"אנחנו לא יצור מונוגמי. אנחנו דומים למין שיש בו תחרות זרע"

ד"ר ליאת יקיר | צילום: שרון אדלר
ד"ר ליאת יקיר | צילום: שרון אדלר

ד"ר ליאת יקיר, הביולגית שאחראית על השידוך של הגר וניר מחתונמי, מסבירה למה אנחנו מחבלים לעצמנו באהבה ומכריזה: "אני רוצה להקים מיזם כמו 'חתונה ממבט ראשון', רק בלי מצלמות"

88 שיתופים | 132 צפיות

בגיל 27, אחרי תואר שני בגנטיקה ורגע לפני שהמשיכה לדוקטורט, הרגישה ליאת יקיר שהחיים סוגרים עליה. בתגובה היא החליטה לעזוב הכל וטסה לבד למזרח. היא חלמה להתאהב שם ולמצוא את האבא של הילדים שלה, אבל היא לא ציפתה שהוא יהיה נפאלי שיעזור לה לצאת מהמים אחרי שהתהפך לה הקיאק. זאת הייתה מה שאנחנו קוראים לו אהבה ממבט ראשון, ומה שכיום ד"ר יקיר, ביולוגית, דוקטור לגנטיקה מולקולרית, מרצה וחוקרת רגשות, מנתחת כמשיכה פיזית שהייתה מבוססת על השונות הגנטית ביניהם. "הוא היה יפה תואר, שונה מכל הבחורים שהכרתי בישראל כל החיים, עיניים מלוכסנות, היה בו מין רוגע כזה, עדינות ונדיבות", היא אומרת. אבל באותו הזמן כלום לא שינה לה, היא הייתה מסוחררת מאוקסיטוצין. "כשאת באופוריה של אוקסיטוצין ורואה רק ורוד ואיך האהבה תנצח, את לא חושבת על הדברים האלו. הייתי באווירה של טיול ונינוחות וכל מה שלא הייתי בארץ. אהבתי את הליאת הזאת ואהבתי את מי שאהב אותי. המשכנו להתכתב כשהייתי בארץ וזה התחיל מזה שהוא יבוא לישראל לראות את הארץ כתייר. אחרי שלושה חודשים בארץ הוא היה חייב לחזור אלא אם כן נתחתן, אמרתי לעצמי שאני אוהבת אותו ויאללה, בוא נתחתן".

>> אהבה ממבט ראשון: הריקאפ המלא

בגיל 35 היא מצאה את עצמה מתגרשת מאותו בחור נפאלי שהאהבה שלהם ניצחה את כל המכשולים ונשארת עם שני ילדים חצי נפאלים, שואלת את עצמה מה השתבש בדרך. אצל ד"ר יקיר כל דבר קשור לביולוגיה שלנו, ואת התשובות שלה היא חיפשה שם. אחרי שסיימה פוסט דוקטורט שעסק בהורמונים היא התחילה לקרוא מחקרים על הביולוגיה של האהבה, וניסתה לחבר את הידע שלה על הגנטיקה והרבייה עם מה שהיא חוותה על עצמה ועל חברות שלה שהתגרשו באותה התקופה.

"כולם מחפשים אהבה, וזה באמת נושא כאוב ממש. כל אדם רואה את עצמו איפשהו שם ב'חתונה ממבט ראשון'. מבחינה ביולוגית, אנחנו מין מבולבל באופן טראגי"

 

"כשהגיעו הילדים חווינו משבר מאוד גדול, ציפיתי שהוא יהיה בעל כמו ישראלי. אבל הוא ראה דברים אחרת, הוא טען שאני מפנקת מדי ואני הרגשתי שהוא לא מספיק איתם", היא מתארת, "בנפאל לא דורשים מהגברים לעזור לגדל את הילדים, הנשים מגדלות את הילדים עם הנשים האחרות. כל הזמן הוא אמר לי 'ילדים זה של האימא' וזה היה עולם אחר מאבא שלי שהשקיע המון. זה לא מה שדמיינתי כשחלמתי על משפחה. הרגשתי שאני מגדלת את הילדים לבד, ומבחינת אנשים מבחוץ הוא היה תמיד עובד זר. הוא חשב שהוא יהיה כאן כמו כולם אבל החברה שלנו לא תמיד מחבקת. היום הוא חי בארץ עם בת זוג נפאלית. הם חיים על הקו והוא שומר על סוג של קשר עם הילדים, אבל זה לא כמו עם גרוש ישראלי. בעקבות המסע שלי עם עצמי ועם החברות סביבי התחלתי לחקור את הביולוגיה של האהבה".

