ישראל 2022: עבודות שרות בלבד על אונס אכזרי

"רוב הנשים מגיעות לעולם הזנות אחרי שספגו לאורך שנים אלימות ופגיעות מיניות" | צילום: shutterstock
"רוב הנשים מגיעות לעולם הזנות אחרי שספגו לאורך שנים אלימות ופגיעות מיניות" | צילום: shutterstock

ישראלי אנס אישה בזנות והשופט אפילו לא גזר עליו מאסר. ליאת אלעזר, סופרת ושורדת זנות, מגיבה בטור אישי כואב: "אם היה לנשים קמצוץ של חדוות חיים, אחרי האונס גם זה כבר לא נשאר"

88 שיתופים | 132 צפיות

"אנחנו צריכים להגן על האזרחים מפניכן, עם כל המחלות שלכן וזה שאתן הורסות משפחות…" זו הייתה תגובתו של הבלש שעצר אותנו, נשים בזנות שפעלו בבורסה, כאשר התרסתי לעברו: "אתם צריכים לעצור את מי שפוגע בנו, לא אותנו".
כבר לפני עשרים שנה, כאשר עדיין הייתי בתופת הזנות, כבר אז חרה לי יחסה של המשטרה כלפי מי מאיתנו שהעזה להתלונן על פשע שבוצע כלפיה. גם אם האמנתי שאנחנו בתחתית השרשרת האנושית, ושתקיפות והתעמרויות בנו זה חלק מהעבודה, עדיין חשבתי שאם זה קורה, הרי מחובתה של המשטרה לעצור את התוקפים, כי הרי אנחנו נמצאים במדינת חוק. אז חשבתי.
כבר אז הסתבר לי, שתלונה של אישה בזנות על תקיפה מינית, למשל, לא תטופל באותה החומרה כמו תלונה של אישה "רגילה". גישתה המקוממת של המשטרה הייתה, ועדיין כזו – אם את מציעה את גופך להשכרה, את לא יכולה להתלונן על כך שהותקפת, כי אולי את סתם לא מרוצה מהסכום ששילמו לך, אז למה שנטרח בכלל לחקור כזה דבר?

"כל הנשים שפגשתי במהלך 15 שנותיי בעולם אפל זה, תיעבו את מה שנאלצו לעשות"  | צילום מסך מהסרט "אור" (רונית אלקבץ ודנה איבגי)
"כל הנשים שפגשתי במהלך 15 שנותיי בעולם אפל זה, תיעבו את מה שנאלצו לעשות"  | צילום מסך מהסרט "אור" (רונית אלקבץ ודנה איבגי)

היא לא רצתה בזה אבל הם איימו עליה באלימות עד שהתרצתה, בלית ברירה. אם זה לא נקרא אונס, אז מה כן?

 

לאחרונה נתקלתי בסיפור שהרתיח אותי: שני גברים אנסו אישה בזנות. היא לא רצתה בזה. אם זה היה תלוי בה, הם היו הולכים משם וזהו אבל הם איימו עליה באלימות עד שהתרצתה, בלית ברירה. אם זה לא נקרא אונס, אז מה כן? אבל כצפוי נחתמה עיסקת טיעון מבישה עם התוקפים. האנס הראשון קיבל כמה חודשי מאסר ואילו השני עבודות שירות בלבד. על אונס.
ואני שואלת את אנשי החוק והמשפט בישראל: איפה הרגש שלכם? רוב הנשים הללו מגיעות לעולם הזנות אחרי שספגו לאורך שנים אלימות ופגיעות מיניות. פצועות בגוף ובנפש, הן מנסות להתקיים מהשכרת גופן, תוך תקווה לקיום וחיים טובים יותר.

כל הנשים שפגשתי במהלך 15 שנותיי בעולם אפל זה, לחלוטין לא היו מרוצות מאורח חייהן. כולן תיעבו את מה שנאלצו לעשות. כשאת עם זנאי, את נכנסת למין התכחשות למעשה עצמו, תוך שאת מבינה שזה מה שחייבים לעשות כדי לקבל את התמורה הכספית. גופך הוא בבעלותך המלאה, את משכירה אותו לזמן מה, מקבלת תמורה וזהו. לזנאי אין זכות על הגוף שלך מעבר לזה. אם מישהו לא מבין זאת, ומבצע בך מעשה מיני תוך שימוש באיומים ואלימות, זה אונס לכל דבר ועניין, מה לא ברור בזה? אישה בזנות בחיים לא תעז להתלונן תלונת שקר על אונס כי "הלקוח לא שילם לה מספיק". היא לא תעז לעבור את מסכת הייסורים של החקירה ואולי המשפט רק בגלל הסיבה הפעוטה הזו. היא תתלונן כי היא מרגישה, כמו כל אישה אחרת, שחיללו את כבודה ורמסו את אנושיותה גם היא מרגישה מושפלת וזועמת על כך, ומכיוון שבעברה היו פגיעות מיניות, הטראומה מהן גם חזרה ביתר שאת.

איך לגדל בנים שלא יהפכו לאנסים?

אני הכרתי נשים בזנות לפני ואחרי אונס שעברו. אם היה להן קמצוץ של חדוות חיים לפני כן, אחרי האונס גם זה כבר לא נשאר. רובן הפכו לנרקומניות קשות אחרי כן, עצבניות וממורמרות. אני פונה אליכם, אנשי אכיפת החוק והצדק: כאשר אישה בזנות מתלוננת על אונס, בבקשה תתבוננו בתמונה המלאה, לא רק בעצם עיסוקה. כמו כן, כפי שכבר נאמר, היא גם לא רוצה להיות במקום הזה.תספרו לה על החוק החדש, תסבירו לה שקיימת דרך החוצה משם. אם תבחר בה עכשיו או אחר כך, זה כבר תלוי בה ותזכרו שזנאי, בעצם מעשיו, עובר עבירה פלילית. תגבירו את חלוקת הקנסות וכך גם צריכת הזנות תצטמצם ובסופו של דבר יהיו לכם פחות תיקי תקיפה מינית להתעסק בהם.

***

הכותבת, ליאת אלעזר, היא סופרת (מחברת הספר ״ילדות אובדות״), מתנדבת בוועד המנהל של ״לא עומדות מנגד״ , שורדת זנות לשעבר (גילוי נאות: גם עורכת מגזין "את" חברת הוועד המנהל של "לא עומדות מנגד")

 

קריאות להחרים את אתר האופנה שיין בישראל