נרצח אחד, שלושה רוצחים, בלי מניע. בחזרה לרצח שטלטל את המדינה

הבימאית והמפיקה נילי טל, הייתה אחוזת צמרמורת באותו היום בו הגיעה אליה בדואר אקספרס, קלטת מקונטיקט, ארצות הברית, ששלחה לה אשתו של אבי שטיירמן, אבא של אסף שטיירמן ז"ל, נער חמודות בן 18 שנרצח בלי סיבה נראית לעין על ידי שלושה בני נוער: רעי חורב, סיגלית חיימוביץ' וליהי גלוזמן ופרשת הרצח שלו טלטלה מדינה שלמה. טל, הייתה אז כבר בעיצומה של הפקת הסרט על חייו ומותו של הנער היפה, החכם וטוב לב, שחקן כדורעף מצטיין שהיה ערב גיוסו לצה"ל ורצה להיות טייס ובבית שלה ברמת אביב כבר נערמו חומרי ארכיון, הקלטות, אינספור ראיונות שערכה עם חוקרי משטרה ואחרים, עדות לגודל הזוועה שהתרחשה.

>> ריטה מורנו בגרסה הנפלאה של ספילברג ל"סיפור הפרברים" 

היא הריצה את תוכן הקלטת: הימים של קיץ 1996, אסף סיים את התיכון בקונטיקט, נפרד מאביו ומשפחתו ויצא לעבר המכונית שאספה אותו לשדה התעופה, בדרכו חזרה הביתה, לישראל. בבית בכפר סבא חיכו לו אימא יעל ואחותו מאיה ובעלה של אימו אשר רוזמן, והאח הקטן שנולד לאימו ולאשר. בקלטת נראה אסף יוצא מהבית, ואשת אביו אומרת לו לפני שהוא נכנס למכונית: "KEEP STAYING ALIVE" ואסף מחייך חיוך גדול. צמד המילים "תישאר בחיים" לא עזב את טל לזמן רב, שהרי הדגיש עוד יותר את גודל הזוועה.

איך השגת את כל החומרים לסרט?
"זו הייתה עבודה סיזיפית של עשרות ימים, כולל לטוס לארצות הברית ליום אחד לפגוש את אבא של אסף. מצאתי אבא אבוד. אולי גברים יותר רגישים ואנחנו הנשים יותר חסונות. בין השאר ביקשתי מהשופט במשפט נתן עמית, שייתן לי לקרוא את כל הכתוב בכל הארגזים וכששאלתי אותו 'למה נתת לי'?, הוא ענה לי 'כי ביקשת'. אחרים פשוט לא ביקשו, לאחרים אולי אין זמן, או חשק. המשטרה מצידה כיוונה אותי לארכיון בשטחים, זה היה כנראה בשכם. הגעתי בליל סערה והכל היה מלא אבק ומצאתי שם קלטות ששובצו בסרט".

"לרוצחי ילדים מגיע גזר דין מוות. חייבים לטפל בהם ככה שלא יראו אור חמה"

 

בשנת 2015 החלטת לגנוז את הסרט שכבר שודר עשור לפני כן, למה?
"עשיתי את זה ממקום ערכי. יכולתי להמשיך להרוויח עליו, אבל זה לא העיקר מבחינתי, לא רציתי שהוא יהיה זמין עוד לצפייה. פנו אלי כל מיני צעירים שהציעו הרבה כסף אבל לא רציתי שהוא יהפוך לסרט סנאף, ז'אנר שלא מקובל עלי. זה הבהיל אותי".

