קואוצ'ינג או CBT? איך לבחור טיפול נפשי שבאמת מתאים לך

עד שסוף סוף הגעת להכרה כי טיפול פסיכולוגי הוא מה שאת זקוקה לו כרגע, נותר רק למצוא את זה שיתאים לך ביותר. קל? האמת, לא במיוחד. הטיפול הדינמי כולל בתוכו כבר הרבה מאוד גישות וזרמים, הדור החדש של הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי משלב אלמנטים של מיינדפולנס ובודהיזם, ואפשר להוסיף לקלחת גם את ז'אנר האימונים האישיים ושיטות חשיבה הכרתית וריפוי אנרגטי. לא פלא שנלך קצת לאיבוד כשננסה להתפקס על מטפלת, על שיטה ועל דרך.

>> יתכן שהשמיכה הזאת היא תחליף לטיפול פסיכולוגי?

"זה באמת לא פשוט כי יש היום המון אפשרויות והשוק מוצף במטפלים", אומרת ענבל אורבך, פסיכולוגית בהתמחות קלינית. "עם זאת, כדאי לדעת שהמחקרים לא מצביעים על יתרון מובהק של גישה אחת על פני אחרת. לכן, עדיף לבחור במטפלת ספציפית ולא בהכרח בשיטת טיפול כלשהי".

מה אני צריכה לשאול את עצמי כשאני מגיעה לפגישת היכרות?
"כשאת הולכת לפגישות הראשונות חשוב לנסות להגיע כמה שיותר פתוחה – לא להתבייש ולהעלות שאלות שמעסיקות אותך או חששות שיש לך לגבי הטיפול. כדאי לבדוק מה ההכשרה של המטפל או המטפלת ואולי עד כמה יש להם היכרות עם הקשיים הספציפיים שמכבידים עליך. חשוב לתת לזה קצת זמן כדי להבין מי מולך, אם יש חיבור ואם את מרגישה ביטחון ומידה מסויימת של נוחות מולם. בסופו של דבר מדובר בקשר בין אנשים והכימיה חשובה מאוד. מעבר לזה, צריך לתת צ'אנס לתהליך שהוא במהות שלו תהליך עומק. דברים בנפש לא משתנים בין רגע ומומלץ לעשות תיאום ציפיות עם המטפל כדי להבין עד כמה המטרות שלך הן ריאליות".

ענבל אורבך, פסיכולוגית קלינית: "קואצ'ינג הוא לא טיפול. זה מתאים לאנשים עם הרבה כוחות, בתפקוד גבוה ולא אנשים שסובלים מבעיה נפשית כמו חרדה או דיכאון"

בא לך להכין שיעורי בית?

ובכל זאת, מדגישה אורבך, לא כל סוגי הטיפולים מתאימים לאופי הבעיה ולמצב הנפשי הנוכחי. לאנשים עם פחות כוחות ובמצב נפשי קשה, לדבריה, מתאים יותר טיפול פסיכודינאמי משום שהוא לא דורש אקטיביות באותה המידה שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או קואוצ'ינג דורשים. יחד עם זאת, היא אומרת, טיפול פסיכודינאמי מתאים למגוון רחב של בעיות והוא יכול להיות ארוך טווח או קצר וממוקד לבעיה ספציפית. "זה מתאים למגוון רחב של בעיות כמו בעיות דימוי עצמי, קשיים ביחסים, קשיי תפקוד, משברי חיים ושאלות לגבי זהות ומשמעות", היא מסבירה. "טיפול דינמי מאפשר התבוננות משותפת על קונפליקטים פנימיים, ללא שיפוטיות, ומאפשר לגעת מתחת לפני השטח בחלקים בנפש שהרחקנו מעצמנו והדחקנו".

טיפול דינמי אמנם מאפשר היכרות טובה יותר עם הנפש, אבל צריך לקחת בשבילו אורך נשימה. "לפעמים גם קשה להפסיק טיפול כזה ויש מטפלים שקשה להם לשחרר", מוסיף אייל שנער, עו"ס קליני ממרכז גאיה לטיפול רב תחומי. "אני פוגש אנשים שהיו בטיפול הרבה שנים ותקועים במקום מסוים בגלל מטפלים שבאו מגישה מסוימת".

לכן, עבור בעיות שקשורות בחרדות ופוביות נקודתיות אפשר לשקול טיפול קוגנטיבי-התנהגותי, טיפול קצר מועד שמתמקד בשינוי דפוסי חשיבה וערעור הנחות היסוד. "הפרשנות שלנו על המציאות יכולה להיות סובייקטיבית ומאוד מוטה", אומרת אורבך. "בטיפול כזה נבדוק איך אנחנו מפרשות את האירוע, אילו רגשות מתעוררים בעקבות זאת, ואיך אפשר לשנות את האופן שבו אנחנו חושבות ומתנהגות. הטיפול מתאים לחרדות, פוביות, הפרעות פאניקה, ו-OCD. אלו כלים שמועילים מאד גם במצבים של הימנעות וחוסר תפקוד".

