שולי רנד זכה להתחתן רק בגלל שהוא גבר. אני אישה, לכן נשארתי עגונה
מדוע שולי רנד קיבל היתר לשאת אישה שנייה בעוד נשים רבות לא זוכות להמשיך בחייהן? כי המדינה והרבנות מאפשרים אפליה בוטה כלפי נשים. טור אישי של אישה עגונה שהמדינה לא מרשה לה לאהוב מחדש
עם החתונה של שולי רנד וצופית גרנט, הגיעו שפע של ברכות ואיחולים – ובצדק, הרי כמה יפה היא אהבתם, בלי טיפה של ציניות. אבל, קשה שלא לזכור שמנישואיהם עולה גם דיון אחר, פחות מדובר, העוסק בעגינות, ואותן נשים הסובלות מאטימות ואפליה לא יכולות להתעלם ממנו. יפעת, שם בדוי, כותבת כך:
"השבוע פורסם ששולי רנד וצופית גרנט התחתנו. כמה מאושרים הם נראו בתמונות מהחתונה. ולמה שלא יהיו מאושרים? אין דבר יותר מדהים מהאיחוד המרגש שבין חתן וכלה. מה שיותר מדהים, זה ששולי עדיין נשוי למיכל, אשתו הראשונה. שולי קיבל היתר מבית הדין הרבני לשאת אישה שנייה, לא בגלל שהוא אישיות מוכרת או מעל החוק, אלא בשל העובדה שעל פי ההלכה ניתן להתיר לו לעשות כך. לגברים מותר, לנשים – אסור.
"כבר למעלה מעשור שאני עגונה. ניסיתי הכל אבל אני עדיין רשומה כנשואה במדינת ישראל. הכרתי בן זוג חדש והבאתי איתו ילד שאני עדיין נלחמת שלא יוכר כ'ממזר'"
חזרו לתמונה של רנד וגרנט מחייכים מתחת לחופה. באותו רגע מושלם, רגע שאני זוכרת טוב מאוד מחתונתי, הם לא חשבו על כלום: הם לא חשבו על אשתו הראשונה, הם לא חשבו על בית הדין, הם ניערו מעליהם את המצלמות והתקשורת החטטנית, הם נמנעו משאלות פרטיות שחדרו לחייהם האישיים. הם פשוט היו נוכחים ברגע הזה, מחייכים. לא כך המקרה אצלנו – מסורבות הגט והעגונות.
https://www.facebook.com/tomer.persico/posts/10158736359959065
כבר למעלה מעשור שאני עגונה. ניסיתי הכל כדי להשתחרר מנישואיי הכושלים, אבל אני עדיין רשומה כנשואה במדינת ישראל. דיון אחר דיון, שנים עברו ואני, בחורה צעירה, רציתי להמשיך בחיי. הכרתי בן זוג חדש והבאתי איתו ילד לעולם. ילד שאני עדיין נלחמת שלא יוכר כ"ממזר".
חמש שנים אחרי שבעלי ברח, גיליתי שהעד שהעיד בחתונה שלי הוא פדופיל מורשע. על פי ההלכה זו עילה מספיק טובה לבטל את הקידושין כלא היו. הנה, בא הפתרון הגדול שיגאל אותי ואת ילדי. אבל גם היום אני עדיין נאבקת על כך שבית הדין יכיר בבסיס ההלכתי לבטל את הנישואים.
לפני מספר ימים קראתי בעיתון "הארץ" שבית הדין הרבני בתל אביב חזר בו מהתרת אישה עגונה, בעקבות לחץ כבד שהפעילו עליו רבנים מחוץ לבית הדין. האישה, עגונה מזה 18 שנים, סיפרה לבית הדין הרבני כי בעלה "אדם אכזרי" ואונס אותה בכוח, וכי יש בידיה הוכחות שהנישואים הם בגדר "מקח טעות" כיוון שלדבריה כבר ביום הנישואים גילתה כי הגבר סובל מבעיות נפשיות ולו הייתה יודעת עליהן מראש, לא הייתה נישאת לו. בחודש אוגוסט, אחרי שנים רבות של מאבק וסירוב לתת לה גט, הורו הדיינים לבטל את הנישואים. השבוע הם חזרו בהם בעקבות הלחץ שהופעל עליהם.
"המצב בו בית הדין אינו מתיר עגונות, אף שבידו הכוח והסמכות, גורם לכך שנשים, שכמוני בוחרות להמשיך בחייהן, נאלצות לחיות בחטא על פי ההלכה"
המצב בו בית הדין אינו מתיר עגונות, אף שבידו הכוח והסמכות ההלכתית לכך, גורם לכך שנשים, שכמוני בוחרות להמשיך בחייהן, נאלצות לחיות בחטא על פי ההלכה ולהביא לעולם ילד אשר עלול להיחשב ממזר.
למעשה, אנחנו לא מסורבות גט רק על ידי הבעל, אנחנו מסורבות גט גם מטעם המדינה והנציגים שלה: דייני בתי הדין הרבניים. אני יודעת שיש מי מהם שקשובים, אכפתיים ומסורים להלכה אנושית ומיטיבה. כאלה שמכירים בזכותן של נשים לחירות אמיתית. כאלה שמבינים את הצורך של אישה להמשיך בחייה, בדיוק כמו ששולי רנד, וגברים עם מקרים דומים לשלו, יכולים להמשיך. המקרה שלי עדיין נדון בבית הדין הרבני, ואני מתפללת שהדיינים שידונו בו יצליחו לראות אותי, ולהפעיל את סמכותם ובקיאותם ההלכתית לפתור גם את המקרה שלי".
יפעת מלווה על ידי ארגון "מבוי סתום" המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות