ע'דיר כמאל מריח: "מי שמאשים את המגזר הערבי בהפסד, צודק"

ע'דיר כמאל מריח לובשת חולצה של נורת'רן סטאר | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן
ע'דיר כמאל מריח לובשת חולצה של נורת'רן סטאר | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן

מי שכונתה "יונית לוי של המגזר" עושה היסטוריה כאישה הדרוזית הראשונה בכנסת. בריאיון ראשון כפוליטיקאית היא לא חוסכת ביקורת מאף אחד. גם לא מבני גנץ, ראש מפלגתה

88 שיתופים | 132 צפיות

אפילו אותנו הפתיע לגלות שהקריירה הפוליטית של ע'דיר כמאל מריח הוזנקה בחסות המגזין שאותו אתן אוחזות בידיכן. ביולי 2017, לרגל חגיגות היובל של מגזין "את", חיברנו במסגרת פרויקט מיוחד בין מגישת החדשות הוותיקה מיקי חיימוביץ' לבין כמאל מריח (אז היא כתבה את שמה בעברית "רדיר", אבל שינתה זאת לאחרונה בעקבות התייעצות עם אבשלום קור) שהייתה אז מגישת חדשות צעירה ומבטיחה. לימים, כאשר הצטרפה חיימוביץ' לשורותיו של בני גנץ במירוץ לכנסת, כשמפלגתו עוד נקראה חוסן לישראל, היא זו שהעלתה את שמה של כמאל מריח ברגע שידעה כי במפלגה מחפשים אישה דרוזית לרשימה. "כן, זה בזכותכן ברמה מסוימת", אומרת כמאל מריח בחיוך, רגע לפני שהיא מושבעת, האישה הדרוזית הראשונה בהיסטוריה של ישראל, כחברת כנסת. "באותה תקופה קיבלתי פנייה מעוד מפלגה (שאת זהותה היא מסרבת לחשוף, ה"ב) אבל ידעתי שזו המפלגה שמתאימה לי יותר".

מיקי המליצה עלייך כי ידעה שאת רוצה ללכת לפוליטיקה?
"לא. חלום הילדות שלי תמיד היה תקשורת, לא פוליטיקה, והגשמתי אותו. לא חשבתי שאצטרף למפלגה אבל החיים דינמיים ואני רוצה לשנות ולהשפיע ולשפר את המציאות. ההצעה מגנץ הייתה היחידה שבאמת שקלתי".

"כולנו הופתענו כשביבי נבחר אבל אנחנו לא נשב מתוסכלים ונבכה 'אכלו לי ושתו לי' אלא נפעל במלוא הכוח", ע'דיר כמאל מריח ובני גנץ | באדיבות ע'דיר כמאל מריח
"כולנו הופתענו כשביבי נבחר אבל אנחנו לא נשב מתוסכלים ונבכה 'אכלו לי ושתו לי' אלא נפעל במלוא הכוח", ע'דיר כמאל מריח ובני גנץ | באדיבות ע'דיר כמאל מריח

>> מהרטה ברוך רון לא מוכנה להיות אתיופית מחמד

מאז שקיבלה את ההחלטה הגורלית עברו קצת יותר מחודשיים – וכמה מטורפים שהם היו. כמאל מריח (35) נשואה לשאדי ואימא לטום (7) וליאם (4), הספיקה לשנות טייטל מעיתונאית לפוליטיקאית, לרקום חלומות על מהפך, להתרסק אל קרקע האופוזיציה ואז לגלות שמתוך כ־69 אלף מצביעים דרוזים, כ־19 אלף הצביעו למפלגתה הטרייה – חתיכת הישג בפני עצמו. אנחנו נפגשות אחרי הרמת הכוסית לחג הפסח במטה המפלגה בגני התערוכה בתל אביב. בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה יעלון כבר לא כאן, אבל כמאל מריח, מספר 25 ברשימת כחול לבן ומספר 15 ברשימת מפלגת חוסן לישראל, מיישרת קו עם דף המסרים האופוזיציונרי לפיו זה לא הסוף, אלא רק ההתחלה. "ברור שרצינו להיות בקואליציה וכיוונו לניצחון גדול וזה לא קרה", היא מצהירה, "כולנו הופתענו כשביבי נבחר אבל אנחנו לא נשב מתוסכלים ונבכה 'אכלו לי ושתו לי' אלא נפעל במלוא הכוח. אני מתכננת להילחם כלביאה מתוך האופוזיציה".

