"עשיתי משהו ששינה את התעשייה, אבל נשחקתי מהעיסוק בחיצוניות"
היא סללה את הדרך לדוגמניות הפלאס סייז בישראל, הקימה סוכנות דוגמנות ראשונה מסוגה ואז עזבה במפתיע את העיסוק בעולם החיצון - לטובת חיים מפתיעים עוד יותר. החיים החדשים של ריי שגב
החיים החדשים של דוגמנית הפלאס סייז וסוכנת הדוגמניות בדימוס, ריי שגב, מעולם לא היו מסקרנים יותר. למי שלא בסינק, נזכיר ששגב בת ה-39 היא מחלוצות מגמת הבאדי פוזיטיב בישראל, אבל מתברר שכבר לא רק. לאחרונה שגב נמצאת במקום אחר. היא התמסדה עם בחיר ליבה אוהד ועזבה את תל אביב לטובת קריית אונו, שם היא מתרגלת תצוגת תכלית מרהיבה של סלף-קייר ומתמקדת רק במה שעושה לה טוב. על הדרך, היא הולידה פודקאסט מעורר השראה ונדמה שהיא שוב על המסלול, רק שהפעם הוא רגוע יותר ונטול אבק כוכבים.
>> לידיעת "חתונה ממבט ראשון": שמנה זו לא מילה גסה
מה קרה?
״מאז שסגרתי את הסוכנות נכנסתי לתהליך של לנסות להבין מי אני. מגיל 25 התעסקתי בשינוי אידיאל היופי ומאוד האמנתי והתמסרתי לזה. רציתי לעשות את הכל בגדול וזוהר, להוכיח לכולם שיש לי מקום, לקבל עוד טייטל ועוד שער ועוד מסלול בשבוע האופנה, וחייתי חיים מאוד אינטנסיביים אבל גם הבאתי את עצמי למצב של שחיקה. היום אני כבר כמעט בת ארבעים, אני משתנה עם הגיל ואיתו גם החלומות שלי, הצרכים והקצב שבו הדברים קורים״.
"מיציתי. אני לא צריכה יותר את האישור החיצוני שאני פצצה ומהממת"
>> מעין קרת: "אז יש לי קמטים בגיל 46, אז מה? זה הטבע. מה רע בהם?"
שנה לפני החלפת הקידומת, גילית דברים חדשים על עצמך?
״גיליתי שהפודקאסט שהתחיל כתחביב, הפך לדבר המרכזי בחיים שלי דווקא בתקופה שבה לא רציתי יותר לעשות כלום. אני לא אומרת שהיה לי דיכאון, אבל לא רציתי לקום בבוקר. לא היה לי חשק לשום דבר, אבל תוך כדי הקמתי פודקאסט על מיתוג אישי ('Juicy Talk'), אירחתי בו נשים שאני מעריכה ופתאום הוא הפך לדבר חשוב בחיים שלי. מתוך שיחות העומק בו גיליתי שזה בסדר לא להיות סגורה על עצמי, ולהסכים לקבל את חוסר הביטחון ואת העובדה שאני לא יודעת להתנהל בכל מיני תחומים״.
באחד משיאי הקריירה שלה הקימה שגב את סוכנות הדוגמניות ״ג׳וסי״, שהפכה לבית ומקפצה עבור דוגמניות פלאס סייז ישראליות. הכותרות פירגנו, התעשייה חיבקה והסוכנות נסקה במהירות שיא – אך נסגרה כעבור שלוש שנים במפתיע.
"כשסגרתי את הסוכנות הרגשתי סוג של כישלון. אבל אם פעם עזרתי לאחרות לקבל את הגוף שלהן, היום אני רוצה להעמיק פנימה"
למה סגרת את הסוכנות? מה היה שם?
״היו כמה דברים. אני מאוד אוהבת ליצור, באתי למקום הזה מעולם של יצירה ועשיתי את זה ממש טוב – אבל בתפעול אני פחות. כל המודל התבסס על הדרישה שאני אנהל את זה, כשבכלל רציתי את הפן היצירתי. בסופו של דבר, עבודה של סוכנת זה בעיקר להתעסק בחוזים, הסכמים וטבלאות, וזה פחות התאים לי. בזמנו לא ידעתי את זה. גם הקורונה לא עזרה, אני מודה שרווח לא היה שם ואין לי בעיה להגיד את זה, כי כל עסק מתחיל כלא רווחי בהתחלה ורק אחרי שנתיים-שלוש מתחיל לייצר הכנסות. עבדנו יפה סך הכל, אבל אני אישית קרסתי, הייתי עסוקה כל הזמן. זה גדל כל כך מהר ואיבדתי שליטה״.
את מחשיבה את ג׳וסי כהצלחה או ככישלון?
