כמה צפרדעים עוד אנשק עד שאפגוש את הגבר שיש לו ביצים?
היעלמויות פתאומיות, התנהלות ילדותית וחוסר כנות הם לא החומרים מהם עשויה אהבה, אז למה הם החומרים מהם עשויים דייטים? אפרת וכטל עושה חשבון
מגיל שלוש בערך אני חולמת על הרגע בו אמצא נסיך שיתחזה לפשוט העם, נתאהב עד עמקי נשמתנו ואז אגלה באופן מפתיע שהוא פרינס צ'ארמינג אמיתי, נעבור לגור בארמון וכולנו נחיה באושר ועושר מינוס המלכה הרעה. מתברר שהמציאות עולה על כל דימיון וכמו באגדות, גם במציאות הבריטית, בית המלוכה לא בדיוק חיבב את הכלה של הארי, פרינס צ'ארמינג רק הוכיח את עצמו עוד יותר ובחר בחיים לצד אהובתו ויהי מה. וכך רקחו הנסיך הארי ואשתו השחקנית מייגן מרקל תסריט לסרט הכי רומנטי אבר.
טורים נוספים של אפרת וכטל:
>> ניסיתי להיות שרון סטון וככה זה נגמר
>> להיות רווקה זה לא מגניב ואפילו מסוכן
במציאות שלי, לא ידעתי כמה צפרדעים אאלץ לנשק עד שאמצא את אותו נסיך למוד נימוסין והליכות. לעומת מייגן, אני הייתי אמורה לצאת עם מר קרפד האחרון שהתחיל איתי במסיבה, מה כשלעצמו נשמע כמו אגדה אורבנית במציאות המטונדרת של היום. אבל כן, כך היה, התבדחנו קלות, פלירטטנו ולפני שהלך הוא ביקש את מספר הטלפון שלי, הכניס למכשיר ושמר תחת השם "אפרת שמירת חפצים", אחרי שעזר ושמר לי על המעיל כל הערב, כיאה לנסיך שהוא. אממה, אותו נסיך התמהמה קמעה עם יצירת הקשר, מזג האוויר הסוער שבחוץ לא זירז את קביעת הדייט, גם לא אירועי הסילבסטר, וכך הדייט המיוחל נקבע רק לשבועיים שאחרי אותה מסיבה.
יום המועד הגיע והודעה חגיגית הפציעה: "היינו אמורים להיפגש היום, אבל האמת היא שפגשתי מישהי חמודה ואשמח לבחון זאת, אם לא ילך איתה, אדבר איתך שוב". סירבתי בנימוס להצעה המפתה להיות אופציה ב' ואיחלתי לו מכל הלב בהצלחה עם החמודה, ובאמת שהערכתי מאוד את ההודעה הכנה (יש יגידו "מדי") ואת הנכונות לפחות לעדכן בביטול הדייט, ולא לסנדל לי את הערב כמו ה"נעלמים" האחרונים.
קאט לסצנה אחרת. "היה לי כיף ואשמח לראות אותך שוב", בישר סמס בסוף דייט ראשון שסידר חבר משותף. חיוך חמים התפשט על פניי. "כן, באמת היה נחמד, נעשה זאת שוב", עניתי ושמחתי על אינטראקציה בוגרת בה אפשר לחלוק מחשבות. הדייט השני נקבע ליומיים מאוחר יותר. במהלך הימים הקודמים לדייט, התכתבנו ובאותו היום תחושת הבטן שלי כבר אותתה על כך שהוא הולך להבריז, אז בדקתי את השטח, סימסתי אני, ועדיין כשחברה שאלה אם אני פנויה לקפה או לפחות מעוניינת לקבוע "פלאן בי", בישרתי ש"לא, יש לי דייט". בשבע בערב הגיח הסמס שבישר כי הוא נתקע בעבודה ונאלץ להזיז את הדייט, אבל מיד המשיך וציין כי הוא מעוניין לראות אותי שוב. קבענו לשישי. בשישי שררה דממה שנקטעה בעשר בלילה עם ההודעה "מה שלומך". משעניתי, הוא כבר חזר לארץ הכפיות האבודות ונעלם. יום למחרת התנצל והסביר שהוא לא סגור על עצמו, אבל הפלא ופלא, כאחד שכנראה לא נעים לו לחתוך הוסיף כי "ישמח לראות אותי שוב". ממש משל היה צ'נדלר שלא יודע איך להיפרד מג'ואנה, הבוסית של רייצ'ל ב"חברים".
הבהרתי שאני לא מבינה את החיבור בין המילים למעשים, אבל אם הוא באמת רוצה לראות אותי הוא מוזמן לעשות כן. אחרי שבוע שלם הגיח סמס נוסף. "חשבתי שנוכל להתחיל מחדש, ניפגש מחר?", הוא שאל. עניתי שעדיף שלא, אבל קשה לי להיות כלבה, למרות הטענה שזה מה שגברים מעדיפים, ומיד התרככתי והסכמתי בתנאי שיכבד את זמני ולא יתקע אותי שוב בבית בהמתנה. "סגור, קבענו", הוא ענה בנחישות. נחשו מה? האדמה שוב פערה את פיה והוא נעלם. לא יכולתי להכיל את הזלזול, ובצעד אולי לא הכי מתוחכם שלחתי הודעה מחנכת וארסית והסברתי מה אני חושבת עליו ועל ההתנהלות של גבר בן 40 שעוד העז לתהות בדייט איך יכול להיות ש"בחורה כמוני" לבד.
