"עברתי תהליך ריפוי עצמי. היום אני במקום יותר בריא"

"הרבה פעמים אני מתפנה לחשוב מה עוד אין לי: אם אהיה יפה יותר, רזה או מצליחה יותר, אהיה מאושרת יותר? אבל זה לא נגמר אף פעם ואני מנסה לא להאמין לזה ורק למצוא את השקט בתוכי". המוזיקאית רוני בר הדס, 27, שם עולה בסצנת האינדי-פופ הישראלי, עוסקת הרבה בחיפושי הדרך המדויקת שלה, כיוצרת. "אני כותבת שירים כדי שבסוף תהיה אצלי הקלה בגוף", היא אומרת.

>> אמרתי לאבא שלי: "אני רוצה להיות זמרת, אז איך אישאר דתיה?"

על מה את שרה?
"אני מנסה לא לחשוב יותר מדי, מנסה לתת לתודעה שלי לדבר על המחשבות שעולות בראשי, על מערכת היחסים שלי עם עצמי ועל העולם. אהבה זה נושא שמאוד מעסיק אותי, לא רק רומנטית, אלא גם כלפי עצמי – וזה אתגר".

"הייתה לי תקופה של התמכרות לסמים, לא בווליום גבוה, אבל זה מיסך את הרגשות"

 

"הרבה פעמים יש לנו חוסר סיפוק מאיך שאנחנו נראים. אני הייתי ילדה מלאה. ההורים שלי עשו דיאטות וצירפו אותי", היא משתפת, "אף פעם לא הייתי במשקל מאוד מוגזם, אבל בחוץ הייתי שומעת הערות, למשל, שעדיף שלא אקח עוד מנה ואוותר על קינוח. האכילה שלי הייתה רגשית והיה לי קושי לאכול מול אנשים".

"בגיל 23, כשעזבתי את הבית, הצלחתי סוף סוף להתייחס באופן יותר אוהב לעצמי. עברתי תהליך ריפוי פנימי עצמי. היום אני במקום יותר בריא, ומנסה לסלוח לעצמי ולהתנהג לגוף באהבה. זה לא בהכרח לאכול בריא, אלא דווקא לסלוח לעצמי אם אכלתי יותר ממה שצריך".

בר הדס פרצה לתודעה כזמרת יוצרת עם אלבום הבכורה שלה "Calm The Beast" ("באלבום הראשון היה סוג של חיפוש בלי למצוא"), ונראה שבאלבומה השני והחדש 'LUCK' היא מוצאת סוף סוף סוג של שקט, מבלי שהיא מנסה להתנחמד בכוח. האלבום, שיצא ממש לאחרונה, ונכתב, הולחן ומבוצע כולו על ידה, מכיל תשעה שירים אינטימיים, חשופים ומנחמים.

>> אלה לי להב: "התאהבתי באנשים שהשתמשו בי ככלי לניצול"

הסינגל "TROUBLES", למשל, על אף אווירת הסול-רטרו הקלילה שלו, מלווה בקליפ מאוד אישי, שמציג אותה לבד בביתה בסיטואציות המרמזות על הרגלים הרסניים. היא חולמת על עולם בו היא חופשיה מסבל, בו היא מבטאת את עצמה בלי פחד ורוקדת בשחרור יחד עם חבריה. השיר נכתב על החבר הכי טוב שלה, המתמודד עם התמכרויות לאלכוהול ולסמים. גם היא חושפת שהיא מכורה להסחות דעת שונות מתוך רצון לטשטש את כאבה הפנימי, בין אם זה סמים, אכילה רגשית או גלילה כפייתית בפיד.

הפזמון קליט ועוצמתי, ובא להזכיר לכולנו שהסחות דעת כאלה אולי יעניקו לנו הקלה רגעית, אבל הדרך היחידה לרפא את הכאב היא להרגיש אותו, להקשיב לו ולעבור דרכו באומץ וקבלה.
"זה אנושי לחפש הסחות דעת", היא נחשפת ומגלה: "הייתה גם לי תקופה של התמכרות לסמים, לא בווליום גבוה, אבל זה מיסך את הרגשות".