״נורא רציתי להקים את הסוכנות, זה היה החלום שלי. זה שהיא לא שרדה זה עניין אחר. מאוד נהנתי מההקמה ומהיצירה של יש מאין, וכבר בשבוע האופנה הראשון ב-2019 עלינו למסלול ובשבילי זה היה וואו. בתכל'ס, היום אני רואה את זה כהצלחה כי עשיתי משהו ששינה את התעשייה. בשלב מסוים פשוט נשחקתי מהחיצוניות. היום יש בכל סוכנות דוגמניות בגילאים שונים, מידות שונות ומגוון – זה קרה בגלל ג׳וסי, בגלל הקורונה ובגלל משפיעניות״.
ויכול להיות שעם הרשתות החברתיות, כבר לא צריך סוכנויות?
״יש משהו מאוד פאסיבי בלהיות דוגמנית שמיוצגת בסוכנות ומחכה שיביאו לה עבודה. היום דוגמנית צריכה לעבוד גם בליצור תוכן ובמיתוג אישי וסופר חשוב להבין את זה. סוכנות היא לא פתרון קסם ואין בעל מקצוע שיגרום לך תוך לילה לקבל מלא לקוחות. דוגמנית מצליחה היא אקטיבית בחיים שלה, זה לא מה שהיה פעם. היום כל אחת יכולה להיות הסוכנת של עצמה, שמביאה לעצמה את העבודה. סוכנת היא כבר פונקציה לא רלוונטית״.
כאמור, המצלמות והפלאשים הוחלפו במיקרופונים ואירועי היח״צ בשיחות נפש עמוקות עם נשים חכמות בפודקאסט. במקביל, מעבירה שגב הרצאות על מיצוי עצמי, חדשנות ומשמעות בעולם החדש, מלווה הקמת פודקאסטים ומיתוג אישי ובין לבין, היא מציירת, מתרגלת יוגה ובעיקר – משתדלת לא להתגעגע לניהול קדחתני של עשרות דוגמניות.
אז אפשר להכריז שהפכת מדוגמנית למגישת פודקאסטים?
״היום זה פשוט פחות מעניין אותי. מיציתי, אבל אם יציעו לי? בטח, בכיף אני אשקול את זה, אבל אני לא אקדם את זה מכיווני. בסופו של דבר זה תמיד יהיה תלוי במותג ובקונספט. אני לא צריכה יותר את האישור החיצוני שאני פצצה ומהממת. ולגבי הפודקאסט – אני רוצה ליצור והשתמשתי בפודקאסט עבור זה. התמקצעתי בו והוא לא הכי ויראלי שיש, אני לא קורין קיציס וזה בסדר, כי אני מתה עליה. בשבילי זה כלי שדרכו אני יכולה להתפתח, וגם לתת לנשים אחרות כלים ושיחות חשופות. כשסגרתי את הסוכנות הרגשתי סוג של כישלון. אבל אם פעם עזרתי לאחרות לקבל את הגוף שלהן, היום אני רוצה להעמיק פנימה. יש לנו אידיאלים ליופי ואידיאלים לכסף, זוגיות וקריירה, שאנחנו מוסללות אליהם לא פחות. וזה קשה לדעת מה אני רוצה, כשכל החיים שלך מלמדים אותך מה את אמורה לרצות״.
"יש משהו מאוד פאסיבי בלהיות דוגמנית שמיוצגת בסוכנות ומחכה שיביאו לה עבודה. היום דוגמנית צריכה לעבוד גם בליצור תוכן ובמיתוג אישי, וסופר חשוב להבין את זה. סוכנת היא כבר פונקציה לא רלוונטית"
יש באמת עבודה לדוגמניות פלאס בארץ היום? זה לא היה גימיק חולף?
״יש היום דוגמניות שעובדות מאוד יפה מאוד בארץ, זה סטנדרט שהוא כבר מחייב. היום מכניסים לכל הקמפיינים דוגמניות שונות. העין התרגלה לזה, אז לא צריך לכתוב אייטם בכל פעם שזה קורה. זה לא טרנד חולף, אבל נכון שזה עדיין לא קורה בכל מקום״.
אפשר להגיד שהשנים האחרונות בהחלט התקדמו מבחינת דימוי גוף, אבל נדמה שכרגע הרשתות החברתיות משדרות רגרסיה ואנחנו עמוק באובססיה על מודל הרזון של 2002.
