מתכננות ביקור בוונציה? כל מה שאסור לפספס בביאנלה לאומנות
אחרי שנה של דחיה, הביאנלה לאומנות נפתחה השנה בוונציה עם אישה בתפקיד האוצרת והרבה תשומת לב לנשים אמניות. כתבתנו עשתה סיור מקדים וסימנה לכן את התערוכות שאסור להחמיץ
לאחר דחיה של שנה בגלל הקורונה, הביאנלה לאמנות בוונציה, נפתחה בסוף אפריל האחרון בפעם ה-59 בקול תרועה ותציג עד סוף נובמבר. שבוע הפתיחה שבו ביקרתי המה בכל השמנא והסלתא של עולם האמנות, האופנה והתרבות העולמיים. לצד בכירי האוצרים, מנהלי המוזיאונים הגדולים, והמבקרים המשפיעים, יכולתי לשזוף את עיניי במעצב האופנה רף סימונס, השחקניות טילדה סווינטון ואיזבל הופר, אבל חייבת להודות שהתרגשתי יותר ממערך התצוגות שמרכיב את הביאנלה הנוכחית: מהתערוכה הבינלאומית המרכזית, דרך התצוגות בביתנים הלאומיים, ועד תערוכות הלוויין.
לפני שנכנס לעומק, קצת היסטוריה: הביאנלה לאמנות בוונציה החלה ב-1895, וכבר לאחר השקתה הסתמנה כאחד מפסטיבלי האמנות המובילים בעולם. בשנות ה-30 נוספו לביאנלה מהדורות שעניינן תיאטרון, קולנוע, ומחול, ובשנות ה-80 הושקה הביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה. הביאנלה מתרחשת בשני אתרים מרכזיים, הארסנלה – ביתן המספנה ומחסן הנשק העתיק של וונציה, ופארק הגי'ארדיני הידוע ביופיו, שהוקם ביוזמת לא אחר מנפוליאון בונפרטה.
>> אז מי מנצחת – תל אביב של אביב גפן או האימפריה של הפריפריה?
בתפקיד האוצרת: אישה איטלקיה
את התערוכה המרכזית הבינלאומית של הביאנלה אצרה ססיליה (צ'צ'יליה) אלמני, אחת מהנשים היחידות שנבחרו לתפקיד והיחידה מהן שנולדה והתחנכה באיטליה. כותרת תערוכתה היא "חלב החלומות", כשם ספר הילדים משנות ה-50 של האמנית לאונורה קרינגטון, שמבחר מיצירותיה כלולות בתערוכה. ספרה של קרינגטון הוא הרקע לתערוכתה של אלמני, שאותה ניתן להגדיר כתגובה המושכלת הראשונה של עולם האמנות הממוסד לעידן ה"מי טו". התערוכה פורשת עולם בעל סממנים של חלום, הנשלט על ידי הדמיון ומאופיין במבט ילדי. אלה מונגדים לסממני העולם הישן, שנוהל בפרמטרים גבריים, רציונליים ומדעיים. רשימת המשתתפים מורכבת ברובה מאמניות נשים, החיות ועובדות מחוץ למרכזי העולם המערבי. במקום אמנות בטכניקות ודיסציפלינות המזוהות כגבוהות ואציליות, התערוכה מלאה בעבודות שנעשו מתוך מודעות למלאכת יד ולצורות פעולה שעד ימינו תויגו בביטול כ'נשיות'. התערוכה משובצת בפסלים מונומטליים מעיסות נייר, בדים וקרמיקה, השולחים למחוזות שבטיים-טקסיים, אך גם בעבודות רישום מופנמות. היא מציעה אלטרנטיבה למבט הגברי גם מתוקף המבנה שלה והעובדה שהיא מקבצת סביבה קפסולות של זמן שבכל אחת מהן מוצג מבחר של עבודות היסטוריות, המרחיב את הפרספקטיבה של ההווה מעבר ל'כאן ועכשיו'. לכל קפסולה כותרת משלה, וכל אחת מהן מוקדשת לקבוצת אמניות נשכחות או נשכחות למחצה, שהאוצרת משיבה למרכז הבמה. הקפסולות מצטברות לכלל מסגרת התייחסות שמצד אחד הוא היסטורי, אך מצד שני אורגת את העבר לתוך ההווה התרבותי.
הביתנים הלאומים: מזוועות המלחמה ועד הטוק שואו של גוגן
התערוכה, על קפסולותיה, מחולקת בין הארסנלה והג'יארדיני, ועל הצופה לנוע ביניהם. בין אתרי התערוכה מפוזרים הביתנים הלאומיים. השנה, אחד הבולטים שבהם הוא דווקא האוסטרלי ובו מוצגת התערוכה "אסונות" של האמן מרקו פוסינאטו. התערוכה, שכותרתה מהדהדת את סדרת ההדפסים הידועה של פרנצ'סקו דה-גויה "זוועות המלחמה", מורכבת מקיר מסכי לד שלצידו קיר מגברים. על קיר המסכים מוקרן רצף דימויים שתוכנת מראש ומתוך קיר המגברים פורץ סאונד גיטרה אימתני המופק מנגינתו החיה של האמן, המתוכננת להימשך לאורך כל תקופת הביאנלה.
