הלידה בשבי שהתבררה כפייק ניוז – הסיפור המלא
אחרי שכתבה שרה נתניהו לג'יל ביידן בנוגע לחטופה שילדה בשבי חמאס, מתברר כעת הסיפור האמיתי. בתחקיר מקיף שערכה כתבתנו דליה בן ארי, עולה כי אף אישה - ישראלית או זרה - לא ילדה בשבי
המכתב ששיגרה לאחרונה שרה נתניהו לג'יל ביידן, רעייתו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן היה מכמיר לב: "אני כותבת לך בראש ובראשונה כאימא", כתבה לה בין היתר, "אחת הנשים שנחטפה על ידי החמאס כשהייתה בהיריון. היא ילדה את תינוקה בשבי החמאס, את יכולה רק לדמיין כמוני מה עובר על אישה במצב רגיש כמו לידה כשהיא מוחזקת על ידי הרוצחים האלה. חמאס מחזיק בתינוק בן כמה ימים בלבד".
>> הבושה מתה: למה הממשלה יורקת בפני משפחות החטופים?
בד בבד הרשת התמלאה בתגובות לצילומים של דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, בבית החולים רנטיסי, המקום בו נמצא בקבוק של תינוק וחיתולים – מה שהצית בין לילה את סיפור הלידה בשבי, ששמועות על אודותיו כבר רצו ברשת עוד קודם לכן. מערכת הביטחון העריכה בזהירות כי אכן אחת החטופות ילדה בשבי, אבל מרגע שנתניהו הדהדה את הדברים כאילו מדובר בעובדה מוגמרת, מדינה שלמה נסחפה אחר הסיפור הטרגי הזה, לכאורה. וכך, בלי שהתכוונה, מהגרת העבודה מתאילנד נטווארי "יו" מולקאן (NUTTHAREE "YO" MUNKAN), הפכה לעוד סמל של המלחמה הארורה הזאת, כאשר נחטפה בשבת של השבעה באוקטובר.
התהיות אינן מרפות, איך היא ילדה? מי החזיק לה את היד כשכאב לה? מי הניח לה את תינוקה על החזה בפעם הראשונה? האם אפשרו לה להניק אותו? ועוד כהנה וכהנה שאלות שגורסות את הכאב שלה ואת שלנו, עד דק. אבל האם כל זה באמת קרה?
נתניהו לא הסגירה את שמה של היולדת, אך תמונתה דלפה לרשת והתנוססה במהרה בכל כלי התקשורת, ורצה גם בטלגרם ובפייסבוק. גם העיתונות העולמית נדבקה ברחמים על הצעירה שהגיעה מתאילנד לישראל כדי לפרנס את משפחתה, ובין היתר דיווחו על כך בדיילי מייל ובערוץ חדשות אסיה (CHANNEL NEWS ASIA).
יש רק בעיה אחת בכל הסיפור האישי הנוגע ללב הזה, שהוא כמובן קשה עד בלתי נסבל, גם בלי בטן שהולכת וגדלה. מולקאן לא הייתה בהיריון ולפיכך לא ילדה בשבי, והסיפור שנכתב על אודותיה מתברר כפייק אחד גדול. האם יש מישהי אחרת שהייתה בהיריון בשבי וילדה לאחרונה? כנראה שלא.
>> יום זכויות הילד הבינלאומי? איזו שטות. לעולם לא אכפת מילדינו
"הבת שלי לא הייתה בהיריון ולא ילדה, ואני אומרת את זה בביטחון", אומרת אימה בוניארין סריצאן (BOONYRARIN SRICHAN) מביתה שבכפר קטן בתאילנד, אשר עד החטיפה הייתה בקשר טלפוני הדוק עם בתה. על החטיפה נודע לה מאימו של החבר של בתה, היא מספרת, וזו קיבלה את ההודעה מבן הדוד שחי בישראל. היא מבקשת לא להפיץ סיפורים לא מאומתים, שרק מוסיפים להם לכאב הלב שיש להם ממילא. מפאת צנעת הפרט והחיסיון הרפואי, לא נפרט את הסיבה מדוע האפשרות כי מולקאן הייתה בהיריון אינה אפשרית, אבל אימה והנשים הקרובות לה, שיודעות במה מדובר, מתעקשות על כך בכל תוקף. מולקאן, בת 35, גרושה ואימא לשני ילדים שנולדו לה בתאילנד, החליטה זה מכבר שדי לה בשניים – דבר הנחשב מקובל מאוד בחברה התאילנדית. בתה בת השבע מתגוררת עם אימה, והבן הצעיר יותר, מתגורר עם אביו ממנו היא התגרשה.
בשיחה שערכתי עם גורם בשגרירות תאילנד בארץ, נאמר לי כי הם בקשר קבוע עם מי שאמון על נושא החטופים וגם עם האם – וכי הם דיברו איתה לפני ימים אחדים. היריון או לא היריון? לכך סירבו להגיב.
בתחקיר מקיף שערכנו עם בני משפחתה, כולל שיחות עם אימה בעזרת מתורגמנית, חברים, אנשים שעבדו איתה, מנהל המפעל בו עבדה, בני משפחתו של בן זוגה, בומטום פאנקום – כולם מתעקשים כי אין סיכוי שהיא בהיריון.
