הריון עם CMV: "הרופאה המליצה על הפלה. היום ברי שלי בן חודשיים"
באמצע הריונה השני נקלעה גינת מויאל לסיוט של כל אמא כשגילתה שגם היא וגם העובר שלה נדבקו בנגיף ה-CMV. הרופאים המליצו על הפלה, אבל היא גילתה שלא תמיד מדובר בכורח המציאות. היום היא מגדלת בן בריא ומאושר ולא יכולה שלא לתהות: האם הרופאים ממהרים להמליץ על הפסקת הריון? טור אישי של אמא אחת אמיצה מאוד
אתמול הייתי בים. עמדתי על החוף, נתתי למים הקרים לשכנע אותי להיכנס. כמו כולם גם לי המים הרגישו קרים ותהיתי איך יש אנשים עמוק במים, איך צלחו את הצעד הראשון. התחלתי להיכנס עמוק יותר. החלק הקשה היה במותניים, כשהגלים הקרים מלטפים את הגב. עלתה בי מחשבה להפסיק, לחזור אחורה ולסיים עם זה, אבל הרגשתי שמחכה לי משהו טוב עוד מעט, אם רק אהיה סבלנית. ככה בדיוק הרגשתי בהריון האחרון שלי.
עוד כתבות מעניינות
זה החיידק המסתורי שתוקף חצי מהאוכלוסייה וגורם לכאבי בטן
הדבר שלעולם לא תבינו על תסמונת הכאב הכרוני. וגם הרופאים לא
"לפעמים אפילו הריסים כואבים לי": כך נראים החיים עם פיברומיאלגיה
כאבי בטן בלתי פוסקים ועייפות כבדה שלחו אותי לרופאת המשפחה. חשבתי שאולי כדאי שאבדוק את זה והיא שלחה אותי לבדיקות דם. כשהתוצאות הגיעו היא ביקשה שאגיע למשרדה. ישבתי שם והקשבתי איך היא מספרת לי שנדבקתי בווירוס CMV ושהכל בסדר, חוץ מדבר אחד: אסור לי להיכנס להריון בחצי השנה הקרובה. מדובר בווירוס קטלני לעובר, אני צריכה להיות ילדה טובה וזה יעבור. היא נתנה לי מנוחה לחודשיים הקרובים ושלחה אותי הביתה. יומיים אחרי הבחנתי שטרם קיבלתי מחזור ואחרי בדיקה קצרה גיליתי שלמעשה אני כבר בשבוע השביעי להריוני. בת 32 נכנסתי להריון כשבבית חיכתה לי נרולי בת השנה.
הידבקות ב-CMV, המכונה גם וירוס הציטומגלו, יכולה לקרות לכל אחת. יותר מזה, רוב האוכלוסייה נדבקה בנגיף לפחות פעם אחת בחיים. זה מועבר ברוק או בהפרשות, או מגיע דרך ילדים בגנים ומתנהג כמו שפעת או מחלת הנשיקה.
רופאת הנשים שלי מיד המליצה על דבר אחד בלבד: הפלה. היא אמרה שבמקרה הזה עליי לבצע הפסקת הריון. שההריון עוד צעיר, שאני עוד צעירה ושתהיה לי הזדמנות. ככה. אני זוכרת איך הצבע נזל לי מהפנים, ההמלצה החד משמעית הזו כאבה כל כך. המים הקרים הקפיאו אותי. ביקשתי לדעת עוד, בבית נכנסתי לאתר העמותה הישראלית להריון עם CMV, שם נכתב שזה לא חד משמעי.
הנגיף הוא וירוס ממשפחת ההרפס ועלול לגרום למומים, פגיעות מוחיות, חירשות ועיוורון אצל העובר, אבל רובם של התינוקות נולדים בריאים לחלוטין. שלא כמו פעם, היום יש מחקרים רבים בנושא ויותר ויותר נשים ממשיכות הריון עם CMV במעקב ופיקוח צמוד. אחרי שיצאתי מרופאת הנשים החלטתי שגם אני ממשיכה עם ההריון הזה. קבוצת הפייסבוק של העמותה ליוותה אותי בכל שלב ושלב.