ובכל זאת שש שנים אחרי, אישרת להוט לשדר אותו.
"נכון. זה קרה בעקבות שחרורה לאחרונה של סיגלית חיימוביץ'. יש דברים שאי אפשר לתת להם לעבור ככה, מאסר עולם צריך להיות מאסר עולם. אתם רוצים לשנות חוקים, תשנו, אבל אין חוקים מעל החוק. למה קיים חוק, אם יש מעליו כל כך הרבה חוקים? עד עולם צריך להיות כשמו כן הוא או שישנו את החוק. קוצבים שליש ועל כל עשרים שנה מורידים 20 חודשים ויש ועדת שחרורים, אבל עד מקרים של רוצחי ילדים. להם מגיע גזר דין מוות. חייבים לטפל ברוצחי ילדים, שלא יראו אור חמה. ואם סיגלית חיימוביץ' קיבלה 24 שנה אז שתשב 24 שנה ולא יום פחות – והיא שוחררה אחרי 21 שנה. יש לה פגם גנטי כמו לרעי חורב וגם ליהי גלוזמן פגומה, ברגע שרעי וסיגלית התחילו לרצוח היא ברחה מהזירה, חצתה את הכביש, פגשה את אימא של סיגלית בחדר המדרגות ולא אמרה לה 'בואי מהר, הבת שלך רוצחת', לו אמרה, הייתה יכולה להציל אותו. לשלושתם יש כרומוזום פגום. מי מרוצץ גולגולת ללא סיבה? אין שיקום לאנשים האלה, למה הם לא התאבדו כמו אפשטיין?".

"אני מעורבת רגשית בכל הסרטים שלי, אחרת הם לא כל כך טובים. יש לי עוזרי הפקה, אבל אני חייבת להרגיש הכל, לא יכולה שיחליטו בשבילי ותמיד דואגת שלא יפספסו את הדקויות שלי"

 

את מאמינה שתוכלי לשנות משהו?
"לצערי לא הצלחתי לקבע את חוק העונשין כדי שרעי וסיגלית לא ישוחררו, אבל אני אמשיך לצעוק את זה".

אומרים עלייך שאת "מתאבדת" על הסרטים שלך.
"זה נכון. אני מעורבת רגשית בכל הסרטים שלי, אחרת הם לא כל כך טובים. יש לי עוזרי הפקה, אבל אני חייבת להיות מעורבת, להרגיש הכל, לא יכולה שיחליטו בשבילי ותמיד דואגת שלא יפספסו את הדקויות שלי. בשנת 2001 הרמתי הליקופטר עם טייס וצלם כדי לצלם את זירת הרצח, היום לכולם יש רחפנים, גם אני עושה את זה, אבל אז, זה לא היה מקובל. בסרט "רצח ללא מניע" הכעס היה עמוק, עם ברונה הילדה מברזיל (גיבורת סרטה של טל "ברונה, הפעוטה החטופה מברזיל"- דב"א) אני בקשר כל השנים. יש לה שתי בנות אחרי שני בנים, היא נשואה לגבר עשיר וטוב לה".

בסרט "רצח ללא מניע" שישודר במוצאי שבת ה-18 בדצמבר בהוט 8 בשעה 20:55 אתן חייבות לצפות. סרט מטלטל, מחריד ומכעיס שמציג את פני הרוע וטל משרטטת בו את דיוקנם של נרצח אחד, שלושה רוצחים שקלקלת מעשיהם זועקת גם היום עד לשמים, ושל הקורבנות שנותרו בחיים וממשיכים לחיות את הזוועה עד עצם היום הזה. העיתוי לשידור הסרט מבחינתה, 25 שנים אחרי הרצח, הוא שחרורה מעורר המחלוקת של אחת הרוצחות, סיגלית חיימוביץ', הפרקליטות החליטה לא לערער והיא יצאה לחופשי.

