"סבא שלי אמר שאני יכולה להיות מנכ"לית. התביישתי. הוא מדבר על מנכ"לית, ואני זונה"
היא נאנסה לראשונה בגיל 13 ובמהלך שירותה הצבאי נפלה לזנות. היום היא בת 30, בעלת עסק מצליח, בזוגיות, וממשיכה להילחם בזנות בכל כוחה. המסע המטלטל של גלית מגיהינום לגן עדן
בגיל 13 קיימה יחסי מין בפעם הראשונה עם גבר בן 18 או 19 שאמר לה שאם היא לא תשכב אתו – הוא לא יהיה איתה. "הגעתי למצב שבו הייתי כל כך צמאה לתשומת לב, ושכשראיתי את הגברים בשכונה מסתכלים עליי – זה כבש אותי. באחד מהם התאהבתי. הרגשתי משהו שלא הרגשתי בחיים. שכבנו, אבל זה לא עזר לי. הוא עזב אותי מיד אחרי".
>> ישראל 2022: עבודות שרות בלבד על אונס אכזרי
"חברות שלי, זונות, היו מתקלחות עם אקונומיקה. הרבה מהצעירות נופלות לסמים, או מתאבדות או שהורגים אותך. גם אם את יוצאת משם, יש לך נזקים נפשיים ופיזיים"
האירוע הזה הוביל אותה לשנים של מצוקות נואשות, אונס וזנות. היא איבדה כיוון, לא הצליחה להגן על הגוף ועל הלב שלה, וקולה היה מושתק לגמרי. גם המקלחות הארוכות של אחרי, היא אומרת, לא הצליחו להשיל ממנה את תחושת הגועל שהתלוותה למעשים. "חברות שלי, זונות, היו מתקלחות עם אקונומיקה", היא מספרת. למעלה מעשור היא חייתה עם העליבות והאומללות, בתוך מעגל קסמים מייאש, נטול אשליות ובלי שום נקודת אחיזה בחיים. "עולם הזנות הוא עולם אפל ורע. הרבה מהצעירות נופלות לסמים, או מתאבדות או שהורגים אותך. גם אם את יוצאת משם, יש לך נזקים נפשיים ופיזיים".
גלית (השם המלא שמור המערכת) היא היום בת 30. היא צעירה יפה, שנונה ומאוד ורבלית, שנראית לגמרי כמו הילדה המוצלחת של השכנים ממול. היא בעלת עסק מצליח משלה בתחום השיווק הדיגיטלי, חיה בזוגיות טובה ומפרה, חולמת על משפחה ומחבקת כל רגע בחיים. עד לפני שנים אחדות היא הייתה בזנות וסיפור החיים שלה מרעיד. למרות השינוי העצום שחל בחייה, הכאב שלה עדיין יצוק בסלע.
חיפשתי בגוגל מה זה אונס
הסיפור של גלית הוא כרוניקה ידועה מראש, ועדיין אי אפשר שלא להזדעק מהרגע הראשון. היא נולדה וגדלה במרכז הארץ, בשכונה "לא סימפטית" להגדרתה. "אימא שלי ילדה אותי ואת אחי התאום בגיל 20. אבא שלי הסתבך בחובות ואחי ואני נולדנו לתוך כאוס כלכלי. אימא הייתה בדיכאון אחרי לידה. היא הייתה מין מטפלת שלנו, אבל לא נתנה לנו חום ואהבה, חיבוק, הערכה, הקשבה. היא עבדה כדי לפרנס – חילקה עיתונים וניקתה בתים. ההורים שלי התגרשו בגיל 16, ואחי ואני בעצם גידלנו את עצמנו".
"אני לא שוכחת איך כשהייתי ילדה קטנה בבית ספר וראיתי ילדים שהביאו מהבית סנדוויץ' עם חסה – התמלאתי קנאה", היא ממשיכה, "הסנדוויץ' שלי היה מרוח רק בפס דק, כמעט בלתי מורגש, של גבינה לבנה. עד היום רק מהמחשבה הזאת על הסנדוויץ' ההוא, בא לי להקיא".
