אלה לי: "אני מרגישה לא שייכת. נדמה לי שכולם אנטי אליי"
הדיכאונות, החרמות והיחסים הרעילים מאחוריה ועכשיו היא דוהרת קדימה ב"רוקדים עם כוכבים" (קשת 12) ועם תפקיד ראשי בהבימה. אלה לי להב חוגגת 20, וההתבגרות מחמיאה לה מאוד
אלה לי להב, הילדונת היפה בת ה-16 שקטפה את המקום השני ב"הכוכב הבא", הפכה בארבע השנים האחרונות לכוכבת פופ מצליחה וכעת פותחת עשור חדש בחייה ונפרדת לשלום משנות העשרה. עכשיו כשהיא חוגגת 20, מלאה בניסיון חיים ותובנות – גם כואבות – שגבו ממנה מחירים, היא מסתערת על העתיד – ויש לה סיבות טובות. היא עומדת לככב על המסך שלנו מדי שבוע ב"רוקדים עם כוכבים" (החל מהשבוע בקשת 12), היא לוהקה לתפקיד הנשי הראשי במחזמר "שיער" בהבימה, היא נהנית מהשירות הצבאי שלה שיסתיים בעוד כשבעה חודשים ונראית מאוהבת מתמיד. בקיצור, אלה לי מתבגרת יפה מול עינינו, עם חמלה למה שהחיים זימנו לה בעבר ועם ביטחון בכל הטוב שעוד לפניה.
>> איגי וקסמן חושפת: "הרגשתי רמאית. שנאתי אותי. שנאתי את הפנים שלי"
לרגל החלפת הקידומת, ביקשנו ממנה לשתף אותנו ב-20 דברים שהיא למדה על החיים (והרבה תודה גם לפיליפ שאולוב, בן הזוג החדש שלימד אותה לראשונה בחייה מהי אהבה).
אלה לי – הדימוי Vs המציאות
"אנשים ניזונים מכל מיני דברים שהם שומעים מבלי שהם דיברו איתי, מבלי שהם בכלל יודעים מי אני באמת. הפער בין מה שחושבים עליי לבין מי שאני באמת הוא גדול. הייתי בת 16 כשפרצתי לתודעה. כל מי שתשאלו אותו על גיל 16, יגיד שזה גיל מבלבל, גיל שאתה לא יודע מי אתה, אתה רק רוצה להנות, לבלות, לשתות. לא אכפת לך מכלום, אתה מרגיש מלך העולם. אני פחות גאה בכל מיני דברים שעשיתי אז, כמו להשתכר יותר מדי. אבל גם אם אני לא גאה בזה, אני מזכירה לעצמי שהייתי ילדה ושלא התנהגתי באופן חריג מכל בת טיפש עשרה אחרת. אני חושבת שב'רוקדים עם כוכבים' יגלו הרבה דברים שלא ידעו עליי אף פעם, למשל עד כמה אני עובדת קשה ומתאמצת, גם במצבים קשים. זו תהיה הפעם הראשונה שאנשים יראו לגמרי מי אני, אלה לי, באמת".
"אובחנתי בגיל צעיר ולכן קיבלתי כדורים, ואני אומרת לכל מי שסובלים מהתחושות האלה של דיכאון וחרדות, וכל מיני מחשבות שעוברות בראש – זו לא בושה לקבל עזרה. לא צריך לרוץ לספר לכל העולם, אבל אפשר לספר למשפחה ולאנשים קרובים. עזרה יכולה להציל חיים"
בית
"נולדתי וגדלתי בשוהם. הוריי חגית וינאי הכירו ב'רימון' (בית הספר למוזיקה, דב"א), אבא היה פסנתרן ואימא מורה לגיטרה ותופים. אני האמצעית משלוש בנות, ילדת סנדוויץ' טיפוסית. אימי מספרת שהייתי סקרנית ובדקתי גבולות כבר בגיל שלוש, ויום אחד דפקתי על הדלת והודעתי 'אני רוצה לצאת מכאן'. עד היום אני גרה עם ההורים, והבית שלנו הכי חם ואוהב שיכולתי לבקש. אחותי הגדולה לירון (26) היא ילדה-סוכר אמיתית, חמש יחידות בהכל, ממש ביי דה בוק. אחרי לירון, הוריי ציפו לעוד אחת כמוה וזה לא קרה, ועדיין עם כל הקשיים שהיו לי, הם תמיד היו תומכים והכי מושלמים – מאז ועד היום. טופז הקטנה (16) גם היא שונה ממני. אני במשפחה יוצאת מן הכלל, לקחתי את כל השגעונות מכולם".
