6 כללי הזהב לצרכנות נבונה. קרן ארצי, מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר | צילום: אייל מרילוס