נועה קירל, ביבי ומה שביניהם: מייסד "הפשוטע" נחשף
מעריצה את נועה קירל, יורדת על ביבי וגנץ, מכורה לטראש ואוחזת בכחצי מיליון עוקבים ברשת. הכירו את הפשוטע, או ליתר דיוק, את מי שהמציא אותה
"אנשים צריכים להבין שאנחנו שתי ישויות נפרדות. אנחנו שונים בכל כך הרבה מובנים. קודם כל, אני בחור גיי, בן 24, דייל קרקע, סטודנט להוראת אנגלית ונשוי. היא רווקה נצחית בת 22, שיוצאת כל יום עם מישהו אחר. גם מבחינת האישיות, אנחנו הפכים. היא בזבזנית, לא אחראית, עצלנית, מאחרת כל הזמן. זה הכי הפוך ממני, אני הטיפוס של הסטודנט החרשן, זה שזוכה בפרס העובד המצטיין. בניגוד אליה, אני בן אדם נורא משעמם ואפור. הפרט הביוגרפי היחיד שמשותף לנו הוא השורשים בפריפריה – שנינו במקור מקריית גת, למרות שאני אחר כך עברתי לרעות ושם גדלתי", בר אלמליח לא מתאר כאן מקרה של פיצול אישיות, אלא את ההבדלים בינו לבין הפשוטע, הדמות הפיקטיבית והמשעשעת שמככבת באחד העמודים הכי אהודים בפייסבוק.
>> ומה קורה בקבוצת הפייסבוק הכי מצחיקה ברשת?
בשנה וחצי מאז הוקם העמוד הצליח אלמליח לבסס את מעמדה של הפשוטע כנסיכת טראש בלתי מעורערת ולצבור קהל של מאות אלפי עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם, כאשר פוסטים מהעמוד משותפים ללא הפסקה ומימים מחליפים ידיים ותיוגים ללא היכר. הפשוטע קיבלה אישור נוסף למעמדה, כשזכתה בתוכנית משל עצמה בערוץ MTV, או "אם טבעי", במילותיה, שם משודרים שירים שהיא אוהבת במיוחד. בהתחלה הצליחה הפשוטע לשמור על זהות חשאית. רק כאשר פייסבוק סגר לפתע את הדף האהוב, לא נותרה ברירה ואלמליח, שפצח בקמפיין להחזרת העמוד שלו, נאלץ לצאת לאור.
מה היה הסיפור?
"העמוד נסגר בגלל פוסט שהעליתי בתקופת האירוויזיון, שהאלגוריתם זיהה כבעייתי. הרקע לפוסט היה שכל המנצחים של ישראל באירוויזיון היו מהעדה התימנית: דנה אינטרנשיונל, יזהר כהן וכו', ויזהר כהן בדיוק יצא מהארון. בתחילת הפוסט כתבתי משהו בסגנון של 'כל הכבוד, תראו איזה יופי, אין אפליה בתהליך של בחירת הנציגים שלנו לאירוויזיון'. הפוסט הזה שותף בקבוצה של תימנים דתיים שנורא נפגעו מההשוואה לקהילה הגאה ומזה שכתבתי, בהומור כמובן, שאין בושה בלהיות תימני. הם התארגנו נגד העמוד, דיווחו עליו לפייסבוק, ובגלל זה העמוד נסגר. אחרי שזה קרה כתבתי פוסט אצלי בעמוד האישי שלי, זו הייתה פעם ראשונה שנחשפתי בתור עצמי, ואז היו המון דיווחים לפייסבוק להחזיר את העמוד. אחרי 24 שעות החזירו ואמרו 'טעות'. מאוד חששתי להיחשף".
למה כל כך חששת להיחשף?
"אני בן אדם מאוד פרטי וחשוב לי שזה יהיה על העמוד ולא עליי אישית. גלגל"צ פנו אליי לא מזמן וביקשו ממני להתראיין לכתבת וידאו אצלם, זה כמעט קרה אבל בגלל שהרגשתי מאוד לא בנוח בסוף פניתי אליהם וביקשתי לוותר. גם MTV רצו שאני אעלה לשידור לכבוד סוף שנה, בסוף סגרנו על זה שישמעו אותנו בהקלטה בלי תמונה".