דיכאון וחרדה
"אובחנתי בגיל צעיר ולכן קיבלתי כדורים, ואני אומרת לכל מי שסובלים מהתחושות האלה של דיכאון וחרדות, וכל מיני מחשבות שעוברות בראש – זו לא בושה לקבל עזרה. לא צריך לרוץ לספר לכל העולם, אבל אפשר לספר למשפחה ולאנשים קרובים. גם בגיל צעיר זה חשוב, אז אל תהססו. עזרה יכולה להציל חיים. אני היום יותר בוגרת ויש לי יותר כלים להתמודד ועדיין יש לי פסיכולוגית שאני הולכת אליה קבוע – כשאני מרגישה שזה נכון לי וכשאני צריכה עזרה".
דימוי גוף
"מה זה להרגיש יפה? כל אחד עובר עם עצמו תקופות, גם אם תשאלי אנשים שנראים לך הכי מושלמים, גם להם יש אישיו עם המראה שלהם. אני חושבת שהעובדה שבשנים האחרונות יש יותר ממודל יופי אחד, מקל מאוד. אני לא חושבת שאני נראית 100 אחוז, אבל אני אוהבת את עצמי יותר ממה שאהבתי לפני שנה או שנתיים ואני לומדת לאהוב את עצמי עם הזמן יותר ויותר. כולנו מושפעים מהרשתות, זה מציף אותנו, אבל אנחנו צריכים לדעת להילחם בזה, ולהבין ולזכור שמה שאנחנו רואים שם הוא לא אמיתי".
"התובנה הכי חשובה שלמדתי על בשרי היא שלא מומלץ להתפרסם בגיל 16. אז אם אתן צעירות או צעירים שחולמים על הצלחה, חכו. אין למה למהר"
השראה
"מיילי סירוס. אני אוהבת ומעריכה אותה מאוד. גם היא, כמוני, עברה הרבה בלגנים בתוך הפרסום שלה והיא יצאה מזה הכי חזקה, הכי טובה והכי שלמה".
התבגרות
"זה מטורף שאני מחליפה קידומת, לא האמנתי שאגיע לגיל הזה. את חושבת שלנצח תהיי בת 16, והופ אני בת 20. השכלתי להבין הרבה דברים שלא מבינים בגיל 16 ואני מרגישה קצת את כובד האחריות להיות בגיל הזה. פתאום אני לא ילדה, אני בחורה, ואני יכולה להגיד שגיל 20 מוצא אותי במקום הרבה יותר טוב. היום אני במקום בוגר יותר, עם תובנות אחרות, ואני בטוחה שבעוד עשור יהיו לי עוד יותר תובנות. התובנה הכי חשובה שלמדתי על בשרי היא שלא מומלץ להתפרסם בגיל 16. אז אם אתן צעירות או צעירים שחולמים על הצלחה, חכו. אין למה למהר".
התנסויות ומתיחת גבולות
"אני מתחברת קודם כל לנשמה של הבן אדם, זה יותר חשוב בעיניי מהכל וזה מה שקרה עם מאיה (מאיה ג'ריס, דב"א), אבל היום אני עם גבר וזה מרגיש שלם לגמרי. אני עדיין אוהבת למתוח גבולות וללכת עד הקצה. בא לי לצנוח ממטוס ולעשות כל מיני דברים אקסטרימיים, אבל אפילו סנפלינג לא עשיתי – ואני מתה לעשות עד היום. היה גם העניין של צביעת השיער, מגיל 13 אהבתי לצבוע לוורוד, כתום, אדום, בלונדיני, אפור וכחול. יש סיכוי שאחרי השחרור אצבע שוב. אני אוהבת שינויים".
