טל מן בווידוי כואב: "הרופאה אמרה לי – הסרטן יחזור"

טל מן, שחלתה בסרטן צוואר הרחם לפני כשש שנים והיום היא מחלימה ופועלת למען העלאת המודעות לנושא, הגיעה אתמול לכנסת לוועדת הבריאות לדון לראשונה במיגור וירוס הפפילומה בישראל. מנחת הטלוויזיה ושדרנית הרדיו בדימוס סיפרה את הסיפור האישי שלה בנאום מהדהד שחודר לכל לב פועם, כדוברת של "הבית של בר". עמותה שפועלת למען נשים עם סרטן גינקולוגי, כאשר הדיון החשוב הזה התקיים ביוזמתה. אנחנו מביאות לכן את עיקרי הדברים של טל שימשכו להישמע, בפרט בחודש המודעות לסרטן צוואר הרחם.

>> "הרחתי מוות והנה אני כאן, חיה וקיימת": טל מן על המאבק בסרטן צוואר הרחם

"שום דבר לא הכין אותי לרגע הזה שבו בישרו לי 'יש לך סרטן'", פתחה מן את דבריה. "בכל מה שקשור לבדיקות, אני כמו שעון שוויצרי – יש לי מודעות, אני קובעת, שמה תזכורות ועושה. ממוגרפיה ומישמוש כל שנה, פאפ כל שלוש שנים, בדיקות דם תקופתיות. בקיצור, היו אמורים לתפוס את זה לפני שהוא התגלה במלוא עוצמתו, גידול של 6 ס״מ (כדור טניס) עם גרורות מפוזרות בכל האגן. אני עוד דוגמא למישהי שנפלה בין הכיסאות. הסרטן לא תפס אותי בזמן טוב. הוא לא תופס אף אחד בזמן טוב".

"קיבלתי את הבשורה בדיוק ביום הולדתי ה-44", ממשיכה מן. "אמא לשתי בנות עם קריירה משגשגת בתקשורת ובעיצומה של השקה נוצצת של חברת התכשיטים שלי בניו יורק. אובחנתי. פתאום מאישה בריאה ופעילה, הפכתי לחולה במחלה מסכנת חיים, עם אחוזי החלמה לא משהו (בלשון המעטה). כשמדברים על סטטיסטיקה, היא לא הייתה לטובתי – בסרטן צוואר הרחם –  אחת מחלימה ואחת לא. כשאני אומרת אחת לא – אני אומרת מתכוונת ל-אחת מתה! חיים נגמרים, ילדים נשארים יתומים והורים קוברים את הילדות שלהם. לומר לכם את האמת? פחדתי. פחדתי מהכל, אבל מקור הכוח שלי היה הבנות שלי ואני ידעתי שאני לא אשאיר אותן בלי אמא. נכנסתי למלחמה על החיים שלי ולא ראיתי בעיניים".

"קיבלתי את הבשורה בדיוק ביום הולדתי ה-44. אמא לשתי בנות עם קריירה משגשגת בתקשורת. פתאום מאישה בריאה ופעילה, הפכתי לחולה במחלה מסכנת חיים, עם אחוזי החלמה לא משהו"

 

"בואו תתקנו אותי, איפה אני צריכה להיות, מה אני צריכה לעשות, פשוט נלחמתי על השנים שעוד נותרו לי לחיות. אבל בנינו, רק דחו לי את גזר דין המוות. אני לא יודעת אם זה נשמע הגיוני אפילו – אבל הרופאה שלי אמרה לי, שמכל הקרינה שקיבלתי במהלך הטיפולים 'הסרטן יחזור, בטח עוד 15-20 שנה'. בינתיים אני עם נכות לכל החיים, איבדתי את הנשיות שלי, את הקריירה ואת איכות החיים. אף אחד לא יוכל לשקם את הגוף שלי ואת האיברים שנשרפו לי בפנים. הרי, רקמות מוקרנות לא משתקמות. הטיפול בסרטן צוואר הרחם כולל חמישה שבועות של טיפול קרינה יומיומי וכשהתענוג הזה מסתיים נכנסים לעוד חמישה סשנים של ברכיתרפיה שזו קרינה מרוכזת לתוך הגידול, קרינה פנימית עם תענוג של הרדמה אפידורלית שבועית. רק מי שעברה את זה יכולה להבין את הקושי, שלא לדבר על תופעות הלוואי המאוחרות של נזקי הכימותרפיה".

