"חתונה ממבט ראשון" מציגה את הפרק הכי גזעני בהיסטוריה

נעם כהן ומשה בן דוד, "חתונה ממבט ראשון" | צילום: לירון סער
נעם כהן ומשה בן דוד, "חתונה ממבט ראשון" | צילום: לירון סער

נעם ומשה הם הפכים מוחלטים, אבל המומחים של חתונמי מתעקשים לשדך אותם בכל זאת כי רייטינג לוקח הכל. ואם אפשר לתבל במנה גדושה של גזענות, אז למה לא?

88 שיתופים | 132 צפיות

קצב התקדמות מרשים נרשם בחשיפת המשתתפים העונה, תוך שלושה ימים הכרנו כבר שני זוגות, אבל בכל הנוגע לסטיגמות, קיבעונות ופתיחות מחשבתית – מסתבר שאנחנו רק הולכים אחורה. אם בפרק הראשון הפרומו הבטיח טירוף סביב השידוך שנעשה בגלל פער הגילים שעמד על 4 שנים לטובת הכלה עינב. הפעם פער הגילים שעומד על 3.5 שנים מזעזע את הספינה, ולא סתם את הכלה והחתן או את החברים, אלא גם את צוות המומחים.

>> פער גילאים? מעין דורי מדברת על הפער הבאמת חשוב ביחסים

"יש עוד משהו שבעיניי הוא הרבה יותר מהותי. נעם מבוגרת ממשה ב3.5 שנים, זה הרבה", אומרת הפסיכולוגית מעיין בוימן משיטה, וראש הפרלמנט, יעל מסכימה איתה ומוסיפה "במיוחד בגיל הזה". עכשיו, זה דבר אחד שהחתן מוטרד מכך, ולשם עוד נגיע, אבל זה דבר שני שהחבר שלו בחתונה מזועזע ותוהה "איך היא הגיעה לגיל 36 ו…" או "מתי היתה הזוגיות האחרונה שלה". כאילו מדובר במצורעת, רק שחלילה לא תדביק אף אחד.

הבסטי של הכלה מסנגרת בצורה אינטליגנטית ועונה: "היא לא רצתה להתפשר סתם, הלב רוצה את מה שמגיע לו". ותודה לאל שמישהי אחת גרמה לי להרגיש טוב עם עצמי בבית. אבל בעוד החבר מציג לנו את נורמות החברה, הפסיכולוגים לעומת זאת נותנים אישור לסטיגמות האלה. אני לא יודעת איך לספר לעורכי חתונמי, אבל קהל היעד העיקרי שלכם הוא רווקות מעל לגיל 30, שעד שיש תוכנית שפונה אליהן – בתקווה שירגישו שהן לא לבד ושהן לא פגומות – הן כרגע יושבות בבית מתוסכלות וחסרות תקווה.

בפרק הקודם פער הגילים ריגש את הפרלמנט ואילו הפעם הם בלחץ ממנו, ומהחתן, שאכן לא איכזב והגיב בילדותיות. הגיל, כמו שאומרת הכלה נעם לחתן השוקיסט "הוא לא פונקציה". הוא מצידו מספר למצלמה ש"הגיל עשה לו קצת צעד אחורה", למרות שעד לרגע שמיעת שנת הלידה שלה, הוא חשב שהאנרגיות שלה מדהימות. אז איך מספר יכול כל כך לשנות את התמונה? זה בדיוק אותו הדבר כמו לצמצם את האישה שמולך למספר של מידת הג'ינס שלה. אני גם לא כל כך מבינה מה השוק הגדול, ולמה משה צריך לשאול שוב ושוב את נעם מה זה גורם לה להרגיש, ומציין שבטח גם לה זה מוזר שהוא קטין בן 32, צעיר, תינוק בן יומו. ועוד דבר, זה דבר אחד שגבר בן 32 יחשוש מלצאת עם אישה בת 36, כי הוא יניח מראש שהיא בשלה לזוגיות, נישואים וילדים, בעוד הוא לא – אבל משה הגיע עד לפריים טיים כדי להתחתן מול כל עם ישראל עם אישה שהוא לא מכיר. מה גם שנעם מסבירה בהמשך הפרק שהיא "לא מרגישה בת 36", בניגוד ל"לא נראית", מהפרק הקודם, ואילו משה מצהיר שגם הוא לא מרגיש בן 32, אלא בן 42. ככה שעוד יותר לא הבנתי מה הבעיה שלו.

אז יש לנו את נעם, עובדת סוציאלית, שכל מה שהיא ביקשה זה לא להיות מטפלת בקשר הזה, בעוד החתן משה, בעל סיפור החיים המסעיר, הצהיר שהוא לא רוצה כלה שהיא בתחום הטיפולי. אבל היי, אם אפשר לשמוע באוזן אחת, לחשב שיקולי רייטינג, ואז להוציא מהאוזן השנייה, אז למה לא?

נעם כהן "חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12
נעם כהן "חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12

פאנל המומחים יצר שידוך שסותר את כל הדרישות של השניים, אבל הם מאמינים בתהליך, תוך כדי שהמצלמה רועדת סביב הפסיכולוגים (מה קורה שם? זה בכוונה? זה צלם שנרדם? זו מחלת ים?). מעיין מביעה חשש בנוגע לצימוד העו"ס עם המטופל בטענה ש"הבאנו מישהו עם רקע קשה כשהיא לא רוצה לטפל", וגלעד מבטל את החששות שלה בלי להניד עפעף. מעיין ממשיכה להצביע על כל מה שאמור להכשיל את הקשר: "חוץ מהגיל הם גם מגיעים ממקומות שונים, נעם קיבוצניקית מהצפון, לא קרובה לדת, שמאלנית, ומשה הוא מסורתי שומר כשרות והדעה הפוליטית שלו שונה". אז מה בכל זאת גרם להם לחשוב שיש כאן התאמה? זה באמת לא ברור. אולי זה ששניהם רוצים זוגיות, ואחד בא ממודל לא מתפקד ורוצה לחוות תיקון והשנייה באה ממודל מושלם והיא רוצה לשחזר?