זוגיות בריאה
"אני בזוגיות הכי טובה שיכולתי לבקש. מצאתי את האדם שיצרו אותו בצורה מושלמת בשבילי, הוא נשלח אליי משמיים, ממש ברמה של זכייה בלוטו. פיליפ הוא בן 24 משדרות, שחקן מדהים, אחד הטובים בארץ – ובקרוב כולם יראו את זה. הכרנו כששיחקתי בסדרת הנוער המוזיקלית 'שומקום' של yes שכתבו יואב צפיר ואורי גרוס. זו סדרה מהממת וטבילת האש הראשונה שלי ומאוד נהניתי ממנה. בצילומים עצמם לא הייתה שום אינטראקציה בינינו כי הדמויות שלנו לא קשורות ורק אחרי שהם הסתיימו – זה קרה. קליק ממבט ראשון. אני אוהבת אותו ברמות מטורפות, הוא כל כך מתוק וחכם, ואני יכולה לדבר עליו שעות. הוא הבנאדם הראשון שיהיה שם בשבילי, הוא תמיד מכיל ואוהב וחשוב לו איך אני ארגיש. הייתי מאוד רוצה להגיד שזה הגבר שלי, ושיום יבוא והוא יהיה האבא של הילדים שלי – אבל אנחנו עוד צעירים ולא שם. כל אחד מאיתנו גר עדיין בבית הוריו, אנחנו נפגשים אצלו או אצלי וטוב לנו וכיף".
זוגיות רעילה
"חוויתי הרבה שיברונות לב על בשרי, ובסוף יצאו מזה שירים. מתברר שהשירים הכי טובים של מיטב האמנים נכתבו על שיברונות לב. בגיל 14 היה לי חבר ראשון, מאז חוויתי הרבה מערכות יחסים יותר טובות ופחות, לרוב פחות טובות. מערכת היחסים הראשונה שלי לא הייתה נכונה לי, והמוח שלי תרגם את זה למקומות לא טובים, כאילו ככה זה צריך להיות. בגיל 16 וחצי הכרתי מישהו, זו הייתה זוגיות רעילה, הוריי ראו את זה ואמרו לי 'לא אצלנו בבית'. אחרי חודש וחצי נפרדנו. מערכת היחסים הזאת השפיעה עליי לרעה. אני חושבת שכולנו חווים בחיים קשרים עם אנשים שפחות טובים שלנו. עזבתי ורציתי להיות עם המשפחה במקום טוב, וגם הבנתי שאימא יודעת הכי טוב ורואה דברים שאני לא רואה. רוב האנשים שיצאתי איתם השאירו אצלי טראומה. נמשכתי לאנשים לא נכונים לאורך השנים, היו לי מערכות יחסים כאלה שהייתי מתאהבת באנשים שלא אהבו אותי והשתמשו בי ככלי ניצול. רק עם הגיל הבנתי שזה לא אמור להיות ככה. אני יכולה להגיד שעכשיו, עם פיליפ, זו הפעם הראשונה בחיי שאני מרגישה אהובה באמת, בלי תנאים".
"בגיל 16 וחצי הכרתי מישהו, זו הייתה זוגיות רעילה, הוריי ראו את זה ואמרו לי 'לא אצלנו בבית'. רוב האנשים שיצאתי איתם השאירו אצלי טראומה. עכשיו, עם פיליפ, זו הפעם הראשונה בחיי שאני מרגישה אהובה באמת, בלי תנאים"
חברות
"אין לי אף חברה מהתיכון. היו ניסיונות מצד כמה מהבנות שלמדו איתי כשהתפרסמתי, אבל אני את המקום הזה בחיים שלי סגרתי בצורה הרמטית. אין לי הרבה חברים מהתעשייה, את עדן חסון אני מאוד אוהבת וגם אודיה (הזמרת, דב"א) מתוקה ברמות ובזמן האחרון התחברתי לנסרין קדרי, אבל רוב החברות שלי לא קשורות לתעשייה. זה שומר על שפיות".
