רעות תקני לי? כך תהפכי למנהלת קהילה ששווה הרבה כסף

בין אם מדובר בקהילות שחברותיהן חולקות אג'נדה (כמו טבעונות או פמיניזם למשל), שותפות גורל (נשים חולות סרטן שד, קבוצת תמיכה), שיתוף טיפים (נסיעות לחו"ל עם ילדים, המלצות על מסעדות או מתכונים), איזור גיאוגרפי או מגזרים – היום כבר ברור, שחור על גבי הלבן של הפיד, שמדורת השבט עברה לרשת החברתית ובעולם הדיגיטלי, גם הערכים של חיי הקהילה, כמו ערבות הדדית ומעורבות חברתית, הופכים להיות דיגיטליים. אבל נראה שהיום הקהילות הוירטואליות כבר לא עוסקות רק בלספק את הצרכים האלה לחברותיהן אלא גם ניזונות מהן בתמורה. נראה שהשלב האבולוציוני הבא הוא הפיכת הקבוצות לעסקים של ממש שעשויים להניב עד עשרות אלפי שקלים בחודש (לצד עמדת השפעה נכבדת) למי שעומדים בראשן, או ליתר דיוק עומדות.

"קיבלנו מענק של 50 אלף דולר מפייסבוק העולמית ואנחנו מכשירות היום נשים להפוך למנהלות קהילה באיזור שלהן. אם אלה חד־הוריות בדימונה, שורדות זנות בדרום תל אביב או אימהות יחידניות במגדל העמק", מריה גרין פוברצ'יק | צילום: פזית עוז

>> ומי אלו שלוש הנשים שכל פוליטיקאית צריכה לחשוש מהן

לפי פייסבוק, זירת ההתרחשות העיקרית והרשת החברתית שעדיין נחשבת לחזקה בעולם, נשלטת ביד רמה על־ידי נשים. "ניהול קהילה הפך למעשה למקצוע ו־70 אחוז ממנהלי הקהילות בפייסבוק הן נשים", אומרת מעין שריג, סמנכ"לית תקשורת ומנהלת תחום קהילות בפייסבוק, ומנסה להסביר את הנתונים. "אולי זה משום שהעולם הדיגיטלי מאפשר יותר גמישות בשעות העבודה או אולי דווקא בגלל שניהול קהילה מצריך הרבה מאוד גמישות, יכולת הכלה של אנשים שונים, מאפשר ניהול זמן יותר דינמי ומצריך ניסוי וטעייה".

אז איפה הכסף? ובכן, במקומות שבהם מתקיימות פעילויות מסחריות – ברשת ומחוץ לה. אם הרווחים בזירה המקוונת מבוססים על גזירת עמלות תיווך, מכירת באנרים וגביית דמי חבר במקרים מסוימים, בזירת ה־Offline תזרים המזומנים נובע מאירועים שמספקים לחברות הקהילה ערך נוסף, כמו למשל כנסים, סדנאות והדרכות מקצועיות.

שריג מספרת שההכרה בחיוניות המקצוע החדש שנרקם מתחילה לצאת מגבולות הרשת החברתית. לדבריה, חברות רבות מחזיקות היום מנהלי קהילה מתוך הבנה שמדובר בכלי שיווקי משמעותי ושהכוח לגיוס ההמונים סביב נושא משותף הוא זה שיגרום לנאמנות למותג ולמעורבות של הצרכנים שלהם. לטענתה, גם חברות מסחריות מתחילות להבין את האימפקט והכוח של הקהילות. בדקנו את הדברים עם כמה מהנשים החזקות ברשת, אלה המנהלות את הקהילות שהכי משפיעות על החיים שלנו.