"לא חשבתי שאצטרף למפלגה אבל החיים דינמיים ואני רוצה לשנות את המציאות. ההצעה מגנץ הייתה היחידה שבאמת שקלתי", ע'דיר כמאל מריח לובשת חליפה של ריזרבד | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן
"לא חשבתי שאצטרף למפלגה אבל החיים דינמיים ואני רוצה לשנות את המציאות. ההצעה מגנץ הייתה היחידה שבאמת שקלתי", ע'דיר כמאל מריח לובשת חליפה של ריזרבד | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן

ותודה לחוק הלאום

הח"כית החדשה מאוד מרוצה מנתוני ההצבעות לכחול לבן במגזר הדרוזי. "בעדה שלנו ההצבעה היא פרסונלית, הצביעו לי ולא לקודקודים. יש פה סיי עצום, אמירה חשובה מצד העדה הדרוזית שנתנה בי אמון. זה מעיד על תהליך של פתיחות בחברה שלי כי גם גברים דתיים ושמרנים הצביעו לי".

אך בעוד שכמאל מריח מגלה שביעות רצון מבני עדתה, היא לא חוסכת ביקורת מהמגזר הערבי נוכח נתוני ההצבעה הנמוכים – כ־50 אחוז לעומת כ־62 אחוז בבחירות הקודמות. "מי שמאשים את המגזר הערבי בהפסד, צודק", היא פוסקת, "אילו אחוז ההצבעה במגזר הערבי היה גבוה יותר, היינו מצליחים להפיל את ביבי. אחוז ההצבעה הנמוך הוביל לעליית הימין הקיצוני. עשיתי כל מה שיכולתי כדי להביא לקלפיות את האנשים במגזר הלא יהודי – הערבי בכלל והדרוזי בפרט. חבל שכשיש זמן להעניש את מי שפגע בך, לא עושים זאת. ובכל זאת, אצל הדרוזים בלט שהצביעו יותר שמאלה מאשר בבחירות קודמות ונתנו לנו את מירב הקולות. צריך להגיד תודה לחוק הלאום", היא מגחכת.

מה פירוש?
"החוק הזה איחד אותנו. הדרוזים התחילו להתעורר, להבין שלא משנה כמה הם לויאלים למדינה, כנראה שעדיין צריך להילחם. אנחנו מובילים באחוזים בגיוס לצה"ל ומה אנחנו מקבלים בתמורה? את חוק הלאום. המטרה שלי היא לשנות את המוסכמה שדרוזים הם ילדים טובים, תמיד מארחים עם דלתות פתוחות, ולהראות שאנחנו גם יודעים לדרוש. אנחנו לא עבדים מול אדונים".

"עשיתי כל מה שיכולתי כדי להביא לקלפיות את האנשים במגזר הלא יהודי – הערבי בכלל והדרוזי בפרט. חבל שכשיש זמן להעניש את מי שפגע בך, לא עושים זאת"

סביר להניח שהמחאה הדרוזית הגדולה על חוק הלאום היא שעמדה מול עיניו של גנץ כשהציע לכמאל מריח להצטרף לרשימתו וראה בה פוטנציאל אלקטורלי.

"כבר בפעם הראשונה שנפגשנו אמרתי לו שאני לא רוצה להיות תכשיט ועלה תאנה דרוזי", היא מספרת, "מיעוטים הם בדרך כלל משהו שמסמנים, הינה, שמנו ערבי או דרוזי, מילאנו רובריקה. הרגשתי שבני לגמרי איתי".