"עברתי בילדות ובנערות חרמות. לא הייתי יפה, לא מקובלת ואף אחד לא ידע שאני יודעת לשיר. דיברו אליי בצורה לא נעימה, ממש דיבור מגעיל, צחקו עליי ועשו עליי התערבויות. זה הכניס אותי לתקופות של דיכאון ושימוש בכדורים פסיכיאטריים"
חרמות
"עברתי בילדות ובנערות חרמות, בעיקר בגילאי 13-15. היו לי בעיות חברתיות של חוסר תקשורת עם הילדים וחוסר חברים. לא הייתי יפה, לא מקובלת ואף אחד לא ידע שאני יודעת לשיר. דיברו אליי בצורה לא נעימה, ממש דיבור מגעיל, צחקו עליי ועשו עליי חרמות והתערבויות. זה הכניס אותי לתקופות של דיכאון ושימוש בכדורים פסיכיאטריים. ההורים שלי סבלו מאוד והיו שם בשבילי בכל כך הרבה דברים. אני לא יכולה לחשוב איך ילדים שסבלו מחרמות יכולים לעבור דברים כאלה בלי תמיכה. זה כל כך מסוכן החרמות האלה, הורים חייבים לשים לב לילד שלהם, לראות איך הוא חזר מבית הספר ולהתערב. הוריי איתי כל הזמן, וכשהתפרסמתי בגיל 16 וחצי, קמתי והלכתי מבית הספר – ואני מודה להם שהיו שם בשבילי. אימא היא החברה הכי טובה שלי עד היום".
טעויות
"טעיתי לא פעם, אבל אני שלמה עם כל מה שעשיתי כי זה גם בנה אותי. אילו לא עברתי מה שעברתי, לא הייתי מי שאני היום. הטעויות לימדו אותי מה טוב ומה לא, ורק ההבנה הזאת נתנה לי את החוזקות שיש לי היום. בזכות הטעויות גם מצאתי את הגבר שלי".
מחיר הפרסום
"הייתי בת 16 ב׳הכוכב הבא לאירוויזיון׳ וחוויתי את זה בבום מאוד גדול. במצב הנפשי שהייתי בו באותה תקופה והבלבול בחיי, זה עשה לי רע. כל כך רציתי להיות בת 16 רגילה, לשתות קצת ולבלות במסיבות, אבל אמרו לי שמעכשיו אני לא יכולה, שזה לא בסדר ושאני צריכה להוות דוגמה לילדים וילדות בגילי. לא הבנתי את זה ורציתי להגיד שאני לא יודעת מי אני, אז איך אני יכולה להוות דוגמה לאחרים? תנו לי רגע להבין ולהכיר את עצמי. זה היה מאוד קשה, לא ידעתי להגיד את זה אז, אבל היום אני מבינה שאיבדתי את עצמי לגמרי. כל המצלמות ותשומת הלב בלבלו אותי ברמות הכי גבוהות. נכנסתי לסוג של קרחנה, הלכתי ברחוב ופתאום כולם הכירו אותי, לא הייתה לי פרטיות, לא הבנתי מה קורה והכל התערבב לי. עשיתי דברים ושכחתי שהעיניים עליי, וזה היה עול מאוד גדול שלא יכולתי לשאת בגילי הצעיר. הלכתי לאיבוד מלא פעמים בתקופה הזאת. הייתי אמורה לגלות את עצמי אבל הייתי מבוהלת מהגודל של המקום שאני נמצאת בו, וקצת חשבתי שלא מגיע לי. הביטחון שלי היה ברצפה. בדיעבד הייתי אומרת לאלה לי של אז, ׳חכי׳. אחרי שהוצאתי את השיר ׳מה אתה רוצה׳, לקחתי לי הפסקה גדולה. הייתי בבית וחיפשתי את עצמי, הכל היה מבולגן, המוזיקה בחיי לא הייתה סגורה, לא הצלחתי להבין מה אני רוצה והרגשתי סוג של אחריות לגבי מה אני רוצה להעביר. היום אני יודעת הרבה יותר ובאה ממקום שלם".