נשמע שזה הרבה יותר מכריך, דלוח ככל שיהיה.
"נכון. ממרחק השנים, כשאני מסתכלת על חיי, אני מבינה שהכל קשור לילדות המוקדמת שלי: ילדה שגדלה בלי אהבה ובלי חיבוק. זה היה הבסיס להתדרדרות שלי. כולנו זקוקים לאהבה, בלעדיה אנחנו לא יכולים לשרוד. הוריי אהבו אותי, אבל לא הצליחו להביע את זה. כשאת חיה בלי תשומת לב ואהבה ויש גם חסך כלכלי גדול סביבך, את מתחילה לגנוב צבעים מבית הספר ואז חטיפים מהמכולת. אחרי שהצלחת ולא נתפסת – את מקבלת ביטחון וממשיכה. לא הלכתי הרבה לבית הספר, ובגיל 13 ברחתי בפעם ראשונה מהבית".
"הם הפעילו עליי כוח ואנסו אותי אחד אחרי השני. הם היו בני 26 ואני בת 13. בהתחלה ניסיתי להתנגד. אבל נגמרו לי הכוחות. עצמתי את העיניים והתנתקתי, לא הייתי נוכחת. רק בדיעבד הבנתי שזה אונס"
לאן הלכת? היכן הייתה אימא שלך?
"היא הבינה שחלה התדרדרות ואסרה עליי לצאת מהבית. אחי היה אמור להשגיח עליי. השארתי מכתב שלא טוב לי והלכתי לישון אצל ידיד של ידיד שלי. הוא ניסה להשכיב אותי, כי כבר ידע ששכבתי עם חבר שלו, אבל לא רציתי אז הוא אמר שאין לי מה להישאר. חברה אמרה לי שאבוא אליה מאוחר יותר, וחבר הציע שייקח אותי אליה ושהוא רק צריך לעבור לרגע בדירה שלו. הגענו. זו הייתה דירת חדר, רק מיטה וספה. הם היו שניים, אחד מהם נעמד עירום מולי והתחננתי שאני לא רוצה. הם הפעילו עליי כוח ואנסו אותי אחד אחרי השני. הם היו בני 26 ואני בת 13. בהתחלה ניסיתי להתנגד, אבל נגמרו לי הכוחות. עצמתי את העיניים והתנתקתי, לא הייתי נוכחת. רק בדיעבד הבנתי שזה אונס. אלה הן החוויות המיניות הראשונות שלי. כשהכל נגמר, אחד מהם לקח אותי באופנוע שלו ועצר ברחוב ליד הבית שלי. כל הדרך בכיתי. סיפרתי את מה שקרה לחברה ויחד חיפשנו בגוגל מה זה אונס. החברה איימה שתספר לאימא שלי – אז סיפרתי לה בעצמי. בערב היינו בתחנת המשטרה והגשתי תלונה".
זה הגיע למשפט?
"כן. האנסים לא נכחו באולם כי הייתי קטינה. הם טענו שזה היה בהסכמה. המשפט נמשך שנה. זו הייתה תקופה קשה כי פקפקו בסיפור שלי, שאלו אם גנחתי ואם נהניתי. ניסו להוציא אותי לא אמינה. זו הייתה המילה שלי מול המילה שלהם. אבל המילה שלי ניצחה. הם נכנסו לשנתיים וחצי בכלא. קיבלתי פיצויים בסך 30 אלף שקל".
זו הייתה תחושת ניצחון?
"שמחתי שהם נכנסו לכלא אבל התפיסה שלי על מיניות נשארה בעייתית. תפיסת העולם שלי הייתה שזה לא מעניין אם אני חכמה, כי רוצים רק את הגוף שלי וכנראה הוא שווה משהו אם רוצים אותו בכוח. התפיסה הזאת היא שהביאה אותי לזנות".
האונס היווה תמרור אזהרה לאימא שלך?
