הגינקולוג בני שכטר ישב בכלא כי פגע מינית במטופלות. למה לתת לו לחזור לעבוד?
משרד הבריאות עומד להכריע האם הוא רוצה להגן על נשים או על פוגעים מינית. רותי קליין שואלת: למה להחזיר את הרישיון לגינקולוג שניצל נשים בסיטואציה הכי פגיעה שיש וישב על זה בכלא?
מה הייתן אומרות אם הייתי מספרת לכן שיש גניקולוג שהורשע במעשים מגונים במרמה בשלוש מטופלות שלו (בזמן טיפול), ישב בכלא, וכעת משרד הבריאות דן באפשרות להחזיר לו את רישיון הרפואה כדי שישוב לעבוד כגניקולוג? אז תכירו את ד"ר בני שכטר, גינקולוג מכפר סבא שקיבל מטופלות בבית חולים ובאופן פרטי.
>> "הותקפתי מינית בגיל 15. תשע שנים שתקתי ואז עשיתי על זה סרט"
ביולי 2022 נכנס שכטר לכלא, שם ריצה מאסר של 18 חודשים. על פי כתב האישום נגד שכטר (55), הוא ביצע עבירות בשלוש מטופלות, ורימה אותן כאשר טען כי מדובר בהליכים וטיפולים רפואיים נדרשים. לא ארחיב מה היו המעשים האלה, אבל ממליצה למי שרוצה לחפש בגוגל ולקרוא. לאחר שריצה שני שליש מהמאסר שלו, היא קיבל שחרור מוקדם. אגב, בית המשפט החליט לזכות אותו משתי עבירות אונס. לאחרונה שכטר הגיש בקשה לקבל בחזרה את הרישיון שלו ולחזור לעסוק בגניקולוגיה, בקשה שמשרד הבריאות עומד לדון ולהכריע בה ביום רביעי (20.3).
זה תמיד מרגיש לא בסדר להעדיף רופאת נשים אישה על פני גבר, במיוחד בתור פמיניסטיות דורשות שוויון, אבל אז מגיע איזה בני שכטר תורן שמייצר את הפחד שינצלו אותנו ברגע כל כך פגיע ואינטימי
יש שיחה קבועה ביני לבין החברות שלי על גינקולוגים. שתיים מאיתנו הולכות לרופאי נשים גברים ואוהבות לספר כמה הם אחלה, איזו אווירה טובה יש ואיך אין שבב מבוכה בחדר. כולנו מסכימות שלעולם לא נפסול גניקולוג רק כי הוא גבר אבל חלקנו בכל זאת לא מרגישות בנוח.
>> הילה תומר התעמתה עם האנס שלה על הבמה
זה תמיד מרגיש לא בסדר להעדיף רופאת נשים אישה על פני גבר, במיוחד בתור פמיניסטיות דורשות שוויון, אבל אז, מדי כמה זמן מגיע איזה בני שכטר, זה שניצל את מעמדו ותפקידו כדי להטריד או לפגוע מינית. זה שמייצר עבור כולנו את החשש, את תחושת חוסר הביטחון ואת הפחד הגדול שינצלו אותנו ברגע כל כך פגיע ואינטימי. האחד שהסיפורים על המעשים שלו מחזירים אותך לכל פעם ששכבת חצי ערומה על מיטת הטיפולים בחוסר נוחות, למקרים שהיית חייבת תור דחוף ונשלחת על ידי הקופה לרופא שלא הכרת, לכל בדיקה שהרגשת שמסתכלים יותר מדי אבל אולי "אני סתם הוזה" ולכל מגע שלא הרגיש רפואי אבל "מה את יודעת? את לא רופאה". כל סיפור כזה מחזיר אותך לכל הרגעים שחששת ומכניס אותך ללחץ לקראת סיפור ה"כמעט" שאולי עוד יבוא.
המעשים שעשה שכטר היו כאלה שדרשו הסתרה, מניפולציה וניצול מעמד מוחלט. הוא גרם למטופלות שלו לחשוב שהן מקבלות טיפול ראוי, בעוד נעשה שם ניצול להנאתו בלבד. אין לי ספק שגם היו לו מטופלות מרוצות מאוד, כאלו שקיבלו טיפול הולם ואפקטיבי, אבל זה בדיוק מה שמפחיד אותי. כי הדינמיקה של רופא וחולה היא כל כך עדינה, ויחסי הכוחות מאוד ברורים. הידע אצלו, השאלות אצלך. התרופה אצלו, הכאב אצלך. המכשירים אצלו ביד, הרגליים השרועות לכל צד הן שלך.
הניצול של חלק מהמטופלות בתוך דינמיקה כזאת, מוכיחה את הסכנה הגדולה החבויה בתוך הכח הזה. המחשבה שמשרד הבריאות רוצה לשקול להשיב לו את היכולת להיות במעמד הזה, מול נשים שסומכות עליו, כאלו שאולי לא קראו עליו בעיתונות, כאלו שאולי יבחרו לשים את מבטחן אצלו. המחשבה על זה מבעיתה אותי. משרד הבריאות עומד להכריע האם הוא רוצה להגן על נשים או על פוגעים מינית, האם הוא עומד לצד הנפגעות או לצד הפוגע, האם הוא בוחר לסלול עולם בטוח עבור נשים או עולם מאפשר עבור פוגעים מינית. אנחנו חייבות להשמיע קול נגד, אנחנו חייבות לעמוד לצד הנפגעות – כי מתברר שזה לא מובן מאליו.