"כל כך רציתי להיות בת 16 רגילה, לשתות קצת ולבלות במסיבות, אבל אמרו לי שאני צריכה להוות דוגמה לילדים וילדות בגילי. לא הבנתי את זה ורציתי להגיד שאני לא יודעת מי אני, אז איך אני יכולה להוות דוגמה לאחרים?"
מסגרות
"הייתי בכל החוגים האפשריים וחוץ מהניסיונות בריקוד שלא צלחו, הייתי בקפוארה, ג'ודו, קראטה, אלקטרוניקה וגם פסנתר וגיטרה, אבל לא הצלחתי להביא את עצמי להתמיד. היה פער גדול בין הרצון שלי לדעת לבין הרצון והמוכנות שלי להשקיע בזה. רק היום אני מבינה כמה חשוב לי להשקיע ולתת מעצמי. לא אהבתי ללמוד, חוסר ההתמדה שלי התבטא גם בלימודים. היום כולם מאובחנים, אבל אני בזמנו לא הייתי מאובחנת. לא סיימתי בית ספר ובכיתה י"א אחרי ׳הכוכב הבא׳ – פרשתי. החלטתי לפרוש כי לא מצאתי את עצמי בלימודים, ובעקבות 'הכוכב הבא' הייתה לי הזדמנות להגשים חלום והלכתי אחריו. אם יום אחד ארצה לעסוק במשהו שאצטרך בשבילו תעודת בגרות, אז אשלים".
סטייל
"אני הכי מכורה לקניות בעולם. בסגנון הלבוש שלי, אני נעה בין סטריט וור לבין גלאם. אני יכולה לשבת שעות באינטרנט ולבחור לעצמי בגדים, אין לי בעיה לקנות בלי למדוד. כל שבוע מגיעה אלינו חבילת בגדים ולאימא שלי יורד הלב, אבל רוב הבגדים שאני קונה הם זולים. אני בעיקר קונה משיין, רק פעם אחת הרשיתי לעצמי קנייה יקרה. כל כך רציתי בגד של ורסצ'ה, אז כשביקרתי בלונדון נכנסתי לבוטיק של המותג וקניתי לי ז'קט ב-9,000 שקל רק כדי להגיד שקניתי ורסצ'ה. היום זה כבר לא יקרה לי כי זה מוגזם לחלוטין. הז'קט, אגב, ממש מגניב – הוא בצבע שחור שהופך לצהוב בצידו השני. בארץ אני מאוד אוהבת את הבגדים של אלון ליבנה, אבל בסוף אני לובשת מה שאני מרגישה איתו נוח".
עתידות
"אני הכי רוצה משפחה וילדים, והכי רוצה לחוות את החיים האלה במלואם כי בסוף כולנו נמות – אז כל זמן שאני כאן, אני רוצה לחיות ולחוות הכל בצורה הכי כיפית. כשאגיע לגיל 30, אני רוצה להיות אחרי שנים של קריירה מלאה בהישגים כזמרת-יוצרת ושחקנית. בא לי לעשות שירים באנגלית, בא לי סדרות, בא לי סרטים, בא לי מחזות זמר, בא לי תיאטרון, בא לי הכל".
פוליטיקה
"אני חיילת ולא יכולה לדבר על פוליטיקה אז ניפגש עוד שבעה חודשים ואומר את מה שאני חושבת. אני כן יכולה להגיד שכואב לי וקשה לי לראות עד כמה המדינה שלנו מפולגת ומשוסעת".