במהלך קמפיין המפלגה הסתובבה כמאל מריח בכפרים ובערים ערביות, ניהלה חוגי בית, נפגשה עם מנהיגים מקומיים ובפיה מסר אחיד לכולם, זה ששמענו גם מגנץ: היא תפעל לתיקון חוק הלאום. שימו לב, לא לביטול החוק, אלא לתיקונו בלבד. "הבנתי שביטול החוק לא יקרה. ודאי שברמה האישית הייתי רוצה לבטל אותו ולמחוק אותו מדפי ההיסטוריה, אבל אני ריאלית. היו מקומות שבהם הקהל ממש כעס עלי, אמרו לי 'לפחות תשקרי לנו', אבל אני לא משקרת, לא באתי לגנוב קולות".

אם הייתם מצהירים שתלכו על גוש חוסם עם הערבים, יכולתם לדבר על יותר מתיקון.
"זה לא קשור לערבים או יהודים. גנץ אמר במהלך הקמפיין שהוא לא יישען לא על קיצונים מהשמאל ולא מהימין".

ומפלגות ערביות הן קיצוניות?
"אני חושבת שראוי היה להפריד בין חד"ש ותע"ל שאינן מפלגות קיצוניות, לבין בל"ד ורע"ם. ברמה העקרונית כחול לבן יכלו להקים ממשלה עם חד"ש וחבל שגנץ לא עשה את ההפרדה הזו, זאת הייתה הטעות שלו. המפלגות הערביות אינן מקשה אחת למרות שישבו יחד ברשימה המשותפת. בכלל, אני חושבת שגנץ פספס בבחירות האלה את הציבור הערבי. לא ניצלנו מספיק טוב את הוואקום שנוצר להם".

היו עוד טעויות בקמפיין? הססנות?
"זה היה קמפיין שלא ירד נמוך ואני חושבת שכך היה נכון לעשות. לא צריך להתרגל לשיח הלוחמני לפיו מי שיורד נמוך מנצח. גנץ לא תקף את בני משפחת נתניהו למרות שהיו לו חומרים, זה קו אדום מבחינתו וכאימא אני מאמינה בזה מאוד".

ומה לגבי הוויז'ואל של ארבעה גברים בראש המפלגה? זה לא הפריע לך בתור אישה?
"חסרה לי מאוד אישה שם ואנחנו נדרוש את זה בהמשך חייה של המפלגה. בכנסת הזו יש מעט נשים (29 ח"כיות לעומת 36 ח"כיות בכנסת הקודמת, ה"ב), אנחנו רבע מכלל חברי הכנסת, ובכחול לבן אנחנו פחות משליש. אני מתכננת לעשות חיבורים עם נשים ממפלגות אחרות בכנסת".

"גנץ לא תקף את בני משפחת נתניהו למרות שהיו לו חומרים, זה קו אדום מבחינתו וכאימא אני מאמינה בזה מאוד", ע'דיר כמאל מריח לובשת שמלה של מעיין פז | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן
"גנץ לא תקף את בני משפחת נתניהו למרות שהיו לו חומרים, זה קו אדום מבחינתו וכאימא אני מאמינה בזה מאוד", ע'דיר כמאל מריח לובשת שמלה של מעיין פז | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן

למי קראת תכשיט?