גיל 27 הביא לך שקט?
"אני מרגישה שאני הופכת להיות אדם יותר שמח ושלו. התבגרתי. אני עושה מדיטציה בבוקר, וזה עוזרת לי לדייק את עצמי. אני פחות נותנת מקום לפחדים שלי לשלוט בי, ואני מבינה שאני עושה מה שאני עושה בגלל שאין לי ברירה – המוזיקה היא הייעוד שלי. גם אם לרגעים אני עוצרת וחושבת על הדרך, אני מנסה להגביר את האהבה והכתיבה עוזרת לי להתפייס ולשחרר כעס".

"הייתי ילדה מלאה. ההורים שלי עשו דיאטות וצירפו אותי. אף פעם לא הייתי במשקל מאוד מוגזם, אבל בחוץ הייתי שומעת הערות, למשל, שעדיף שלא אקח עוד מנה ואוותר על קינוח"

 

בר הדס היא מוזיקאית מאוד עסוקה. יש לה להקה משלה, ובנוסף היא מופיעה כבסיסטית עם אחיה גיל בר הדס, מוזיקאי מחונן שהספיק כבר למלא את הבארבי. היא מופיעה גם עם הזמרת דניאל רובין ולהקתה, ובקרוב נראה אותה במופע הלייב עם "זהו זה" בקיסריה ובבריכת הסולטן (אגב, קוראים לה רוני בגלל השיר של גזוז). אגב, היא כבר הספיקה לחלוק במות גדולות עם אמנים כמו שלום חנוך, אסף אמדורסקי רונה קינן, קרן אן, איה כורם ועוד.

>> דניאל רובין: "אני מצליחה להביא במוזיקה שלי את החרא ואת כל מה שמדהים"

היא למדה בעירוני א' ועברה לתלמה ילין כזמרת קלאסית, ובדרך גילתה כי המסגרות האלה לא בשבילה. "התקופה היותר טובה שלי התחילה אחרי, הייתי ילדה די עצובה, הרגשתי לבד לא הרגשתי שיש לי הרבה חברים ולא מצאתי אהבה וזוגיות, הרגשתי לא ממומשת כי המסגרות לא ביטאו את מי שאני וזו תחושה כואבת. בתלמה ילין לא הצליחו לאכול אותי. היה דיבור שאם את לא טובה במתמטיקה, לא תהיי מוזיקאית טובה. הייתי היחידה ב-3 יחידות. מוזיקה בשבילי הייתה דבר רוחני והם ראו בה משהו שכלתני".

את שירותה הצבאי היא העבירה בלהקה הצבאית של פיקוד העורף. לאחר מכן אחיה הזמין אותה להופיע בלהקה שלו. "לא רציתי להיות רק זמרת ששרה, אלא מוזיקאית. שמעתי לעצתו והלכתי ללמוד בס, ורק אחרי זה התקבלתי ללהקה שלו. אחר כך דניאל רובין שמעה עליי והתחלתי לנגן אצלה, ומפה לאוזן התחלתי לנגן בלהקות, לשיר ולעשות קולות".

ב-12 ביולי היא תשיק את אלבומה החדש בהופעה חגיגית במועדון האזור בתל אביב, שם היא תארח בין היתר את יוני בלוך, שבר הדס היא הבסיסטית והזמרת הליווי שלו, ואף משתתפת באלבום החדש שלו. דואט שהקליטו בשם "התגעגעתי" עומד לצאת בקרוב. "גדלתי על המוזיקה שלו והגשמתי חלום כשהשתתפתי באלבום שלו", היא אומרת. "מצד אחד זה קצת מתסכל שלא תמיד נשאר לי מקום ואנרגיה ללהקה שלי, מצד שני זה גם מן קול שעוזר לי לדייק יותר את הבחירות שלי. יש תקופות שבא לי לצרוח את הלבד, ויש תקופות שמתאים לי לעבוד עם אמן אחר, כמו עם יוני".

כשאני שואלת אותה על הצלחה היא עונה ש"הכול יחסי", ומרחיבה: "שיר אחד שלי מתנגן ברדיו באנגליה, שיר אחד נכנס לגלגלצ ושני שירים נכנסו לפלייליסט של 88. זה החלום, וזה לא מובן מאליו. במקביל הקהל שלי הולך וגדל – אני מרגישה אהבה מאנשים שמקשיבים לאלבום, וזה אתגר להבין איך מגיעים לכל האנשים".