רצח ללא מניע

4 בדצמבר 1996, 20:00 בערב. אסף שטיירמן, עזב את ביתו ברחוב ארלוזורוב בכפר סבא ולא שב. למחרת בשעה שבע וחצי בבוקר נמצאה גופתו המרוטשת והדקורה, ביער אוסישקין בעיר, על ידי חקלאי שיצא לעבד את אדמתו שבסמוך למקום הרצח. מתחת לגופתו נמצאו שני סכיני הטלה ובסמוך נמצא בלוק בנין מגואל בדם. הפאוץ' שלו היה כרוך על צווארו. "זה היה לינץ'", פסק מזועזע אחד החוקרים שהגיע לזירה. לאורך ארבע שנים, כולל ארבעה צוותי חקירה שהתחלפו, הרצח לא פוענח. תעלומת מותו של אסף נותרה בלי קצה של חוט. בבית בכפר סבא הסתובבו יעל ואשר רוזמן – בעלה לשעבר וכמוהם גם אביו, אבי שטיירמן ומשפחתו. כולם גיששו באפלה, אף אחד לא הצליח להבין מי יכול היה לרצות במותו של אסף. המשטרה הפעילה את כל האמצעים והתחבולות, לרצח פלילי לאומני ואפילו פולחני אבל התעלומה נותרה בעינה.

"לא מעניין אותי לפגוש רוצחים, לא רוצה שיגידו לי שהם מותקים. מעדיפה אימא כואבת ואבא עילג, על פני רוצח רהוט"

 

"הייתי חייבת לעשות את הסרט הזה, לעצמי, וליעל אימא של אסף, באתי ליעל והתאהבתי בה. לא יכולתי לעמוד בסבל שלה, הוא רודף אותי משנת 2000", אומרת היום טל. ובדצמבר שנת 2000, אישה בת 35 העונה לשם סנדרין חורב, מגיעה לתחנת המשטרה בירושלים כדי להגיש תלונה על אלימות מצידו של בעלה, רעי חורב. לדבריה הוא ניסה לחנוק אותה והיא חוששת לחייה. תוך כדי, היא מספרת לחוקרים כי בעלה רצח את אסף שטיירמן וכי הוא סיפר לה, שבוע אחרי שהתחתנה איתו, שהרג אותו סתם כי פגש אותו ברגע הלא נכון. בהמשך גם הגיעה להעיד נגדו בבית המשפט. חורב נעצר, הודה באשמה וסיפר את הסיפור הרצח לפרטיו.

הם היו שלושה נערים בני 17 וחצי, חורב וחיימוביץ' מכפר סבא, גלוזמן מהרצליה, שנפגשו לבילוי ערב שגרתי בבית הוריה של חיימוביץ ועישנו גראס. הם עמדו במרפסת והחליטו לרצוח סתם – סתם אמרו, 'נהרוג אותו'. חורב סיפר כי הייתה לו הרגשה של רוע והחליט שזה הזמן לבצע רצח מושלם, ותיאר איך דקר אותו שוב ושוב ואיך אסף ניסה לצעוק וקרא "אימא'לה". אימו של אסף, יעל, הודתה כי זה הסיוט שרודף אותה בדיוק – שהוא צועק 'אימא'לה' והיא לא יכולה לעזור לו. גלוזמן אמנם עזבה את המקום, אבל לא כדי להזעיק עזרה, היא התחפרה בשתיקה ויותר מזה. אחרי הרצח היא הפכה לבת הזוג של חורב וניהלה איתו מערכת יחסים רומנטית שנמשכה שנתיים, אף שידעה שהוא רוצח בדם קר.

>> 10 סימנים שהקשר הזוגי לא טוב לך

פגשת את ליהי גלוזמן או את סיגלית לצורך הכנתו?
"לא. לא מעניין אותי לפגוש רוצחים, לא רוצה שיגידו לי שהם סוג של מותקים. אני רואה בנטפליקס סדרות על רוצחים ואני לא במקום של לדבר איתם. מעדיפה אימא כואבת ואבא עילג, על פני רוצח רהוט. עם סנדרין נפגשתי בדירתה בירושלים, היו שם שני ילדים: פעוט בכיסא גבוה, וילד בן שבע שמשך לי בג'ינס ואמר לי 'קחי אותי מכאן'".

