אשת חיל: הכירו את האישה שמאחורי החמ"ל החרדי הראשון בארץ

נחומי יפה | צילום: יורם רשף
נחומי יפה | צילום: יורם רשף

ד"ר נחומי יפה חוקרת כבר שנים את האוכלוסיה החרדית. עם פרוץ המלחמה היא הקימה את החמ"ל החרדי הראשון בארץ, וכך לדעתה הוא ישפיע על הקשר העתידי בין החילונים לדתיים. ריאיון

88 שיתופים | 132 צפיות

"אחרי המלחמה יהיה שינוי גדול בתפיסה של חרדים, ובאשר למה התפקיד שלהם במדינה ותרומתם", מספרת החוקרת החרדית ד"ר נחומי יפה (46), חברת סגל באוניברסיטת תל אביב והחרדית היחידה בה. ביומה הראשון של המלחמה פתחה יפה את החמ"ל החרדי הראשון בארץ – המגייס תרומות לחיילים, ציוד לבסיסים, ומגיע לשבעות והלוויות כדי שאף אחד לא יישאר לבד בדרכו האחרונה – ומונה אלפי מתנדבים.

>> "אנחנו יוצרות את התקווה": הנשים המדהימות שמאחורי החמ"ל היהודי-ערבי

"כבר שנים שאני ממפה את האוכלוסייה החרדית בארץ לפי תחומים", מספרת יפה. "בדיוק כדי שבמקרים כמו אלה, אני אוכל להבין מהר מאוד מי צריך ויכול לעשות מה. בקורונה, למשל, הזמינו אותי למל"ל ולפיקוד העורף – כדי לדבר על החברה החרדית. אני זוכרת את אוזלת היד ואת המחסור במידע, כך שהיה לי ברור שהמידע שיש לי ביד חיוני וחשוב".

כשפתחת את החמ"ל, ראית רצון להתנדב מצד החרדים?
"בוודאי. יותר ברור לחרדים כיום שהתרומה שלהם צריכה להיות אקטיבית, ולא רק לימוד תורה. כבר אחרי יומיים ראינו ביקוש אדיר: שכרנו שלושה מנהלים, היחידים שמקבלים תשלום, שמנהלים את מערך המתנדבים העצום שלנו שמשתנה מיום ליום. בשיא היו לנו 14 אלף מתנדבים ביום ברחבי הארץ, מי שיכול – בא".

כבר ביומה הראשון של המלחמה הבינה יפה יחד עם סייני סוקניק, פנינה סופר ושרי קרויזר, נשים נוספות שמפעילות איתה את החמ"ל, שיש פה צרכים אדירים שאף חמ"ל לא חשב עליהם לפניה. גם ילדיה נרתמו למלאכה. מעבר לגיוס האדיר של ציוד ותרומות לחיילים, ישנו גם צורך אדיר להגיע ללוויות או שבעות שנותרות ריקות: "הבנו מהר מאוד שזה הולך להיות אירוע קשה עם לווית ושבעות, שאנשים יהיו לבד, ושאי אפשר לתת להם להיות כך. שלחנו סדר גודל של 4,000 מתנדבים לשבעה וללוויות".

ילדיה של נחומי יפה מסייעים בחמ"ל שפתחה | צילום: באדיבות המרואיינת
ילדיה של נחומי יפה מסייעים בחמ"ל שפתחה | צילום: באדיבות המרואיינת

>> "זו השליחות שלי": נורה מצילה חיות מהדרום שנותרו ללא בית

חשוב כל כך. ומה עוד?
"הבנתי שתהיה בעיה עם שוק העבודה – אז אנחנו שולחים את המתנדבים שלנו לפעילויות לוגיסטיקה שונות ומחסנים, כדי להניע את השוק. היה צריך לבדוק את המוכנות של כיתות כוננות חרדיות, כי אין לחרדים ביישובים האלה אפשרות להגן על עצמם. לשמחתי הייתה לי תשתית מחקרית מאוד טובה, מתקשרים אליי מגופי ממשל שונים שאייעץ להם לגבי חרדים, ובקורונה פיקוד העורף קרא לי, כך שהיו לי המון אנשים לפנות אליהם לעזרה".

