7 דברים שלמדנו בשנת 2021

שנת 2021 הייתה אמורה להיות הילד שיציל את הנישואים הכושלים שהם החיים שלנו. ביקשנו ממנה יפה להיות טובה יותר מאחותה הגדולה והדרמטית ואז גם הפעלנו עליה לחץ לא מתון. כמו תמיד, זה לא ממש עבד. אז רגע לפני שהיא עוזבת והולכת להשאיר אותנו להתמודד עם ההשלכות  – הנה כמה דברים שבכל זאת למדנו השנה:

לקחת פסק זמן

שנת 2021 (או כמו שאנחנו קוראות לה: פוסט 2020) היא השנה לה פיללנו אחרי חודשים ארוכים על הספה בסגרים ובבידודים, ששובצו באקטים מביכים של הרס עצמי. כן, עכשיו כבר אפשר להודות שצפינו בעונה שלמה של "אמילי בפריז" בלילה אחד ואף הגדלנו להמליץ לחברות לצלול איתנו יחד לתהום הנשייה התרבותית של נטפליקס (ואנחנו כבר לא מתביישות להגיד שמאז כבר צפינו גם בעונה השנייה). בחסות הייאוש, הרשינו לעצמנו לדמיין את היום שאחרי מגבלות הקורונה כמו הסצנה האחרונה במופע של טרומן. במציאות, גילינו שלצאת מסגר זה לא פחות קשה מלהיכנס אליו.

צפינו בה בלילה אחד. "אמילי בפריז" | צילום: יח"צ

ולכן, זה ממש בסדר לפעמים לא לרצות לקום בבוקר לעבודה או להבין שיש מצב שאת אמיצה מספיק כדי להתפטר ממנה ולתכנן מסלול מחדש. זה מבורך להשקיע בפסיכולוגית טובה, לא צריך להתבייש לקחת עוד 20 דקות במיטה, להיות עצובה, להירשם למסגרת שעושה לך טוב או להיעלם לריטריט יוגה בערבה. נכון, בהשוואה ל-1939 שנת הקורונה נחשבת לסוף של הבמבה ששכחת פתוחה על השיש, אבל זה לא אומר שלא מגיע לך להירפא ולהחלים ממנה. וזה דארלינג, לוקח זמן. די להאשים את עצמך.

>> בחורף תיהנו יותר: 9 חופשות מפנקות בישראל

לשלוף ציפורניים

בדייט של שעה וחצי עם המניקוריסטית, אנחנו לא רק זוכות לדבר על עצמינו בלי סוף – אנחנו גם מתאהבות בציפורניים (או בתארן החדש: ה-אקססורי – הכי – מבוקש) שלנו כמעט כאילו היו חיית מחמד. לא משנה מאיפה את בארץ, כמה מזומן יש לך בארנק, באיזו יבשת סבתא שלך נולדה ומה הסטטוס החברתי שלך, סביר להניח שהשנה התחלת לתחזק טלפיים צבועות, מאויירות, מנצנצות, מחודדות ועמוסות בסטייל. או שמצבך בכי רע ואת סתם ברשימת ההמתנה של אמנית הציפורניים הקרובה לביתך. אבל בסך הכל, אפשר להגיד שאנחנו מאוד בעד. זה כיף, יצירתי, יפה, קלאס ב(כמעט) אפס מאמץ וגם הרבה יותר נחמד מלמרוט גבות. הפלוס: מישהי מקשיבה לכל הבעיות שלך בחיים.

הטובות לספורט

הקיץ חלף לו וטוב שכך, אבל עדיין בא לנו להתרפק קצת על אולימפיאדת טוקיו, שמסתמנת כאחת מהמוצלחות והמרגשות בהיסטוריה של המשלחות הישראליות. כזכור, ארבע פעמים דגל ישראל הונף על הפודיום ביפן, לא דבר של מה בכך במדינה קטנה עם תקציב ספורט שקטן משמעותית מהאגו שלה. איך זה קרה? בזכות נשים. הראשונה הייתה אבישג סמברג, הטקוואנדו ומדליית הארד החמודה שפתחה לנו את התיאבון, המשכנו עם נשות נבחרת הג'ודו שגם הכריעו את הכף וזיכו אותנו במדליה אדמונית נוספת ועפנו כמו חישוק לשמיים עם מדליית הזהב של לינוי אשרם שאין מספיק סופרלטיבים בעולם כדי לתאר אותה. ארתור, אתה מלך ואנחנו הכי עפות עליך. אבל בטוקיו – הבנות שולטותתתתתתתת.