הטוויסט המחקרי הוביל את ד"ר יקיר היישר לפאנל המומחים של "חתונה ממבט ראשון" (קשת 12), שם היא ניסתה במשך שלוש העונות הראשונות להתאים בין גברים ונשים שמעולם לא נפגשו. בעוד דני פרידלנדר ויעל דורון היו אמונים על הפן הפסיכולוגי של השידוכים ועל ליווי הזוגות, יקיר בדקה את ההתאמה הביולוגית של הזוגות באמצעות חולצות מיוזעות.

בתחקיר של "ישראל היום" עלו טענות קשות לגבי התנהלות הפאנל המקצועי שהיית חלק ממנו. בין היתר נטען שההתאמות שעשיתם בתוכנית באות לשרת את הרייטינג, במקום את בריאותם הנפשית של המשתתפים שסמכו עליכם. מה יש לך להגיד על זה?
"במסגרת תפקידי כמומחית בפאנל הבאתי את כל הידע שלי, הנוגע לביולוגיה של המשיכה בין בני זוג. בחנתי את מגוון הפרמטרים הנוגעים למשיכה זוגית ראשונית ומשיכה לאורך זמן, והבאתי לשולחן הדיונים של הצוות את ההמלצות שלי. בהמשך לכך התנהל דיון, שלמיטב ידיעתי וניסיוני התנהל בתום לב מתוך ניסיון לייצר את ההתאמות הזוגיות הטובות ביותר. מעבר לשלב ההתאמות הראשוני לא הייתי שותפה בליווי הזוגות, אינני מגיעה מעולם הטיפול. צר לי מאוד להבין שחלק מהמשתתפים בתוכנית חוו חוויות קשות. כולי תקווה שצוות אנשי המקצוע בתוכנית יבחן את הדברים ויפיק את הלקחים הנדרשים".

"לא הייתי שותפה בליווי הזוגות, אינני מגיעה מעולם הטיפול. צר לי מאוד להבין שחלק מהמשתתפים בתוכנית חוו חוויות קשות. כולי תקווה שצוות אנשי המקצוע בתוכנית יבחן את הדברים ויפיק את הלקחים הנדרשים"

 

איך את מסבירה את ההצלחה של "חתונה ממבט ראשון", למרות שחוץ מניר והגר לא יצא משם זוג אחד ששרד החיים האמיתיים?
"כולם כולם כולם מחפשים אהבה, וזה באמת נושא כאוב ממש. כל אדם רואה את עצמו איפשהו שם בתוך הדבר הזה. יש הרבה יותר מחפשי זוגיות היום, בכל גיל. מבחינה ביולוגית אנחנו לא מונוגמיים ולא פוליאמורים, מה שאנחנו זה מין מבולבל באופן טראגי. אגב, ניר והגר זה זוג שאני הצעתי אותו".

איך זה שדווקא הם הצליחו? למה הצעת אותם?
"הייתה שם התאמה בנושאים של השכלה, המקום שהם באו ממנו וחוויות שהם עברו בעבר, אבל ללא טיפול זה לא היה עובד. הם באמת עבדו על המקומות שהם ידעו שצריך לעבוד עליהם כדי שזה יצליח. מבחינת הפרמטרים הכי ביולוגיים של ריח, גובה ומראה, רק דאגתי שהזוג לא יברח אחד מהשני בחופה. היה פה את הפסיכולוגיה והביולוגיה. המתמטיקה של למצוא את האחד, הסיכוי להתאמה, הוא מאוד קשה – גם אם הבנאדם מתאים בכל הפרמטרים".