את מרגישה שהחמ"ל משפיע על הקשרים בין החברה החרדית לחילונית?
"בוודאי. החמ"ל הזה כל כך חשוב למען חברה חרדית בריאה. הוא גורם לשינוי בחברה החרדית, כיוון שאם חרדים יוצרים קשר עם חילונים זה 'מאיים' על ההסתגרות של החברה החרדית. אני חושבת שזה לא יפגום בנו בכלל. היכולת של החברה החרדית לשרוד, תלויה במשא ומתן עם העולם מסביבה. המפגש הזה הוא מפגש ברוך, כי המציאות הזו של החברה החרדית שהסתגרה בשנים האחרונות – עושה רק רע. ההתנכרות הזו פוגעת בהקשר של מיסים ותרומה, וגם פוגעת ביכולת של החרדים להיות חברה משגשגת".

את חושבת שלאחר המלחמה נראה שינוי בגיוס החרדים לצה"ל?
"יש לי את הנתונים שמראים שכן. הרצתי מחקר גדול מאוד על הסטיגמה שיורדת כלפי חרדים בצבא – אם לא הייתי עושה עושה את המחקר, לא היינו יכולות להבין שכמות חרדים גדולה יכולה להתגייס ואכן חלקה כבר גויסה. זה תהליך דו כיווני אגב, יותר חרדים וחילונים יגורו ביחד בשכונות מעורבות, תהיה עליה בעובדי הקהילה החרדית בשוק התעסוקה".

יפה, אם לשלושה ילדים, מספרת כי בנה, חרדי גם הוא, שוקל להתגייס לצבא בעצמו: "יש לי ילד אחד ששוקל להתגייס, הילד השני לומד תורה וברור לי ולו שזו התמורה הכי משמעותית שלו. אם אחד מהילדים שלי ירצה להתגייס, אני תומכת.  אני מבינה את המציאות הישראלית, אנחנו מדינה מוקפת אויבים, וחייבים צבא. אולי לא רוצים בו, אבל חייבים אותו".

מתנדבות החמ"ל של נחומי יפה | צילום: באדיבות המרואיינת
מתנדבות החמ"ל של נחומי יפה | צילום: באדיבות המרואיינת

את חושבת שכיום, ואני שואלת זאת מסקרנות ולא מרצון להתסיס – כחלק מזה שהאוכלוסיה החרדית לא מתגייסת, יש לכם מקום לבכות על חיילים שנפלו? את מרגישה כאב אמיתי?
"בטח. כל אחד כזה שנופל פוגע ברקמת האדם של העם שלנו, גם אם יש לנו ויכוח בנוגע לאיך מבטחים את העם. החברה החרדית חושבת שהדרך הכי יעילה לבטח אותנו זה ללמוד תורה ולהדגיש את הזכות ההיסטורית על האדמה הזו, ולכן אנחנו לומדים תורה. אבל כמו שאמרתי, יש לי נתונים שמראים שכל נושא הגיוס ישתנה גם הוא".

>> מרגישה שאיבדת את השליטה על חייך? 5 עצות פשוטות שיעזרו לך

"גם זה, אגב, דו כיווני", יפה מוסיפה. "יש למשל הרבה ביקוש בחברה החילונית לציציות בזמן המלחמה – שזה אומר שגם החברה החילונית פונה למסורת היהודית ובוחרת לקחת בה חלק. הפעפוע הזה בין החברות הוא משותף. אנשים יוצאים למלחמות כדי להגן על המדינה והתרבות שלהם, אלה שמייצרים תרבות מייצרים את המדינה. אלה שלומדים תורה מייצרים עוד פן בתרבות היהודית, של מה זה להיות יהודי, בעינינו. המשמעות של מה זה להיות יהודי, ולהחזיק את זה מסורתית והיסטורית – חשובה לנו. אני מניחה שלאור ביקוש הציציות שעולה מהצד החילוני – החברה החילונית מרגישה יותר מובנת".

בחמ"ל פועלת אוכלוסיה חרדית בלבד שעוזרת בעיקר לחילונים. מה הפידבק?
"אהבה, הערכה ושמחה מהמפגש המשותף. כן, היו אנשים שמראש אמרו שלא רוצים שחרדים יגיעו, אז לא שלחנו לשם – אבל יש אנשים שמאוד שמחו לראות אותנו. זה היה דבר מאוד מבורך וטוב מבחינתם שיגיעו להלוויות, לשבעות, לבסיסים עם ציוד שתרמו".