"ברבי" בקולנוע: כל אישה חייבת לראות את הסרט הזה, במיוחד בימינו
הכי לא גילטי פלז'ר: שיר שחף הופתעה לגלות שהסרט על הבובה המושלמת מילדותה הוא יצירה חכמה, מצחיקה ופמיניסטית - בדיוק הנחמה שאנו זקוקות לה בתקופה הקשוחה הנוכחית. ביקורת
קשה לצפות להרבה מסרט על ברבי, בובת הפלסטיק הידועה לשמצה שספק הייתה חברה הכי טובה של כל ילדה וספק הרסה לה את דימוי הגוף והביטחון העצמי, אבל דווקא הפער המורכב הזה הוא מה שהופך את הסרט "ברבי", שיוצא לאקרנים מחר (חמישי) – למעולה.
>> לא הכל ורוד: הסודות האפלים של הבובה המפורסמת
ברבי, בגילומה של מרגו רובי (ליהוק מדויק ונהדר לבובה הטיפוסית), חיה בעולם הברבי הורוד והמושלם. בעולם הזה כל הבנות הן ברביות מסוגים שונים וכולן מנהלות את העולם יחד באחווה נשית מעוררת השראה; ברבי אחת היא נשיאה, אחרת היא שופטת בבית המשפט העליון עוד אחת היא פיזיקאית. בעולם הזה, כל הבנים הם קן וכולם מתחרים על תשומת ליבן של הברביות. קן הגיבור שמאוהב בגיבורה ברבי שלנו הוא ריאן גוסלינג, שעושה הכל כדי לכבוש את ליבה. אבל אצל ברבי כל יום הוא יום נהדר, והיא בכלל לא צריכה את קן. לעומת זאת, לקן יהיה יום נהדר רק אם ברבי תתן לו קצת יחס.
כבר כיף, לא?
רק שיום אחד ברבי מתעוררת בעולם הנפלא שלה ונחרדת לגלות שיש לה ריח רע מהפה, צלוליט ואפילו מחשבות על מוות. ברבי מפחדת שהיא נעשית פגומה ועל כן היא צריכה לתקן את עצמה, ודחוף, אחרת היא תהיה ברבי מוזרה. על מנת לחזור ולהיות הברבי המאושרת שהייתה, על ברבי לצאת לעולם האמיתי ולפגוש את הילדה שמשחקת בה: רק אם תתקן עמה את היחסים – תוכל גם לתקן את עצמה. בלי ספוילרים, ברבי יוצאת למסע לגילוי עצמי שמפגיש אותה עם העולם האמיתי, שאיך נגיד בעדינות? היא לא ציפתה שהוא יהיה כה חסר רחמים. למסע הזה נדחף קן, שרוצה בעיקר לצאת גבר ולעזור לברבי שלו.
את חווייתה של הברבי בעולם האמיתי מביימת בחוכמה גרטה גרוויג ("ליידי בירד") שגם כתבה את התסריט יחד עם זוגה הבמאי נואה באומבך ("פרנסס הא" ו"סיפור נישואים"). אם השמות הללו לא אומרים לכן הרבה, אגיד את זה הכי פשוט: איזה כיף שאישה עשתה את הסרט על ברבי. זה כל כך מרגש, כי הדמות הזאת של ברבי, כאמור, היא די מורכבת בחיים של כולנו. או שאהבנו אותה, או ששנאנו אותה, אבל כנראה שלכל אחת מאיתנו היו יחסים מסוימים עם הברבי שלה, ולכן שימח אותי מאוד לגלות נקודת מבט פמיניסטית ורעננה בסרט הזה, שאפו ענק לגרטה. אגב, תחקיר קצר מגלה שגם ברבי הבובה הומצאה על ידי אישה, רות הנדלר שמה, יזמת ואישתו של אליוט הנלדר, השותף בחברת הצעצועים הגדולה בעולם.
