26,000 תינוקות רעבים בישראל קוראים לממשלת ישראל להתעורר

לא רק חלב וביצים | תמונה: Sutterstock
לא רק חלב וביצים | תמונה: Sutterstock

לאור העלייה במספר התינוקות הרעבים וגניבות תחליפי חלב אם בסופרים: על הממשלה להתעורר ולהתחיל לדאוג לבטחון התזונתי של כל ילדי ישראל

88 שיתופים | 132 צפיות

לפני כשבוע צפיתי בחדשות וראיתי כתבה על אישה שגנבה תחליף חלב עבור בנה הפעוט, כי לא עמדה בהוצאות הכבדות הכרוכות בהאכלתו. אחת לכמה חודשים אנחנו רואות בחדשות כותרת על אישה שגנבה תחליף חלב מהסופר, אבל גניבות של תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) אינן דבר נדיר במחוזותינו ולמעשה, רשתות המזון מדווחות בכל שנה כי מדובר במוצר הנגנב ביותר מהמדפים. הסיבה שאנחנו לא שומעות על רוב המקרים, היא שבדרך כלל רשת המזון פותרת את העניין בדלתיים סגורות מול האם.

העובדה שהנושא כמעט ולא מדובר תקשורתית, לא מעידה על היקף התופעה שרק הלכה וגדלה מאז פרוץ מגפת הקורונה. זה לא חדש שהקורונה, מעבר להגבלות, הלחץ הנפשי והריחוק החברתי – הביאה עמה גם מגפה כלכלית קשה שפגעה קשות באוכלוסיות רבות במדינת ישראל. אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר, עוד לפני הקורונה, הייתה ועודנה אימהות חד-הוריות ומשפחות מצוקה. אלו ספגו פגיעה קשה בזמן המגפה ונחלשו אף יותר, ומעגל הקסמים של "עשירים- מתעשרים ועניים נהיים עניים יותר" רק הלך ותפח. האם זה נראה הגיוני למישהו שאימא לא תוכל להאכיל את ילדיה? שאימא צריכה לבחור בין בגד לחמם את תינוקה לבין אוכל שיאפשר לו התפתחות תקינה? המציאות במדינת ישראל של 2021, היא שמאות אלפי אימהות צריכות לבחור בין מזון לביגוד ובין שכר דירה לחיתולים.

26,000 תינוקות שאימא שלהן תגנוב אוכל מהסופראו לחילופין תגזור על הילד/ה שלה התפתחות לוקה בחסר | צילום: Shutterstock
26,000 תינוקות שאימא שלהן תגנוב אוכל מהסופראו לחילופין תגזור על הילד/ה שלה התפתחות לוקה בחסר | צילום: Shutterstock

מנתונים עולה שיש בישראל מידי שנה כ-26,000 תינוקות רעבים עד גיל שנה. מדובר על 26,000 תינוקות שאימא שלהן תגנוב אוכל מהסופר (תמ"ל או מזון בשבילה) או לחילופין תגזור על הילד/ה שלה התפתחות לוקה בחסר שתגרור נזקים קוגניטיביים ופיזיים. מדובר על 26,000 תינוקות שזועקים ואף אחד לא שומע אותם. כעת בתקופת החגים העומס הכלכלי נעשה אפילו קשה יותר, ואם בימי שגרה לא יודעים אם לגנוב או "להשיג" ועל מה לוותר ומה יותר חשוב, אז מה הן יעשו בחגים?
במדינת ישראל ישנם מוצרים בפיקוח, מוצרי בסיס: לחם, חלב, ביצים, גבינות. האם תחליף חלב, שעבור תינוק עד גיל חצי שנה הוא המזון היחיד שמותר לו להכניס לגוף (למעט חלב אם), אינו מוצר בסיס? מוצרי הבסיס שבפיקוח הם מצד אחד משביעים ומצד שני מהווים בסיס תזונתי מסוים של חלבונים, פחמימות ושומן שיספקו את המינימום הנדרש לאדם כדי לשרוד. אז מדוע תחליף חלב אם אינו מוצר בסיס שבפיקוח? מדוע פורמולות עולות כ-50 שקלים לחבילה ומטפסות עד ל-90 ואף 100 שקלים לפורמולות שמותאמות לתינוקות שאינם מסוגלים לעכל לקטוז או סובלים מבעיה רפואית אחרת? מדינת ישראל וממשלת ישראל החדשה, חייבות לראות את טובת האזרחים, ובעיקר אזרחי העתיד לנגד עיניהם. התינוקות הללו שכעת רעבים, יהוו נטל על המדינה בעשרות השנים הבאות עקב התפתחות לא תקינה ואין ספור בעיות רפואיות וקוגניטיביות.

לא רק לחם וביצים | תמונה: Sutterstock
לא רק לחם וביצים | תמונה: Sutterstock

על מדינת ישראל להכריז על תוכנית לפיקוח על מזון לתינוקות ומוצרי בסיס כחיתולים, לצד חיזוק עמותות וארגוני מגזר שלישי שפועלים למען אוכלוסיות אלו. עליה להרחיב את מיזם הביטחון התזונתי ולחזק אותו, כמו גם לעדכן את הסלים בו לתינוקות. כפי שחינוך ובריאות הם הבסיס ליצירת חברה חזקה, איכותית ושוויונית – כך גם דאגה לאוכלוסיות חלשות. בואו נהפוך את השנה הנכנסת, שנת תשפ"ב, לשנת הילדים, שנה של ביטחון תזונתי לכל ילדי ישראל באשר הם.

הכותבת, היא מנהלת פרויקט 'תינוקות של החיים' מיסודה של קרן עולל