״חשוב לזכור שאם פעם טרנדים היו מחזיקים לאורך זמן, היום יש מגמות וגחמות שחולפות מהר. תעשיית האופנה עברה שינוי גדול ואפשר לראות את זה בתצוגות. ועדיין, כשאני הייתי נערה לא היה לי את ליזו, את ניקי מינאז׳ או את קים קרדשיאן. היו לי את בריטני וכריסטינה אגילרה שלבשו ג׳ינסים נמוכים. היופי הוא שהיום אני יכולה לבחור מי הרול מודלס שלי, הרשתות החברתיות ממש מאפשרות לך להחליט מי מעניקה לך השראה ומי תהיה מנטורית עבורך. זה כבר לא או פלאס סייז סייז או רזון. זה להיות נוכחת בחיים, להשמיע את הקול שלך ולעשות שינוי. כל אחת יכולה להיות רול מודל של המעגל המצומצם שלה וגם של עוד אנשים. למעשים שלנו יש השפעה בחוץ, ועדיף שהיא תהיה חיובית. אידיאל היופי זה באמת נורא חיצוני וזה חלק מהתהליך, אבל הייתי רוצה שנשים יהיו מנהיגות, שלא רק יתעסקו במראה, אלא בלקבל מקום בשולחן״.
איזה מקום מעניין אותך בשולחן?
״כשנכנסתי לעולם העבודה והעסקים, פגשתי נשים בדרגות בכירות והבנתי שהמנטוריות שלי הן לא בהכרח מעולם האופנה. היום אני יכולה לשאוב כוח ממישהי שהיא בכלל מנהלת אחריות חברתית בחברת הייטק או מנהלת עמותה. אבל שוב, זה אותו דבר כמו אידיאל היופי. אני מדפדפת בלינדקאין ורואה אנשים עם טייטלים מפוצצים, ומרגישה שמי אני בכלל? זה בדיוק כמו לראות מישהי באינסטגרם בחופשה מהממת או בקמפיין מדהים ולתהות למה זה קורה לה ולא לי. לכן העשייה שלי שוב מגיעה מתוך כאב ומתוך רצון לשפר את החיים שלי. כשאני משתפת, אני נוגעת בכאב שהוא גם של אחרים, וזה מרפא״.
שוב השינוי בחר בך.
״כשמצאתי את הדרך לרפא את זה בשבילי, מצאתי את הייעוד והשליחות שלי. היום אני שוב ניצבת מול אידיאלים מגבילים, ואני רוצה לנתץ גם אותם. אנחנו לא צריכות להשתחל לחיים מסויימים כמו שאנחנו לא חייבות להיכנס לג׳ינס במידה מסוימת. זו החלטה שלנו״.
"אני מדפדפת בלינדקאין ורואה אנשים עם טייטלים מפוצצים, ומרגישה שמי אני בכלל? זה בדיוק כמו לראות מישהי באינסטגרם בחופשה מהממת או בקמפיין מדהים ולתהות למה זה קורה לה ולא לי"
איך נראים החיים שלך היום בתור יוצרת תוכן בעולמות ה-Self Care? זה לא קצת פריבילגי?
״אני חייבת להגיד שגם השנה עדיין החזרתי מענקי קורונה וחובות, השתקמתי מסגירה של עסק ואני לא באה ממשפחה עם כסף. לקחתי אחריות על המצב הפיננסי שלי, פגשתי יועצת פיננסית, בנינו תקציב, למדתי להתנהל עם מספרים וללמוד איך לפעול מתוך רוגע. עשיתי המון בחירות שהן נשמעות פריבילגיות ואני יודעת שאם היו לי ילדים, כנראה שהייתי בסיטואציה אחרת״.
בחרת לא להביא ילדים במדינה שמקדשת ילודה. את מרגישה את החיטוט ברחם?
"זה קורה. תמיד אומרים לי ׳חכי שתהיי אימא׳. ואיך אתם כל כך בטוחים שאני אהיה אימא? יכול להיות שאני לא רוצה? יכול להיות שאני עקרה? יכול להיות שיש לי בעיה בריאותית? לכו תדעו. למה זה כל כך ברור שכל אחת מאיתנו בשלב כזה או אחר תהיה אימא? עדיין קשה לי, אני לא שם, לא החלטתי. ולמה אני חייבת להחליט? למה אני צריכה להגדיר את עצמי כאל הורית או כמישהי שמעוניינת?״.
כי למרבה הצער, זו הציפייה החברתית מאיתנו כנשים.
"נכון. אבל כרגע אני לא שם. אני לא אביא ילדים רק בגלל מערכת הציפיות של התרבות שלנו שלוחצת להשתחל לתוך התבניות המקובלות. אני לא זקוקה לטייטל הזה כמו שאני לא זקוקה לטייטל של דוגמנית. כל ההגדרות האלה – זה מאוד עולם ישן. אני מבינה את זה שלהיות אמא בשביל רוב הנשים זו ההגדרה שהכי חשובה להן, ואני מכבדת את זה, אבל אני רוצה להיות חופשיה מציפיות והסללה של החברה ולעשות את הבחירות שלי בקצב שלי ולפי הערכים שמובילים אותי. אבל שוב, לא החלטתי עדיין. אולי בהמשך".