יכול להיות שנמצא התחליף לטיפול פסיכולוגי?
רשת גולף מציגים את השמיכה הכבדה. יצאנו להתכרבל ולבדוק, האם היא באמת מפחיתה מתח וחרדה כפי שהיא מבטיחה?
בבוקר השקת השמיכה החדשה של רשת גולף&קו, הייתה ניכרת מאוד ההתרגשות בקולה ובפניה של ד"ר ענת כרם אנג'ל. מה כל כך מרגש בשמיכה? ובכן, האמצעי הטיפולי הייחודי הזה הוא משאת נפשה של ד"ר כרם אנג'ל, מטפלת בפסיכותרפיה וחוקרת מדעי החיים, בשנים האחרונות.
>> איך לישון טוב בלילה – מדריך
השמיכה הכבדה, כשמה כן היא, נולדה במטרה לשמש ככלי פסיכולוגי-טיפולי להפחתת מתח וחרדה. מחקר גדול שפורסם בשנת 2015 ונערך במכון לחקר מדעי המוח בשוודיה, מצא כי השימוש בשמיכות כבדות האריך את משך השינה של המשתתפים במחקר, הפחית את תנודותיהם במהלכה ושיפר את איכותה. אך שבאירופה כבר הסיקו את המסקנות הנכונות, דווקא ישראל, הלא היא מדינת ההיי-טק, הטכנולוגיה והרפואה, דשדשה מאחור.
"אנחנו כמעט האחרונים בעולם בתחום הזה", היא פוסקת. "משתמשים פה בשמיכות כבדות למקרים קיצוניים. למשל, עבור נפגעות תקיפה מינית שחלקן לא יכולות לקבל חיבוק, כי מגע מחזיר אותן מיד לרגע הטראומה. השמיכה הזאת מאפשרת חיבוק לעצמי בדרך שנעים לי ורק אני יודעת איך. עכשיו זו הפעם הראשונה שהשמיכה נמכרת ברשת הום-סטיילינג לקהל הרחב לצורכי well-being, ולא בנסיבות רפואיות".
גם השמיכות ששימשו מטופלים עד כה היו מאולתרות ומסורבלות למראה, כפי שגילתה ד"ר כרם-אנג'ל במסגרת התנדבותה בבית החולים לבריאות הנפש 'לב השרון'. "הם תפרו אבנים לתוך שמיכות פוך, זה נראה מזעזע", היא נזכרת. "אמרתי, 'רגע, אני מכירה את שנקר ואת אשת יחסי הציבור הילה רהב, בואו נזיז משהו".
משם פנתה הד"ר לסטודנטים במחלקה לעיצוב בשנקר, שנרתמו אל הפרוייקט מפיתוח המוצר ועד השקתו בתערוכה שהוצגה בשנקר למשך חודש. "הם עשו עבודה מעולה, אבל התברר שהשמיכות לא עומדות בתקני הבטיחות של בתי החולים, אז פניתי לגולף&קו, והם ייצרו ותרמו לבית החולים 20 שמיכות שעמדו בתקן. חילקנו את השמיכות בכל המחלקות – מאישפוז יום ועד אישפוז כרוני – לטובת המטופלים, ולטובת מחקר בנושא ההשפעות עליהם".
סגירת מעגל
ד"ר כרם אנג'ל, 55, לא ששה להחצין את הפן היותר זוהר בחיי – אבל קשה להתעלם מהעובדה כי דוגמנית העבר ונערת ישראל לשנת 82' (וגם בת זוגו של איש העסקים אודי אנג'ל), עומדת ברגעים אלה בנקודת בנקודת מפגש נדירה בין כל מסלולי חייה. "כשהייתי סטודנטית לביולוגיה עשיתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ודיגמנתי לשנקר כדי לממן את הלימודים", היא מזכירה בזהירות את ימי הזוהר בהם עבדה כדוגמנית, אי אז בשנות ה-80 ההוללות, אך מיד מחזירה את הדיון לתחום שמעניין אותה באמת – בו היא משקיעה את מרצה בארבעת העשורים האחרונים. "אל עולם הפסיכותרפיה נקלעתי בעקבות מקרה אישי במשפחה. השנתיים האחרונות היו מאתגרות במיוחד, כי לקחתי את כל הידע שלי כחוקרת ומדענית כדי ללמוד תחום חדש – פסיכותרפיה גופנית. השמיכה הזאת היא רק איזשהו ייצוג לצורך זה שמישהו יסתכל עלינו ויגיד בזמן סטרס 'נכון, זה נורא מלחיץ, וזה בסדר".
הקשר האישי של ד"ר כרם אנג'ל למוצר מורגש מרגע הכניסה לאירוע ההשקה, אליו הוזמנו עיתונאיות ספורות. כיסאות בודדים, עליהם מפוזרות כריות נוחות, מסודרים במעגל אינטימי באווירת שעת-תה. קולה המרגיע ועיניה החייכניות של כרם אנג'ל שברקע רק מגבירים את החשק לכרבול.
