הקורונה חזרה, ופרופ' גליה רהב מזהירה: "נאכל אותה בהמשך"
המלחמה אולי גרמה לנו לשכוח מנגיף הקורונה, אבל פרופ' גליה רהב מזהירה מפני התפרצות זן חדש ואלים יותר - ויש לה עוד אזהרה חמורה יותר עבור הנשים שבקהל
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, וגם אותה ג'ינג'ית טמפרמנטית שליוותה אותנו מקרוב על המסך הקטן כל ימי הקורונה והדריכה אותנו איך להישמר מהנגיף, חטפה לאחרונה קורונה. מה ששמעתן. "אני ממש נוראית, לא שמרתי על עצמי. אני עובדת כמו מטורפת, לא צעירה כל כך, וכל הזמן הזכרתי לעצמי שאני חייבת להתחסן אבל לא הספקתי. והנה, אכלתי אותה", היא מספרת. "חליתי בקורונה לא קלה, וזו הייתה טעות גדולה".
>> כך תפחיתו את החרדה: פעילויות ביתיות לכל המשפחה
בעקבות אותה טעות, פרופ' רהב מעוניינת להזכיר לעצמה ולכולנו: "אנחנו חייבות לשמור על עצמנו, כי החיסונים טובים, חשובים וגם מצילי חיים במקרים רבים".
כי כאילו, מה קורונה עכשיו? כולנו באווירת מלחמה, זה לא נשמע כמו ביג דיל בהשוואה לזה.
"נכון, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם. 36 אחוז מהמטופלים דחו או ביטלו תור לבדיקה רפואית על רקע המצב, וצריך להוסיף לזה שמפונים מהעוטף הגיעו לכל מיני מקומות בארץ ולמי מהם יש ראש עכשיו לחשוב על חיסונים ולמצוא מרפאה. אני התנדבתי לענות טלפונית בהתנדבות בענייני בריאות והכאוס היה נורא. אבל הקורונה מסתובבת היום, עם זן חדש שאנשים לא מחוסנים אליו – ואנחנו נאכל אותה בהמשך. יש גם מקרים רבים של שפעת כי זו העונה, יש חיסון גם לזה וגם חיסון חדש לדלקת ריאות. לצערי, עדיין מנסים למכור את החיסון הקודם של הקורונה וזה מעצבן ברמות. צריך להקפיד לבקש את החיסון החדש שעולה סכום קטן".
"בדירוג החשיבות, אנשים מטפלים במה שקורה היום, כי מי יודע אם נחיה מחר", אומרת פרופ' רהב, ומזהירה: "רבים לא ידעו היכן להשיג את התרופות שלהם ואם אפשר לדחות – אז דוחים, אבל הדחיות האלה לא טובות. נשים רבות מתמודדות עם חזית נוספת של שמירה על הבית והילדים, אבל מה עם הבריאות? הן לא דואגות לעצמן ומפספסות אבחונים קריטיים".
>> איך מסבירים לילדים מה זו קורונה?
כמו מה, למשל?
"יש חשש שבתקופה הקרובה מספר המאובחנות בסרטן יגדל, למשל. יש מחלות שחייבים לבדוק. אם למישהי יש גוש בשד, דימום נרתיקי או סימפטומים אחרים, אסור לדחות את הבדיקה למרות שאין מצב רוח. אני יכולה לתת לך דוגמה מהבית שלי: יש לי שני ילדים רופאים. הגדולה עם ילדים קטנים ובעלה לא היה בבית שלושה חודשים כי שירת בדרום והיא נקרעת, היא לבד, ובנוסף צריכה לעשות תורנויות. הסבים מנסים לעזור ולתת יד, אבל זה לא פשוט".
"מנתחת אצלי במחלקה בכתה לי לאחרונה שלא כל יום בני משפחה יכולים לבוא לישון אצלה כדי לקחת את הילדים לגן ובית ספר. הגן נפתח בשמונה אבל היא צריכה להיות בשעה מוקדמת יותר בחדר ניתוח ואם היא מאחרת מסתכלים עליה כמו על פושעת", מספרת פרופ' רהב, "אז מה יעשו, יורידו לה במשכורת? לא בטוח שקופת חולים תקבל את זה. הלב נקרע עליה".
התמרון הבלתי פוסק אצל אימהות שבן זוגן במילואים והן נותרות לבד בזמן מלחמה, יכול להביא איתו המון סטרס. האם גם לזה יש קשר להתפרצות מחלות חדשות? "אני לא בטוחה אם סטרס יכול להביא להתפרצות מחלות קשות", רהב אומרת, "אבל זה נשמע הגיוני שכשיש הרבה יותר דיכאונות וחרדות זה משפיע. אני מאמינה בקשר בין גוף ונפש".
בקיצור, אז לרוץ להתחסן?
"כן. אנחנו כבר ארבעה חודשים במצב הזה של מלחמה, ומי יודע עוד כמה זמן היא תימשך. חיסונים זה קריטי, בעיקר בזמן מלחמה. הרבה חיילים נמצאים יחד, ואם הם לא יקבלו חיסון לשפעת, יכולה להיות תחלואה נשימתית – מה שחיסון יכול למנוע. חשוב גם לדבר על סרטן צוואר הרחם – לוקח לו שנים להתפתח והחיסון ימנע את ההתפשטות".
מצד השני כשאת מגיעה לקופת החולים לחיסונים שונים, כמו לשלבקת חוגרת, אומרים לך שאין במלאי.
"זה נכון וזה מרגיז. יש ריב בין משרד האוצר ומשרד הבריאות, וזה בור בלי תחתית. חולים ימותו כי אין תרופה. מה יותר דחוף לטווח הארוך? מניעה. בארצות הברית שלבקת חוגרת למשל זו רוטינה כבר 10 שנים, אצלנו זה נכנס אשתקד לסל התרופות – אבל יש מחסור. החיסון יכול למנוע תחלואה נוראית".
>> חלבון מוסיף המון? כל מה שחשוב שתדעי באמת
מה את רוצה לומר להורים שלא רוצים לחסן את ילדיהם?
"צריך להכריח אותם. לכל אימא שלא מחסנת, אני אומרת שהיא מסכנת את ילדיה בריאותית. החיסונים טובים, והם חשובים למען הבריאות של כולנו".