לינוי בר גפן ובן זילכה חוגגים ניצחון קטן, אבל ענק

לעיתונאי בן זילכה היו חיים מלאים, קריירה מפוארת, זוגיות מאושרת עם העיתונאית המוערכת לינוי בר גפן ובן בכור בדרך, עד שיום קודר אחד עולמו התהפך. ב-8 בנובמבר 2014 חייו השתנו מן הקצה אל הקצה, בעקבות כשל רפואי שהוביל לאירוע מוחי קשה, שלאחריו שקע בתרדמת ולבסוף כשהתעורר הפך לנכה סיעודי. מאז נמשך מסע השיקום המפרך ומעורר ההשראה שלו, אותו הוא עובר בעזרת צוות מטפלים, חברים טובים ובני משפחה מסורים – בראשם לינוי ובנם רנן בן ה-7. היום הוא כותב טור אישי ל״את״ ומשתף ברגעים הקטנים והגדולים מיומן השיקום שלו.

>> לינוי בר גפן, בת זוגו של בן זילכה, מאמינה היום רק בייסורים

בעקבות האירוע המוחי שעברתי לפני כמעט שמונה שנים, לא שאני זוכר, אבל כך סיפרו לי – היו צריכים ללמד אותי לבצע מחדש את כל הפעולות הבסיסיות. הכוונה היא לפעולות שכל אדם בריא עושה בלי שהוא נותן על כך את הדעת: לדבר, ללכת, לשתות, לאכול, לקרוא, לכתוב, להתפנות לשירותים, להתמצא במרחב, להיזכר מה הקשר שלי למבקריי. אני למשל זוכר פעם אחת שנבהלתי, מכיוון שלא ידעתי היכן אני נמצא, למרות שכל הזמן הזה שהיתי בבית החולים, רק בחדר שונה.

ישנו עוד אירוע נוסף שאני זוכר בבירור: למרות שברגע הזה היינו כבר שלוש וחצי שנים יחד, והיא נשאה ברחמה את רנן, הילד המתוק שלנו, שהיום כבר בן שבע וחצי – בזמנו לא הצלחתי לזכור מה הקשר בין לינוי לביני.

בן זילכה ובנו רנן | צילום: באדיבות המצולם

מישהי חשובה נוספת שנאלצתי להיזכר בקיומה, ובהמשך לתרגל שוב ושוב את מערכת היחסים שלי איתה, זו יד ימין. במשך שבע שנים ידי הימנית הייתה נוכחת-נפקדת. האמת, הרבה יותר נפקדת מאשר נוכחת. היא הייתה מחוברת לגופי, בלי שהופעלה כמעט. בעקבות האירוע, כף היד הייתה קפוצה לאגרוף, בלי שתהיה לי אפשרות לפתוח אותה. את כל הפעולות נאצלתי לעשות בעזרת כף ידי השמאלית. אם זו הייתה כף רגלי, סביר להניח שהיו עושים עליי סרט, וברור שגם הייתי זוכה בפרס האוסקר. אבל במקרה הזה המזל לא האיר לי פנים כמו לדניאל דיי-לואיס.

למרות שברגע הזה היינו כבר שלוש וחצי שנים יחד, והיא נשאה ברחמה את רנן, הילד המתוק שלנו, שהיום כבר בן שבע וחצי – בזמנו לא הצלחתי לזכור מה הקשר בין לינוי לביני

נחזור לענייננו. לפני כארבע שנים, פתחו בניתוח את כף ידי הימנית. אחרי זה גם הזריקו לידי בוטוקס פעם או פעמיים. מאז אני משתדל להפעיל אותה בכל מקרה שנראה לי שהיא יכולה להועיל, גם כדי להזכיר למוח את הפעולות שהיא מסוגלת לעשות. מה למשל? לחפוף את השיער בעזרת כף ידי הימנית, להוריד את המים בשירותים או לקחת כוס ולמזוג לעצמי מים. על החלק האחרון, אגב, אחראי ד"ר יוסי חלמיש, שמגיע אלינו בכל יום ראשון ועובד איתי על הפעולה הזאת.

בסוף השבוע שעבר, ב-10 באוגוסט, חגגנו את יום הולדתה של לינוי. ללא ספק, מכל ההישגים שהיו לי בארבע השנים האחרונות, ההישג הכי מרגש שלי עד כה הוא שאת ברכת יום ההולדת ללינוי, כתבתי בטוש – ביד ימין. אני אנסה לשחזר את ההצלחה גם כאן, ולהקליד באותה היד את הברכה: "מזל טוב ממי שלי, תודה שאת איתי. יש!!!".

>> לכל הטורים של בן זילכה