>> לא בובה של אף אחד: כך הפכה מרגו רובי לנסיכה של הוליווד
כשברבי נוחתת בעולם האמיתי היא נדהמת לגלות שגברים מסתכלים עליה אחרת מבעולם המושלם בו התרגלה לחיות, והמבטים הללו לא נעימים לה
נחזור לסרט. כשברבי נוחתת בעולם האמיתי היא נדהמת לגלות שגברים מסתכלים עליה אחרת מבעולם המושלם בו התרגלה לחיות. לא נעימים לה המבטים הללו, לא פשוט לה להבין שבאתר בנייה אין קהילה נשית ומעצימה וגם שהיא נעצרת די הרבה על ידי המשטרה. ברבי רבת התושיה מוצאת במהרה את הילדה שמשחקת איתה, רק שהיא מופתעת לגלות שהילדה הזאת בכלל לא אוהבת אותה. הסיפור מסתבך כשברבי מגלה שהיחסים הבעייתיים שהיא רוצה לפתור, הם בכלל עם האמא של אותה הילדה, אמריקה פררה ("בטי המכוערת") שגם היא עושה תפקיד נהדר. בזמן ששלוש הנשים מדברות זו עם זו על יחסים ומנסות לפתור עניינים רגשיים, קן מגלה שבעולם האמיתי ממש שווה להיות גבר – ומתרגש ללמוד מהי פטריארכיה ולמה היא מגניבה.
אם לא הייתי צוחקת, הייתי כנראה בוכה. אבל בימים כמו שלנו, בהן מצבן המחפיר של נשים בישראל מורע יותר ויותר, יש משהו ממש משעשע בלראות גבר מתרגש לגלות את הכוח והיתרונות שבמגדר שלו.
את הסרט מלווה פסקול מעולה שמככבים בו שמות כמו ליזו, ניקי מינאז׳ ודואה ליפה, שגם מופיעה בתפקיד פצפון. ברשימת הכוכבים תזהו גם את קולה של הלן מירן כקריינית הסרט ותוכלו לראות את ויל פרל כמנכ״ל חברת הצעצועים שרוצה לתפוס את ברבי ומייקל סרה בתפקיד חמוד מאוד כבן היחיד בעולם הברבי שאינו קן.
נכון סיפרתי שקן למד מה זה פטריארכיה? את הרעיון המקסים הזה הוא מחליט להביא לתוך עולם הברבי, שהיה עד כה בשליטה נשית, ואתן תצטרכו לראות בעצמכן האם זה עובד לו
לאחר החוויות המורכבות בעולם האמיתי, ברבי וקן נאלצים לחזור לעולם הברבי, רק שכל אחד לוקח עמו את המסקנות מהחוויה המטלטלת. למשל, נכון סיפרתי שקן למד מה זה פטריארכיה? את הרעיון המקסים הזה הוא מחליט להביא לתוך העולם שהיה עד כה בשליטה נשית, ואתן תצטרכו לראות בעצמכן האם זה עובד לו. ברבי, לעומתו, עדיין מתמודדת עם משבר קיומי.
>> אמיצה: מי-רן מנקס מככבת בסרט קולנוע חדש בלי איפור
"ברבי" הוא סרט חכם, פמיניסטי, מעניין ומרגש, בעיקר בגלל שזה ממש לא מה שציפיתי ממנו להיות, טייק מגניב על להיות אישה בתוך עולם בועתי. לא חשבתי שאני אכתוב את זה על ברבי אי פעם אבל היא עוברת מסע אקזיסטנציאליסטי ומגלה את מה שכולנו יודעות: הקיום קשה כשאת אישה. העולם קשה אלינו, אבל לי הכי קשה שכל הזמן יש לי פיפי ועל כן התלונה היחידה והקטנונית שלי היא על אורך הסרט, שעה חמישים וארבע שיכלו להיות בכיף שעה וחצי, אבל מאחר שכל כך נהניתי אני סלחנית.
אם הייתה לכן ברבי, וגם אם לא – לכו לראות את הסרט. עם אמא, עם חברה או עם הקן או הברבי הפרטית שלכן. אני מבטיחה לכן שתצאו עם מחשבות מעניינות על המשמעות שלכן בתור נשים בעולם, על איך עוצב הביטחון והתפיסה שלכן לעומת הבובה הארורה הזאת, וגם תחשבו לעצמכן: "איזו יפה מרגו רובי".