"התרגלתי לעובדה שאין לי שדיים. מוזר לחשוב שפעם היו לי"
היא דלוקה קשות על חסה, אוהבת לצאת עם בחורים חתיכים ורוקדת ברחוב כאילו אף אחד לא רואה. אילון נופר, מייסדת להקת מיומנה, פותחת צוהר לנפש המיוחדת שלה ועונה על השאלון שלנו
אילון נופר (53), יזמית תרבות, במאית, יוצרת, מוסיקאית, מטפלת רגשית ומרצה. חופשייה וגרה בתל אביב. מייסדת להקת המחול מיומנה, ויוצרת המופע DNA שיוצג בפסטיבל הקיץ לילדים שיתקיים בסוזן דלל ב18-20 ביולי. לראשונה, תעלה גם גרסה מונגשת של המופע לילדים ונוער בעלי מוגבלויות, בשיתוף דיגיתל נגיש, עיריית תל אביב יפו
>> איך אפשר לבייש ככה את נועה ארגמני ואת שאר החטופים?
היי אילון, איך את מרגישה?
"אני בדיוק נרגעת מיום לחוץ, ושמחה להיות עם חברים שהגיעו לבקר אותי מהולנד. אנחנו כרגע בקיבוץ עין-גדי. להפתעתי, שלומי טוב גם ב-43 מעלות".
מה הדבר שהכי מטריד או מעצבן אותך כרגע?
"גורלם של החטופים וחטופות. מאז ה-7 באוקטובר כולנו מסתובבים חטופים עם חור עצום בנשמה, כמו הבולענים בים המלח. מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה ידעתי שאוצרות טבע צריכים להיות מוגנים מקפיטליזם. חוסר צדק אקולוגי ואנושי".
מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"באירוע מידברן האחרון שהתקיים בשיטים, עשיתי טיפולים אנרגטיים לחברי הקהילה. שבוע לאחר מכן החלו להגיע אלי הודעות מרגשות 'איזה כיף שגיליתי אותך. כמה כוח את נותנת לי'".
מהי הקללה האהובה עלייך?
"'חוט פארדומה' …. בהולנדית קולחת זה אומר בעצם God Damn. אני משתמשת בזה בכל הזדמנות. הולנדית זו שפה כל כך בוטה שזה מצחיק אותי".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"בכיתי בטירוף כשנועה ארגמני שוחררה, ומאז אני בוכה בכל פעם שאני חושבת על מי שלא. היה לי גם בכי טוב השבוע, כשידעתי שאני עומדת לפגוש חבר טוב שנחת מתיאלנד. כל כך התרגשתי מזה שאראה אותו, שפרצתי בבכי ברחוב רק מהמחשבה שנתחבק. בכי זה כלי ביטוי שעובד לכל כיוון".
למי את מתגעגעת?
"אני מתגעגעת לחברים שלי ולשחקנים שלי ממיומנה, שנמצאים ביבשות אחרות. ברגע זה, אני הכי מתגעגעת למאיה איזקוביץ, הזמרת וחברה שלי שהפכה לאימא טרייה בפעם השנייה, וכבר לא מגיעה לישון אצלי כמו שתי רווקות בתל אביב. אני אוהבת מאוד את החברים, וחברי הלהקה הם המשפחה המורחבת שלי".
מה השריטה שלך?
"שאני אוכלת הכל עם הידיים, שאני רוקדת ברחובות כאילו אף אחד לא רואה, שאני יוצאת עם בחורים חתיכים בטירוף, שהתרגלתי לעובדה שאין לי שדיים וזה נראה לי מוזר לחשוב שפעם היו לי?
שאני דלוקה על חסה. לא יכולה לחיות בלי!".
מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"מתוך שיחה עם אבא לפני אחת ההרצאות שלי – כשהצעתי שלא יגיע לראות אותי כי זה מעורר בי חוסר בטחון – 'חסר לך? אז תעשי שיהיה לך'. זה הכניס לי הומור למקום נוקשה.
עד היום, כשאני עולה להרצאה, משפט הפתיחה שלי מול עצמי הוא: 'אין לך בטחון? אז תעשי שיהיה לך'".
ומה העצה הכי גרועה?
"תחכי שיציעו לך…".
על מה את הכי אוהבת להוציא כסף?
"חסות הידרופוניות, בגדים מחנויות יד שנייה וטיסות לבקר חברים".
עם איזה אדם מפורסם היית שמחה להעביר לילה?
"עם מאיה אנג'לו הסופרת, אבל אולי לילה זה פחות הזמן המתאים… אז נגיד עם המפיק המוזיקלי ריק רובין באולפן ההקלטות שלו, אבל עם בגדים בקטע של אמנות והשראה. או שבלי בגדים? …עוד מתחבטת".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"צבע עור. אני מרגישה מאוד לא חסינה לשמש, זה מפריע להסתובב חופשיה בטבע. מעצבן".
על מה יש לך רגשות אשמה?
"הו לא! ממש לא בלקסיקון שלי. לפעמים, ההרגשה שאין לי מספיק זמן לבלות עם כל אחד מהאנשים שאני אוהבת, כולל ההורים והאחיות שלי".
מה מפחיד אותך?
"מפחיד אותי למות לפני שהספקתי לאהוב את החיים באופן יציב ורחב, ולהיות משמעותית כפי שאני יודעת שהגעתי להיות".
מה חסר לך בחיים?
"חסרה לי מסגרת. אני עצמאית, שמחה ליצור פרויקטים ואת האמנות שלי. אני מטפלת באנשים, אני שופטת בתחרויות מחול ויצרתי לאחרונה הצגת ילדים חדשה למיומנה בשם 'ד.נ.א', אז לכו לראות!
לא אגיד שחסר לי. אבל אני אשמח להיות חלק ממשהו מתמשך, בכל תחום מקצועית ורומנטית".
מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"בגיל 17 יצרתי עם אימא שלי המדהימה, סימה, את המחזמר 'משחקים בגן'. זו הייתה עבודת אנסמבל שנתית ובסיום התהליך התקיימו הופעות בהיכל התרבות כפר סבא, שם גדלתי.
אז ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, ומשם הדרך להקמת להקת מיומנה הייתה קצרה. הקמתי את הלהקה בגיל 25, בידיעה שאני רוצה את הסביבה היצירתית הזו כדרך חיים".