"אני מצליחה להביא במוזיקה שלי את החרא ואת כל מה שמדהים"

דניאל רובין | צילום: אלה ברק
דניאל רובין | צילום: אלה ברק

אחרי שנים מאתגרות שכללו התמודדות עם ההפרעה הנפשית הנדירה של אימה, המוזיקאית דניאל רובין לומדת מחדש לשמוח ועולה למגרש של הגדולים עם אלבום חדש והופעה בבארבי

88 שיתופים | 132 צפיות

לפני ארבע שנים עולמה הרגשי של הזמרת-יוצרת דניאל רובין, אז בת 25, עבר רעידת אדמה. "הופעתי בפסטיבל אינדינגב, התארחתי בהופעה של אצל אלון עדר שאני מאוד אוהבת, כשאבא התקשר וסיפר לי שאשפזו את אימא אחרי שעמדה במרפסת הבית וחשבה שהיא יכולה לעוף", משחזרת רובין, "אימא שלי אובחנה עם מאניה. בלי דיפרסיה. זוהי מחלה נדירה מאוד לעומת המחלה המשולבת. מרגע שהתפרצה, המשפחה עברה טלטלה מטורפת. אם ארחיב עליה זה יישמע לא אמין, אבל הרגשתי שאיבדתי אותה".

>>> בת טיפוחיה של עדן בן זקן בסך הכל בת 16 וכבר מאוכזבת מגבר

"אני מאוד קרובה לאימי. יש בינינו סימביוזה. כשזה קרה לה כל עולמי התערער", משתפת רובין, "בדיעבד אני יכולה לחשוב על כל מיני התקפי מאניה שהיו לה גם לפני אבל לא קראנו להם ככה ואף אחד לא הסכים להודות שבזה מדובר. אימא היא אמנית מיוחדת עם מחשבה שונה, אבל הייתה תמיד אישה שמחה ואופטימית. בעקבות המאניה היא אושפזה פעמיים ונוצר בלאגן משפחתי, כשבשיאו ההורים התגרשו רשמית".
חתיכת התמודדות.
"הייתי צריכה להתמודד עם פירוק המשפחה ותהיתי מה יהיה איתי ועם אחותי הקטנה. באלבום השלישי הסברתי לעצמי מה עובר עלי. היו אדוות שלא ציפיתי להן. לאבא לא היה קל בעקבות הגירושין, אימא הייתה אז במאניה, אבל הם הכי אוהבים בעולם, וכעבור שלושה חודשים הם חזרו. בשיר שמסיים את האלבום השלישי 'למרות הכול' הפזמון אומר 'למרות הכול / אני זוכרת כל הזמן / את האימא הכי טובה בעולם'. למרות שהייתי כל כך כועסת ועצובה זה אלבום אוהב כלפיה. זה הרגיע אותי. מול הפסנתר יצאה ממני רק אהבה".
"פחדתי שלא ארצה להיות שמחה". דניאל רובין | צילום: אלה ברק
"פחדתי שלא ארצה להיות שמחה". דניאל רובין | צילום: אלה ברק

רובין, בת 29, היא בעלת קול שאי אפשר להתעלם ממנו. היא בנתה לעצמה שם בסצנת האינדי המקומית בזכות כתיבה ישירה ולחנים מתוחכמים ושובים. מתוך השבר הגדול והתהפוכות שעברה המשפחה וההתמודדות שלה היא יצרה אלבום פסנתר שיצא לפני שנתיים בשם "האלבום שיעיר את אימא". בימים אלה היא משיקה אלבום רביעי בשם "סוף סוף באמת", שמגיע אחרי הסערה הגדולה של חייה, כשהחיים חזרו למסלולם הטוב. "אימא לא הייתה איתנו שנה וחצי, וחזרה", אומרת רובין, "זו שמחה שקשה לי להסביר. זה אלבום של ניצחון".

האלבום החדש הוא אלבום של תיקון?
"הוא נוצר מתוך השמחה של אחרי הסערה. פחדתי שלא ארצה להיות שמחה ולכן האלבום הזה הוא ניצחון עבורי. הוא מרגש אותי. יצאו בו שירים שמחים וזו סגירת מעגל עבורי. המצב של אימא נרגע, היא ירדה מהמאניה וחזרה לאבא ולעבודה. לאחי הגדול נולד תינוק והיא מתפקדת כסבתא מושלמת. הכל חזר לקדמותו. למדתי להעריך את כל הטוב שיש לי בחיים, להוקיר את מה שיש לי על אמת ואת מי שהיה לצידי. עכשיו אני באמת רואה את התמונה המלאה ומצליחה להכיל הכל יחד. אני מצליחה להביא במוזיקה שלי את החרא ואת כל מה שמדהים, וזה נס. אני חיה את העולם האמיתי והוא מעיין נובע".

"מחלת נפש זה דבר כל כך מורכב. החולה לא תמיד מבין את זה. אימא הרגישה כאילו כולנו נגדה ועושים לה עוול. הייתי קרועה בין הרצון שהיא תרגיש טוב לבין הרצון להיות לטובתה"

 

את מדברת ושרה בגילוי לב על המחלה של אימא ועל כל מה שקרה למשפחה בעקבותיה. איך הם מקבלים את זה?
"קיבלתי את אישור המשפחה, כולל אימא, לעסוק בזה. הנושא מאוד פתוח במשפחה וזה לא מובן מאליו. אימא שלי הוא אדם מגה מגה מיוחד, ומה שקרה קרב בינינו בטירוף".