"הם שידוך שאני הצעתי", הגר וניר מ"חתונה ממבט ראשון" | צילום: שחר מייזנר
"הם שידוך שאני הצעתי", הגר וניר מ"חתונה ממבט ראשון" | צילום: שחר מייזנר

אבל לא לכולם יש כסף ללכת לטיפול.
"אני חושבת שזה עניין של בחירה. אנחנו קונים הרבה שטויות, ואפשר לבחור בין ארוחה במסעדה לסדנת טנטרה למשל. גם עולם הטנטרה בעיניי זה חקר המוח, עם הבנה של המוח הנשי במובן הזה שמין לא עושים מהאיברים – אלא עושים מהמוח. הטנטרה מלמדת לעבוד יותר על החיבור הרגשי דרך מגע – לא חדירה, אלא ליטוף. אם את רק מרגישה שכל הזמן רוצים ממך משהו ושאת צריכה לתת, הגוף ממש נהיה חולה מזה".

תורת האורגזמה

היום, בגיל 45, לוקחת ד"ר יקיר את המחקר שלה צעד אחד קדימה. בימים אלה היא עובדת על מיזם בנושא ובחודש שעבר היא הוציאה את הספר "קיצור תולדות האהבה" (הוצאת כתר), עם כותרת המשנה "למי אנחנו נמשכים, כיצד אנחנו מתאהבים ואיך הביולוגיה שלנו מסבכת הכל".

"אצל ניר והגר הייתה התאמה אבל ללא טיפול זה לא היה עובד. מבחינת הפרמטרים הכי ביולוגיים של ריח, גובה ומראה, רק דאגתי שהזוג לא יברח אחד מהשני בחופה. היה פה את הפסיכולוגיה והביולוגיה. המתמטיקה של למצוא את האחד היא מאוד קשה – גם אם הבנאדם מתאים בכל הפרמטרים"

 

"יש המון מחקר על איך אנחנו יוצרים בונדינג רגשי, רציתי לנתח את הידע הזה ולחבר אותו למחקרים שנעשו על בעלי חיים. עולמות הפסיכולוגיה והביולוגיה עדיין רחוקים, אבל המנגנונים של הרגשות דומים. עדיין קיים מתח בין הדחפים ה'חייתיים' שלנו, אבל התווסף לנו חלק שיותר מאפשר לעשות ויסות רגשי. אני חושבת שאנחנו הרבה יותר דומים לשימפנזים מאשר מה שאנחנו מוכנים להודות, וכמוהם אנחנו לא יצור מונוגמי. אנחנו יותר דומים למין שיש בו תחרות זרע", אומרת יקיר, "אחרי הגירושין ראיתי שהסיפורים אצל כולם הם אותם סיפורים, הבנתי שיש כאן איזה מנגנון משותף כי רוב האנשים מדברים על אותם קשיים".

הורמון האוקסיטוצין שדיברת עליו מקודם הוזכר לא פעם ב"חתונה ממבט ראשון". מה הסיפור שלו ולמה הוא כל כך משמעותי ביצירת מערכות יחסים?
"כל היונקים הם יצורים מאוד חברתיים, ואוקסיטוצין מחבר יונקים זה לזה. האוקסיטוצין מופרש בהנקה, בלידה ובאורגזמה. בהקשר הזוגי, יש הבדל בין בני זוג לפני ואחרי שהם נכנסים למיטה, כי באורגזמה האוקסיטוצין מופרש ברמות גבוהות".