הריון עם CMV הוא לא רק הריון מאתגר, מלא חרדות ופחדים אלא גם הרבה יותר מורכב ותחת השגחה נרחבת יותר. אם בהריון ממוצע אישה עוברת שתי סקירות, אני עברתי אחת עשרה, לא כולל בדיקת MRI למוח העובר. באף אחת מהסקירות לא נמצאו פגיעות חמורות וכך הגעתי לשבוע 20, לא מאמינה בכלל אם יוולד לי תינוק, מצד שני לא הייתי מוכנה לוותר בקלות. במהלך כל ההריון לקחתי בחשבון שאולי אצטרך להפסיק אותו באיזה שהוא שלב, שכל רגע עומדים להגיד לי שיש בעיה. כבר דמיינתי איך בסקירה הרופא יגיד 'רגע, רגע, מה זה הדבר הזה? הגוש הזה? חייבים להפסיק את ההריון'. כמה שניסיתי להיות חיובית, מצאתי את עצמי מדמיינת תשובות שליליות מהרופאים, ייחלתי כבר להגיע לבדיקת מי שפיר ולשמוע שהעובר לא נדבק ושהכל היה סתם, עורבא פרח.
לצערי זה לא היה ככה.
בבדיקת מי השפיר גילו שהעובר שלי נדבק. שוב הרופאה המליצה להפיל ושוב התרגזתי. למה ישר לשלוח אותו לעזאזל? אין עוד אפשרויות? שוב פניתי לנשים שעברו את זה ולעמותה, שוב גיליתי מקרים רבים של תינוקות בריאים, אבל קולה של הרופאה עוד הידהד במוחי. הרגשתי שנכנסתי למים העמוקים. כל כך רציתי לצוף בשקט אבל הייתי חייבת להרגיש את הקרקע. לראות שאני לא עושה טעות.
קבענו תור לבדיקת MRI מוח, שם התוצאות היו חלקיות. הפרופסור סיפר לי ולבעלי שיש בדיקת MRI שאפשר לעשות בווינה והיא לרוב מצליחה להראות תוצאות מעט יותר מדויקות. תוך כמה שעות קנינו כרטיס טיסה והיינו בדרכנו לבית החולים האוסטרי. המשפחה של כולנו הייתה בשוק כמובן ומאוד חששה. מצד אחד תמכו בנו, מצד שני התייחסו אלינו כמו אל משוגעים.
בווינה סוף כל סוף הצלחתי לנשום. תוצאות הבדיקה היו טובות, זה היה כמו חלום. התחלתי לדמיין את הלידה, את התינוק, לחשוב על שם. שבוע 34 ואני מרגישה שהרגע נכנסתי להריון. מי הים הפכו נעימים, פתאום הרגשתי שאני סוף כל סוף יכולה ליהנות.
לפני כחודשיים זה קרה. הלידה הייתה קלה ומהירה, ניגוד מוחלט לעשרת החודשים האחרונים. התינוק ששכב בזרועותיי היה מתוק ותמים ואני ידעתי שאתן לו שם של עוצמה וניצחון. קראתי לו ברי, גיבור ביוונית.
מאז פגשתי כל כך הרבה נשים הרות עם CMV, חלקן הפסיקו את ההריון על סמך המלצת הרופא, אחרות המשיכו בניגוד להמלצות והיום הן אימהות לילדים בריאים. כל הריון נושא בחובו פחדים וחששות, על אחת כמה וכמה הריון כזה ולכן חובה לקחת אחריות, לעקוב ולבצע את כל הבדיקות המתאימות. הפגיעות יכולות להיות חמורות מאד אבל במרבית ההריונות המפוקחים הילדים נולדים בריאים לחלוטין.
על ברי שלי אני יכולה לספר שמדובר בילד בריא ומאושר. על מנת להימנע מלקות שמיעה שעשויה להתפתח בעתיד אנחנו נותנים לו טיפול באמצעות טיפות לחצי השנה הקרובה. כלומר גם הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לו יכול להימנע על ידי טיפול, זה רק עניין של מודעות.
היום כשאני אוחזת בו בידיי אני מתרגשת כפליים מכל מבט, חיוך וצחוק. שום דבר בתינוק שלי לא מובן מאליו. בעיניי הוא הגיבור האמיתי בסיפור הזה, בדיוק כמו שמו.