שמש טובה, שמש רעה
החשיפה לשמש מסרטנת, ההימנעות משמש מסרטנת. מה עושים?
בשנים האחרונות עשו לשמש יחסי ציבור כה רעים עד ששכחנו כי היא גם מועילה ואפילו חיונית. נכון, חשיפה בלתי מבוקרת לשמש גורמת להופעת כתמים ולהזדקנות העור בטרם עת, ואף עלולה לגרום לסרטן העור ולסרטן הקטלני מסוג מלנומה, אבל כעת מתבררות עובדות חדשות. בשנים אחרונות, במקביל להתחזקות המודעות בדבר התפתחות סרטן כתוצאה מחשיפה לשמש, התגלה כי מספר מקרי המוות כתוצאה מסרטן במערכת העיכול ובמערכת הרבייה היה כפול באזורים צפוניים שקרינת השמש נמוכה בהם ביחס לאזורים דרומיים יותר, וזאת למרות הרגלי תזונה דומים. החוקרים בדקו 506 אזורים ומצאו יחס הפוך משמעותי בין תמותה מסרטן לרמת קרינת ה-UVB (ראו מסגרת). כלומר, נצפתה יותר תמותה באזורים שבהם רמת הקרינה הייתה נמוכה יותר. החוקרים מסבירים זאת בהיעדר ויטמין D שהגוף מייצר בהשפעת ה-UVB. ואכן, מחקרים רבים מצאו כי המקור הטוב ביותר לספיגת ויטמין D הוא היחשפות לשמש, כאשר אנשים בעלי צבע עור כהה זקוקים לזמן חשיפה ממושך יותר לעומת אנשים בהירי עור (פי 10-20 יותר). זוהי הסיבה העיקרית לשכיחות היחסית הגבוהה של מקרי סרטן בקרב אמריקנים ממוצא אפריקני החיים בצפון אמריקה.
למרות ההמלצה הרווחת להימנע לגמרי מחשיפה לשמש, חוקרים בריטים טוענים במחקר חדש שהתפרסם ב-British Medical Journal כי יש להמליץ על חשיפה מתונה לשמש בלי אמצעי הגנה (10 עד 20 דקות בשעות שהקרינה אינה ישירה), וזאת על מנת לאפשר את יצירת הוויטמין בגוף. חוקרים אחרים מנסים להשתמש בוויטמין D ובנגזרותיו לטיפול בסרטן. תפקידו הביולוגי של ויטמין D הוא לשמור על רמות נורמליות של סידן וזרחן בדם ולחזק את העצמות.
הוויטמין אף מביא לשיפור במקרים של סוכרת, מחלות לב, דלקת פרקים, בעיות פוריות, עייפות, דיכאון, מערכת חיסונית חלשה, השמנת יתר ועוד. יש לציין כי מזונות מועשרים בוויטמין D אינם יכולים להוות תחליף לוויטמין שהגוף מייצר הודות לחשיפה לקרינת שמש .
ההנחה הרווחת היא כי אין קיימת בארץ בעיה של מחסור בוויטמין D (למעט בקרב אנשים שאינם יכולים להימצא בחוץ מסיבות רפואיות דוגמת חולים כרוניים ואנשים משותקים, ולכן צריכים לקבל תוספות לפי המלצות של מומחים). עם זאת, רק לאחרונה יצא פרסום מטעם ארגון הבריאות הבינלאומי W.H.O שיושב בז'נבה, הקובע כי ישראל נמצאת במקום השני בעולם בשכיחות המלנומה הקטלנית אחרי אוסטרליה. בישראל, כך עולה, מתגלים 15 מקרים של מלנומה לכל מאה אלף איש, וזאת לעומת 35 מקרים לערך באוסטרליה. בשאר מדינות העולם, לשם השוואה, מתגלים כ-10 מקרים או פחות לכל מאה אלף איש.