כפי שמשתמע, אלמליח קנאי לפרטיותו. מעטים הם הפרטים שהוא מוכן לנדב על חייו. אחד מהם הוא שעל אף גילו הצעיר הוא כבר נשוי מזה שנה וקצת לבחיר לבו ("התחלנו לצאת לפני ארבע שנים, החלטנו להתחתן כי זה הרגיש מאוד טבעי ונכון. כולם פרגנו"). פרט נוסף הוא האישיו עם המשקל שאיתו נאלץ להתמודד בנעוריו, שהתפתח להפרעות אכילה קשות. "הייתי ילד גדול ונער גדול, המשקל פגע בדימוי העצמי שלי ופגע בי חברתית", הוא משתף, "בכיתה י"א התחלתי את התהליך של הירידה במשקל שנמשך עד סוף הצבא, ירדתי במשקל 70 ק"ג".
אלמליח שקל בתחילת התהליך 118 ק"ג וזמן קצר אחרי שיצא מהארון הדברים התחילו לאבד שליטה. תחילה הוא ירד במשקל באופן בריא, אולם בנקודה מסוימת הירידה נעצרה, והוא פשוט "נתקע". בשלב הזה הוא החל לאמץ התנהגויות שמאפיינות הפרעות אכילה – החל להקיא, נהיה אובססיבי לספורט ונשקל כמה פעמים ביום. לצד התנהגויות אלו, סבל אלמליח גם מהתקפי בולמוס אכילה, שהפכו את משקלו לתנודתי. לכל אורך הדרך, מספר אלמליח, כל ירידה במשקל זיכתה אותו במחמאות ובפרגון מצד סובביו, בעוד שעלייה במשקל הביאה עימה הערות ביקורתיות. לדבריו, לפידבקים היה חלק גדול בהידרדרות שלו, והוא חש ש"התמכר" לרצון לרדת במשקל ולהשפעה החברתית שהייתה לכך, עד שהגיע למשקל של 56 ק"ג, כמחצית ממשקלו המקורי. אלמליח הבין שאם ימשיך כך ימצא את עצמו בסכנת חיים, והחליט להיעזר באנשי מקצוע ובבני משפחתו כדי לשוב לאכול ולהפסיק להקיא. הוא העלה כ-20 ק"ג, שב למשקל תקין והשאיר מאחוריו את ההתנהגויות ההרסניות. "היום אני כבר אחרי זה, משתדל לאכול בריא", הוא מעיד בחיוך.
ובמעבר חד מאלמליח לאלטר אגו שלו: הפשוטע ידועה כאחת שלא מתביישת באהבתה לריאליטי, לכוכבות פופ ולסדרות ילדים. היא משוכנעת ש"פאוץ" של נועה קירל הוא היצירה החשובה של המאה, ואף מנהלת קמפיין להריץ את קירל לראשות הממשלה, ובגדול, פשוט חוגגת את השילוב הכיפי של טראש ונוסטלגיה בלי לדפוק חשבון.
"לא תכננתי ליצור דמות ולהפיח בה חיים. בגדול, הדמות הזו מבוססת על כל מי שפגשתי אי פעם. פשוט לקחתי את כל מה שחשבתי שמצחיק ושמתי אצלה. אני אפילו לא יודע להסביר איך זה קרה, זה פשוט קרה מעצמו עם הזמן ועם התגובות של האנשים בעמוד", מספר אלמליח. "בהתחלה אפילו הייתי מפרסם בלשון מעורבבת, נקבה וזכר לסירוגין. אבל אנשים פשוט הניחו שזו בת, גם בגלל השם והתמונה, וגם כי רוב תחומי העניין שלה, הסדרות, המוסיקה והפסטיגל, מאפיינים יותר בנות. אני חושב שהעמוד היה עובד גם אם היה מדובר בדמות של בחור גיי, אבל זרמתי עם הקהל".
תחת שמה ולשונה הייחודית של הפשוטע, מעלה אלמליח מימים שלקוחים מסדרות הילדים שכבשו את כל מי שהיה ילד בשנות ה-90 וה-2000, דוגמת "השמינייה", "השיר שלנו" ו"הפיג'מות". אלמליח ניחן ביכולת ללכוד רגעים קטנים ואבסורדיים שמוכרים לכולנו מהיומיום – מהסביבה המשרדית רוויית היצרים והרכילות, מהחיים הסטודנטיאליים נטולי הזוהר, מההוויה הצבאית העצלנית ומחיי האהבה הכושלים של הרווקה התל אביבית הנצחית – ולהעניק להם טוויסט קומי ייחודי.
מה מקור השם "הפשוטע"?