מריה גרין פוברצ'יק מקבוצת "supergirls זה אופי" הגתה את רעיון קהילת הנשים עוד כשהייתה בחופשת לידה, כשהרגישה שנשים משייכות את עצמן לקבוצה מסוימת (קרייריסטיות או נשות משפחה) והחליטה שהיא צריכה לאסוף נשים כמוה, ששואפות לשלב בין כל העולמות. הקהילה, שהתחילה את דרכה עם 50 חברות, הלכה ותפחה לממדי ענק במונחים מקומיים וכיום היא מונה כ־91 אלף חברות. לאחרונה עברה הקבוצה שינויים מהותיים. "אחרי שנה וחצי הבנו שיש לקהילה המון כוח ושצריך לפקס את המטרות שלה ולהפוך אותה למיזם חברתי־עסקי", מספרת גרין פוברצ'יק. "הבנו שיש שלושה נושאים שאנחנו רוצות לעסוק בהם: התנהלות פיננסית נכונה ועצמאית לנשים, התפתחות בשוק התעסוקה והעשרה ופנאי. במקביל, יש לנו כובע של פעילות חברתית –  קיבלנו מענק של 50 אלף דולר מפייסבוק העולמית ואנחנו מכשירות היום נשים להפוך למנהלות קהילה באיזור שלהן. אם אלה חד־הוריות בדימונה, שורדות זנות בדרום תל אביב או אימהות יחידניות במגדל העמק".

לדברי גרין פוברצ'יק ההכנסות של הקהילה הן תוצר של פעילות משולבת – שורה של אירועים בתשלום (כמו למשל סדנה לשיפור קורות חיים, הרצאה לניהול זמן, עמידה מול קהל וכו') ומכירת מוצרים אונליין. נכון לעכשיו רוב ההכנסות מושקעות בפיתוח המיזם ובהעסקת אנשי מקצוע על מנת לייצר פעילות שעל בסיסה ניתן יהיה לגייס עוד כסף. הכוונה היא לצוות מקצועי שעובד על בסיס ריטיינרים, בהם יועץ חברתי־עסקי, רואה חשבון, עו"ד ועוד. מלבד גרין פוברצ'יק והמנכ"לית דניאל חן, מונה צוות הסופרגירלז 17 נשים מתנדבות. גרין פוברצ'יק עצמה עדיין עובדת במשרה מלאה בחברת סטארטאפ – אבל כמנהלת קהילה. לדבריה, הקהילה מספקת חזרה למודל השבטי שהיה נהוג בעבר. "אנשים מרגישים שהם חלק ממשהו, זה מרחב בטוח עם ערבות הדדית והוא הופך להיות יותר משמעותי אם את מצליחה להוציא את חברי הקהילה מהבית – ואז נוצרים קשרים חזקים יותר".

"מאוד רציתי לעסוק בצרכנות אונליין כי אני בעצמי צרכנית אונליין גדולה. כשסיפרתי על הרעיון שלי לחברות הן צחקו עלי ואמרו שאני הורמונלית ושאי־אפשר להתפרנס מזה", רעות לונברג | צילום: לירון ויסמן

גם רעות לונברג המוכרת כ"רעות תקני לי", החלה לחלום על הרעיון לאחר לידת בתה, אריאל. "מאוד רציתי לעסוק בצרכנות אונליין כי אני בעצמי צרכנית אונליין גדולה. כשסיפרתי על הרעיון שלי לחברות הן צחקו עלי ואמרו שאני הורמונלית ושאי־אפשר להתפרנס מזה. לשמחתי, בעלי, תומר שרקי, הוא יזם בנשמתו ואמרנו שבכל זאת ניתן לרעיון הזה הזדמנות".

לונברג ובן זוגה עובדים בקהילת "רעות תקני לי" במשרה מלאה, שם לונברג מספקת לכ־62 אלף חברות וחברי הקבוצה טיפים, המלצות, סיוע ומענה בכל הנוגע לקניות ברשת. המודל העסקי של הקהילה, שהוקמה לפני פחות משנה וחצי, מבוסס בעיקרו על אפיליאציה – שיווק מוצרים תמורת עמלה תוך שיתוף פעולה עם מותגים וחברות שמהם נגבות עמלות קבועות נוספות. מעבר לפעילות אונליין, מעביר שרקי קורס בנושא ונחשב למומחה בתחום ואילו לונברג מרצה בתחום צרכנות אונליין ועל המיזם שהקימו. רמת ההכנסות מהקהילה עומדת כעת, לדברי לונברג, על משכורת נאה שמספיקה לה ולבעלה בשביל להתפרנס.

