מה הסוד של מיק ג'אגר? כך הוא מתאמן בגיל 83

לזוז כמו ג'אגר: ריצה, ריקוד, בלט, יוגה ופילאטיס הם רק חלק משגרת האימונים של כוכב הרוק, שממשיך להכין את הגוף לדרישות של הופעות חיות. הלוואי עלינו
בגיל 83, כשמרבית האנשים כבר אינם רואים באימון יומיומי משימה מובנת מאליה, מיק ג'אגר עדיין מתייחס לגוף שלו כחלק בלתי נפרד מהעבודה. סולן הרולינג סטונס שומר על שגרת אימונים אינטנסיבית, שמטרתה אינה רק להישאר בכושר, אלא להכין את עצמו לדרישות הפיזיות של הופעה על הבמה.
לדבריו, הוא מתאמן חמישה או שישה ימים בשבוע, אך מקפיד שלא להפוך את האימונים לתחרות עם עצמו. "אני מתאמן חמישה או שישה ימים בשבוע, אבל בלי הגזמות", אמר. "אני מחליף בין חדר כושר לריקוד, ואז עושה ספרינטים ודברים מהסוג הזה. אני מתאמן כדי לפתח סיבולת".
>> בגיל 88 ג'יין פונדה חולקת את עצות הזהב שלה לחיים טובים
12 קילומטרים ביום
הריצה היא מרכיב מרכזי בשגרה שלו. ג'אגר מגיע עד 12 קילומטרים ביום, בחוץ או על מסילה, ושומר על ההרגל גם במהלך נסיעות. כשמזג האוויר או לוח הזמנים אינם מאפשרים ריצה, הוא מחליף אותה בשעה של שחייה, קיקבוקסינג או רכיבה על אופניים. המכנה המשותף לכל הפעילויות האלה הוא העבודה האירובית, שמעניקה עדיפות לסיבולת, יכולת חיונית למי שנדרש לשיר, לרקוד ולנוע במשך הופעה.
אבל ג'אגר לא מסתפק בקרדיו. הוא משלב גם בלט, יוגה ופילאטיס, שנועדו לעבוד על גמישות, שיווי משקל ושליטה בגוף, מרכיבים שתומכים בתנועה שלו על הבמה. השילוב הזה אינו מקרי. האימונים שלו בנויים סביב מטרה מאוד מסוימת: להיות מסוגל לעמוד בדרישות של הופעות חיות לאורך זמן.
לא להתאמן עד הקצה
ג'אגר עובד כבר שנים עם המאמן הנורבגי טורייה אייקה, שמאחוריו ניסיון בעבודה עם ספורטאים אולימפיים ונבחרות כדורגל לאומיות. האימונים נמשכים בין שעתיים לשלוש שעות ומתמקדים בסבולת אירובית. אלא שלמרות היקף האימונים, ג'אגר מדגיש שהמטרה אינה להגיע בכל פעם לעצימות המרבית. לדבריו, הדגש הוא על בניית חוסן וסיבולת, תוך הימנעות מעומס יתר. זו נקודה מעניינת בשגרת הכושר שלו: לא מדובר באימון אחד "מושלם", אלא במערכת שלמה של פעילויות שמתחלפות זו בזו. ריצה, חדר כושר, ריקוד, שחייה או רכיבה – הכול חלק מאותה מטרה.
"אני צריך לאכול הרבה"
גם התזונה מותאמת לקצב החיים והאימונים שלו. ג'אגר נוהג לפי תכנית המבוססת על מזונות אורגניים, פירות, ירקות, קטניות, אורז מלא ופסטה מחיטה מלאה. את החלבון הוא מקבל מעוף ומדגים, ובמקביל נמנע במכוון מבשר אדום וממזון מעובד. הוא גם מדגיש את הצורך להתאים את צריכת הקלוריות להוצאה האנרגטית שלו. "אני צריך לאכול הרבה. אנשים אומרים לי: 'אתה לא אוכל', אבל אני אוכל הרבה. אני אומר להם: 'הרגע אכלתי כפול מכם'", סיפר. הסופרת איסדורה פויגנה, שחקרה את הרגליו, הדגישה גם את חיבתו לאבוקדו וציינה כי הוא אוכל את הפרי כמעט מדי יום.
גוף שעובד כמו הופעה
החיבור בין כל מרכיבי השגרה ברור: ג'אגר לא מתאמן רק כדי להיות "בכושר". הוא מאמן את הגוף לתפקיד מסוים. הקרדיו נועד לבנות את הסיבולת הדרושה להופעות, בעוד הבלט, היוגה והפילאטיס משלימים את העבודה באמצעות גמישות, שיווי משקל ושליטה בתנועה. האימונים הארוכים, שנבנו לאורך שנים ובהנחיה מקצועית, מותאמים לדרישות הפיזיות של ההופעות.
ג'אגר עצמו מסכם את השגרה בפשטות: "אני מתאמן שישה ימים בשבוע, רץ 12 קילומטרים מדי יום ואני אוכל הרבה". במבט קדימה, הרולינג סטונס שוקלים לחזור להתחייבויות נבחרות במקום לסיבובי הופעות נרחבים, מתוך כוונה לקדם את האלבום האחרון שלהם, Foreign Tongues, אם הלוגיסטיקה תאפשר.
עבור מי שמסתכלת מהצד, המספרים עשויים להישמע כמעט בלתי נתפסים. אבל אולי הלקח המעניין יותר משגרת הכושר של ג'אגר אינו שצריך לרוץ 12 קילומטרים בגיל 83. להפך: השגרה שלו ממחישה עד כמה אימון יכול להיות אפקטיבי כשהוא מותאם למטרה – במקרה שלו, להמשיך לעשות את מה שהוא אוהב על הבמה.