"קראתי ככה לעמוד כי זה הכינוי שנתן לי חבר טוב בשם דן. 'פשוטע' זה סלנג להומו שלא מבין בקהילה. אני למשל לא אוהב מסיבות של עופר ניסים. אז אפשר לומר לי, 'מה, את לא באה לעופרה? איזה פשוטע'".
למה לא נחשפת עד היום? אין לך עניין בלהיות אושיה עם כל כך הרבה עוקבים?
"זה לא מה שמעסיק אותי בחיים, יש לי מטרות אחרות. אני רוצה לסיים את התואר, להקים משפחה. לחיות חיים נורמליים".
"הפשוטע" הצהירה כמה פעמים שהיא לא עושה שיתופי פעולה מסחריים, למרות שהיא בוודאי מקבלת המון הצעות עם פוטנציאל רווח עצום. למה?
"אני פחות מתחבר לזה, זה מרגיש לי מאוד לא אותנטי. מאוד מעצבן אותי שהיום על כל פוסט דעה שני בפייסבוק, בסוף מתגלה שעומד מאחוריו גוף מסחרי, שזה לא אמיתי".
אז אתה בעצם אומר שאתה לא רוצה לרמות את הקהל שלך.
"כן, בדיוק. למשל, בכל מה שקשור לנועה קירל, שאני מפרגן לה המון בעמוד, מלא אנשים היו בטוחים שאני מקבל כסף בשביל לקדם אותה, וזה עצוב בעיניי שהיום כבר אי אפשר לאהוב אומן בלי שמישהו יחשוב שמעורב בזה תשלום. אם אני כותב בעד משהו, אני באמת בעדו. חשוב לי מאוד להישאר אותנטי".
אגב נועה קירל, איך הקשר שלכם? ואילו אינטראקציות יש לך עם שאר הסלבס שאתה כותב עליהם בעמוד?
"אין לי אינטראקציות עם אף אחד ברמה האישית. הראשונה מכל הסלבס שעקבה אחרי העמוד זו לימור אטיאס, ששיחקה את ניצן מ'השמינייה'. בהתחלה כשהעמוד נפתח היו המון פוסטים על הדמות שהיא שיחקה, ולא חיוביים. יש הרבה סלבס שעוקבים. דון לני גבאי, קרן פלס, עדי הימלבלוי, רוני דואני. לפעמים אני רואה שהם משתפים בסטורי שלהם, עושים לייקים, מגיבים. עם נועה זה הכי נוכח כי יש הרבה פוסטים עליה. היא הגיבה יותר מפעם אחת ושיתפה בסטורי לדעתי איזה עשר פעמים. היא מגיבה המון, עושה לייקים ועוקבת. זה נורא נחמד כפידבק חיובי. אני מאוד מעריך אותה, אבל אני לא מעריץ של אנשים. אני לא איזה ילד בן 15 שמחכה לאיידול שלו בכניסה לפארק הירקון. אני נורא אוהב את השירים של נועה, וזה שהיא מגיבה בעמוד זה נורא נחמד, אבל בזה זה מסתכם. תכל'ס, אני מתלהב פחות ממה שהפשוטע הייתה מתלהבת. אנשים שוכחים שזו דמות, אני לא גרופי כמו שהיא גרופית. שוב, נחמד מאוד שיש הכרה אבל זה לא מעבר לזה. למרות שאני כן מעריץ את דואה ליפה ומיילי סיירוס. הן היחידות שאני מעריץ בקטע של גרופי".
לאחרונה אתה גם מכניס יותר את האג'נדה שלך לדף. כתבת בעבר פוסטים בעד הקהילה הגאה, ועל הבחירות החוזרות ונשנות.
"זה יוצא לפעמים באופן לא רצוני, אני משתדל שלא, אבל לפעמים זה מתפלק. אבל זה לא עמוד דעה, המטרה היא לא להביע דעות פוליטיות. למה? כי פשוט לא לשם כך התכנסנו".
אתה מאמין שלעמודים כמו שלך ולמשפיעני רשת למיניהם יש כוח לשנות את החברה?