לונברג טוענת כי לא כל שיתוף פעולה הוא רווחי בהכרח, וכי מעבר לכך חשוב לה מאוד לעודד צרכנות של מוצרים ישראלים. "אמזון ואסוס הן האהבות הגדולות שלי, אבל חשוב לי להביא לקדמת הבמה עוד ועוד עסקים ישראלים", היא אומרת. "הכסף זה לא הדבר הראשון שאני רואה לנגד עיניי, אלא הקהילה עצמה, והקבוצה הזאת יכולה להוות כוח עבור מותגים ישראלים".

"רציתי בתחילה לכתוב ספר, אבל הבנות שלי התנגדו, אז פתחתי את העמוד והתחלתי לכתוב ולתרגם חומרים מהרשת שמעסיקים נשים בגילי", נוגה קובץ | צילום: רונית ולפר

נגה קובץ', מייסדת הקבוצה "נשים מעל גיל 50", הולידה את הרעיון מתוך צורך אישי. היא הפכה לסבתא בגיל 55 ורצתה לבטא את עולמה בכתיבה ובטקסטים שמתאימים לבנות גילה. "רציתי בתחילה לכתוב ספר, אבל הבנות שלי התנגדו", היא מספרת, "אז פתחתי את העמוד והתחלתי לכתוב ולתרגם חומרים מהרשת שמעסיקים נשים בגילי, בין היתר: זוגיות פרק ב', גיל המעבר, סבתאות, הפחד להיות לבד ועוד. הדף התחיל לקבל הרבה מאוד תגובות ותוך שלושה חודשים קיימנו כנס גדול לאלפי נשים".

הקבוצה מונה כ־25 אלף חברות בין הגילים 50 ל־80, כשהמודל העסקי שקובץ' יצרה מבוסס על המכלול של עמוד הפייסבוק, אתר וקבוצות נשים המכונות "מאפשרות" שמארגנות מפגשים בקבוצות קטנות באיזור מגוריהן תמורת תשלום תחת המותג "נשים מעל 50". את אלה משלימים שיתופי פעולה מסחריים, מכירת באנרים, פרסום בבלוג ומרחב וירטואלי של "קניון נשים", שבו נשים יכולות להציע את שירותיהן לצד אירועים גדולים בחסות גופים מסחריים.
קובץ' מאמינה בבנייה איטית של המותג ומעבירה גם קורס בתשלום לנשים על ניהול קהילה ואיך להיות "מאפשרת" בקהילה. לדבריה, ההכנסה מניהול הקהילה היא "בסדר גודל של שכירה בהייטק".

את קהילת אינסטגרם בפייסבוק הקימה אירה חרקובסקי דותן, מהנדסת מערכות מידע לשעבר, כבר ב־2011. כיום מונה הקבוצה 8,800 חברים, מהן 70 אחוז נשים בגילאי 40־20. באותם ימים היא כבר הייתה דמות מוכרת בעולם הרשתות החברתיות, כצלמת אינסטגרם עם כמות נאה של עוקבים. "בהתחלה היה משהו מאוד קהילתי בקבוצה ובנקודת זמן מסוימת פייסבוק קנתה את אינסטגרם וזה התבטא בירידה משמעותית בחשיפת העמודים ואנשים מאוד התבאסו והתמרמרו. במקביל אני הפכתי לאימא והיו לי דברים יותר חשובים לעשות בחיי", היא משחזרת. לפני כשנה וחצי החליטה לעורר מחדש את הקהילה. "העליתי פוסט שהתוכן שלו היה: 'בואו נתייג את הפרופילים של כל אחד מחברי הקהילה ונעזור אחד לשני לעלות את החשיפה'. ככה אנשים התחילו לחזור והפכנו לקהילה מדהימה של אנשים שממש עוזרים אחד לשני. אנחנו מעלים האשטאג יומי, כל יום מתפרסמים עשרות פוסטים, אנשים מתייעצים איתנו ואחד עם השני, אנחנו מקיימים סדנאות והרצאות. צירפתי עוד מנהלים לקבוצה, כולם קולגות שלי, וכך אנחנו משלימים אחד את השני, מספקים תוכן איכותי ומעמיק ונותנים ערך לחברי הקבוצה".