"קיצור תולדות האהבה" מאת: ד"ר ליאת יקיר
"קיצור תולדות האהבה" מאת: ד"ר ליאת יקיר

את האפקט של האוקסיטוצין, המתהדר גם בשם "הורמון האהבה", מנסים לייצר בני האנוש גם בדרכים עקיפות. למשל, באמצעות סמים. "יש זוגות שלוקחים יחד אמדי (MDMA, החומר הפעיל באקסטזי שלפי הסברה עשוי להגביר את תחושת האהבה, יש"ר), בשביל לחזור לרגע הראשון שהסתכלו אחד על השנייה, אבל אחר כך הם חווים דאון מאוד גדול", אומרת ד"ר יקיר ומרחיבה את המיפוי הביולוגי של מערכות היחסים שלנו. "אוקסיטוצין, דופמין וסרוטונין הם שלושה הורמונים שבלעדיהם אין אינטימיות זוגית. יש למשל אנשים שצריכים יותר דופמין בשביל לשבוע, אלה בני אדם שמשתעמים מהר יותר וצריכים יותר ריגושים. הם עלולים להיות יותר מדוכאים מאחרים כשהם לא מקבלים את הריגוש הזה. לכן נמצא אותם עושים יותר ספורט אתגרי, אולי מחליפים מקומות עבודה והם גם בוגדים יותר".

אז לידיעת קוראות "את", רצוי לשמור מרחק מאנשים עם חסך בדופמין?
"אלה לא אנשים רעים, זה פשוט המופע של הרצפטור שלהם. אם אתה כזה אז לא מתאים לך להיות עם אישה שהיא מאוד מונוגמית, כי אתה תפגע בנשים כאלה. גם בטבע יש בגידות, אצל כל היצורים המונוגמיים יש בגידות".

איך משפיע עידן אפליקציות ההכרויות על חיפוש זוגיות?
"מטרת האפליקציות היא לא למצוא אהבה לאנשים, אלא להשאיר אנשים כמה שיותר זמן באפליקציה באמצעות גירויים מיניים-חברתיים. זה המודל העסקי שלהן. האפליקציות מנצלות את החולשות של המוח האנושי – הזכרי והנקבי – ולכן הן מסחררות אנשים. עשו מחקר באתר הכרויות, ובו נתנו לכל הנשים באתר לדרג את כל הגברים באתר. הנשים דירגו 80 אחוז מהגברים כמתחת לממוצע. זה אומר שרק חמישית מהגברים שבאתר הם יחידי סגולה שכל הנשים רצו להיות איתם, וכל השאר הם נמוכי מדרג – יש יותר הוכחה מזה שאנחנו מין פוליאמורי? לפעמים נשים ממש מריחות את ה'נמוכי מדרג', אלה שמרגישים אצלם חוסר ביטחון והססנות, וזה פועל לרעתנו. יש לנו רף מאוד גבוה ואז אנחנו רוצות את הבחור הזה, ואנחנו לא נותנות צ'אנס להרבה מקסימים בסביבה".

"אנחנו הרבה יותר דומים לשימפנזים מאשר מה שאנחנו מוכנים להודות, וכמוהם אנחנו לא יצור מונוגמי. אנחנו יותר דומים למין שיש בו תחרות זרע"

 

בספר את כותבת שהערכה היא שעד שנת 2040, 70 אחוז מהזוגות יכירו במרחב הווירטואלי, אבל בסביבה שלי אני דווקא מרגישה תחושת מיאוס מאפליקציות ההיכרויות.
"זו ההערכה של עולם הטכנולוגיה, שם מושקע המון כסף באפליקציות האלו. יש סקר גדול על תחושת הייאוש מהאפליקציות, אז אולי האפליקציות יהיו יותר חכמות. אישית, אני חושבת שבאיזשהו שלב בעתיד אנשים פשוט יצאו מאפליקציות הכרויות. אני עובדת על מיזם בתחום, בכוונה לייצר אלגוריתם של שאלות הבוחן את האישיות הזוגית של האדם עוד לפני שמוצאים לו התאמה. קודם בודקים מה הסגנון ההיקשרות הפסיכולוגי שלו ומטפלים בו".