"חד משמעית לא. לאנשים יש את הדעות הפוליטיות שלהם וקשה מאוד מאוד להזיז אותם. ברור שאם כולם כותבים בעד משהו זה משפיע על התודעה הציבורית, אבל לא כל אדם שיכתוב פוסט ישפיע. אני לא חושב שאם אכתוב דעה זה ישפיע על אנשים, מי שבעד יעשה לייק, ומי שלא, לא. אולי פעם זה היה אחרת. אם לפני 15 שנה, נינט בשיא תהילתה הייתה באה ואומרת משהו שהיא מאמינה בו, זה היה משפיע בקרב מי שאוהב אותה. אבל היום יש כזו הצפה של דעות בפייסבוק, מכל הקצוות ומכל הסוגים, שאין לזה השפעה. חוץ מזה, אנשים נחשפים ברשתות בעיקר לדעות כמו שלהם, אנחנו מדברים במין תיבות תהודה כאלו. אני מניח שמי שמאוד הומופוב או ימני קיצוני לא נחשף ל'פשוטע' מלכתחילה, אז זה כמו לשכנע את המשוכנעים".
אתה נתקל גם בתגובות שליליות?
"כלפי הפשוטע תמיד יש אנשים שיהיה להם מה להגיד, זה אבל מתבטל לעומת הפרגון. כלפי אישית ממש לא. אם אנשים כבר טורחים להגיע אליי לפייסבוק זה כי הם מאוד אוהבים את העמוד".
האנשים שמככבים במימז נעלבים לפעמים?
"לא קרה לי שמישהו נעלב ופנה אליי ישירות, אבל לפני האירוויזיון העליתי פוסט שטען שהשיר של קובי מרימי מזעזע. בסופו של דבר כולם חשבו ככה אבל אני כתבתי את זה ביום שהשיר יצא לפני שכל המדינה הסכימה על זה והרבה מעריצים שלו נפגעו בשמו. הם כעסו, אבל בואו, השיר גרוע. אני עומד מאחורי הדברים שאני כותב".
מה הסכנות שיש ברשת לדעתך?
"ברור שיש דברים מגעילים כמו שיימינג, אבל זה לא שלפני זה הם לא היו קיימים. הם היו קיימים במציאות ובפלטפורמות אחרות. הרוע האנושי הוא לא חדש, זה רק הפלטפורמות שמשתנות. יש לי ביקורת על בני אדם ולא על הפלטפורמה, הפלטפורמה לא אשמה".
תמיד היית אדם מצחיק?
"יש אנשים שטוענים שכן אבל אני לא בטוח. אנשים אומרים שתמיד היו לי הערות מצחיקות. גם היום אני לא הדמות הקומית בחבורה, יש לי מדי פעם הערות סרקסטיות. צריך להבין, אני נורא נורא נורא רציני בחיים האמיתיים".
ולסיום, אני חייבת לדעת – מי ההשראה לדמותה האייקונית של דנית, הבסטי של הפשוטע?
"טוב, הגיע הזמן לחשוף את זה: דנית מבוססת על אימא שלי, שקוראים לה אילנית".
וואו, איזה סקופ נפל לידיי! אני כבר מדמיינת את הפוליצר.
"היא הופיעה לראשונה בעמוד בפוסט שעלה כשהיינו יחד באמסטרדם, נסענו להופעה של אריאנה גרנדה. כשהגענו לשדה רציתי לקחת מונית והיא העדיפה לנסוע בתחבורה ציבורית, אמרתי לה 'אילנית? בטח חסכנית'", הוא צוחק. "הייתי חייב להעלות על זה פוסט. אז אמרתי לעצמי 'טוב נמציא שזו חברה בשם דנית. בהתחלה אימא שלי התעצבנה כי קראתי לה חסכנית אבל עכשיו זה מצחיק אותה".
תקרית נוספת שבה דנית הייתה מעורבת, שזכורה לי בתור אחד הטקסטים המצחיקים ביותר שקראתי, הייתה תיאור קורותיה של הפשוטע וחברתה הטובה אילנית/דנית בשופינג. כשהיא בחו"ל, הפשוטע לא מצניעה את ישראליותה – היא הרי חסכה שתי משכורות במיוחד בשביל הביקור בן חמש השעות בפריימרק אז בוודאי שהיא תקלל בעברית צחה את המוכרת שמבקשת ממנה את ה-PIN של האשראי, ואין סיכוי שהיא תיתפס יוצאת מן החנות בלי טופס החזר מס לשדה התעופה.
ואילנית עדיין חסכנית?
"היא לא באמת חסכנית, היא הכי מפרגנת. ברגע שהיא הבינה שהבדיחה לא על חשבונה, היא עפה על זה. לאחרונה העליתי פוסט שקניתי כרטיסים לדואה ליפה והיא הגיבה לי 'ומה עם דנית'?".