אירה חרקובסקי דותן | צילום: ערן אבן

חרקובסקי דותן עובדת בכל המדיות – עמוד אינסטגרם פעיל, בלוג, דף עסקי, יוטיוב וטוויטר. במקביל היא גם מעבירה הרצאות ומייעצת בנושא לחברות ולעסקים קטנים. היא מאמינה בלשתף את הידע שלה ללא חשש ממתחרים או לשווק בכוח תוכן שיווקי לחברי הקהילה. "אני לא צריכה למכור, זה קורה מעצמו על־ידי הקהילה בגלל שיצרתי סביבי קהילה. לכל אחד מהמנהלים יש עסק של עצמו", היא מסבירה. "חברי הקהילה הפכו ללקוחות – אני מתפרנסת מכך שאני מעניקה ייעוץ לבעלי עסקים ולחברי קהילה שמגיעים בזכות הקבוצה, מהעברת הרצאות ומלימוד בניית מותג באמצעות תוכן באינסטגרם" לדבריה, ההכנסה מניהול הקהילה עומדת על כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, אבל מתוכה היא משלמת את המשכורות למנהלים הנוספים בקהילה.

מה החזון לעתיד?
"החלום שלי הוא להקים בית ספר ללימודי תוכן ולהפיץ ידע העוסק באיך בונים תוכן איכותי שנותן ערך ובונה קהילה. המיקוד הוא כמובן אינסטגרם, אבל אני תמיד מביאה אורחים מרצים ומרחיבה תוכן לעולמות נוספים".

כך תהפכי למנהלת קהילה בכמה צעדים
זהי צורך קיים שעשוי לקבץ סביבו קהילה, בין אם מדובר באג'נדה, פעילות או עולם תוכן.
דעי לרתום אנשים לרעיון משותף, להניע אותם לפעולה באמצעות נתינה ויכולת מנהיגות.
הקפידי לפעול באורך רוח, ניהול קהילה מצריך הרבה סבלנות, אכפתיות ותקשורת עם אנשים.
היי נדיבה עבור חברי הקהילה – ספקי מידע, עצות, היי מוכנה להקדיש שעות ארוכות למען הקהילה ולתת מענה לכל חבריה.
אם החלטת להקים קהילה, קחי בחשבון שההכנסה הכלכלית היא משנית. טובת הקהילה היא הדבר הראשון שצריך לעמוד לנגד עינייך ותמיד תהיה לפני טובתך האישית.
תני לחברי הקהילה תחושה של הערכה וחשיבות.
צרי ופרסמי תכנים באופן שוטף – קהילה לא מתחזקת את עצמה, מישהו חייב להיות המנוע שלה.
היי סקרנית, מתעניינת ודינמית – תמיד צריך לחשוב על הצעד הבא, על הטכנולוגיה הבאה, לא לשקוע במקום.
יש הרבה מאוד תחרות גם בקהילות, היי ייחודית ונאמנה לעצמך.
ספקי מרחב נקי עבור חברי הקהילה שבו כל אחד יכול לשאול ולהתבטא תוך שמירה על תרבות הדיון, ללא תגובות פוגעניות.
הגדירי נהלים ברורים ואכפי אותם – כללי התנהגות ברורים ואופן ההתנהלות המצופה בין חברי הקבוצה לבין עצמם.
היי פתוחה לפידבקים מחברי הקהילה – מה ניתן לשפר, איזה תוכן להוסיף ועוד.