כמאל מריח נראית כאילו הייתה בפוליטיקה כל חייה. היא שולפת תשובות במהירות ומחייכת בביטחון למרות ההפסד בבחירות. "אני רוצה לשבת בוועדת הכספים וגם בוועדת חוץ וביטחון. אני רוצה להילחם במלוא הכוח למען האג'נדות החברתיות שלי ולמען שיוויון", היא אומרת, "אני גרה בדליית אל כרמל, יש אצלנו 4,500 משקי בית ומחצית מהם לא מחוברים למים, ביוב וחשמל. הילד שלי לא מקבל את אותם תקציבים כמו של ילד בצפון תל אביב. יש בעיה אמיתית שתוכניות המתאר שלנו לא מאושרות, ובמקום לעזור לאנשים שלא יכולים לבנות על האדמות הפרטיות שלהם, חוקקו את חוק קמיניץ, שמטיל עליהם קנסות של מאות אלפי שקלים (חוק קמיניץ הוא תיקון לחוק התכנון והבנייה מאוקטובר 2017, שמעניק לרשויות סמכויות להגביר את הריסות הבתים ביישובים ערביים, ה"ב). אם מאשרים מובלעות בחברון, אז אפשר לעשות את זה גם אצל הדרוזים".

"ברמה העקרונית כחול לבן יכלו להקים ממשלה עם חד"ש וחבל שגנץ לא עשה את ההפרדה הזו, זאת הייתה הטעות שלו. בכלל, אני חושבת שגנץ פספס בבחירות האלה את הציבור הערבי"

אבל חוסר השיוויון, היא מאבחנת, הוא בראש ובראשונה כלפי הנשים הדרוזיות. "בכפרים הדרוזים אין אזורי תעסוקה מפותחים אז לנשים מלומדות עם תארים אין יכולת לעבוד. יש נשים מדהימות שיושבות בבית כי אין להן איפה לעבוד, הן גרות בכפרים נידחים. מתחילים לדבר על נושא האלימות נגד נשים במגזר, גם אצל הדרוזים וגם אצל הערבים, ואני מתכוונת להילחם בזה".

החברה הדרוזית פטריארכלית מאוד?
"בוודאי. זו חברה מאוד פטריארכלית ושמרנית, יש דברים שהייתי רוצה שישתנו, כמו למשל שנשים דרוזיות דתיות לא נוהגות, אבל זה צריך לקרות בתהליכים פנימיים. בעיניי את יכולה לצמוח כאישה דרוזית אבל צריכה להישאר אישה דרוזית. אני לא שותה אלכוהול, לא מתלבשת פרובוקטיבי, לא מעשנת, יש משהו יפה בלשמר את עצמך כאישה וזה חלק מהמורשת שלנו. למשל, לצילומים לכתבה לא רציתי לענוד תכשיטים, זה לא מקובל אצלנו".

ואיך היו התגובות בתוך העדה להחלטה שלך ללכת לפוליטיקה?
"היו בודדים שפקפקו ביכולות שלי מעצם היותי אישה, שטענו שאין לי ניסיון פוליטי או רקורד צבאי, אך הרוב המוחץ תמך מהרגע הראשון. באחד מחוגי הבית שאל אותי גבר למה להצביע לי, איפה השינוי? עניתי לו שזה השינוי, היותי מועמדת אישה. גבר אחר שאל אותי, "איך אני יכול לדעת שאת לא תהיי על תקן 'תכשיט' במפלגה?", השאלה מאוד עיצבנה אותי. זאת שאלה סקסיסטית טיפוסית. אף פעם לא ישאלו מועמד גבר דבר כזה, גם אם הוא אנאלפבית. עניתי שאני הכול מלבד תכשיט ושאילו החברה שלנו היתה בוחנת בזכוכית מגדלת את כל המועמדים הגברים שהיו לנו, שחלקם לא משכילים ולא חכמים בלשון המעטה, מצבנו היה יותר טוב".

"היו בודדים שפקפקו ביכולות שלי מעצם היותי אישה, שטענו שאין לי ניסיון פוליטי או רקורד צבאי", ע'דיר כמאל מריח | צילום: כחול לבן
"היו בודדים שפקפקו ביכולות שלי מעצם היותי אישה, שטענו שאין לי ניסיון פוליטי או רקורד צבאי", ע'דיר כמאל מריח | צילום: כחול לבן

גזענות בשידור

המתח הזה, בין אשת קריירה למי שלא מוותרת על המסורת שממנה באה, נוכח כל הזמן בחייה של כמאל מריח. היא בת לאבא קבלן ולאימא עקרת בית, הבכורה מבין ארבעה. "הייתי ילדה טובה, חכמה ומצטיינת", היא מספרת, "למדתי בכפר עד כתה י"ב, היו כאלה שלמדו בחיפה, אבל בעיניי זה חוסר אמון במוסדות שלנו".