ליהי גלוזמן היא היום ליהי דרנל, מתגוררת בתאילנד עם בעל וילדים ועובדת בתחום הטיפולי ומתמחה בסדנאות חמלה, לימוד קבלה ואהבה עצמית

>> 10 סימנים לזיהוי אלימות בבית השכנים

כשרעי נעצר, נעצרה גם גלוזמן. מעצרה של סיגלית חיימוביץ' התעכב, היא שהתה באותם ימים בדרום קוריאה עם בן זוגה אז, ניר. איש משטרה שאיתר אותה שם, הורה לה לחזור לארץ על ביצוע רצח. תחילה הכחישה, בהמשך הודתה בכל. הדודה של ליהי גלוזמן, היא הזמרת נורית גלרון (אימה איטה היא אחות של נורית). גלרון ובעלה רפי רשף נראו בבית המשפט, שם הועלתה הצעה שהיא תהיה במעצר בית אצלם. ליהי גלוזמן ישבה 12 יום במעצר ושתקה עד שהבינה שהטבעת סביבה מתהדקת וב-18 בדצמבר 2000 חתמה על הסכם עדת מדינה, העידה נגד שותפיה למעשה, ולא ישבה בכלא. המהלך שלה עורר ביקורת ציבורית עזה.

ב-31 באוקטובר 2001 נגזר על רעי חורב מאסר עולם. אחד השופטים במשפט, נתן עמית, כתב "הנאשם במעשיו איבד כל צלם אנוש ואפילו לחיית השדה לא ניתן לדמותו". וב-27 באוגוסט 2002 נגזרו על סיגלית חיימוביץ' 24 שנות מאסר. בגזר דינה כתבו השופטים: "זה היה רצח לשם רצח. מעשה רשעות אכזרי ונתעב לשמו. ללא מניע, ללא זיק של היגיון, ללא קנטור, ללא כל סיבה נראית לעין. ללא רגש של חמלה, וללא היסוס של חרטה".

חיימוביץ' שישבה בכלא נווה תרצה פגשה במהלך חזרות לאירוע לאסירים בסגנון כוכב נולד את שחר כהן, שבהיותו חייל, רצח את החייל אלפרד כהן וקיבל עונש מאסר של 30 שנה. באפריל 2006 הם נישאו במרכז החינוך של כלא איילון, העדים היחידים היו סוהרי הכלא והאירוע כולו נמשך ארבע דקות. בנובמבר האחרון היא יצאה לחופשי. לפני שנים אחדות, כשכבר יצאה לעבודה מחוץ לכלא אמרה: "אני לא מצפה שמישהו אי פעם יסלח לי, אני תמיד אהיה הרוצחת" וכמו שאמר אביו החורג של אסף: "מחילה לא תהיה גם בעוד 200 שנה".

את עדיין בקשר עם יעל, אימו של אסף ז"ל?
"היו תקופות שהיינו יותר קרובות, אני פוגשת אותה מדי פעם, היא כואבת כל השנים. בעלה לשעבר אמר עליה שהיא חזקה, אבל מה זה המילה הזאת? אני רואה את הצער שלה, יש לה צער אינסופי בעיניים".

>> גם הסביבה סובלת: איך להתמודד עם נפגעי פוסט-טראומה?

היכן הדמויות הראשיות המופיעות בסרט, כיום?
"אבי שטיירמן, אביו של אסף, נפטר לפני חמש שנים. בשנות השישים לחייו. יעל מתגוררת בכפר-סבא עם בעלה אשר רוזמן, היא כבר סבתא לנכדים מהבת מאיה. ליהי גלוזמן היא היום ליהי דרנל, מתגוררת בתאילנד עם בעל וילדים ועובדת בתחום הטיפולי ומתמחה בסדנאות חמלה, לימוד קבלה ואהבה עצמית. רעי חורב עתיד להשתחרר מהכלא בעוד שנים אחדות, בשנות הארבעים לחייו. סיגלית כאמור השתחררה, בת 43. סנדרין גרושתו של רעי, עזבה את הארץ לפני שנים וחזרה לצרפת, חבר שפוגש אותה לעיתים, ראה אותה לאחרונה במרסיי, היא הפכה לגבר. אסף שטיירמן, לו היה חי, היה היום בן 43".