פרויקט לאומי בולט נוסף הוא התצוגה הניו זילנדית של האמנית יוקי קיהארה, שיצרה מיצב וידיאו שמדמה תכנית אירוח בת חמישה פרקים החוקרת ומפרקת את עולם הדימויים של הצייר פול גוגן (בתקופה שבילה בטהיטי וצייר את העירום האקזוטי ושל בנות האי) ואת תרומתו לקולוניאליזם הצרפתי.
כמו כן, התצוגה של גאנה אינה חלפה לידי. התערוכה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין שלושה גורמים: נה צ'יינקואה ריינדורף, אפרוסקופ, ודייגו אראווייה, שהתאחדו ליצירת הפרויקט "המוזיאון כחופש", מערך של מיצבים החוקרים את הפיגורה של הכוכב השחור המעטר את הדגל של גאנה, את סמל נבחרת הכדורגל שלה, ואת המונומנט המזוהה עם קבלת עצמאותה ב-1957.
בפרס 'אריה הזהב' זכו שתי תצוגות לאומיות, זו של הביתן האמריקאי, וזו של הביתן הבריטי. בביתן האמריקאי מציגה האמנית האפריקאית-אמריקאית סיימון לי מיצב פיסולי שבמרכזו ניצבת דמות האישה השחורה, אותה היא מייצגת משלל פרספקטיבות, הן מנקודת מבט פנימית לקהילה האפריקאית האמריקאית והן מנקודת מבט חיצונית הבוחנת ומוכיחה את המבט הלבן באמצעותו נשות הקהילה שועבדו לאורך מאות בשנים.
>> "קעקועים" של אסף גרניט מוכיחה שגם קעקוע אישי הוא חלק מהמכונה הישראלית המשומנת
בביתן הבריטי מציגה האמנית סוניה בויס, האמנית השחורה הראשונה שמייצגת את הממלכה בביאנלה, מיצב טוטאלי, שבמרכזו עבודת וידיאו המתעדת מופע מוזיקלי. מסכי המיצב מוצבים בתוך תפאורה תיאטרלית הכוללת טפט מוטבע בתבניות אואנומנטיות המדמות רצפה ותבליטים גיאומטריים בזהב.
בהכללה, אפשר לומר שהתערוכות הלאומיות חוסות בצילה של התערוכה הבינלאומית המרכזית. בתוך כך, יש לציין בצער את הביתן הישראלי של האמנית עילית אזולאי שלא זכה לתשומת לב רבה, בטח בהשוואה לביתן של שכננו מלבנון, שבו הציגו הצמד איימן בעלבקי ודניאל ארביד מעין מודל מוקטן של עיר המשמשת כמיקרוקוסמוס, שבמסגרתו העיר ביירות וההיסטוריה המורכבת שלה הופכות לתסריט פנטסטי.
המומנטום של התערוכה הבינלאומית המרכזית ושל התצוגות בביתנים הלאומיים משמש פלטפורמה למנעד של תערוכות לוויין שנפתחו במקביל להן. שתיים מהן ראויות לאזכור. הראשונה היא תערוכת יחיד מעבודותיה של הפסלת האמריקאית לואיס נבלסון, בבניין הפרואקרטיה שבכיכר סן מרקו. התערוכה היא המשך ישיר לתערוכתה של אלמני, שבה מוצגת עבודה אחת של נבלסון. תערוכת היחיד מעבודותיה של נבלסון, שנפטרה ב-1988 בגיל 89, היא עדות לייחוד האמנותי שלה, המשלב בין פיסול ארכיטקטורה וציור באמצעות תבליטי קיר מונוכרומטיים העשויים חלקי רהיטים, פרגמנטים פיסוליים וקומפוזיציות של ציור מופשט.
בפונטה דוגסי- פלאצו גראסי, אחד החללים בעיר של אוסף המילארדר פרסואה פינו, הבעלים של לואי ויטון והחותן של סלמה הייק, מוצגת תערוכה גדולה המוקדשת לאמן האמריקאי ברוס נאומן. "ברוס נאומן: מחקרים קונטרפוסטו", נאצרה על ידי קרלוס בזואלדו, האוצר הבכיר לאמנות עכשווית במוזיאון פילדלפיה לאמנות, וקרוליין בורז'ואה, האוצרת של אוסף פינו. התערוכה היא הומאז' לאחת הדמויות המרכזיות בסצנה הבינלאומית של האמנות העכשווית מזה מספר עשורים והיא מתמקדת בשלושה היבטים של יצירתו: סטודיו האמן כמרחב שבו מתרחשת יצירה, הגוף כנושא של היצירה, והשימוש בסאונד כחומר. עבודת הסאונד מ-2009 המנוגנת בקומה העליונה שצופה על העיר משמיעה קול החוזר ואומר את המילים 'עבור ילדים' באנגלית (for kids) בקונוטציה לאירועים באוקראינה, העבודה מקבלת משמעות מצמררת, ולא נותנת לנו לשכוח את ילדינו, גם על רקע היופי הסוחף של ונציה.
כרטיסים רצוי מאוד לרכוש מראש באתר הביאנלה
>> בית במושב בשרון שמרגיש כמו מלון בוטיק אירופאי
הכותבת, רופינה ולסקי, היא יזמית ויועצת בשדה האמנות העכשווית