גזר דין מוות

"אבל לא באתי לכאן להתבכיין, באתי לצעוק שאם נהיה חכמים ונאמץ תכנית מסודרת, נוכל להגביר את המודעות בקרב הנוער ונעודד אותם להתחסן. עד שנת 2030 נוכל להגיד שמיגרנו את וירוס הפפילומה ואת סרטן צוואר הרחם מישראל. אני כאן בשביל לצעוק שיש חיסון לסרטן הזה! צריך לפרסם, להסביר, לשכנע, פשוט לעבוד בזה שכל נער וכל נערה יחוסנו – בבתי הספר, בלשכת הגיוס או באופן פרטי. בשבוע שעבר סגרתי מעגל, ליה ביתי הבכורה חוסנה במסגרת בית הספר בכתה ח'. כשחתמתי על 'אישור ההורים לחיסון', הרגשתי שאני חותמת על תעודת הביטוח לבריאות של הבת שלי. אבל – ולזה אני פשוט לא האמנתי – מתוך כתה של 22 תלמידים, שישה לא חוסנו. למה? בורות נטו! בגלל שלא היתה הסברה מספיק טובה. מה גם שאחת הילדות שלא חוסנה אמרה לליה 'לאמא שלך היתה מחלת מין'. לא! לא היתה לי מחלת מין, היה לי סרטן, סרטן שעובר במגע פיזי. סרטן שמתפרץ גם אצל גברים, סרטן הלוע, סרטן הפין וסרטן פי הטבעת. תסכימו איתי שסרטן צוואר הרחם הוא לא הסרטן של ה'מקובלות', יש את הסטיגמה שהוא מתקשר למתירנות מינית. אבל צריך רק פרטנר אחד בשביל להידבק".

"לא באתי לכאן להתבכיין, באתי לצעוק שאם נהיה חכמים ונאמץ תכנית מסודרת, נוכל להגביר את המודעות בקרב הנוער ונעודד אותם להתחסן. אני כאן בשביל לצעוק שיש חיסון לסרטן הזה!"

 

 

"אז בואו נפסיק את הרולטה הרוסית הזו. זה גזר דין מוות. הנתונים הם שמתוך כ-260 מאובחנות בשנה 130 (חצי) נפטרות. אתם חושבים שאם היה חיסון לסרטן השד אחוזי ההתחסנות היו נמוכים באותה המידה? אני חותמת לכם שלא! אני חוזרת – יש חיסון לסרטן והילדות שלנו יכולות להימנע מלעבור את הגיהינום שאני עברתי. חברים מכובדים, עד כה נכשלתם בהסברה. אבל לא מאוחר לתקן. צריך לחנך, לפתח מודעות לבצע בדיקת hpv טייפינג. חובה לעשות הכל להעלות את אחוזי ההתחסנות. זה בידיים שלנו. משרד הבריאות, משרד החינוך, ההורים ומקבלי ההחלטות, בואו נעשה מה שצריך ונהפוך את המחלה הזו להיסטוריה". הוועדה סיכמה כי בתוך חודש על משרד הבריאות לפרט על הנעשה בנושא ועל תוכנית עתידית, כולל קריאה לאימוץ תכנית לאומית לסילוק הפפילומה עד שנת 2030. "יצאנו מעודדים", סיכמה מן. חיבוק גדול והרבה בריאות.