על אף שאימה כרכה כיסוי ראש, הילדים קיבלו חינוך חילוני. "אין אצלנו כפיה דתית, להבדיל מכל שאר הדתות אישה יכולה להחליט מתוך רצון חופשי מה היא רוצה ואני לא רציתי כיסוי ראש. אני גם הייתי הראשונה בשכבה שהוציאה רישיון נהיגה. לא הייתה שום מניעה. לאימא שלי היה חשוב שהילדים יתפתחו וילמדו ואני נרשמתי לאוניברסיטת חיפה, למדתי מדעי החברה במקביל לדימות ועבדתי כטכנאית אולטרה־סאונד כמה שנים. אבל החלום האמיתי היה תקשורת. מגיל 6 הייתי מדקלמת מהדורות מול מראה". היא הגשימה אותו כשבשנת 2008 התקבלה, מתוך עשרות אלפי מועמדים, לבית הספר לתקשורת של רשת. כשסיימה בהצטיינות נשלפה על ידי בכירי רשות השידור היישר לקריירה של עיתונאית מובילה במגזר. היא הגישה תוכניות בערבית בערוץ 33 במשך ארבע שנים, עד שהפכה למגישה הראשית של המהדורה בערבית, מה שהעניק לה את הכינוי "יונית לוי של המגזר". "זה סטריאוטיפי", היא מגלגלת עיניים, "אני ויונית שתי נשים שונות, אין צורך בהשוואות".

"קל להגיד שאתה פלורליסט ורוצה ייצוג הולם אבל זה בולשיט אחד גדול כי לא נותנים באמת ייצוג הולם", ע'דיר כמאל מריח בימי העבר כמגישת חדשות | צילום: וסיס ח'ורי
"קל להגיד שאתה פלורליסט ורוצה ייצוג הולם אבל זה בולשיט אחד גדול כי לא נותנים באמת ייצוג הולם", ע'דיר כמאל מריח בימי העבר כמגישת חדשות | צילום: וסיס ח'ורי

בשנת 2017 היא לוהקה להגיש בעברית את מהדורת "חדשות השבת", מה שלדבריה לווה בבליץ יחצ"ני ובמיתוגה כלא יהודייה הראשונה שמגישה חדשות בעברית. "לא הבנתי למה היח"צ משווק אותי ככה, הרגשתי שזו כמו פרסומת למוצר אבל הסבירו לי שאלה כללי המשחק. התכוננתי לזה במשך חצי שנה, עבדתי על עברית תקנית, השאיפה שלי הייתה להיות הכי מוערכת וטובה אבל זה החזיק מעמד רק שמונה חודשים".

"במעבר מרשות השידור לתאגיד כאן פתאום ביקרו את המבטא שלי, אמרו שהרייש שלי גרונית מדי. הראו לי את הדלת החוצה, כנראה העדיפו את הבלונדינית התל אביבית היהודייה עם השם הקליט והמבטא הישראלי"

מה קרה?
"במעבר מרשות השידור לתאגיד כאן, החליטו שאני אחזור להגיש בערבית בלבד, ולא בעברית. הראו לי את הדלת החוצה. פתאום ביקרו את המבטא שלי, אמרו שהרייש שלי גרונית מדי, כתבים התלוננו שקשה להם לבטא את השם שלי, שחס וחלילה הם לא יתאמצו. זה המחיש לי את ההתייפייפות, קל להגיד שאתה פלורליסט ורוצה ייצוג הולם אבל זה בולשיט אחד גדול כי לא נותנים באמת ייצוג הולם".