"מאז האונס הייתי בסוג של עוצר בבית. המחשב הציל אותי והיה חשוב לי להצליח בלימודים. הלכתי לבית ספר ובבית למדתי דרך המחשב עיצוב גרפי ובניית אתרים. הייתי טובה בזה".
>> איך לגדל בנים שלא יהפכו לאנסים?
אימא שלי איחלה לי בת כמוני
משנה מקום, לא בהכרח משנה מזל. כשהייתה גלית בתיכון, עברה משפחתה ליישוב אחר, אבל הגורל לא קיבל אותה בחיבוק החם שכל כך הייתה צריכה. "בבית הספר שמעו שהילדה החדשה היא טרף קל", היא נזכרת, "אחד הבנים ביקש ממני תמונות עירום שלי ושלח לי תמונות של בנות אחרות כשהן עירומות. הוא אמר לי שכולן עושות זה ואם לא אעשה את זה גם – לא אתקבל בחברה. זה היה רק כמה חודשים אחרי האונס. הייתי בנקודה מאוד חלשה והסכמתי לשלוח לו תמונות. הוא הפיץ את זה בכל גוש דן. כולם ראו. באחד העיתונים נכתב שמדובר בבת 14 שנאנסה. כולם ידעו שנאנסתי. המזכירה בבית הספר הראתה להוריי את הכל ואני הרגשתי ששוב אכזבתי אותם. הם היו מיואשים ממני. אימא שלי איחלה לי בת כמוני".
איך נראו חייך באותה תקופה?
"הייתי תלמידה טובה אבל לא הצלחתי לקיים קשרים חברתיים. הכרתי אז את בן דודו של זה שהפיץ את התמונות שלי. הוא היה בן 16 ואני הייתי בת 14. הוא התאהב בי. הוא היה מקסים. כששכבנו היו לי התקפי חרדה. אי אפשר להגיד שנהניתי, אבל הרגשתי שאני חייבת להיות נוכחת כי זה מה שמצופה ממני. לא ידעתי מה זו תשוקה. כלום. הוא סוג של שמר עליי מעצמי עד שירד לי ממנו לגמרי. הייתי בבלגן בחיים האישיים: הוריי התגרשו, לא הסתדרתי עם אימא והייתי עסוקה בללקק את הפצעים שלי. על פניו היה הכל תקין – הלכתי לבית ספר, עבדתי במכירת בגדים ובתור קופאית בסופר וסיימתי בגרות מלאה. מכספי הפיצויים על האונס קניתי לי רכב".
"תפיסת העולם שלי הייתה שזה לא מעניין אם אני חכמה, כי רוצים רק את הגוף שלי וכנראה הוא שווה משהו אם רוצים אותו בכוח. התפיסה הזאת היא שהביאה אותי לזנות"
איך הגעת לזנות?
"התגייסתי לצבא כי רציתי חיים נורמליים. שירתתי בבסיס סגור בהדרכה של מילואימניקים ולא הסתדרתי חברתית. ביום הולדתי ה־18, ברגע בו יכולתי לעשות את הניתוח בלי הסכמת הורי, נתתי לעצמי מתנה: הגדלת חזה. תמיד צחקו עליי שאני שטוחה והיה חשוב לי להתאים את עצמי למה שמצופה ממני – להיות מינית, שיראו בי אישה. אבל זה היה כמובן תירוץ, הכל התחיל ונגמר בזה שרציתי אהבה. בזמן השירות התחילו לי חרדות כלכליות כי חשבון הבנק שלי התרוקן, ומישהי בבסיס סיפרה שחברה שלה עובדת כנערת ליווי וכיף לה והיא מרוויחה. לא ידעתי בדיוק מה זה אומר והתחלתי לקרוא על זה. בסוף השבוע יצאתי הביתה והתחלתי לעבוד דרך משרד. לא שאלו אותי איך אני נראית, לא אם עשיתי בדיקות איידס. מי שיש לה שתי ידיים ושתי רגליים יכולה לעבוד".
ככה פשוט התחלת לעבוד?