משה הוא בעל חברה לאיטום גגות, גבר מסוקס ומקועקע שמעשן ויש לו אופנוע. בקיצור, כל הקלישאות על "באד בוי" טיפוסי. ואז מתברר שמשה הוא בן להורים נגמלי סמים, שהעבירו אותו לסבא וסבתא שלא כשלא יכלו לטפל בו. ההורים חזרו אליו ברגע שיכלו, וכיום אנחנו עדות למשפחה חמה ופתוחה עם אימא זורמת שזוכה בתואר התגובה הכי אותנטית וכיפית מכל הורי חתונמי שאי פעם קיבלו את המעטפה.

הילדות של משה לא הייתה נעימה, המצב עלול להשפיע על אמון וחרדת נטישה, חשש מהתמכרות שעוברת בגנים, כן – אלו דברים שיכולים לצוף, אבל מכאן ועד הדרמה הגדולה שנבנתה? משה גדל להיות גבר רגיש ומכיל שמגדל כלב שהציל בשם סופה. יעל מתמוגגת מכך שמשה לא רוצה שסיפור חייו ימסגר אותו וידביק עליו סטיגמות, אבל כשהוא פוגש את נעם זה בדיוק מה שהוא עושה לה כשהוא רואה בה רק את הגיל. חבל משה, באמת שבתחילת הפרק הייתי בעדך.

נעם איבדה את אביה לפני שנה וחצי, מה שכנראה האיץ את הכמיהה להקים משפחה משלה ומסביר את ההגעה לחתונמי. כמו עינב מהפרק הקודם, גם נעם עוברת תהליך כבר עם פתיחת המעטפה. היא מסבירה שהיא עייפה ורגילה ל"לא". אחרי שקיבלה את ה"כן" המיוחל מהפקת התוכנית, היא גם מקבלת את גלעד לסשן פרטי. כקולגה לקולגה, הוא שוטח בפניה איך ה"כן" שקיבלה מהתוכנית, זה בעצם ה"כן" שהיא חיכתה לקבל מבחור, ושהגיע הזמן לראות את התמונה החיובית.

בשלב המתנות והברכות, נעם מגלה התרגשות מגודל המתנה שבאופק. כידוע, הגודל לא קובע, אבל נעם בכל זאת נפעמת מהשמיכה שהעניק לה משה בקופסה.

משה בן דוד "חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12
משה בן דוד "חתונה ממבט ראשון" | צילום מסך, קשת 12

בחתונה, החשש השלישי של מעיין הפסיכולוגית, מרים גם הוא את ראשו ואנחנו שמים לב לפערי התרבויות, כשמצד אורחי הכלה נרשמת בהלה סביב עניין הצהלולים, אבל מה זה משנה מזרחים-אשכנזים, אם בסוף כולם צוחקים על פתח תקווה? אין ספק שמדובר בהומור משובח ומקורי. וברצינות, השנה היא 2023, לראות בפריים טיים משפחה אשכנזית מזועזעת מצהלולים? את זה יש לנו מספיק בסברי מרנן. אבל בין סטיגמות וצחוקים על אשכנזים יבשושים, נרשם הרגע המרגש, שבו אם החתן מכילה ומרגיעה את אם הכלה שלא מזמן איבדה את בעלה. וזה רגע שווה הרבה יותר מהערות גזעניות שנזרקות בלי לחשוב פעמיים.

כשהשניים נפגשים, יש חיבור מנומס, לא נרשמת התרגשות, התאהבות, או אפילו קלוז אפ על המבט. הם מגיעים לרגע המקריפ בו עליהם להצטלם: משה רוצה לעשות משהו מצחיק ותודה לאל שזה לא כולל קפיצה למים, והנה כבר יכולתי לראות את כל השיער של נעם משתלט לה על כל הפנים, ושם היא נשארת כלואה לעד.

בין לבין, קיבלנו הצצה מהבוקר הראשון של עינב ורז בשגרת בוקר מפתיעה, של "וואו מה זה? קרם לחות? איך מעולם לא הכרתי את זה". עינב צריכה את הקירבה של רז, היא לוקחת פיזית את ידו של רז ומניחה עליה, או שהיא ממש מבקשת "אני צריכה יד". הוא מצידו לא יוזם, אבל לגמרי מתמסר למה שזורם לעינב. השיח ביניהם בינתיים הוא על הקושי בלייצר שיח, שמתנהל בשיחה שלא מורכבת ממשפט אחד רציף ומסתכמת במשפט "נראה לי שאפשר ליצור בסיס טוב של חברות". עד שהם מגיעים לסיישל, הם מתחילים בלצחוק על זוג שרוקד ואז מחליטים להצטרף לחגיגה לריקוד של "רובוטים ממבט ראשון". זוכרות איך בכיתה ו' במסיבות מקלט רקדנו סלואו מרוחק ומגושם? אז בערך כך מרגישה לי הכימיה והמבוכה ביניהם. שאלת מיליון הדולר היא לאן זה יתפתח מכאן?