אמרת להם את זה?
"הם יודעים טוב מאוד מה אני חושבת עליהם. היו שיחות סגורות על זה ואני אמרתי את דעתי, שבעיניי זו גזענות. אבל זה היה חלק מהמעבר להנהלה חדשה, הכול היה חדש וכחלק מהבלאגן נעשו שינויים לא מקצועיים. כנראה העדיפו את הבלונדינית התל אביבית היהודייה עם השם הקליט והמבטא הישראלי, ואני לא רוצה להרחיב".

מתאגיד השידור כאן נמסר: "הייצוג השיוויוני נמצא בראש סדר העדיפויות של כאן. הטענות לא נכונות, העיתונאים והמגישים של כאן נבחרים על בסיס מקצועי. אף גורם מעולם לא התייחס למבטא של מגישים".

"אנחנו מחוברים לאדמה ולשורשים, לזהות שלנו. זה יפה בעיניי", ע'דיר כמאל מריח לובשת חולצה של נורת'רן סטאר | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן
"אנחנו מחוברים לאדמה ולשורשים, לזהות שלנו. זה יפה בעיניי", ע'דיר כמאל מריח לובשת חולצה של נורת'רן סטאר | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן

את מאמינה שאישה ערבייה תגיש חדשות בעברית אחרייך?
"יש התקדמות, בערוץ 2 יש את שיבל כרמי מנסור שהוא משלנו, וכמובן את לוסי אהריש שאני מאוד מעריכה גם אישית וגם מקצועית. אני מייחלת ליום שיהיה יותר ייצוג. בעולם יש הכלה ופלורליזם אמיתי שמיושם בכל תחום וכאן זה בדיליי, לאנשים עדיין קשה לבלוע נשים לא יהודיות בעמדות בכירות. יש לנו אתגר כפול ומשולש ביחס ליהודיות, אבל אנחנו כאן לתת נוק אאוט".

בכל תחנות חייה, כמאל מריח לא שקלה לרגע לעזוב את דליית אל כרמל. בעלה שאדי עסוק בנסיעות מרובות לרגל עבודתו בהייטק רפואי ועל אף החיים הקשים על הקו, היא לא שוקלת מעבר. "הרבה אנשים אצלנו יוצאים ועובדים מחוץ לכפר, אבל בסוף חוזרים לישון בבית. אנחנו מחוברים לאדמה ולשורשים, לזהות שלנו. זה יפה בעיניי. אני מעדיפה שאני אקריב ולא כל המשפחה, חשוב לי שהילדים שלי יגדלו בסביבה הטבעית שלהם ויכירו את שפת האם שלהם ויראו את הסבתות ובני הדודים כל יום".

"כאישה דרוזית החיה בחברה שמרנית אני מכבדת בגאווה את הדת שלי ואמשיך כאימא לחנך את ילדיי לפי המורשת שלנו. רק כך נוכל לשמר את הזהות הייחודית שלנו"

איך הכרת את שאדי?
"בצ'אט של נענע באינטרנט", היא צוחקת, "זה היה חדר של דרוזים ועשינו בליינד דייט. לא הכול זה שידוכים אצלנו. אבל את מראש יודעת שתתחתני עם דרוזי ולא עם מישהו מדת אחרת. המזל הוא שהבחורים שלנו כל כך יפים ומוכשרים שזו לא הייתה בעיה למצוא מישהו טוב. חשוב לי שגם טום וליאם יתחתנו עם דרוזיות, זה מושרש בנו".

ואם יום אחד הם ירצו להתחתן מחוץ לעדה, כמו שעשו לוסי אהריש וצחי הלוי?
"כאישה דרוזית החיה בחברה שמרנית אני מכבדת בגאווה את הדת שלי ואמשיך כאימא לחנך את ילדיי לפי הנורמות החברתיות והמורשת שלנו. רק כך נוכל לשמר את הזהות הייחודית שלנו. מצד שני, אנחנו חיים בעולם ליברלי. אני מכבדת את החלטתו של כל אדם אחר לחיות כרצונו. אני מאוד מעריכה את לוסי וצחי ברמה האישית והמקצועית. אין ספק שההחלטה שלהם אמיצה. התגובות על חתונתם היו מסוכנות. היו בהן שנאה, אלימות גזענות ואפילו איומים, שזה ודאי אסור".