"הגעתי למשרד, עשו כמה טלפונים, לקח אותי נהג. הוא חיכה למטה בזמן שעליתי לדירה. קיבלתי את הכסף מיד במקום. הלקוח משלם בין 700 ל-1,500 שקל לשעה – חצי שלך וחצי של הסרסור. הנהג התקשר כעבור עשר דקות לוודא שקיבלתי את הכסף. על פי החוקים של הסרסור אני נשארת שעה, או שתי גמירות, מה שבא קודם. אני תהיתי אם למשוך זמן או לסיים את זה מהר. המחויבות הייתה לאוראלי ולחדירה. לאנאלי לא הסכמתי וגם לא לנשיקה. ותמיד עם אמצעי מניעה. עבדתי כל יום משש בערב ועד שש בבוקר. גבר אחד אחרי השני, ולפעמים כמה גברים יחד – ואז קיבלתי יותר. לפעמים ביקשו אותי לשעתיים והתשלום היה בהתאם, אבל זה היה גומר אותי. גם בשעה אחת הייתי רק סופרת את הזמן שייגמר. פיתחתי שיטה למשוך את הזמן: הייתי מתחילה לנהל איתם שיחות נפש כי הייתי חזקה ורבלית. כדי לנסות למנוע את המפגש המיני, אכלתי להם את הראש".
הכרת את הסרסור שלך או שהוא נשאר חסוי?
"פגשתי אותו פעמיים כשהוא הזמין אותי לשכב איתו ושילם כאילו הוא לקוח רגיל. רצה לבדוק את הסחורה. כשהבנתי שזה הוא, כעסתי עליו".
זה התרחש בבתים?
"לפעמים גם בבתי מלון עלובים שזה גועל נפש, וגם במלונות אחרים. הקהל היה מגוון, היו גם סלבס. הייתי עם זמר מפורסם. אין לי מושג עם כמה גברים הייתי עד היום, אחרי שעזבתי את הזנות מחקתי אותם".
היו קטעים מפחידים?
"כן. הגעתי למישהו בבית מלון. התפשטתי. הוא ביקש שאלקק לו את כל הגוף. לא הסכמתי. והוא התחיל לצעוק שהוא שילם. התקשרתי לסרסור, הוא שאל 'התפשטת?', עניתי שכן אז הוא אמר לי לא להחזיר את הכסף. הגבר נעל אותי בחדר ואיים עליי שאעשה מה שהוא מבקש. נכנסתי לפאניקה. מצאתי את מפתחות הרכב שלו הכנסתי לכיס והתחלתי לצעוק בחלון. הוא נבהל ושחרר אותי. נכנסתי לרכב של הנהג שחיכה לי למטה ובמהלך הנסיעה זרקתי את מפתחות הרכב מהחלון. מין נקמה מתוקה".
מה ידעו בסביבה הקרובה שלך?
"כלום. חייתי חיים כפולים. הייתי אני של היום ואני של הלילה. בתחילת הדרך הייתה לי זוגיות עם מפקד הקורס שלי בצבא, והוא לא ידע שבלילה אני חווה גיהנום ואלימות. הייתי חוזרת לבסיס כאילו כלום לא קרה ומשקרת לעצמי. כשסיפרתי לו, היה קשה לו להתמודד עם זה. חשבתי שיהיו לו הכוחות, אבל מערכת היחסים שלנו נהרסה ולא יכולתי לעצור את הגלגל".
"על פי החוקים של הסרסור אני נשארת שעה, או שתי גמירות, מה שבא קודם. עבדתי כל יום משש בערב ועד שש בבוקר. גבר אחד אחרי השני, ולפעמים כמה גברים יחד. לפעמים ביקשו אותי לשעתיים והתשלום היה בהתאם, אבל זה היה גומר אותי"
יכול להיות שנמשכת לזנות כי שנאת את עצמך?
"הזנות נתנה לי כסף. לא הבנתי שאני יכולה לתת מעצמי משהו אחר. זה היה הכי נורא בעולם אבל התרגלתי לגיהינום הזה. לא הייתה בעיניי אלטרנטיבה אחרת. יש לנו כנראה יכולת הדחקה, במיוחד לבעלות אופי הרסני. גם אישה מוכה לא מבינה הרבה פעמים שיש לה אופציה לחיים טובים יותר. לא חשבתי איך אוכל להביא כסף אחרת ופיציתי את עצמי. בזבזתי על בגדים כי את נמדדת על פי המראה".