תרחיבי.
"אני רוצה להקים מיזם שיהיה כמו 'חתונה ממבט ראשון' רק בלי מצלמות. לא רק שאלות באינטרנט, ממש מפגשים פיזיים וטיפול תומך בתהליך. אני חושבת שהסוד של 'חתונה ממבט ראשון' הוא התהליך של הטיפול שמלווה אותה. הרעיון של המיזם הוא ללוות לפני השידוך וגם תוך כדי. אני לא דתייה, וזה לא ערך המשפחה מעל לכל, אבל ברגע שאנשים לא מצליחים להקים משפחה החברה שלנו משתנה. אני לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל הרבה אנשים שגרים לבד לא כל כך מאושרים. אפשר לעזור לאנשים, וגם המדינה יכולה לעזור לאנשים ללוות זוגות. הדת נותנת לזה מענה עם השידוכים והליווי של הקהילה והמשפחה".

אז אני יכולה להסיק מהדברים שלך שאת ממליצה למי שמחפש זוגיות למחוק את הטינדר?
"כן. המוח שלנו לא בנוי לריבוי ברירה ולבחירה בין הרבה אפשרויות. אנחנו כמעט תמיד נתאכזב. גם ככה המוח שלנו בנוי לאכזבה".

ד"ר ליאת יקיר | צילום: שרון אדלר
ד"ר ליאת יקיר | צילום: שרון אדלר

מה הכוונה שהמוח יותר בנוי לאכזבה?
"מופרש יותר דופמין במוח בעת הציפייה לדבר, מאשר בדבר עצמו, למשל הציפייה לאכול במסעדה. גם הציפייה לדייט היא ביי פאר משחררת יותר דופמין מאשר לשבת בסוף מול בנאדם".

למה, כי הפנטזיה יותר חזקה מהמציאות?
"מבחינת המוח המנגנון עובד ככה כי זה הורמון המוטיבציה, הוא נועד לגרום לנו שכל הזמן נרצה יותר. באופן כללי גירויים מיניים-חברתיים זה הדבר שהמוח שלנו הכי בנוי עליו. מהגיל שההורמונים האלו מתחילים להיות מופרשים, באזור גיל 11-13, הם דוחפים אותנו כל הזמן לחפש חתיכים וחתיכות ויפים ויפות – אנשים עם פוטנציאל רבייה. ברגע שההורמונים האלו מתחילים לנהל אותנו, הם בנויים לגרום לנו לחפש להתרבות, זה עובר רק בגיל המעבר".

"אני לא דתייה, וזה לא ערך המשפחה מעל לכל, אבל ברגע שאנשים לא מצליחים להקים משפחה החברה שלנו משתנה. הרבה אנשים שגרים לבד לא כל כך מאושרים. אפשר לעזור להם, וגם המדינה יכולה לעזור. הדת נותנת לזה מענה עם השידוכים והליווי של הקהילה והמשפחה"

 

איך את מסבירה את כל הרווקות היפהפיות והחכמות שכל כך רוצות ולא מוצאות זוגיות, ובסוף מגיעות ל"חתונה ממבט ראשון"?
"זה מה שראיתי ב'חתונה ממבט ראשון', הן באו אחת אחרי השנייה ואת פשוט לא מבינה למה הן לבד. כשנכנסים לעומק מבינים את הבררנות הגבוהה והפסילה על דברים מטופשים כמו שיניים של בנאדם. הרבה סיפרו על הבאד גיי שהיה להן בעבר ושהיה סקס מאוד טוב, אבל הייתה פגיעה מאוד קשה. לפעמים אנחנו לא מספיק נותנות צ'אנס. יש הרבה נשים שאומרות 'הוא היה טוב מדי אליי', וזה עוד פעם המקום של המדרג, של ההיררכיה. חלק ממה שאנחנו עושים בזוגיות זה להרים את המעמד שלנו, ואנחנו רוצים להיות עם מישהו שהוא מעלינו בהיררכיה".

