חומוס במקום הורמונים: הטיפול המפתיע שיציל אותך מגיל המעבר

כשאנחנו חושבת על גיל המעבר אנחנו חושבות 'גלי חום', אבל מי שהייתה שם יודעת שהתקופה המטרידה הזו היא הרבה מעבר לזיעה ניגרת ופנים סמוקות. הטלטלה ההורמונלית האופיינית משפיעה גם על בריאות הלב, חוזק העצמות, איכות השינה ומצב הרוח, ואפשר לצפות בקוצר רוח גם לתופעות כמו דופק מהיר, יובש בנרתיק ודלקות חוזרות בדרכי השתן. ועדיין, כשמגיע הגיל שאפשר להתחיל, לא כולנו מזדרזות לרופא בבקשה לקבל טיפול חלופי לטיפול ההורמונלי הרווח שנטילתו נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן השד, שבץ וקרישי דם.

עוד בנושא:
>> המדריך המלא להתמודדות עם גיל המעבר
>> כל הטיפים לשמירה על איכות השינה

"עם הזמן מצאו שיש קשר בין נטילת הורמונים לעליה בסיכון לסרטן השד, ועליה קטנה בסיכון ללקות בשבץ", אומרת ד"ר חגית סאלם, תזונאית קלינית מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, שחקרה לאחרונה את תחום הטיפול החלופי בגיל המעבר באמצעות צמחים. "למרות שצריך לקחת חלק מהמחקרים בערבון מוגבל משום שהתבצעו על נשים שכבר היו עמוק בתוך גיל המעבר וקיבלו הורמונים במינונים גבוהים, עדיין יש כאן סיכון ולכן עולה הצורך בטיפול מסוג אחר". כשהיא אומרת טיפול מסוג אחר היא מתכוונת לצריכה של פיטואסטרוגנים, מולקולות צמחיות דמויות אסטרוגן, שעשויות להתאים לנשים שלא יכולות או לא מעוניינות לקבל טיפול הורמונלי.

מה בעצם קורה מבחינה הורמונלית בגיל המעבר?
"מרגע שמתחילה הווסת ישנה מחזוריות חודשית, אזור מסוים במוח מפריש הורמונים וגורם לתהליך ביולוגי שבו מופרש אסטרוגן. התהליך הזה נמשך עד סביבות גיל 51 ואז השחלה מפסיקה להגיב לסיגנלים האלה של המוח. זה לא שנגמרות הביציות. יכולות להיות ביציות אבל הן לא מגיבות לסיגנל של המוח ולא מייצרות אסטרוגן. אי סדירות המחזור היא אחת מתוצאות ההפסקה הזו. אבל האסטרוגן משפיע במקביל על מגוון גדול של רקמות ולכן יש תופעות נוספות. אחד הדברים הבולטים זה אוסטאופורוזיס – העצמות הופכות עדינות ושבירות יותר. גם בריאות הלב מושפעת. נשים מוגנות יחסית בזמן הפוריות בהשוואה לגברים ובגיל המעבר הסיכונים מתאזנים. יש גם תופעות כמו גלי חום והפרעות שינה".

ד"ר חגית סאלם | צילום באדיבות אוניברסיטת אריאל

אז קבלת טיפול בגיל המעבר היא גם הכרח רפואי?
"כן. תוחלת החיים של נשים כיום היא 84 שנים בממוצע, כלומר כמעט שליש מהחיים נשים חיות אחרי גיל המעבר. דכדוך, פגיעה בעצמות או פגיעה לבבית הם לא משהו זמני אלא דברים שיש להם השפעה ארוכת טווח. הצורך בטיפול הוא לא רק כדי שיהיה לנו יותר נעים, אלא גם צורך רפואי-בריאותי".

ד"ר סאלם מתייחסת לעיסוק המעט מוגזם שלנו סביב תופעות גיל המעבר כעניין תרבותי. "במערב התקופה הזו נחשבת מאתגרת מאוד", היא אומרת, "אבל במדינות מסוימות במזרח, היכן שאין אמצעים לשלוט בילודה, זוהי דווקא תקופה שבה האישה יוצאת ממעגל הילודה וזוכה לקצת מנוחה. יש תרבויות שמתייחסות לזה יותר בנינוחות ואז הקבלה של התופעות קלה יותר".

מה מציע הטיפול החלופי?
"הטיפול מבוסס על פיטואסטרוגנים שהן מולקולות דמויות אסטרוגן ממקור צמחי. הם יכולים להיקשר לאותם קולטנים תאיים שאליהם נקשר ההורמון אסטרוגן. מחקרים מראים שהפיטואסטרוגנים יכולים להקל על הרבה מהתופעות של גיל המעבר, והיתרון המדהים והמפתיע הוא שהם לא גורמים לתופעות שליליות והשפעתם אפילו מגנה מפני מחלות כמו סרטן השד וסרטן המעי. מחקרים מראים שבתרבויות שבהן התזונה מבוססת על מזונות מן הצומח שעשירים בפיטואסטרוגנים יש פחות תסמינים של גיל המעבר והסיכון להתפתחות מחלות שונות פוחת".

מכאן תבוא הישועה? קטניות | צילום: shutterstock

המקור העיקרי לפיטוסטרוגנים הוא במזון – בקטניות כמו שעועית, אפונה, חומוס, פול ובייחוד סויה. אפשר לצרוך פיטוסטרוגנים גם כתוסף, אבל לפי ד"ר סאלם, שחוזרת ומדגישה כי אינה רופאה ועל כן המלצותיה אינן רפואיות, כדאי להתייעץ לפני כן עם גורם מוסמך.

לאור החששות מצריכה מוגברת של סויה, פרסם ב-2017 משרד הבריאות בשיתוף עמותת הדיאטנים המלצות חדשות שמתבססות על מחקרים חדשים לפיהם צריכת סויה בטוחה בכל שלבי החיים והיא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם.

אז ההמלצה היא להגדיל את צריכת הקטניות בתקופה הזו?
"אני בהחלט ממליצה לצרוך יותר קטניות כי בכל מקרה יש בהם רכיבי מזון מועילים. אין בהן שומן רווי והן פחמימות מורכבות שמתפרקות לאט. עם זאת, עדיין אי אפשר לומר חד משמעית מה הן הכמויות הנדרשות. לשם כך יש צורך בעוד מחקרים".

מה לגבי סויה שהצריכה שלו עדיין שנויה במחלוקת?
"מחקרים הראו שבקרב אוכלוסיות שצורכות פיטואסטרוגנים בכמות גדולה, כמו במדינות במזרח, יש שיעור נמוך של סרטן השד. ארגון הבריאות העולמי כן ממליץ לצרוך יותר אבל אין המלצה על כמויות. גם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן מפרסמת כי צריכת סויה עשויה להפחית סיכון לסרטן הערמונית, לסרטן השד ולסרטן רירית הרחם, אבל עדיין לא מציינים בכמה. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהמחקר מתבסס על נשים במזרח. יש שוני בגנטיקה, אורח החיים שונה ואפילו מזג האוויר עשוי להשפיע. כלומר, אי אפשר להשוות זאת לגמרי לאוכלוסיה שלנו במערב. לכן אני מקווה שמישהו ירים את הכפפה ויערוך מחקר גדול דווקא במערב ויבדוק אם הממצאים דומים".