ספרי על הבית שבו גדלת.
"גדלתי ברעננה, אמצעית במשפחה של שלושה ילדים. בית נורמטיבי, אוהב וחם. הוריי הם בעלי החנות המיתולוגית למתנות בלונדון מיניסטור בתל אביב, נשואים באושר. אימי היתה בעברה רקדנית, וכילדה נדחפתי אליה לחזרות והופעתי לצידה. אבל השירה הייתה שם מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד גם כתבתי שירים וזה היה העניין שלי. בגיל 14 החלטתי שאני רוצה ללמוד בתלמה ילין. ידעתי שאני לוקחת הכי ברצינות את תחביב המוזיקה שלי, וסיימתי שם במגמת ג'אז. אני מנגנת שנים בפסנתר ועד היום ממשיכה ללמוד, ומנגנת גם בבס ובגיטרה. אני מופיעה בכל הארץ ומעבירה סדנאות כתיבה שגם הן קשורות למוזיקה".

גם הנהגת, גם המפיקה, גם המנהלת המוזיקלית וגם הזמרת. דניאל רובין | צילום: אלה ברק
גם הנהגת, גם המפיקה, גם המנהלת המוזיקלית וגם הזמרת. דניאל רובין | צילום: אלה ברק

בשבת הקרובה (20.5, פתיחת דלתות ב-20:00 ותחילת הופעה ב-22:00) היא תופיע לראשונה במועדון הבארבי, שם היא תפתח קופות לאלף איש. אביב פק תחמם את ההופעה שלה שתימשך כשעה וחצי. "זה יהיה פסטיבל קטן", היא מצהירה, ומבטיחה גם הפתעה בדמות זמרת מפורסמת שתתארח. "ההופעה בבארבי היא סוג של ניצחון שלי ושל הקהל הנאמן שלי. קהל שהולך אחריי בכל הארץ, האנשים הכי רגישים ומתוקים בעולם, פתוחים ומלאי לב ששרים איתי את כל המילים. הם חלק מכל הדבר הזה".

"הופעתי באינדינגב כשאבא התקשר וסיפר לי שאשפזו את אימא אחרי שעמדה במרפסת וחשבה שהיא יכולה לעוף. אימא שלי אובחנה עם מאניה. בלי דיפרסיה"

 

רובין מנהלת את עצמה עם עזרה על פי צורך. "כשאת אמנית בסדר גודל שלי אין לך ברירה", היא אומרת. "את גם הנהגת, גם המפיקה, גם המנהלת המוזיקלית וכמובן, גם הזמרת".

>>> אחת מתוך שבע: זה הקשר בין פוסט טראומה להתבגרות

הכול נוגע בי

בשנת 2017 יצא אלבומה הראשון "כלום לא עובר על ידי". "אני הכי כזאת", היא מסבירה. "הכל נוגע בי. כמו שכתבתי באחד השירים, אני עור חשוף בעולם מלא מי מלח. כל השירים נובעים מהרגישות הזאת, אבל למדתי לעבוד על זה". שנתיים אחרי יצא אלבומה השני "הסיפור בגדול". לא עבר זמן רב אחרי שיצא עד לרגע שבו חייה התהפכו. "מחלת נפש זה דבר כל כך מורכב. החולה לא תמיד מבין את זה. אימא הרגישה כאילו כולנו נגדה ועושים לה עוול. הייתי קרועה בין הרצון שהיא תרגיש טוב לבין הרצון להיות לטובתה".

"כשזה קרה כל עולמי התערער". דניאל רובין | צילום: אלה ברק
"כשזה קרה כל עולמי התערער". דניאל רובין | צילום: אלה ברק

>>> הנס של נסיה לוי: הראפרית ששרפה את הרשת בריאיון אישי

קיים בך הפחד שהמחלה שלה תחזור?
"יש פחד כי זו מחלה כרונית, אבל אימא עושה עבודה מדהימה על עצמה. זה לא קל לה, אבל היא מבינה ויודעת כמה זה חשוב שהיא תהיה בשבילנו. היא בת 56 ויש לה כוחות שאי אפשר להסביר אותם".

כשהכול נרגע מצאת זמן להתחתן.
"נכון. הכרתי את ניר שלמה, מוזיקאי מוכשר וגיטריסט מדהים, לפני ארבע שנים בסצנה תל אביבית קטנה של מוזיקאים. הוא בן 38, מבוגר ממני בתשע שנים והוא האהבה הגדולה הראשונה שלי. עד אז היו כל מיני קשרים, נתתי הזדמנויות לגברים, אבל כשראיתי אותו ידעתי מה אני רוצה וכתבתי בפעם ראשונה שירי אהבה מכל הלב. "הוא בעצמו כותב מדהים, יש לו שלושה אלבומים נפלאים והוא מנגן עם אמנים כמו רד בנד, הג'ירפות ולפעמים עם נינט טייב. הוא היה שם בשבילי בתקופה הקשה, וכשהסערה חלפה קלטתי שהוא האדם שאני רוצה להיות איתו כל חיי. יוצא לנו גם לעבוד יחד והוצאנו שני קאברים משותפים".

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Daniel Rubin (@daniel_.rubin)

מיינסטרים היא מילה גסה עבורך?
"לא. זה מעניין אותי מאוד. נכון שעוד לא התפוצצתי, אבל אני כאן כדי להישאר. אני רוצה להגיע לקהל רחב ככל הניתן אבל אני לא מוכנה לעשות פשרות אמנותיות בשביל זה. אמן צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות ואם זה הולך לקחת יותר זמן, אז שייקח".