בכל התקופה הזאת לא היה אף אחד שיכולת להישען עליו?
"סבא שלי האמין בי. הוא ראה בי משהו שאף אחד לא ראה, הוא אמר לי שאני יכולה להיות מנכ"לית. שמתי תמונה שלו מעל המיטה, הבנתי שהוא רואה את מי שאני באמת. התביישתי ממנו. הוא מדבר על מנכ"לית, ואני זונה".
כמה זמן נשארת עם אותו סרסור?
"שנה וחצי הייתי במכון ליווי ואז עברתי לעבוד עצמאית וחיפשתי לקוחות פרטיים. מצאתי אותם באתרים של גברים עם כסף, שמחפשים צעירות ויפות. הרבה מהם היו נשואים וחיפשו מישהי בצורה דיסקרטית, רק שתיתן להם את הגוף שלה".
איך זה עובד?
"קובעים פגישה בבית קפה כדי לראות אם יש התאמה מינימלית ואם כן, ממשיכים הלאה. המחיר הוא בין 1,000 ל-3,000 שקל לפגישה. היו גברים שהייתי איתם חצי שנה ואפילו שנה, כאילו חברה שלהם. הלכתי איתם למסעדות, טסתי איתם לחו"ל. הכל היה טכני כי כשאת חייבת לעשות משהו – את לא באמת רוצה. בשלב מסוים טסתי לחו"ל לעבוד בעגלות בקניונים, וגם שם היו לי קשרים עם גברים ששילמו 4,000-5,000 שקל ללילה. זה הרבה כסף".
חסכת הרבה?
"לא. אימא שלי פתחה עסק ונפלה. בניסיון להציל אותה, כדי שלא תפשוט את הרגל ותאבד את הבית, נכנסתי לעזור לה בכל הכוח. לקחתי הלוואה של 150 אלף שקל והתחלתי לעבוד יותר. עבדתי 3-4 פעמים בשבוע, ושילמתי בשבילה 10,000 שקל בחודש".
גבר שנמצא איתך שנה כנראה מצא בך יותר מגוף.
"מלא התאהבו בי. היה אחד שרצה לעזוב את אשתו בשבילי, אבל לי היה ברור שלא אשכב איתו אם הוא לא ישלם. פגשתי גם גברים מחרידים, הכי מגעילים שיש. ניסיתי לנרמל את הקשרים, הצעתי שנשב לקפה, עד שזה יבוא טבעי. היה לי קשה עם מפגשי הסקס הרצופים".
"עד היום אני יודעת שזה שלא נגעתי כל השנים בסמים, למרות הניסיונות הרבים לדחוף לי – זה מה שהציל אותי. אם הייתי לוקחת, לא הייתי כאן היום כדי לספר את הסיפור"
נשים רבות שעובדות בזנות משתמשות בסמים בשביל ליצור תחושת מיסוך. גם את היית בסרט הזה?
"כשהתחלתי ללמוד ניהול וכלכלה, היה מישהו גרוש ועשיר שעזר לי פה ושם בלי ששכבנו. יום אחד הוא הזמין אותי לבית שלו ולקח שם קוק, אבל אני לא הסכמתי בשום אופן. עד היום אני יודעת שזה שלא נגעתי כל השנים בסמים, למרות הניסיונות הרבים לדחוף לי – זה מה שהציל אותי. אם הייתי לוקחת, לא הייתי כאן היום כדי לספר את הסיפור. באותו ערב הוא ביקש שאישאר לישון. אני חששתי, סיפרתי לו שבעבר אנסו אותי, והוא ידע גם על החובות של אימא שלי. באמצע הלילה הוא אנס אותי. זה היה אלים ורע ולא האמנתי שזה קורה לי שוב בגיל 23. הוא עוד גמר בפנים. אני סמכתי עליו והוא חילל אותי והסתכל עליי אחרי זה בזלזול, כאילו אמר לעצמו 'מה היא ציפתה שיקרה, היא הביאה את זה על עצמה'. לקחתי מונית הביתה וימים שלמים לא יצאתי מהמיטה ורק בכיתי. לא היה לי למי לספר ולא יכולתי לבוא כנערת ליווי למשטרה ולספר שאנסו אותי".