"יהיה עוד קצת מלל", היא מתריעה, "אבל לפני זה אני רוצה שנלך על לגעת במקום לדעת, ואת הדעת נקבל מהמגע". היא מחלקת טושים צבעוניים ודפים שעליהם ציור שבלוני של גוף האדם. "אני מזמינה אתכן לעצום עיניים ולשים לב מה קורה בגוף ומה עובר עליכן, ותסמנו על הגוף בדף את המקום שהכי רועש עכשיו, כואב או מדגדג, בנקודות או בקווים – איך שאתן רוצות. אם יש איזו מילה שעולה, תכתבו אותה".
אנחנו פוקחות עיניים, עדיין המומות מההשקה השקטה אי פעם. "הרבה פעמים במילים, בלי לשים לב אנחנו משתמשים במקומות שלנו בגוף: 'יש לי הרבה על הראש', 'אני צריכה לעכל את זה', 'הבטן מתהפכת'. אנחנו משתמשים במילים אבל איבדנו את הקשר. במשך שנים היה פיצול. היו פסיכולוגים, נוירולוגים – לכל איבר בגוף היה רופא והם לא דיברו אחד עם השני. אבל הכל קשור, ואי אפשר להפריד בין גוף לנפש – הכל מחובר ברשת אחת".
אחרי שגילינו, כל אחת, היכן שוכן הסטרס שלה – הגיע הזמן לגלגל אותו בשמיכה. וכך, על כל אחת מהמוזמנות נחתו שישה קילו של כרבולית ענק במילוי כדוריות זכוכית וסיבי מיקרופייבר. מה שבטוח זה שקשה לשאת את כל זה, במובן הכי מילולי שיש, וקשה עוד יותר להבין כיצד ממקום למקום את השמיכה הזאת, שלא לדבר על שמיכת ה-8.5 ק"ג או על זו של ה-10 ק"ג. אגב, המחיר לשלושת השמיכות הוא זהה (699 ש"ח), ואת כולן ניתן להשיג בחנויות הרשת ובאתר המותג.
רק בשביל לקבל חיבוק
בשליחות השנ"צ אני גוררת את גופת העוגיפלצת הוורודה שלי אל המיטה שבמרכז החנות, ושוקעת אל מצב לימינלי, מעורפל ומתוק, שבין שינה לערות. השילוב של דקות וכבדות הופכים את השמיכה לחיבוק הדוק ומקרקע כפי שהובטח, אשר עוטף את הגוף מכל הכיוונים, גם בחללים בהם נשאר לרוב מרווח בין הגוף לשמיכה. התחושה המתקבלת היא שינה בתוך אלפי חתולים, או חזרה לרחם, או – זוכרות את הבובות היקרות בהגזמה, שהפרווה שלהן נעימה למות והפנים גרגרי ומעיך, וההורים שלכן לעולם לא הסכימו לקנות? – אז זה, בשמיכה. בקיצור, פיצוי על חסכי ילדות מכל הכיוונים.
ובשפה מעט מקצועית יותר: השמיכה הכבדה עשויה לסייע לכן לוויסות רגשי והרגעה. "היא נותנת מענה לצורך להיות עטוף ומוגן", לדבריה הרהוטים של ד"ר כרם-אנג'ל, "כמו תינוק שנרגע כשאמו מהדקת סביבו בד. המגע האוסף והמחזיק מאפשר לאדם לחוש את גבולות הגוף שלו, ואת הגוף כולו כשלם ומאוחד. חוויות כאלה תומכות בתהליך של קרקוע ובחיבור לביטחון קיומי, פיזי ורגשי".
אז אפשר לומר שאת הולכת לעשות מזה מיליונים?
"אני לא מרוויחה מזה כלום", היא מצהירה. "אין שום כסף בעולם שמשתווה לתחושת ההצלחה של לראות רעיון הופך לשרטוט, לפלסטלינה, למוצר ראשון, לניסויים – וזה עובד. שם נמצאת התשוקה שלי".
לדבריה, פנתה הד"ר לגולף&קו מתוך תחושת שליחות נטו – עבור מטופליה ב"לב השרון", אבל גם עבור החברה ה'בריאה'. "יש לי פה מטרה גדולה יותר, של חיבור בין גוף לנפש, ולא רק במוסדות הבריאות. אני רוצה שילמדו את זה מורים וגננות – כדי שאם ילד מגיע לגננת, וכואבת לו הבטן – היא תוכל לגלות לבד האם זה וירוס, עצב, חרדה או סטרס. יש נוריות אדומות, וחשוב ללמוד להכיר אותן, להתיידד איתן. לברר אותן. ככה מגלים לפעמים שלמרות הכל הן רק ורודות".
מה הלאה? יש איזה ריפוי חדש בקנה?
"אני כל הזמן מחברת בין סטודנטים ומרצים אל מוסדות בריאות הנפש, עכשיו למשל אני עובדת על פרויקט עם בית ספר 'רימון'. המטרה היא לקרב לנושא אנשים מן השורה ולהראות שזה אולי מקום עצוב, אבל לא מפחיד, וכולנו אור איתן. אני לא מהגאונים שממציאים, אבל כשמגיע לפתחי משהו שיש לי תשוקה אליו – אני עושה את כל החיבורים כדי שהרעיון יצא לפועל".