סימני מתיחה ודיכאון אחרי לידה: החיים החדשים של נסיכות דיסני

למה, ועל אף שפרוצדורת ההשתנה הנשית אורכת יותר זמן מזו הגברית, בשירותי הנשים והגברים יש מספר תאים זהה? למה צעצועי ילדים הם עדיין משאיות, רובוטים, כלי עבודה ורובי לייזר ואילו צעצועי ילדות הם עדיין ערכות איפור, בובות תינוק והבית של ברבי? למה במחלקות בגדי הבנים שולטים הכחול, החום והירוק ואילו במחלקת הבנות – ורוד וסגול? למה מקום החנייה המיועד להורים לתינוקות מסומן באיור של אישה עם עגלה? למה? מהסיבה הפשוטה שככה עיצבו אותם.

>> רב חייב להיות גבר עם זקן וכיפה? הוא יכול להיות גם אישה גופיה

תערוכת "שובר.ת שוויון GAME CHANGER" שנפתחה השבוע במוזיאון העיצוב חולון (אוצרות: מיה דבש, רונה זינגר ועדי המר יעקבי), בוחנת את האופן שבו עיצוב משפיע על התודעה המגדרית, ואת כוחו כמייצר ומקבע סטיגמות ותפיסות אנטי שיוויוניות. בתערוכה מוצגים למעלה מ-120 פרויקטים עכשוויים מהארץ ומהעולם העוסקים, בין היתר, בגוף הפרטי, בבריאות, במיניות, בחינוך, בשיווק, במרחב הציבורי, במרחבים הווירטואליים ובבינה מלאכותית. בנוסף, מוצגות במקום גם מקבץ עבודות חדשות המתייחסות ישירות לאירועי ה-7 באוקטובר.

הנסיכה בל מ"היפה והחיה" עם התינוקת וסימני המתיחה שלה מאת האמנית אנה בלנקי | צילום: אינסטגרם annabell_illustration@

כך, למשל, המעצבת לנקה קלייטון מציפה ביצירתה את נושא עבודת האימהוּת. מנגד, המעצב הגרפי קני דוס מציג סטראוטיפים על אבות. אני ליו מפנה מבט ביקורתי על תפיסת הגוף הנשי כמכונת רבייה ומוצרי פמטק (femtech) חדשניים המציעים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לבעיות נשיות נפוצות. אווטרים בעיצובו של רועי דרהי מעלים שאלות הנוגעות לזהות מגדרית בעולם הדיגיטלי, ואילו מאי סהר חושפת באיוריה את הפערים המגדריים כפי שהם באים לידי ביטוי בחלומות. מיצב אמנותי של קרן שפישלר מתמקד בפן הנשי של אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ובמקבץ הפוסטרים שעיצב להב הלוי, מובעים ביקורת חריפה על שתיקתם של ארגוני הנשים הבינלאומיים ותחושות הכאב והאובדן המאפיינות את הלך הרוח הלאומי.

>> או"ם שמום: לאן נעלם הארגון שאמור להזדעזע מחטיפתם של נשים וילדים?

הנסיכה בל מ"היפה והחיה" בגרסה ההריונית מאת האמנית אנה בלנקי | צילום: אינסטגרם annabell_illustration@

נוקבת במיוחד, ובה בעת אישית, משעשעת ומרגשת, היא סדרת עבודותיה של המאיירת אנה בלנקי – בת 33 מחדרה, נשואה למרט ואימא לטום בן השנתיים וחצי – הקוראת תיגר על האידאל הנשי כפי שהוא מוכתב זה עשרות שנים על ידי סרטי ונסיכות דיסני. "בתור ילדה הייתי צופה בהמון סרטי דיסני", מספרת בלנקי. "זה היה עבורי מפלט אקסקפיסטי, טהור ומנחם מהמציאות שחוויתי בבית – אבא שלי היה מכור לסמים, נהג באלימות כלפי אימא שלי וישב בכלא חמש שנים. בהמשך הוא נפטר ממנת יתר. כל הילדות שלי ראיתי דברים שילדה קטנה לא צריכה לראות, אבל תמיד המשכתי לקוות שכמו לנסיכות בסרטי דיסני, גם לי מחכה הפי-אנד".

>> כמה סטייל, כמה דרמה: הסדרה החדשה והמפתיעה של דיסני

החל מגיל ההתבגרות ותוך כדי גיבוש תודעתה הנשית, היא החלה לשאול את עצמה שאלות. "למה הנסיכות בסרטי דיסני תמיד כל כך רזות ומושלמות? ולמה תמיד הנסיך הוא מי שגואל ומציל אותן? איך זה שהן לא מצליחות לדאוג לעצמן? פתאום הבנתי שהדימוי הנשי שמוכרים לי בסרטים האלה הוא הרבה מעבר ללא מציאותי, הוא ממש מעוות".