מגיהנום לגן עדן
גלית הדחיקה את האירוע הטראומטי והמשיכה לעבוד. הגבר שאנס אותה ניסה ליצור קשר, היא חסמה אותו. "עד היום כשאני חושבת עליו, אני רועדת מפחד", היא אומרת. "בשלב הזה רציתי לצאת מהזנות אבל לא יכולתי בגלל החובות. אימי הייתה בדיכאון, שקלה 40 קילו, לא אכלה, לא שתתה, גססה לי מול העיניים ואני החזקתי בתקופה הזאת גם אותה".
ואז קרה הנס שהפך שוב את חייה. אימה קיבלה אישור עקרוני למשכנתא: "זה קרה אחרי שעברנו מבנק לבנק. אימי הרוויחה 6,000 שקל בחודש ואני עבדתי בשחור אז לא נתנו לנו שקל. במשך תקופה ארוכה ניסינו להשיג משכנתא לכיסוי החובות אך ללא הצלחה. עברנו מבנק לבנק ודחו אותנו כך שלא נשארה לנו כבר תקווה שנקבל. כבר התחלתי ממש להכיר בזה שככה אני הולכת להתחיל את חיי עם חוב מטורף, אמא בדיכאון ועבודה בזנות. איך מפה אפשר בכלל להתקדם? היה לי כעס כל כך גדול על סבא שלי שנפטר שרואה אותי מלמעלה ולא עוזר לנו בתקופה הקשה הזאת. כל פעם לקבל סירוב ועוד סירוב ולהבין שהגיהינום הזה הולך להישאר פה לנצח. נשאר רק בנק אחד לבקש ממנו משכנתא. אמא שלי התקשרה אלי אותו יום שכבר חשבתי שהכל אבוד. באותה שיחה אמרה לי שקיבלנו אישור עקרוני. לא האמנתי שזה קורה. באותה רגע הרגשתי כאילו יש לי הארה וסבא שלי אומר לי שכל הזמן הזה לא עזר לי כי לא עזרתי לעצמי. ושאם אני אחליט לעשות עבור עצמי הוא יעזור לי. נשבעתי שעד שנקבל תשובה סופית למשכנתא אני לא עובדת בזנות ושאם גם נקבל בסוף את המשכנתא, אני לא אחזור לזה יותר לעולם, וכך היה. כל מה שהייתי צריכה זה פשוט להאמין בעצמי. עברתי מגיהינום לגן עדן".
גלית עזבה את הזנות בהחלטה שהייתה לגמרי שלה, ולא נעזרה באף גורם חיצוני. "רק כשהתחלתי לספר את הסיפור שלי, נודע לי על עמותת סלעית שמסייעת לנשים במעגל הזנות. בפעם הראשונה הבנתי שמגיע לי לקבל עזרה. בעבר ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים, אבל לא מצאתי התאמה ולא הבינו אותי. הפסיכולוגיות בעמותה יודעות להתמודד עם שורדות זנות", היא מספרת.
היום היא פעילה בעמותת "לא עומדות מנגד" המסייעת לנשים וגברים במעגל הזנות. קהילת הפייסבוק של העמותה מונה אלפי מתנדבות המעניקות סיוע מעשי, רגשי וחומרי לשורדות זנות, ומאפשרת מרחב לנשים שהיו או נמצאות במעגל הזנות להשמיע את קולן. "שורדת זנות צריכה הרבה כוח כדי לקום בבוקר כי העבר שלה צף. כשאני נזכרת אני בוכה וזה יכול להיות גם באמצע סקס עם הגבר שאני אוהבת", אומרת גלית, "אני פעילה שם כדי להיות חלק מהמאבק נגד הזנות, וזה גם עוזר לי להבין מול עצמי למה עשיתי את מה שעשיתי ולמה פגעתי בעצמי מבחירה".