היתרון בטיפול כזה הוא שהוא מעשי ומכוון תוצאות, אבל מצד שני, המטופלת נדרשת להיות אקטיבית יותר – להתמודד בהדרגה עם פחדים ולהכין שיעורי בית. לא כולם מוכנים לעבודה מהסוג הזה. "הטיפול הזה פחות נכנס לרבדים עמוקים", אומרת אורבך. "הוא יותר אקטיבי ופרקטי ולכן פחות מתאים לאנשים שיש להם 'שאלות גדולות'. לפעמים פחדים גם 'יושבים' על בעיות אחרת מתחת לפני השטח. למשל, חרדת בחינות שיושבת על בעיה של דימוי עצמי או מסוגלות".

מחוזות הקואוצ'ינג

מי שמעדיפה ייעוץ תכליתי יותר, יכולה לזלוג לכיוון מחוזות הקואצ'ינג – אימון מכוון מטרה, שהפסיכולוגים נוטים להתייחס אליו בחשדנות. "קואצ'ינג הוא לא טיפול. זה מתאים לאנשים עם הרבה כוחות, בתפקוד גבוה ולא אנשים שסובלים מבעיה נפשית כמו חרדה או דיכאון", אומרת אורבך. "מאמנים יעבדו איתך באופן ממוקד כדי להבהיר מה הרצונות שלך וגם ילוו אותך בדרך למטרה כלשהי כמו כתיבת ספר, פתיחת עסק או שיפור מערכות יחסים. היתרון הוא שזה מאוד פרקטי, מניע לעבודה ומעורר פחות התגוננות מצד המתאמן. החיסרון הוא שיכולים להיות סימני שאלה לגבי ההכשרה של מי שמאמן אותך, מה הוא יודע ומה הוא מסוגל לעשות".

אייל שנער, עו"ס קליני ממרכז גאיה לטיפול רב תחומי. "אני פוגש אנשים שהיו בטיפול הרבה שנים ותקועים במקום מסוים בגלל מטפלים שבאו מגישה מסוימת"

לצד שיטות הטיפול הקונבנציונליות מציע שנער לשקול שיטות טיפול חלופיות שתופסות תאוצה כמו מיינדפולנס (מודעות קשובה), תהליך של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה; פוקוסינג (התמקדות), טכניקה שמתמקדת בהתבוננות עמוקה פנימה והקשבה דרוכה לתחושות הגוף ולשינויים הפיזיולוגיים שמתרחשים, מתוך הנחה שגם הגוף מדבר בדרך כלשהי; או NLP (ראשי תיבות של Neuro Linguistic Programming), שיטה שנועדה לשנות את ההתנהגויות האוטומטיות שלנו במטרה לשבור הרגלים לא טובים. הרעיון הוא "לתכנת" מחדש את המוח וכך להשפיע על האופן שבו אנחנו חושבים, מתנהגים ומגיבים לסביבה.

"מטפלי NLP, קואוצ'רים ואחרים יכולים להתיימר לטפל בבעיות קשות מאוד בלי שיהיה ברשותם ידע מספק באבחון או בטיפול נפשי, לאחר קורס של מספר חודשים", מזהירה אורבך. "בלי הכשרה מתאימה יש סיכון שה'טיפול' לא יעזור כלל או אפילו יחמיר קושי נפשי קיים. מומלץ תמיד לפנות לבעלי מקצוע מוסמכים, כמו פסיכולוגים שרשומים בפנקס הפסיכולוגים או עו"סים בוגרי בית ספר לפסיכותרפיה".

אז איך מחליטות בסופו של דבר? "יש הפרעות שהן יותר קשות ברמת התפקוד וברמה הנפשית שדורשות טיפול פסיכותרפי", אומרת אורבך. "גם שאלות של זהות או נטיות מיניות ידרשו טיפול כזה. גם אופי הוא שיקול – מידת המוטיבציה שלי וכמה אני רוצה להיכנס לעומק". מעבר לזה היא ממליצה לבחור מראש מישהו עם ניסיון והכשרה מתאימה, ולבוא לפגישת ניסיון כדי להרגיש את החיבור והכימיה עם המטפל. שנער מציע גם הוא להגיע ולפגוש את המטפל. "לפעמים קשה למקד את הקושי או הבעיה, להבין את התמונה הרחבה יותר", הוא אומר, "ובזה המטפל יכול לעזור".

המחיר הנפשי: כמה זה עולה לנו?

עבור טיפול דינמי, שמתקיים בדרך כלל פעם או פעמיים בשבוע נשלם 450-250 ש"ח לפגישה, עם אפשרות לטיפול מסובסד שמחירו עד 200 ש"ח דרך קופות החולים ומשרד הבריאות. טיפול CBT עולה בין 500-300 ש"ח. קיימות אפשרויות שונות לטיפולים מסובסדים. למשל, בקופות החולים (200-100 ש"ח), לסטודנטים באוניברסיטאות (סביב 200-150 ש"ח), דרך משרד הבריאות במרפאות בריאות הנפש (ללא תשלום) או טיפול אצל מתמחים בקליניקות פרטיות. החיסרון יכול להיות המתנה ארוכה (מספר מוגבל של מטפלים בקופות חולים למשל או במרפאות של משרד הבריאות), גם הטיפולים האלה בדרך כלל מוגבלים בזמן, והמטפלים הם בדרך כלל בתחילת דרכם או מתמחים או סטודנטים לתארים מתקדמים.