את כותבת בספר שאנשים שהם יציבים רגשית מצליחים יותר במערכות יחסים, מה זה אומר? שלאלו שפחות יציבים רגשית יותר קשה למצוא זוגיות?
"היקשרות לאדם אחר מצריכה המון מיומנויות של ויסות רגשי. ברגע שאנחנו נקשרים לאדם אחר הבריאות הנפשית שלנו לא תלויה כבר רק בנו, אלא גם במצב רוח של האחר ובדברים שהוא עושה – למשל, אם הוא לא מתקשר, לא שולח הודעה או אומר לנו מילים שלא ציפינו לשמוע. היכולת לווסת מצבי רוח ומצבים רגשיים עוזרת להיכנס לזוגיות במקום להיכנס לסרטים. מי שמראש מגיעים לזוגיות בגלל טראומות עבר, בקושי יכולים לנהל את החיים הרגשיים שלהם בזוג. המיזם שאני עובדת עליו בדיוק מתקשר לזה, כי כולנו בהתמודדות נפשית כלשהי. כל אדם שחווה מערכות יחסים נושא איזושהי שריטה. אנחנו הולכים היום מדבר לדבר, בלי לטפל בזה, אנשים עוברים גירושים ומחפשים מישהו אחר לפני שהם מטפלים בעצמם. פגיעה ממערכת יחסים זה הדבר הכי כואב של הלב. ההחלמה היא ארוכה יותר, וצריך ליווי לפני שעוברים למערכת יחסים הבאה".

"זה לא היה מה שדמיינתי כשחלמתי על משפחה". ד"ר ליאת יקיר ואסי, הגרוש הנפאלי שלה ובתם | צילום: באדיבות המצולמת
"זה לא היה מה שדמיינתי כשחלמתי על משפחה". ד"ר ליאת יקיר ואסי, הגרוש הנפאלי שלה ובתם | צילום: באדיבות המצולמת

איך את מסבירה מצב שבו חברים שלא נמשכו במשך הרבה זמן פתאום מתאהבים?
"זה מה שהיה עם בן זוג שלי כיום. התחלנו כידידים במשך איזה שנתיים, וזה אפשר לי לכבות דפוס שהיה מאוד גרוע אצלי – שהיה קודם כל מיניות ואחר כך חברות, ואז מהר מאוד היה יורד לי. אני חושבת שדווקא למשהו שמתחיל בחברות ולא בתשוקה מטורפת, יש יותר פוטנציאל להפוך לקשר בעתיד. זה חשוב במיוחד לאנשים עם סגנון היקשרות חרד כי זה מעניק יציבות רגשית. אם אנחנו עושים עבודה עם עצמנו, המשיכה יכולה להגיע בהמשך גם אם לא היה ניצוץ ראשוני. אם יש סוג של משיכה נפשית ורגשית, אז ככל שיותר נכיר ויופרש יותר אוקסיטוצין – נראה אחד את השני כיותר מושכים. הלוואי שיותר קשרים אפלטוניים היו הופכים עם הזמן לקשר זוגיים".

"אחרי שלושה חודשים אמרתי לעצמי שאני אוהבת אותו ויאללה, בוא נתחתן. כשהגיעו הילדים חווינו משבר מאוד גדול, ציפיתי שהוא יהיה בעל כמו ישראלי אבל הוא ראה דברים אחרת. בנפאל לא דורשים מהגברים לעזור לגדל את הילדים, הנשים מגדלות את הילדים עם הנשים האחרות"

 

אני שומעת כאן נימה ביקורתית.
"שלושים זה לא באמת העשרים החדש לנשים, להפך. נהיינו פחות פוריות ופוריים עם הזמן, ויש היום יותר אנשים הזקוקים לטיפולי פוריות מאי פעם. לפעמים יש לנו את ההנחה השגויה של 'חיכיתי עד עכשיו, אז עכשיו אני אתפשר?'. נשים מאוד נמשכות לגברי אלפא, אבל התשוקה תרד עם הזמן בכל מקרה ובחור שמפיל אותך בלילה הראשון הוא לא בהכרח בן הזוג שהכי מתאים לך. מבחינת הגנים אנחנו בנויים להימשך לשונה, אבל המחקרים מראים שככל שזוגות יותר דומים – הסיכוי שהם ישארו יחד עולה".