בינתיים, סיפורה של מולקאן עומד להפוך לסרט, כך מספרת לנו ג'ולי פוקס, יהודייה אמריקאית בת 30 שעשתה עלייה לישראל וסיימה תואר בתקשורת בבינתחומי, אחרי שעשתה תארים באמנות בניו יורק ולונדון. לאחרונה היא חברה למפיקים ישראלים שהחליטו ליצור סרט בינלאומי על אודות החטופים הלא ישראלים, ולספר בין היתר את סיפורם של חטוף נפאלי ושל חטוף ישראלי עם אזרחות ארגנטינאית. בקרוב יצולם גם החלק שמספר את סיפורה של מולקאן, ומי שעומדת מאחוריו היא הקולנוענית הבינלאומית מיקה אור, המתגוררת כיום בניו יורק.
>> הזלזול בתצפיתניות מוכיח: נשים משלמות את מחיר היוהרה
"היה חשוב לנו לספר את הסיפורים של החטופים הלא ישראלים, כדי להפיץ אותו בעולם. גם בהיסטוריה של החטיפות לא היה שום דבר דומה לזה, וחשוב שבעולם יבינו את גודל הזוועה", אומרת פוקס, ומודה שהתקשורת העולמית החלה להתייחס לסיפור הלידה לכאורה של מולקאן, מרגע ששרה נתניהו שלחה את המכתב לג'יל ביידן.
מולקאן גדלה בכפר קטן בפרובינציה של העיר קון קאן בתאילנד. אימה גידלה אותה לבד אחרי שהתגרשה מבעלה, כשנאוטארי בתם היחידה, הייתה קטנה. המשפחה מצאה את פרנסתה בגידולי אורז, ובבגרותה מולקאן עבדה במשק המשפחתי. בשל מצבם הכלכלי הרעוע, נפלה בה ההחלטה לטוס לעבוד בישראל, כדי להבטיח לילדיה ולה עתיד טוב יותר.
מולקאן הגיעה הנה לעבודה חקלאית ב"גידולי אגו", בישע, לפני ארבע שנים ושלושה חודשים. מדי חודש היא שלחה כסף למשפחתה. במפעל עבד גם בומטום פאנקומג, תאילנדי מכפר בצפון המדינה המבוגר ממנה בעשור, שהגיע לארץ לפני חמש שנים. הם התאהבו ומאז הם יחד. התוכנית המשותפת הייתה לעזוב בשנה הבאה את ישראל חזרה לארצם, לקנות בית בתאילנד ולבנות שם את חייהם המשותפים.
כשהתקשרתי למנהל "אגו", אלי אבוטבול, הוא אמר לי שיש שלושה עובדים תאילנדים במפעל שנחטפו. כששאלתי על ההיריון, הוא אמר שאינו יודע, ופנה אל האחראי על העובדים התאילנדים, תושב קיבוץ ניר עוז, שפונה לאילת בעקבות המלחמה ועדיין שוהה שם. חזרתי אליו כעבור שעה קלה, ותשובתו בעקבות השיחה עם אותו אחראי, היא כי לא הייתה אצלם עובדת תאילנדית בהיריון.
בשישה באוקטובר, יום שישי, עבדה מולקאן יחד עם חברתה הטובה, גם היא מתאילנד, אך מבקשת לא להיחשף (השם שמור במערכת). בשביל השלמת הכנסה – השתיים עבדו יחד בניקיון באזור מגוריהן בישע. הן צילמו את עצמן, וראיתי במו עיני את התמונה שהן העלו לקבוצת פייסבוק סגורה של תאילנדים בישראל. נואוטארי אינה נראית שם כלל בהיריון.
בשבעה באוקטובר, בעודה בחוץ עם בן זוגה, החלה מתקפת הפתע של חמאס. הם ניסו להסתתר ללא הצלחה, אך נתפסו על ידי המחבלים שגגרו אותם בכוח לטנדר, היא נראה מבועתת ופרצה בבכי. לאף אחד אין מושג אם השניים הופרדו בשבי או לא.
המוקד לפליטים ומהגרים, בשיתוף קו לעובד וארגון סיוע לעובדי חקלאות יצאו אתמול (20.11) בקריאה לעיתונאים: "אנא הפסיקו להפיץ שמועות לא מבוססות על 'עובדת זרה שילדה בשבי החמאס'. שמה ופניה של נטווארי מולקאן, עובדת חלקאות מתאילנד שנחטפה בבוקר השבעה באוקטובר, נפוצות לכל עבר ברשתות החברתיות – לצד טענות שאין להן שום תימוכין – על כך שנחטפה בהיריון מתקדם וילדה בשבי".
"בעל כורחה, הפכה מולקאן לסמל לאכזריות הבלתי נתפסת של חמאס ולסבל האנושי האדיר של כלל החטופים והחטופות. כל זאת ללא שום עדות ושום ראיה להיריון או ללידה.
"אנחנו קוראים לכם לעצור. הפצת השמועה הזאת רק מוסיפה ללחץ ולאימה, שהם מנת חלקם של בני משפחתה. המציאות הידועה והבדוקה מספיק כואבת וקשה. אין צורך להגזים או להקצין את מה שגם ככה קשה מנשוא.
"נטווארי מולקאן הגיעה לישראל לעבוד ולהתפרנס, ונחטפה על ידי ארגון טרור רצחני שראה בה ישראלית לכל דבר. על ישראל מוטלת החובה המוסרית להשיב אותה ואת כל החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם".
מדוברות משרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנו לא מדבררים את נושא החטופים. אנא פנו לדובר צה"ל או לדוברות ביטוח לאומי".
מהמטה לטיפול במשפחות חטופים ונעדרים נמסר: "אנחנו לא מגיבים ולא מספקים שום מידע בנושא".
מדוברות ביטוח לאומי נמסר כי לפי ידיעתם אין אף חטופה, ישראלית או זרה, אשר ילדה בשבי.