אחת מתוך שבע: זה הקשר בין פוסט טראומה להתמכרות

בדו"ח שנערך על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות והוגש לנשיא המדינה במאי בשנה שעברה, עלה כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של מספר הישראלים הסובלים או מתמודדים עם התמכרות ואם לדייק – אחד מתוך שבעה ישראלים מתמודד בימים אלו עם התמכרות. מלבד הסבל העצום הנגרם לאדם המתמודד עם ההתמכרות, גם משפחתו, חבריו וסביבתו סובלים מכך. כמו כן, עלה כי מעל 90% מהסובלים מהתמכרות לא פונים לקבלת טיפול. הקושי במציאת המענה המתאים, הסטיגמה והבושה שחשים חלקם הגדול מקשה על קבלת טיפול מתאים ומעכבת את היציאה ממעגל ההתמכרות.

>> תסתכלו עליו טוב: מה עומד מאחורי הקמפיין החדש בכיכוב צחי הלוי?

בימים מורכבים בהם הישראליות לובשת פנים רבות, בימים בהם אנו מתמודדים עם שאלת החירות וכפעילה חברתית כמעט בכל חיי הבוגרים, זכיתי להיחשף בעוצמות הגבוהות ביותר למה שידעתי תמיד – כשצריך להושיט יד למען מטרה חשובה או לתת כתף עבור הזקוקים לכך, הישראלים הם הראשונים להירתם. עם זאת, קשה להתעלם מכך שיש הבדל גדול בכל הנוגע לתפיסות תרבותיות כלפי נושאים שונים בחברה שלנו.

"הסטיגמה הקשה כנגד הסובלים מהתמכרות גורמת לרובם להתבייש בה ולהסתירה, וכתוצאה ישירה גם לא לבקש עזרה"

בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ותהליך חיובי בכל הנוגע לסטריאוטיפים ומיתוסים במגוון תחומים. בין הנושאים הללו אפשר למנות דיכאון, חרדה ופגיעות מיניות או לחילופין, מקרים בהם הקורבן הוא מאוד ברור ומעורר חמלה. אך לצערי, יש נושאים בהם תפיסת האשמת הקורבן עדיין חיה ובועטת, ואלה הנושאים אשר בוערים בי לשנות. אז דווקא – ואולי בעיקר עכשיו, נדמה שהגיע הזמן לשחרר את המתמודדים והמתמודדות עם התמכרות לחירות וחופש מדעות קדומות. 

על אף הסטיגמות בחברה, התמכרות היא לא סימן לאופי חלש, או כל פגם אישיותי אחר. התמכרות היא תופעה מורכבת בעלת צדדים רבים. ממחקרים רבים שנערכו בנושא, עלה כי מעל ל-50 אחוזים מהמתמודדים עם התמכרויות עברו טראומה או מתמודדים עם מצוקה נפשית, רגשית או משפחתית גדולה. יותר מזה, אצל רוב לא קטן מן המתמודדים עם התמכרויות, הפרעת השימוש החלה בזמן שהם עצמם היו בני נוער או חוו משבר בחייהם.

50 אחוזים מהמתמודדים עם התמכרויות עברו טראומה או מתמודדים עם מצוקה | צילום: Shutterstock

שימוש בחומרים או התנהגויות, מגיע בדרך כלל כאמצעי ויסות והרגעה של כאב נפשי או פיזי מאוד עמוק, והנתונים בעולם כולו מראים כי, לדוגמה – אנשים הסובלים מהלם קרב נוטים להשתמש בחומרים על מנת לשכך סימפטומים פוסט טראומטיים ובעקבות כך לסבול מתחלואה כפולה – פוסט טראומה והתמכרות. וכך גם במקרים שונים של אירועים מורכבים, משברים אישיים, משפחתיים, תעסוקתיים ועד טראומה וכיוצ"ב.

למרות שכיחותה, התמכרות היא מגיפה רחבה אך שקטה בישראל. הסטיגמה הקשה כנגד הסובלים מהתמכרות גורמת לרובם להתבייש בה ולהסתירה, וכתוצאה ישירה גם לא לבקש עזרה. למרות המחקרים המצביעים על כך שהתמכרות היא בעיה בריאותית הדומה ליתר ההפרעות והמחלות, 66% חושבים שהיעדר כוח רצון הוא גורם משמעותי להתמכרות, 77% חושבים שעבריינים הם אלו שמפתחים התמכרויות ורק 18% חושבים ש״אנשים כמוני״ מפתחים התמכרות. והתוצאה – הרסנית. 

ככל שאנחנו מתייחסים לאנשים שמתמודדים עם התמכרות בשיפוטיות ודחיה, ככל שאנו מרחיקים זאת מאיתנו, ככל שאנחנו מדירים אותם יותר מהציבור הכללי, וככל שאנחנו מחזקים את הסטיגמה שרואה אותם כאנשים שבורים ומקולקלים, כך אנחנו למעשה מונעים את החיבור לו הם זקוקים כדי להשתקם. ככל שאנחנו שבויים בתוך הסטיגמות, כך אנחנו רק מרחיקים אותם מלהשתקם באמת, כיוון שהבדידות שהם חשים בעולם היא אחת המצוקות עליהן מנסים רבים מהם לפצות באמצעות ההתמכרות שלהם.

"המספרים מוכיחים שככל הנראה אין מישהו מאיתנו שלא מכיר אדם אחד לפחות שמתמודד עם התמכרות"

מדובר בבעיה מתגלגלת, כיוון שהנושא מושתק ועטוף בבושה הוא ממודר ולא מטופל באופן מותאם וניתן לראות זאת בקו מקביל למענה הזמין עבור מכורות ומכורים בארץ. חשוב לציין ולהבין, כי ההתמכרות חוצה מגזרים, מעמדות וגילאים. על אף שההנחה הרווחת אצל מרבית הציבור היא שהתמכרות היא תופעה שלא שייכת לסביבה הקרובה שלנו, אלא למשהו שנמצא אי שם בחצר האחורית, המספרים מוכיחים שככל הנראה אין מישהו מאיתנו שלא מכיר אדם אחד לפחות שמתמודד עם התמכרות.

מדינת ישראל והחברה הישראל חייבת להוביל שינוי גדול, והשינוי צריך להתחיל בדברים הקטנים, במינוח, לדוגמה. "מתמודד עם התמכרות" – בניגוד למושג "מכור", הוא מושג אשר רואה את האדם על כל מרכיביו ומורכבויותיו ותופס את בעיית ההתמכרות בתוך הקשר רחב של נסיבות חיים, אתגרים וקשיים עמם מתמודד האדם. ההתמכרות מהווה בעיה עמה הוא מתמודד – אך אינה מגדירה אותו כאדם.

עלינו לנהוג בחמלה והבנה, לבדוק ולנסות להבין "מה מקור הכאב"? מה קרה לאדם שהביא אותו לחפש מזור? להשתחרר מהסטיגמות שהורגלנו אליהם כמעט כל חיינו ולהתייחס למצב מנקודת מבט לא שיפוטית ורכה, להעניק למתמודדות והמתמודדים את החירות והחופש מבושה והסתרה – ובעיקר להבין, שבכוח כל אחד ואחת מאיתנו היכולת לתרום לשינוי תופעה המשפיעה רבות על החברה הישראלית, במגוון רבדים.

הכותבת היא מנכ"לית המרכז הישראלי להתמכרויות