הבושה מתה: למה הממשלה יורקת בפני משפחות החטופים?
מהעלבונות שהטיחו חברי הכנסת מעוצמה יהודית, אלמוג כהן ולימור סון הר מלך, ועד הסלפי והחיבוק של בן גביר שנעשה בכפייה: החטופים ומשפחותיהם פשוט לא מעניינים את חברי הממשלה
"אתם עושים את זה עכשיו, ואתם מסתכלים עליי ומחייכים. איך אתם יכולים? מה מצחיק במה שאני אומר? אתם יודעים באיזה מצב רגיש המדינה הזו נמצאת עכשיו, אתם יודעים שהחוק הזה לא יעבור עכשיו, אתם יודעים שיש דרכים לעשות את הדברים שאתם רוצים בלי לעשות מהם רעש תקשורתי כמו שאתם עושים", את הדברים הקשים האלה אמר לפני זמן קצר גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת בת ה-39 נחטפה מביתה בקיבוץ בארי לעזה, לאחר שאמה נרצחה במתקפת חמאס.
>> יום זכויות הילד הבינלאומי? איזו שטות. לעולם לא אכפת מילדינו
דיקמן, יחד עם עוד נציגות ונציגים מטעם משפחות החטופים, שלא עוצמים עין, אוכלים או נושמים כבר חודש וחצי, זעקו מדם לבם בוועדה לביטחון לאומי, שחבריה האטומים והמנותקים החליטו שעכשיו זה הזמן לדון בהצעת החוק לעונש מוות למחבלים. כן, דווקא עכשיו, בתקופה הכי ריסקית שיש, כשכל תנועה או אמירה לא נכונה, עלולות להכריע את גורלם של כ-240 החטופות והחטופים שעוברים גיהנום עלי אדמות בעזה, וקרוביהם עוברים גיהנום עלי אדמות כאן בישראל.
כמה ניתוק, כמה אטימות, כמה חוצפה עוד יכולים לגלות נציגי הממשלה הזו? אם אתם מעזים לפתוח את הפה, אז תעשו את זה בשביל להתנצל, לקחת אחריות, להבטיח שתעשו הכל על מנת להשיב את החטופות והחטופים עוד היום – ולקיים
דיקמן התחנן בדמעות לשר בן גביר ולחברי הוועדה: "אני בשם כרמל כאן, אני בשם זה שהיא תישאר בחיים. אנחנו מתנהגים בנימוס ואנחנו מבקשים בכל הכלים שיש לנו, בבקשה, תבחרו בחיים, תדאגו שהם יחזרו הביתה בשלום ובחיים, לא רק יחזרו, ויעשו את זה מהר. בבקשה, אדוני השר בן גביר, אני יודע שיש לך לב ואני יודע שהחיים חשובים לך כמו שהם חשובים לנו… יש זמן להתווכח אחר כך… כרמל תהיה פה איתי ואנחנו נתווכח אתכם… בבקשה, בבקשה, בבקשה, תהיו איתנו בצד של החיים, לא בצד של המוות. אני מתחנן, תסירו את הדבר הזה מסדר היום. בבקשה, אם יש לכם לב, אם אתם רואים אותנו…".
חברי וחברות הוועדה לביטחון לאומי לא רואים את דיקמן – אשר כונה על ידי חברת הכנסת לימור סון הר מלך "חצוף" במהלך אותו דיון – ולא רואים את שאר משפחות החטופים. הם רואים רק את עצמם. ביטחון לאומי? יותר ביטחון אישי, בכיסא ובמשרה של כל אחד ואחת מהם.
>> הזלזול בתצפיתניות מוכיח: נשים משלמות את מחיר היוהרה
240 ישראליות וישראלים, בהם תינוקות, ילדים, ילדות, משפחות ונשים וגברים בכל גיל – כולל קשישים, נמצאים בשבי חמאס. גורלם וחייהם מופקדים כבר חודש וחצי בידי חבורת טרוריסטים אכזריים ותאבי דם, אבל ממשלת ישראל? היא בשלה. ראש הממשלה טרם מצא את הזמן לפגוש את משפחות החטופות והחטופים, שיקיריהן בשבי כבר 45 יום. חברי כנסת, שאנחנו מממנים את המשכורת שלהם ומפקידים את המפתחות לבטחוננו ולרווחה שלנו בידיהם, פוגעים ומעליבים את משפחות החטופים – במקום פשוט לשתוק.
"אתם מתווכחים על הדם של המשפחות שלנו", זעקה מדם לבה אדווה אדר, שסבתה יפה אדר בת ה-85 נחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז, וחמאס הפיץ את סרטון החטיפה שלה בשבעה באוקטובר. "הוויכוח הזה לא מכבד את המשפחות שלנו ולא את 1,400 אנשים שנהרגו, הוא לא מכבד את המשפחה שלי ששרדה תופת, הוא לא מכבד את סבתא שלי. מה שאתם עושים פה, הוויכוח הזה הוא לא במקום והוא לא צריך לקרות עכשיו. הוא לא צריך לקרות על הגב שלהם, הוא לא צריך לקרות על הדם שלהם".
"תפסיקו לדבר על להרוג ערבים ותתחילו לדבר על להציל יהודים!", זעק בכאב נציג אחר של משפחות החטופים, "מדינת ישראל הוקמה פה בשביל שלא יבואו ליהודים ויקחו אותם ממיטתם".
>> איך אפשר להמשיך בשגרה בידיעה שאישה שנחטפה ילדה תינוק בשבי?
חבר הכנסת אלמוג כהן וחברם של בן גביר וסון הר מלך למפלגת עוצמה יהודית, הגדיל לעשות, וצעק בתגובה על משפחות החטופים: "אין לכם מנדט על הכאב. אם אתם רוצים שנקשיב לכם, תדברו, אל תלכו שולל אחרי פוליטיקאים קטנים שבאים לעשות עליכם סיבוב".
כמה ניתוק, כמה אטימות, כמה חוצפה עוד יכולים לגלות נציגי הממשלה הזו? אם אתם מעזים לפתוח את הפה שלכם, אז תעשו את זה בשביל להתנצל, לקחת אחריות, להבטיח שתעשו הכל על מנת להשיב את החטופות והחטופים עוד היום – ולקיים. אם אתם לא מסוגלים לעשות את זה, אז לפחות אל תהרסו את הסיכויים לכך במו ידיכם.
אה, ובן גביר, הסלפי המחבק המאולץ שכפית על דיקמן בשביל היח"צ? תתבייש לך. איך אומרים? ככה נראים פוליטיקאים קטנים שמוליכים שולל.