פוליטיקה של רגשות

בנוסף לשלל עיסוקיה, ד"ר יקיר אף התנסתה בטבילה בביצה הפוליטית שלנו, ולדבריה היא עזבה למען כך עזבה את "חתונה ממבט ראשון". "הייתי בתפקיד ציבורי בארגון 'כוח לעובדים', הייתי מהמקימים שלו בזמן שהייתי עם התינוק השני שלי ובן הזוג מנפאל", היא מסבירה, "הארגון הזה מאגד עובדים שלא מאוגדים בהסתדרות".

זאת אותה ליאת – זאת שמשדכת זוגות בפריים טיים, ליאת המדענית וליאת שמקימה ארגוני עובדים?
"אני חושבת שכן. אני מאוד אוהבת ביולוגיה, ומצד שני היה לי תמיד את הרצון לשנות את העולם כך שיהיה יותר צודק כלפי החלשים. החברה בנויה ככה שהיא מנצלת, ולרוב זה פוגע בנשים, שהן במקרים רבים עובדות קבלן שלא מאוגדות – בין אם אלה עובדות ניקיון, עובדות במשפחתונים וכולי. כי איפה שאפשר לנצל, מנצלים נשים יותר מאשר גברים. מבחינתי לקחתי את הביולוגיה גם לעשייה הפוליטית שלי, והייתי גם יועצת של אורלי לוי-אבקסיס כשהיא הייתה שרה".

"אני לא כועסת עליה, יש גם גברים שעשו את זה". אורלי לוי אבקסיס | צילום: רון קדמי, סטיילינג: אלין זידקוב כהן ל Artbook
"אני לא כועסת עליה, יש גם גברים שעשו את זה". אורלי לוי אבקסיס | צילום: רון קדמי, סטיילינג: אלין זידקוב כהן ל Artbook

זה היה בשלב שהיא עזבה את העבודה-גשר-מרצ, בדיוק כשכולם כעסו עליה. לא כעסת גם על כך שהיא בגדה בבוחרים שלה?
"באתי עם חלום נורא נאיבי ועברתי שם דרך מאוד מעניינת. אני באה ממפלגת העבודה, זה הבית שלי, תמיד ראיתי את עצמי סוציאליסטית והתחברתי לאורלי מהמקום של כוח נשי של אישה מזרחית. נשארתי לתקופה קצרה כי הכל התפרק מהר מאוד".

מה גרם לך לעזוב?
"ראיתי שגם כשנמצאים בעמדות הכוח הפוליטיות – אין באמת כוח. גם לשרים אין באמת יותר יכולת לשנות, וזה לא משנה אם אתה ימין או שמאל. אני לא כועסת על אורלי, אני חושבת שיש גם גברים שעשו את זה ויש פחות סלחנות לנשים".

"ראיתי שגם כשנמצאים בעמדות הכוח הפוליטיות – אין באמת כוח, לא משנה אם אתה ימין או שמאל. אני לא כועסת על אורלי לוי-אבקסיס, יש גם גברים שעשו את מה שהיא עשתה, אבל יש פחות סלחנות לנשים"

 

יש מצב שתחזרי לפוליטיקה?
"אין סיכוי שאני אחזור לפוליטיקה, לא בגלגול הזה".

אם אנחנו יוצאות עם בנאדם שמחזיק בעמדה פוליטית שונה מאיתנו, זה משפיע על הסיכוי של הקשר להצליח?
"בטח, בוודאי במדינה כל כך שסועה כמו ישראל. תפיסה פוליטית היא לא רק תפיסה פוליטית, היא גם תפיסה מעמדית וגזעית, יש שם הרבה מטען רגשי שעלול לגרום לריבים והקשר לא בהכרח יחזיק. בסוף הכל בא מהרגש".

>> האח הגדול חזר עם פוטנציאל לזוגיות רעילה והתעללות פיזית מתונה

 

אלפי פריטים במגוון המותגים — עכשיו ללא מע״מ באתר האונליין ThreeSixtyFive by MASHBIR !