כמה סטייל, כמה דרמה: הסדרה החדשה של דיסני על בלנסיאגה

מיני שערוריה בקנה מידה לאומי הייתה קרובה מאד לפרוץ בתחילת הסיקסטיז בארצות הברית, כשג'קי קנדי הודיעה לבן זוגה הנשיא שבכוונתה להשתמש בתקציב הבית הלבן למימון רכישת אופנת עילית מבית היוצר של מעצב-על אירופאי. ג'ון קנדי, אשר היה מודע למחיריהם האסטרונומיים של הפריטים, צפה שדעת הקהל האמריקאית לא תהיה נוחה – בלשון המעטה – משופינג רהבתני שכזה, ושבני הזוג יואשמו, ובצדק, בניהול אורח חיים פזרני ומנקר עיניים. מצד שני, ג'קי התעקשה, ובסופו של דבר גם השיגה את מבוקשה, הודות לחמה ג'וזף קנדי, ששילם בחשאיות עבור האאוטפיטים הנחשקים.

>> מהפך! מפאדיחה אופנתית לטרנד החם של העונה

העילה לכל הטררם הנשיאותי הזה הם עיצוביו של כריסטובל בלנסיאגה הספרדי (1895-1972), הנחשב לאחד ממעצבי האופנה האייקוניים, פורצי הדרך והמשפיעים ביותר בכל הזמנים, ולמי שביצירותיו שולבו באופן מרהיב הבנה מעמיקה של מלאכת החייטות ויצירתיות אדריכלית ופיסולית נדירה. בלנסיאגה, שזכה להצלחה מסחרית כמעט מיידית ולביקורות מהללות בעיתונות, הוא גם מי שהעז לצאת בהצהרה יומרנית כמו "אישה לא צריכה להיות מושלמת או אפילו יפה כדי ללבוש את השמלות שלי. השמלה תעשה זאת עבורה". בשונה ממוזיקאים, סופרים או אמנים, בלנסיאגה הוא גם אחד ממעצבי האופנה הבודדים שדמותם, חייהם ויצירתם עומדים במרכז סדרת טלוויזיה עלילתית.

"כריסטובל בלנסיאגה" | צילום: באדיבות דיסני+

"כריסטובל בלנסיאגה" | צילום: באדיבות דיסני+

"כריסטובל בלנסיאגה", סדרת הדרמה שעלתה לאחרונה בערוץ דיסני+ בכיכובו של אלברטו בן-חואן, מגוללת 30 שנה מחייו של המעצב הספרדי, החל מהצגת קולקציית ההוט-קוטור הראשונה שלו בשנת 1937 בפריז, בירת האופנה העולמית של אותם ימים.

על אף שעלילתה טומנת בחובה, בין היתר, תקופה היסטורית סוערת (מלחמת העולם השנייה), יחסי חברות סבוכים ומורכבים (עם המעצבת קוקו שאנל) ותככים מקצועיים (נו, בכל זאת מעצבי אופנה), מדובר בדרמה שעלילתה מתקדמת באיטיות ודורשת לא מעט אורך רוח. עם זאת, לחובבות הסדרות התקופתיות ולחובבות אופנה בפרט מובטחת צפייה מענגת – בנוסף לעיצוב האמנותי המשחזר בדקדקנות עד אחרון הפרטים שלושה עשורים פריזאיים, ניתנת האפשרות להציץ למתרחש מאחורי הקלעים השוקקים של תעשיית האופנה ולאופיו של בלנסיאגה, שהיה ידוע כמי ששומר כמעט בקנאות על פרטיותו.

גדולתו וייחודו של בלנסיאגה באים לידי ביטויים המובהק ביותר בסילואטות – שמלות, שכמיות, טוניקות ומעילים שגזרותיהם הרחוקות מהגוף עוצבו על ידי שימוש בבדים עבים וכבדים ובנפחים מפוסלים. בתקופה בה מרבית מעצבי האופנה נהגו להדגיש את קווי המתאר של הגוף הנשי ובעיקר את קו המותניים, המבניות הכמעט גיאומטרית בה דגל בלנסיאגה הציעה אלטרנטיבה חדשנית ובלתי שגרתית לצללית הנשית המקובלת.

"כריסטובל בלנסיאגה" | צילום: באדיבות דיסני+

"כריסטובל בלנסיאגה" | צילום: באדיבות דיסני+

לצד גלילי בדים ועיצובים גאוניים, חייו והקריירה המשגשגת של בלנסיאגה אינם חפים מחומרים ההכרחיים לדרמה טלוויזיונית, בקיצור – ג'וס. הנה כמה דוגמאות:

היטלר ואני

קשריו ההדוקים עם הגנרל הספרדי הפאשיסט פרנסיסקו פרנקו שמצידו, היה בעל בריתו של היטלר, אפשרו לבלנסיאגה להמשיך להפעיל את בית האופנה שבבעלותו ולהנות מאספקת שוטפת של חומרי גלם איכותיים מספרד גם במהלך הכיבוש הנאצי, דבר שהקנה לו יתרון ברור על פני מתחריו. האם מדובר באופורטוניזם ציני? ייתכן.

המרד הצרפתי

על אף שהשתייך לקרם דה לה קרם מעצבי האופנה הפריזאים, בלנסיאגה סרב לקבל על עצמו את מרותו של "מועצת האופנה הצרפתית". זו, בתגובה, סירבה להעניק לו את ההכרה הרשמית כהוט-קוטור.

הביף עם דיור

בעוד שמתחריו נהגו להציג קולקציות חדשות בפני התקשורת כארבעה שבועות לפני הגעתן לחנויות, במשך עשור התעקש בלנסיאגה לעשות זאת רק יום לפני. הסיבה? כדי למנוע מאחד, כריסטיאן דיור, להעתיק רעיונות.

הדור הבא

בלנסיאגה העסיק, טיפח והכשיר את אוסקר דה לה רנטה, עמנואל אונגרו והוברטו דה ג'יבנשי. אלה למדו מה שלמדו, ומיד לאחר מכן פתחו בתי אופנה מתחרים ומצליחים משל עצמם.

אייקון לב שבור

לבו של בלנסיאגה נשבר ב-1947 בעקבות מותו של וולאדזיו ד'אטנוויל, שהיה לא רק מעצב הכובעים הראשי בבית האופנה, אלא גם, ואולי בעיקר, מאהבו של בלנסיאגה.

"כריסטובל בלנסיאגה" | צילום: באדיבות דיסני+