איך בעלך הגיב להחלטה ללכת לפוליטיקה?
"שאדי שלי הוא הבן זוג הכי מדהים שיכולתי לחלום עליו. גבר אמיתי, אבא למופת ובן זוג שהוא הידיד הכי טוב שלי קודם כול. שאדי הוא האדם הראשון שהתייעצתי איתו אחרי שקיבלתי את ההצעה. יאמר לזכותו שמהרגע הראשון הוא אמר לי 'זה תפור עליך. יש לך את זה ובגדול. את תעשי להם בית ספר'. אך בכל זאת חששתי. זו טלטלה שמפרה את האיזון המשפחתי ומי שמכיר אותי יודע שהמשפחה אצלי קודמת לכול. בהתחלה הודעתי להם שאני לא מעוניינת והודיתי להם. יום אחרי הנאום הראשון של גנץ התקשרו שוב, הדגישו שהם רציניים. התייעצתי עם חברה טובה, היא אמרה לי שזה לא נכון לפסול מבלי שהייתה אפילו פגישה אחת. נפגשנו. התחיל משא ומתן שנמשך חודש שבו התלבטתי, כמעט ויתרתי, התייעצתי ובסוף החלטתי לרוץ".

"אני גם אישה ליברלית ומערבית אבל גם הדרוזית הפשוטה שמבקשת מחמותה שתלמד אותה איך לבשל", ע'דיר כמאל מריח לובשת אוברול של מעיין פז וז׳קט של אלי טהרי | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן
"אני גם אישה ליברלית ומערבית אבל גם הדרוזית הפשוטה שמבקשת מחמותה שתלמד אותה איך לבשל", ע'דיר כמאל מריח לובשת אוברול של מעיין פז וז׳קט של אלי טהרי | צילום: מיכאל טופיול, סטיילינג: ליאת גרין, איפור שיער: רוזה שוורצמן

איך הורייך הגיבו?
"אימא שלי אישה נדירה. טהורה. היא אישה דתייה אבל עם ראש פתוח. היא שומרת עליי ודואגת לי. היא בהתחלה אמרה לי שפוליטיקה זה כאב ראש גדול, שזה הזמן לילד שלישי אך גם אמרה שתתמוך בכל החלטה וזה מה שהיא עשתה. אבא שלי התרגש מהרגע הראשון מעצם הפנייה ועודד אותי להיכנס. הוא טיפח אותנו מגיל קטן, חשף אותנו אל העולם, לימד אותנו, העניק לנו את החינוך הכי טוב ודאג שנחיה את החיים הטובים כבר בילדות. אבא שלי רואה בהצלחה שלי ושל האחים שלי הצלחה שלו. הוא תמיד מספר עלינו בגאווה. מהרגע שנכנסתי לפוליטיקה ההורים שלי היו שותפים לקמפיין. הם דאגו לבית, לילדים, עזרו לי בהתארגנות, פינו קומה שלמה בבית לישיבות, עשו טלפונים ותלו שלטים. היה מרגש לראות את שניהם תולים שלטים בכפר. יש בזה אמירה עוצמתית בעיניי. הורים דתיים שתולים שלטים לבת שלהם, המועמדת הדרוזית הראשונה. מדהים!".

את שמחה שנולדת דרוזית?
"מאוד. אני גם אישה ליברלית ומערבית אבל גם הדרוזית הפשוטה שמבקשת מחמותה שתלמד אותה איך לבשל. ואצלנו זה לא קל, כן? יש לנו תבשילים מסובכים, אני קמה בחמש לפנות בוקר לעשות שישברק. זה לא כמוכם עם הפשטידות והפתיתים שלכם, יש לכם הרבה מה ללמוד מאיתנו".