אחרי שבראה לעצמה חיים חדשים היו לה מחשבות לשנות את שמה. "לא עשיתי את זה, כי אני אוהבת אותו. שני האנשים, האחד שהייתי והשני העכשווי – התחברו היום לבן אדם אחד, שלם. אני היום בחמלה, גם כלפי עצמי. אני מכירה את העולם מצידו הטוב ומצידו הרע והחלטתי לדבר כי אני רוצה שישמעו אותי. אני רוצה לייצר שינוי חברתי. להשאיר חותם, להראות שאפשר לקום".
היום גלית מתפעלת חברה לשיווק דיגיטלי שהקימה בכוחות עצמה מאפס. "העסק מצליח והוא שלי, אף אחד לא שולט בי. יש לי עובדים ואני גם מלווה עסקים", היא מספרת, "יש לי היום ביטחון בעצמי, הערכה עצמית. אשכרה הצלתי את חיי ואני מתכננת לעשות תכנים לסושיאל בנושא הזנות ופודקאסטים כדי להשפיע ולחזק נשים. לעשות כל מה שביכולתי כדי שהזנות תיעלם מהעולם".
איך הקשר עם ההורים שלך?
"אנחנו ביחסים טובים. אין בי האשמה כלפי אימא שלי ולא ביקורת. היא ניסתה לעשות דברים מאהבה ויצא לה מקולקל. היום אני רואה בה אישה מדהימה, לוחמת. אבא שלי, שלקח לו זמן להבין עד כמה הוא לא היה נוכח בחיי – משתדל היום להיות נוכח".
את מצליחה לשמור על זוגיות יציבה?
"הכרתי את בן זוגי בבית קפה שכונתי ואנחנו בזוגיות בריאה ובאהבה גדולה שיש בה שיתוף, קבלה ואינטימיות. סיפרנו זה לזו את סיפור חיינו. הוא מכיר את העבר שלי, הוא בן אדם עמוק ורוצה לשמוע, הוא מכיל אותי ודוחף אותי. לראשונה בחיי אני נהנית מסקס ברמות שאין לתאר. אנחנו כל כך פתוחים זה לזו. כשאין שקרים ואין הסתרות נוצרת אינטימיות נפלאה. זה נראה לי קשר לחיים".
אימהות זה משהו שמעסיק אותך?
"הרבה זמן לא חשבתי על זה כי הייתי עסוקה בלשרוד. אבל מרגע שהכרתי את בן זוגי והוא מאוד רוצה, אני מבינה שמשפחה זה החלום שלי ואני מרגישה בשלה. אני מאחלת לעצמי שהכל ימשיך להיות טוב. כיף לי ואני מבסוטה על מי שאני. יש לי פחדים לגבי חינוך ילדים, אני פוחדת לעשות טעויות, אבל אני אלמד תוך כדי תנועה ולעולם לא אתייאש. אני רוצה להתמודד עם הפחדים שלי, להיכנס אליהם עמוק פנימה. אני אחבק את ילדיי ואוהב אותם ואלמד אותם לבחור בטוב".
עם יד על הלב, עמוק בפנים יש בך פחד ליפול שוב?
"אין אופציה כזאת. מרגע שהגעתי להבנה מי אני ומה הן היכולות שלי, גם אם יציעו לי שני מיליון – אין סיכוי שזה יקרה. הגוף שלי הוא משהו יקר ערך לשמור עליו. אני מוכנה להיות ענייה מרודה אבל לא אשחית את הגוף ואת הנפש שלי יותר. כמי שהייתה בצד ההוא, הרע והאפל, הסיכוי שלי להתדרדר לזנות נמוך בהרבה מזה של בחורה רגילה. אני כאן היום לא רק לצעוק צעקה – אלא גם כדי לשנות".
>>> ישראל 2022: עבודות שירות בלבד לאונס אכזרי