לינוי אשרם מקבלת את מדליית הזהב באולימפיידת טוקיו | צילום: Laurence Griffiths, Getty Images

לעבוד מהבית (ולפתח אמון עם הבוס)

בינינו, איך את אוהבת לעבוד מהבית. בפיג'מה, בגולגול מרושל, בתחתוני מחזור, בהתקף PMS מהמיטה או מבית הקפה האהוב עלייך כמו אחרונת המשוררות המיוסרות. את גם עושה את זה טוב ויעיל יותר כשאת מספיקה לתקתק שנ"צ או לאנץ' עם חברה מבלי להרגיש שאחיזת המיקרו-מנג'מנט עוד רגע חונקת אותך וחוסמת ממך נתיב אוויר. חבל שהיינו זקוקות למגיפה עולמית כדי שבוסיות ובוסים יתחילו לנהל איתנו יחסי אמון בריאים, אבל אנחנו מסתכלות על חצי כוס הקפוצ'ינו המלאה.

לעשות מה שמתאים לנו

בחודש ספטמבר האחרון, כשהיא בת 42 ומלכה בלתי מעורערת – שרית חדד יצאה מהארון עם קליפ מתוק ותמונה משפחתית מאושרת. עכשיו זה נראה הכי ברור בעולם, אבל עד לא מזמן, קווין חדד נאלצה להתמודד לאורך הקריירה המפוארת שלה עם פירורי מידע מרירים שהופצו במדורי רכילות, עיתונאים שהפעילו לחץ מתון, וחברי קהילה שלא התרשמו מהאיחור האופנתי. בפועל, חדד, שמגיעה מז'אנר מוזיקלי עם קהל מעריצים שמרני יחסית – עשתה צעד עצום, בזמן ובתנאים שלה. כמו שהיא רוצה. כמו שנוח לה. ושאף אחד לא יקרא לה סנובית כי היא לא מתנשאת.

כמו שנוח לה, שרית חדד. צילום: שגיא דהרי

אין מקום בטוח

רגע של אופטימיות זהירה נצרב בערב יום העצמאות האחרון, כששירה איסקוב הוזמנה להדליק משואה לתפארת מדינת ישראל – מדינה בה נרצחו 25 נשים עד השבוע, ורק השבוע עוד אישה הלכה מאיתנו, כשמטען התפוצץ במכוניתה. מסתבר שגם הפנים החבולות של איסקוב ששרדה ניסיון רצח ברברי על ידי בן זוגה לשעבר, לא הביאו כאן לשינוי משמעותי. נכון, עלתה המודעות, ואפשר להגיד שגם אחרוני השמרנים מתקשים להתחבא מאחורי תירוצים גזעניים מביכים. סתם, הם לא. אבל כשזה קורה לפרסומאית צעירה מרמת אביב, כבר אי אפשר להגיד שזה עניין של תרבות. ואם סתם אלימות רצחנית לא הספיקה, הגיעו התחקירים על הגניקולוגים ששלחו ידיים תוך כדי בדיקה או המחנך והסופר החרדי הנערץ שעל פי הפרסומים תקף את המטופלות הקטינות שלו. אז מה למדנו? שגם ב-2021 הדם שלנו והגוף שלנו הוא עדיין הפקר לא משנה באיזה צבע את ולאיזה סוג של אלוהים את סוגדת.

שירה איסקוב | צילום: רפי דלויה

הפנמנו: משבר האקלים זה עסק רציני

נכון, אין לכן כוח להקשיב יותר. גם הרבה יותר כיף לצחוק על גרטה ת'ונברג או להשליך כלים חד פעמיים לפח במקום לשטוף ערימת צלחות. אז אנחנו כאן כדי להזכיר ולהפחיד: אירועי מזג אוויר קיצוניים, גלי חום קטלניים, סופות ושטפונות הולכים ונעשים תדירים וחמורים יותר, מאות מליוני פליטים, מחסור חמור במשאבים ועוד שאר אירועים מפחידים עומדים כרגע על הפרק. זה עניין של חמש שנים, כן? בקיצור, המצב חרא כבר עכשיו – וזה רק ילך ויחריף. אז אנחנו כבר מבינות שיש לנו אחריות, חוץ מזה שבמילא השמועות מספרות שירוק זה הצבע הלוהט של החורף.

זה רק ילך ויחריף. גרטה ת'ורנברג | צילום: GettyImages/Stephanie Keith