אחרי גיל 50, שני המדדים האלה מקבלים משמעות חדשה
מחקר שכלל יותר מ־5,500 נשים וגברים מצא קשר בין השמנה בטנית ומחסור חמור בוויטמין D לבין עלייה משמעותית בסיכון לתמותה. מה גילו החוקרים ומה אפשר לעשות?
שומן בטני הוא הרבה יותר משאלה של מידת הג'ינס, וגם ויטמין D הוא הרבה יותר ממספר שמופיע בתוצאות בדיקות הדם. עכשיו מחקר חדש מצביע על קשר מעניין בין שני הגורמים האלה, ומעלה אפשרות שהשילוב ביניהם משמעותי במיוחד לבריאות אחרי גיל 50.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Diabetes, Obesity and Metabolism, מצא כי השילוב של השמנה בטנית ומחסור בוויטמין D היה קשור לעלייה של 123% בסיכון לתמותה בקרב בני 50 ומעלה. החוקרים התבססו על נתונים מתוך "המחקר האנגלי האורכי על הזדקנות" (ELSA), שבמסגרתו עקבו במשך שש שנים אחר יותר מ־5,500 נשים וגברים.
>> לא חייבות לספור קלוריות: הדיאטה שמבוססת על אוכל, לא על הגבלות
כל אחד מהם משמעותי בפני עצמו
הנתונים הראו כי גם השמנה בטנית וגם מחסור בוויטמין D היו קשורים לעלייה בסיכון לתמותה, כל אחד בפני עצמו. השמנה בטנית הוגדרה במחקר כהיקף מותניים של יותר מ־88 ס"מ אצל נשים ויותר מ־102 ס"מ אצל גברים, והיא הייתה קשורה לעלייה של 47% בסיכון לתמותה. מחסור חמור בוויטמין D, שהוגדר כרמה בדם הנמוכה מ־30 ננומול לליטר, היה קשור לעלייה של 91% בסיכון. אבל כאשר שני הגורמים הופיעו יחד, הקשר היה משמעותי עוד יותר: עלייה של 123% בסיכון לתמותה. חשוב לזכור שמדובר במחקר תצפיתי שמצא קשר בין הגורמים לבין הסיכון לתמותה. הוא אינו מוכיח שהשמנה בטנית או מחסור בוויטמין D הם שגרמו ישירות לתוצאה.
למה דווקא השילוב ביניהם מעניין?
אחד ההסברים שהחוקרים מעלים קשור לאופן שבו הגוף מאחסן ויטמין D. ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן, ולכן רקמת השומן, ובמיוחד השומן הבטני, יכולה "לכלוא" אותו. הוויטמין נאגר בתאי השומן במקום להשתחרר למחזור הדם ולהגיע לאיברים שבהם הוא נדרש. כך נוצר מצב שבו ייתכן שיש בגוף ויטמין D, אבל הוא פחות זמין לשימוש. זו גם הסיבה לכך שאנשים עם השמנה עשויים להזדקק למינונים גבוהים יותר של תוספי ויטמין D כדי להגיע לאותה רמה בדם כמו אנשים במשקל תקין.
כשהמחסור פוגש את השומן הבטני
לפי ההסבר שמופיע במחקר, מחסור בוויטמין D הזמין לגוף עשוי להיות קשור להחלשת מערכת החיסון ולעלייה בתהליכים דלקתיים כרוניים. כאשר הדבר מתקיים לצד עודף שומן בטני, עשוי להיווצר שילוב בעייתי במיוחד. הדבר מקבל חשיבות נוספת בגיל מבוגר, שבו הנטייה לדלקתיות כרונית עולה באופן טבעי. החוקרים מציעים לכן לבחון את שני הגורמים יחד, ולא להתייחס אליהם כאל שני נתונים שאינם קשורים זה לזה.
אז מה אפשר לעשות?
הגישה שמציעים החוקרים היא כפולה. ראשית, לבדוק את רמת ויטמין D באמצעות בדיקת דם ולהתייעץ עם הרופאה לגבי נטילת תוסף במידת הצורך. שנית, לפעול להפחתת השומן הבטני העודף, לא רק מטעמים אסתטיים, אלא כחלק מהשמירה על הבריאות.
לדברי החוקרים, טיפול במחסור בוויטמין D במקביל להפחתת השומן הבטני עשוי לסייע בשבירת הקשר בין שני הגורמים ובהפחתת הסיכון לדלקתיות ולפגיעה חיסונית. בסופו של דבר, המסר של המחקר אינו שצריך להיבהל ממספר על סרט המדידה או מתוצאה אחת בבדיקת דם. להפך: הוא מזכיר לנו שאחרי גיל 50 כדאי להסתכל על הבריאות כתמונה שלמה, ולא על מדד אחד בלבד.
היקף המותניים ובדיקת הדם הם שני כלים פשוטים שיכולים לספק מידע חשוב, ובעיקר להזכיר לנו שגם בגיל 50 פלוס, יש הרבה דברים שאנחנו יכולות לעשות כדי להשקיע בבריאות שלנו.