הנסיכה מולאן מניקה וחווה דיכאון אחרי לידה מאת האמנית אנה בלנקי | צילום: אינסטגרם annabell_illustration@

הפער המקומם בין החיים עצמם לבין גיבורות ילדותה של בלנקי הלך והתעצם במהלך הריונה הראשון, ובתקופה שבאה בעקבות הלידה. "עברתי כמה חודשים מאוד קשים, כולל דיכאון אחרי לידה ודיכאון כתוצאה מהנקה – שזו תופעה שכמעט לא מדברים עליה. אם כבר מדברים, אז בצורה שיפוטית שאינה מסייעת בשום דרך", היא נזכרת. "לעומתי, אם ניקח לדוגמה את אריאל (מ"בת הים הקטנה", ש"ה) שבסרט ההמשך נכנסת להיריון ויולדת – לא רק שהיא אימא מושלמת, היא גם נשארת דקיקה וחטובה, מרגישה נפלא וממשיכה להיות עליזה וחייכנית. אין שום רמז לבדידות או לחוסר אונים. זה פשוט מחדל שהיריון ולידה מוצגים בצורה כל כך שטחית".

>> בר רפאלי השיקה בשקט בשקט מותג חדש. לא תאמינו איזה

מתוך תרעומת, וגם כסוג של אקט תרפויטי, החליטה בלנקי לתקן את המעוות והחלה לאייר את נסיכות דיסני בסיטואציות שנלקחו היישר מחוויותיה הפרטיות, כמו הנסיכה בל ("היפה והחיה") עם סימני מתיחה על כרס משתפלת, או הנסיכה יסמין ("אלאדין") יוצאת לעבודה בתום חופשת הלידה, שפופה ואכולת חרדות ורגשות אשם. באיור של יסמין ואלדין בבדיקת אולטרסאונד, למשל, בועת נזלת בוקעת דווקא מאפו של אלדין הבוכה מהתרגשות. "רציתי לשבור את הסטראוטיפ של אבא לעתיד אדיש וקר רוח, שממש לא נכון להרבה גברים שאני מכירה", מסבירה בלנקי.

באיוריה של בלנקי לא נפקד גם מקומם של זוגות חד מיניים, כמו אלדין ובן זוגו על השטיח המעופף. לדברי בלנקי, מלאכת האיור עזרה לה להקליל במידת מה את התקופה הלא פשוטה שעברה עליה. "פשוט מצאתי דרך קצת לשעשע את עצמי", היא מספרת, ורק בהמשך, למעשה, הבינה את משמעותם הטעונה של איוריה. "פרסמתי הרבה מהאיורים באינסטגרם, ונדהמתי מכמות התגובות שקיבלתי מנשים מכל העולם. כתבו לי שסוף כל סוף מישהי מבינה את מה שעובר עליהן ושהגיע הזמן שגם בדיסני יעדכנו את האג'נדה".

אלאדין והנסיכה יסמין בבדיקת אולטרסאונד מאת האמנית אנה בלנקי | צילום: אינסטגרם annabell_illustration@

האמנית אנה בלנקי ומשפחתה | צילום: באדיבות המצולמת

תובנותיה המגדריות של בלנקי קיבלו לאחרונה משנה תוקף: "כמו גברים רבים, גם בעלי במילואים כבר ארבעה חודשים, ואני חושבת שכל הנשים שבני הזוג שלהן במילואים הן גם לוחמות. אמנם בחזית הביתית, אבל לגמרי לוחמות".

"העיסוק בנושא רגיש ונפיץ כמו מגדר מאתגר גם ב'ימי שלום', קל וחומר בזמן מלחמה. החודשים האחרונים הבהירו לנו עד כמה התערוכה רלוונטית מתמיד ומה מידת חשיבותה לשיח המקומי. מגדר נוגע ועוסק בכולנו – ובתוך כך עיצוב הוא שחקן מפתח", אומרות אוצרות התערוכה מיה דבש, עדי המר ורונה זינגר-יעקובי. לדבריהן, מטרות התערוכה הינן לעורר את המודעות האישית, האזרחית, הצרכנית והחברתית לנושא, להנכיח את השיח המגדרי, לעודד מחשבה ביקורתית ולהציע אלטרנטיבה למצב הקיים, כצעד ראשון לשינוי עתידי.

תערוכת "שובר.ת שוויון Game Changer עיצוב בתודעה מגדרית", במוזיאון העיצוב חולון. החל מ-29 בינואר עד 29 ביוני. שעות פתיחת התערוכה: שני: 10:00–17:00, שלישי: 10:00–20:00, רביעי: 10:00–17:00, חמישי: 10:00–18:00, שישי: 10:00–14:00, שבת: 10:00–20:00