"סנדרין גרושתו של רעי, עזבה את הארץ לפני שנים וחזרה לצרפת, חבר שפוגש אותה לעיתים, ראה אותה לאחרונה במרסיי, היא הפכה לגבר"

אם יש אהבה

נילי טל החלה את דרכה בתחקירים במוסף הארץ, במשך 20 שנה יצרה סרטי תעודה לטלוויזיה הישראלית, ומאז תחילת שנות התשעים היא הבעלים של "נילי טל הפקות". הסרטים שלה מחאתיים, כואבים ונוגעים גם באנשים בשולי החברה, עוסקים בין השאר בעוולות, בדיכוי, בפצעים של החברה הישראלית. מאחוריה 47 סרטי תעודה ובין סרטיה: "עזה כמוות" על פרשת הירצחה של עינב רוגל על ידי חברה גלעד שמן, "הכלות מאוקראינה", אודות נשים אוקראיניות שרצו להינשא לגברים ישראליים כדי לברוח מהמצוקה שלהן, וכן "נשים למכירה", "סוד הרצח של רוז פיזם", "עלייתה ונפילתה של ענבל אור", "חרוט בגופי" עם שלוש מנשותיו של גואל רצון. סרטיה הוצגו בפסטיבלים, וזיכו אותה לא אחת בפרסים. "רצח ללא מניע" שודר לראשונה בערוץ 8 בשנת 2004 ובהמשך בערוץ 2, ולצורך הסרט אספה טל חומרי ארכיון נדירים וצילומים בלעדיים מתוך חקירות המשטרה, כולל שחזור הרצח, הביאה ראיונות עומק וגילויים חדשים, וכיום היא עובדת על סדרה שאת פרטיה אינה חושפת והיא מקווה שתרכש על ידי נטפליקס.

"עשיתי סרט אחד כיפי, "בת 60 מחפשת אהבה". החלטתי לחפש אהבה בעולם, היה חשוב לי לא להיות מגלומנית ולא פתטית ונעזרתי בהרבה הומור"

 

בהצלחה עם הסדרה מול נטפליקס.
"אני מקנאה בהשקעה שם במצלמות, בעדשות של הרחפנים כשאני רואה על המסך את כל הנפלאות הזאת".

עשית גם סרטים מסוג אחר?
"עשיתי סרט אחד כיפי, "בת 60 מחפשת אהבה", שתיעד אותי בחיפוש אחר אהבה בארץ ובעולם. הסרט נרכש על ידי עשרות מדינות ועשה הרבה כסף. הייתי נשואה, יש לי שני בנים ונכדים וכבר שנים אני לבד, ובגיל 60 החלטתי לחפש אהבה בעולם, היה חשוב לי לא להיות מגלומנית ולא פתטית ונעזרתי בהרבה הומור. נהניתי מאוד מעשיית הסרט שכולל עשרה ימים בקרוז של פנויים פנויות בריביירה המקסיקנית. בגיל 60, 70, ההורמונים כבר לא מתרוצצים וצריך להרגיע אבל עדיין אנשים מחפשים סוג של זוגיות".

אז את לבד היום?
"היו לי רומנים ארוכים והיו כל מיני ניסיונות, המשמעותי בהם היה עם יואל מרקוס, לשעבר מעיתון "הארץ" שהיה הפובליציסט הכי טוב של העיתון עד שפרש. אני לבד, אבל רצה מסדרה לסדרה ועובדת מבוקר עד ערב ולא מרגישה לבד, אבל תמיד ארצה על ידי בן זוג. למה לא. האם אני עושה מאמץ שזה יקרה? לא".