היא גדלה בבית מוזיקלי בדרום תל אביב, הוריה אורית ואמיר חלמו בצעירותם להיות מוזיקאים ואפילו הושמעו כמה פעמים ברדיו, בין היתר בתכנית של אהוד מנור ז"ל. לימים הקריירה דעכה, הם נקלעו למשבר כלכלי עמוק וכשרוני הייתה בת 5 הם התגרשו. "גרנו בשכונת יד אליהו, הייתה בבית תחושה שיש לחץ כלכלי וחיינו בצניעות", היא מספרת. היום אימה עורכת דין ואביה מתווך דירות, שניהם לא נישאו שוב.

"אני מרגישה שאני הופכת להיות אדם יותר שמח ושלו. התבגרתי. אני עושה מדיטציה בבוקר, וזה עוזרת לי לדייק את עצמי. אני פחות נותנת מקום לפחדים שלי לשלוט בי"

 

"אני גרתי עם אימא ואבא גר בקרבת מקום. הפסיכולוגית שלי אומרת שהייתי בגיל הסופג כשהם נפרדו, אבל היום נראה לי בכלל מוזר שהם היו זוג, למרות שכשאנחנו נפגשים בארוחות הכול טוב", היא משתפת. "אחי גיל כתב לימים אלבום על העזיבה של אבא והגירושים. זה היה מאוד נוכח, אבל אני כילדה ניסיתי להראות שהכול בסדר".

בגיל 10 אביה לימד אקורדים בגיטרה ובשלב הזה התחילה לכתוב. "הייתי מאוהבת בילדים בשכבה אז כתבתי עליהם שירים והשמעתי להם, וזה נתן לי ביטחון ועוגן בחיים", היא מגלה.

בואי נדבר באמת על אהבה.
"אני אוהבת להתאהב. האהבה הראשונה שלי הייתה בכיתה ג'. בצבא הייתי מאוהבת מעל הראש, אבל היא לא מומשה וכתבתי על זה חלק מהאלבום הראשון. כשלמדתי בגיל 20 לנגן על בס, הייתה לי זוגיות ארוכה עם המורה שלי, והוא שזה שגרם לי להיות הבסיסטית שאני היום".

>> בת טיפוחיה של עדן בן זקן בסך הכל בת 16 וכבר מאוכזבת מגבר

כיום היא בזוגיות עם מוזיקאי בשם מאור אלוש, שגם הפיק את האלבום שלה. "זה התחיל כהתאהבות כשהוא הקליט אותי", היא מספרת, "היה משהו הדדי באוויר והרגשנו את הפיל שבחדר. בשלב מסוים הבנו או שאנחנו יחד או שמנתקים, והשאר היסטוריה".

"הוא החיים", אומרת בר הדס על בן זוגה, "את האלבום השני עשינו יחד, הוא מנגן בכל הכלים, כותב שירים מדהימים ומפיק מוזיקלי. אנחנו גרים יחד בתל אביב, אבל חתונה זה דבר שפחות מעסיק אותי. אנחנו די נשואים ועד שלא יהיו ילדים, לא רואים סיבה".

עם מי עוד את חולמת לשתף פעולה?
"עם יסמין מועלם ואלון עדר".

למה את שרה באנגלית?
"שאלה מעולה. הקשבתי לאורך שנים למוזיקה בשפה הזאת. בגיל 14 נסעתי להופעה של פול מקרטני בלונדון והייתי גם בהופעה של סטיבי וונדר ובעקבותיהם נפתחה של הצ'אקרה לכתיבה באנגלית. הכתיבה באנגלית מדהימה מהמקום הזה שהרבה אנשים מבינים אותה וזו הזדמנות להתחבר, אבל אני לא שוללת לכתוב מוזיקה גם בעברית".

והחלום הגדול?
"קריירה בחו"ל זה חלום שאשמח להגשים, והוא קרוב מאי פעם. יש כבר מגעים לטור בחו"ל. ההופעה הראשונה תהיה באמסטרדם. ובארץ? אני כבר מופיעה בקיסריה עם אחרים, אבל החלום הוא למלא את המקום בעצמי".