עשיתי סקס רק בגיל 21, אני צריכה לעמוד בפינה ולהתבייש?

לאורך כל שנות התבגרותי כמהתי כמו רבות לזוגיות הראשונה, לנשיקה הקסומה שלי, הסקס הראשון וכן הלאה. כשהגעתי לכיתה י"ב, יריקה משנת השירות והגיוס ואף אחד מהדברים האלה עוד לא קרה, נוכחתי לגלות שאני לא בסדר. כי איך ייתכן שאני – בחורה שכיום מתחילים איתה חופשי, שמקבלת מחמאות על המראה שלי וגם אי אפשר לומר שאני מטומטמת – סיימתי תיכון מבלי שאת שפתיי נישקו פעם אחת, מבלי שידעתי מהו בכלל דייט, וחלילה – מבלי שעשיתי את זה. איזו דפוקה אני.

>> חתונמי: הבטיחו לנו כלה מהאגדות וקיבלנו את הדוש על הסוס לבן 

החזקתי באמונה הזו שנים רבות, ולא רק זה, בדרך גם אבחנו אצלי וסטיבוליטיס – דלקת הגורמת לכאבים ביחסי מין. האבחון העצים את הפחד שלי מכך שלא אמצא את הבחור שיקבל אותי "בגילי המתקדם", גם אם לא נצליח לשכב במשך תקופה ממושכת, ולקח זמן עד שהתחלתי לקיים יחסים בצורה נורמלית. אם אתן מעוניינות בדייטיילז – הלילה הנורא והכואב התרחש כשהייתי בת 21, אבל מבחינתי התחלתי לקיים יחסי מין לראשונה באמת רק שנה לאחר מכן בגיל 22, אבוי, כמה נורא. כיום, כשאני בת 24 ובזוגיות בריאה ואוהבת, אני שומעת כל הזמן מחברותיי הצעירות יותר, שקטנות ממני בשנה-שנתיים, את החששות שהיו לי לפני שנים בודדות – ומבינה שבשנים שבהן אני גדלתי – דבר לא השתנה.

האם יש סיכוי שמשהו בכלל ישתנה? לפי "חתונה ממבט ראשון", נראה שלא. הגיל של הנשים שמגיעות לתוכנית איכשהו הפך ממש לעניין: היא בת 36 והוא בן 32, אבוי, איזה פער גילאים, ואיך בכלל היא בת 36 ועדיין לבדה? "חתונמי" עושה כאן פשע בעיניי. תוכנית מבין המוכרות והנצפות בישראל, מעבירה לנשים פעם אחר פעם את המסר הבא – אתן בגיל X ורווקות? אתן סחורה פגומה. עכשיו, אם היו צופות בה רק נשים מעל גיל מסוים, שדעתן מעוצבת ובגרותן קיימת, הייתי אומרת 'נו מילא', הן מספיק בוגרות בכדי לא לקנות את החרא שמוכרים להן. אבל מה תחשוב הילדה בת ה-18 שעוד לא היה לה חבר, והייתה אובססיבית לדניס והדר או לקטיה וליאור?

רותם פיינברג ורונן מימון. "חתונה ממבט ראשון" | צילום: לירון סער

העניין הוא שזה לא רק "חתונמי". זה הסרטים הרומנטיים שעדיין יציגו לנו לרוב את הבחורה המקובלת והיפה שכל הבנים רוצים אותה. אלה סיפורי האהבה ה"קסומים" שלא קיימים במציאות, וגורמים לנו, הצופות שבחוץ, לטפח את הצ'ק ליסט הנורא והארוך שאף גבר לא יוכל לעמוד בו – ואז אנחנו לא מבינות למה אנחנו נותרות רווקות ו/או בתולות בגיל "כל כך מאוחר". זה לשמוע את כל החברות שלך מדברות על זה שהן עשו סקס ואת לא, ואת כבר בת 18, 19 ו-20. ומרוב הלחץ האדיר שמצטבר? אני לא מכירה אחת שלחץ כזה קידם אותה, במקום לשתק ולתקוע אותה במקום. אני זוכרת כל כך טוב את השיחות עם שתי החברות הכי טובות שלי כשהייתי בצבא, עם הסיפורים על איך שהן חגגו עם הבן זוג שלהן. תאמינו לי, אין תחושה מתסכלת מכך שאת יושבת שם כמו סתומה, ולא מבינה על מה הן מדברות. אך יותר מהתסכול על חוסר ההבנה, את מתוסכלת מכך שאת לא מבינה למה זה לא קרה לך. מה הופך אותך לשונה מהן, מה הופך אותך לסחורה פגומה.

בתקופת הצבא, כשהייתי בקושי בת 20, החלטתי ללכת לאימון אישי, קואוצ'ינג, כדי לעבוד על הביטחון העצמי שלי. עד מהרה הבנתי שהביטחון העצמי שלי דורש עבודה בעיקר בכל מה שקשור לגברים, ואני מאמינה שהאימון שעשיתי אי שם אז, הוא הסיבה שזימנתי לי בגיל 21 את הזוגיות הראשונה בחיי. עם זאת, לא יכולתי שלא לחשוב שהיא הגיעה "מאוחר", ובאותן שנים הרגשתי שאני צריכה לפצות על מה שאיבדתי – כשנפרדנו הרגשתי שלא יתכן שעשיתי סקס רק עם בחור אחד (וגם זה בקושי לאור הבעיה הרפואית שאובחנה אצלי והקשתה על קיום יחסי מין), ושלא יתכן שהגעתי לאימון כדי למצוא אהבה. אפילו היום, למרות שאני נמצאת בזוגיות מאושרת עם בחור שהכרתי באפליקציית היכרויות (אגב, התכוונתי למחוק אותה ביום שהכרנו), "חתונמי" מריצה לי כמעט בכל פרק מחדש את שחר הקטנה שהסתובבה שמוטת ראש, בתחושה שהיא לא שווה מספיק. היא מריצה לי בראש את חברותיי בנות ה-22 וה-23 שלא מבינות איך לא היה להן עדיין בן זוג, ומה לא תקין אצלן.

ואתן יודעות מה הכי עצוב? ש"חתונמי" היא אחת מתוכניות הריאליטי האהובות ונצפות ביותר בישראל, ולפיכך היא תמשיך לעצב עוד נערות "דפוקות" כמו זו שאני הייתי, או לפחות האמנתי שאני. הסרטים שגדלתי עליהם ועיצבו לי את התודעה הזו הם בני עשר שנים לפחות. העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון" נוצרה ומשודרת ב-2023, הגיע הזמן שהמסר שהיא מעבירה לצופות ולצופים שלה יתעדכן בהתאם.