לידיעת דניאל גרינברג, ככה מתנהגים במשפחה מרובת הורים
בעוד כמה חודשים תלד דניאל גרינברג ואייל גולן יהפוך לאב לארבעה ילדים משלוש נשים שונות. איך מסתדרים במשפחה כזאת? פנינו ליועצת הורים שתסביר
החדשות על ההיריון הראשון של הדוגמנית דניאל גרינברג, Wife-to-be של אייל גולן, הולידה שאלה מעניינת. הרי גרינברג אינה אשתו הראשונה של גולן, אלא השלישית (אחרי אילנית לוי ורוסלנה רודינה), ולגולן שלושה ילדים משתי נשותיו הקודמות. יחד עם התינוק/ת מדניאל יהיו לו ארבעה ילדים משלוש נשים. נשמע כמו תסבוכת של משפחות מודרניות, לא?
>> הכול על מסיבת הרווקות של דניאל גרינברג
כשחושבים על זה, סיטואציה בה לילדים ישנם חצאי אחים היא הרבה יותר נפוצה משחשבנו. במציאות שבה כ-50 אחוז מהזוגות מתגרשים, הגיוני שלעיתים פרק ב' או ג' יכלול ילדים נוספים. אבל איך מג'נגלים בסיטואציה כזאת עם ילדים, אבות ואימהות ומצליחים לחתור לשלום בית? ביקשנו טיפים ממדריכת ההורים והיועצת המשפחתית, עטר אורן.
>> לא כולם היו בניי: על זוגיות עם ילדים של אחרים
ליצור מערכות יחסים נפרדות עם כל ילד וילד
"צריך להתחיל עם זמן איכות בנפרד לכל אחד מהילדים, זה הכי חשוב שיש. בסיטואציה כזאת, של 'חצאי אחים', חשוב לתת לכל ילד את התחושה שרואים אותו ואת המקום השלו. בנוסף, חשוב להתייעץ עם כל אחת ואחד מההורים בנפרד לגבי החינוך של הילד או הילדים שלהם. לצורך העניין, אם לליאם ואלין, ילדיו של אייל גולן מאילנית, יש כללים מסוימים או גבולות מסוימים עם אימא שלהם, אין סיבה שדניאל תתערב. לאנשים שונים יש דרכי חינוך שונות, וזה בסדר".
לנסות לתת לדינמיקה לקרות מעצמה
"זה אפשרי לבנות מערכת יחסים עם הילד של בן או בת הזוג. זה בעיקר תלוי בילד וכמה הוא נותן. אני מציעה בהתחלה לקחת צעד אחורה ולתת לדינמיקה לקרות מעצמה. תאמינו או לא, ישנם ילדים שמסתגלים מהר ומצליחים להבין את הסיטואציה. למשל, 'זאת בת הזוג של אבא והיא לא אימא שלי, אבל זאת מי שאבא שלי חי איתה'. עדיף שבת הזוג לא תבוא עם דרישות מהילד שאינו שלה כבר בהתחלה או תציג בפני בן זוגה דברים שלא נעימים לה בהתנהגותו של הילד. זה יכול לגרום לריחוק מהילדים ותחושת 'את לא אימא שלי'. דברים כאלה לרוב קורים בהדרגה וצריך לתת להם זמן וסבלנות".
ומה עם ילדים בגיל ההתבגרות?
"אי אפשר להכריח טינאייג'רים להיות בדינמיקה אם הם לא רוצים. לכן, אם מנסים ליצור פעילות מגבשת עם כל המשפחה ועם כל הילדים בכל הגילאים, צריך לחשוב על משהו שמתאים לכולם, ושכולם יוכלו ליהנות ממנו. בעיקר חשוב לא ללחוץ בסיטואציות כאלה. אם אתם לא מצליחים לחשוב על פעילות אחת לכולם זה גם בסדר להפריד: פעילות לקטנים ופעילות לגדולים. אני מציעה לכם לשתף את הילדים ופשוט לשאול אותם מה הם רוצים לעשות. דווקא מהחשיבה ביחד אפשר פתאום לעלות על פעילות שתהיה כיפית לכולם".
מזל טוב, אתה עומד להיות אח
מתי מספרים לילד שעומד להיות אח מהורה אחר?
"תלוי מאוד בגילו של הילד. אם לצורך ההשוואה אני לוקחת את יאן הפעוט, בנה של רוסלנה, לא צריך על ההתחלה לספר לו. עדיף לשתף אותו בשלב מאוד מתקדם, לקראת הלידה, ולשים לב לשינויים אצלו בהתאם לקבלת החדשות. ילדים קטנים חשוב להרגיל לאט-לאט. לא להגיד להם טקסטים כמו 'אתה עומד להיות אח גדול'. ברגע שנותנים הגדרות זה אוטומטית נותן לילד תפקיד והרבה ילדים יכולים להילחץ מזה. חשוב להבין שחששות של ילד מסיטואציה כזאת הן טבעיות ואתם, כהורים, צריכים לקבל אותם. תנו תוקף לשאלות שהוא מעלה וענו בסבלנות. אם הוא למשל אומר 'אני לא רוצה עוד אח', תשאלו אותו למה, תשאלו אותו אם זה מלחיץ אותו. תסבירו לו שזה טבעי ובסדר שהוא מרגיש ככה. אני ממליצה לספר חוויות אישיות שלכם או של חברים שלכם שהיו בסיטואציות דומות. זה יכול לעודד.
כשמדובר בילדים בני עשרה זה מאוד קשור לתקשורת שהייתה להורים איתם כל השנים. אם מערכת היחסים טובה בבסיסה, לא תהיה עם זה בעיה. אם במערכת היחסים קיימים משקעים וכעס, זה יכול לגרום להרבה חששות אצל ילד מתבגר. אבל למרות כל אלו אנחנו צריכים לדעת לשים את הגבולות שלנו. אם הילד לא רוצה שיהיה לו אח או אחות אז זאת בעיה שלו. להביא ילד זאת החלטה של ההורים ואנחנו צריכים ללמוד לשים את עצמנו במקום הראשון. אתה חייב להרגיש שה-Well being שלך מאפשר להעניק לילדים. צריך לאפשר אבל גם לא לשכוח לעמוד על שלנו. הילד במקרה כזה צריך להבין את הקושי שחוסר הקבלה שלו גורם. אני הייתי ממליצה פשוט להגיד את האמת: 'זה עושה אותי מאוד מאושר/ת, זה מה שאני רוצה לעשות. אני אשמח אם תקחו חלק פעיל בדבר הזה. אני עדיין אמשיך לאהוב אתכם לא משנה מה'. חשוב לא להיכנס לכל הסיטואציה ממקום נעלב. אל תרגישו אשמה, לא נעים או תסכול. אתם כן צריכים לתת תוקף לחששות או פחדים של ילדים אבל חשוב שלא תוותרו על עצמכם ועל האושר שלכם".
ולסיום עוד טיפ כללי על הורות
"כל תא משפחה הוא אחר, הוא עולם ומלואו, אבל דבר אחד משותף לכל ההורים: הורה אף פעם לא ירגיש שהוא הורה טוב עד הסוף. אנחנו תמיד עם רגשות אשמה, תהיות, שאלות, מפקפקים בעצמנו ובחינוך שאנחנו נותנים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו עושים את הכי טוב שאפשר וזה אף פעם לא ייצא מושלם. ובנימה זאת, אני מאחלת לדניאל גרינברג מזל טוב ובהצלחה".