דייט אחר התחיל איתי בפייסבוק (כן, מסתבר שאנשים עדיין פעילים שם!) לאחר שקרא את אחד הטורים שלי. למרות שלא הייתי בטוחה במידת ההתאמה, אהבתי את הישירות והכנות ונעניתי להצעה למפגש. בסיומו הוא הבהיר שירצה להיפגש בשנית. מודה שעדיין לא הייתי בטוחה בחיבור, אבל למדתי שצריך לתת צ'אנס אמיתי ולא להתבסס על מבוכת הדייט הראשון, והסכמתי בשמחה.
ארבעה ימים בחו"ל מצידו הפרידו בין הדייט הראשון לשני ומשלא הסתדר בגלל נחיתה שהתעכבה, הדייט נדחה ונקבע שוב מחדש. אך הפלא ופלא, למרות הצהרות אובר-רומנטיות חוזרות ונשנות על הרצון שלו במפגש, הוא לא יצר קשר ביום המיועד. לרגעים תהיתי אם הייתי לא נחמדה, עברתי על כל ההודעות, בדקתי שוב ושוב אם הייתי לא בסדר. נכון, לא הרעפתי דברי מתיקה וחנופה כמו שהוא זימר, אבל לי לוקח קצת יותר מדייט אחד לצאת בהצהרות. עם זאת בחרתי לראות בהתנהלות שלו את הרומנטיקה והחיזור האבודים שלהם אני מייחלת, והבעתי נכונות ועניתי מבלי להסס ולשחק. יומיים של שתיקה מאוחר יותר, אותו בחור סימס תמונה של מתנה שרכש עבורי בזמן שהותו בחו"ל. נבוכה ומוחמאת, שאלתי מדוע אם כך לא יצר קשר ביום שקבענו להיפגש, ולא רק שלא זכיתי לתשובת המשך, גם שעות מאוחר יותר, בזמן שהתחלתי לתהות על מצבו החדש כ"נעדר" וביררתי אם הכול בסדר, צליל שתיקה נשמע מעברו השני של הוואטסאפ. נשבעת שלרגע תהיתי אם עליי להתקשר למשטרה.
כשהייתי חיילת בת 19, התחלתי עם מישהו. היינו שנינו חיילים באוטובוס מבאר שבע למרכז, הוא ירד בקרית גת וזרק לעברי "שבת שלום" למרות שהיה יום שלישי, אני ראיתי בכך סימן. רועדת קלות, ניגשתי לחבר שישב לצידו וביקשתי שיעביר לו את המספר שלי כתוב על פתק. הוא התקשר, ואחרי איזה חודש הצלחנו להיפגש בעזריאלי בין החלפת רכבות. מאותו מפגש, לא עניתי לו יותר לטלפון – לא משנה כמה הוא התקשר שוב ושוב. לא היה לי שום אומץ להגיד לו שאני לא בעניין, בטח לא אחרי שאני זו שהתחלתי איתו ויזמתי את הדייט. אני גם לא יודעת אם לא הייתי בעניין, כמו שסתם נבהלתי. המבוכה מאיך שהתנהגתי אז, רודפת אותי עד היום, אז אם אתה קורא את זה, סליחה. הייתי ילדה, ומי ידע שקארמה איז סאץ' אה ביץ' שהיא לא תפסיק לרדוף אותי והגורל ימשיך לעשות לי קונצים ככה שוב ושוב?
> כך כבשה מארי קונדו את עולם הדייטינג
ועדיין, אני פשוט לא מצליחה להבין איך הגיוני שאנשים בוגרים שחצו את גיל 40, למודי דייטים ובעלי עסקים, לא מצליחים לגרום לאצבעות שלהם להקליד כמה מילים פשוטות שמסכמות בצורה כזאת או אחרת את הנושא "אני לא בעניין, תודה". מבטיחה לכם שלא אשים קץ לחיי וגם אם האגו שלי ייפגע לרגע, אמשיך לחיות בתחושה הרבה יותר שלמה ולא אתהה האם הטלפון שלך נפל לאסלה או שמא אתה סתם בן זו$*#&*.
התופעה הזאת היא כמובן הרבה יותר רחבה, וממשיכה לתופעת הגוסטינג ברשתות ולהתעלמות ברחובות. ספוילר: אף אחד עדיין לא הפך לדני דין ואם אתה ראית, תהיה בטוח שגם אנחנו, ושלום מנומס ובוגר סתם יהיה נחמד. תבינו, פרט למקרים חריגים מאוד (דייט מאוד מוצלח או אופי אובססיבי), אף אחד לא באמת מצפה שכל דייט יסתיים באהבה, חתונה וילדים. להיפך, נראה לי שהסטטיסטיקה די ברורה בנושא. ברור שלא תמיד יש צורך להגיד זאת קבל עם והודעה, ויש רגעים שהשיחה פשוט מתמסמסת אבל כשקובעים ומבריזים, כשנשאלים ולא עונים, זה כבר חוסר כבוד שלא קשור ליחסים שבינו לבינה, אלא מצביע בעיקר על האופי שלכם ועל חוסר נימוס בסיסי. ועם כמה שזה נשמע לכם עוקצני, לא נעים ו"אין יור פייס" להצהיר שאתם לא בעניין, אז תדעו שהיעלמות היא ללא ספק הדבר הכי מייאש שיש.
ובשביל אלו שחושבים שבהתעלמות הם שומרים על כבודם ועל כבוד הבחורה, אספר שכשאני קיבלתי הודעת "אני לא בעניין" מבחור שאובייקטיבית אכן היה מתוק אבל לא היה בינינו חיבור, עולמי לא חרב עליי. להיפך. הסיום המנומס הזה, רק גרם לי לחשוב לאיזה מהחברות שלי הוא כן יתאים, כי הוא באמת נסיך.
* הטקסט כתוב בלשון נקבה ופונה לגברים, אבל לגמרי פונה לדושבאגים משני המינים.