"אני הכי רוצה משפחה וילדים, והכי רוצה לחוות את החיים האלה במלואם כי בסוף כולנו נמות – אז כל זמן שאני כאן, אני רוצה לחיות ולחוות הכל בצורה הכי כיפית"
צלקות
"צלקות מלוות אותי עד היום – גם ביומיום, גם באירועים וגם עם חברים. בגלל כל הקשיים שהיו לי בחיים בגיל צעיר, הצלקות נטמעו בי. עד היום אני לא תמיד מוצאת את עצמי. אני הולכת לאירועים כשאני רוצה לפרגן, ועדיין אני מרגישה לא קשורה ולא שייכת, כי תמיד נתנו לי את התחושה הזאת וכבר התרגלתי. אני שואלת את עצמי מה אני עושה שם ונדמה לי שכולם אנטי אליי, למרות שהם לא. הצלקות של פעם לא מאפשרות לי לחוות חוויות עד הסוף. אפשר לקרוא לזה סוג של שריטה".
מוזיקה
"לא למדתי פיתוח קול, שרתי בבית. כשהגעתי ל'כוכב הבא' כולם מסביב התפעלו, כי בכלל לא ידעו שאני יודעת לשיר. עדן אלנה זכתה במקום הראשון ואני במקום השני. היא אחת המוכשרות בארץ, ואמרתי לעצמי שזה שאני לא הזוכה זה המזל הגדול שלי. לא הייתי מוכנה לכל הגודל הזה בגיל 16, ואם הייתי זוכה זה היה הורג אותי. אם זה היה קורה היום הייתי שמחה לקחת חלק באירוויזיון, כי היום אני במקום הרבה יותר שלם. אשמח אם זה עוד יקרה. השיר הראשון שהוצאתי אחרי התחרות היה ׳זוט עני׳, אני עומדת מאחוריו לגמרי. הייתי אז בת 16 וחצי והשיר הזה לנצח ישאר נקודת ציון משמעותית בחיי. אחריו יצאו ׳מה אתה רוצה׳, ׳השמיים נעולים׳ עם עברי לידר ודולי ופן, ׳ורוד מבריק׳ עם אביב גפן ו׳שימי פס׳ עם עדן חסון. לאחרונה יצא לי שיר חדש בשם ׳רציתי שתעוף׳, שזכה להרבה חשיפה והשמעות. אני שותפה מלאה ביצירה, וכתבתי והלחנתי אותו עם גיא ויהל, שהם הכי מוכשרים בעולם ואחראים גם להפקה המוזיקלית. לשיר הזה יש קו מוזיקלי שונה, מסקרן ומפתיע ממה ששמעו ממני עד היום. יצרנו גם קליפ מושקע שמככב בו בן זוגי פיליפ שאולוב. השיר הוא חלק ממיני אלבום שיצא בקרוב. אני כותבת יחד עם אנשי מקצוע ומפיקים, ואני מעורבת בכל מה שיוצא".
"רכילות זה דבר נורא. את בעצמך עוד לא יודעת עם מי את רוצה לצאת, ולכולם ברשתות יש מה להגיד עלייך. אני לא מאחלת לאף אחד להתמודד עם זה. זה החזיר אותי לחרמות שעברתי בגיל 15"
רכילות ושיימינג
"זה דבר נורא. את בעצמך עוד לא יודעת עם מי את רוצה לצאת, ולכולם ברשתות יש מה להגיד עלייך. אני לא מאחלת לאף אחד להתמודד עם זה. כתבו עלי דברים נוראיים וגם על מאיה, ממש היה עליהום. זה החזיר אותי לגיל 15 שעברתי את החרמות הקשות, ונדרשו לי הרבה טיפולים פסיכולוגיים כדי להתמודד. גם חזרתי לקחת כדורים באותה תקופה".
רוקדים עם כוכבים
"אני לא רקדנית בכלל. הידע שלי על ריקוד הוא רק מריקודים במסיבות של לנוע מצד לצד. רציתי מאוד ללמוד לרקוד, ניסיתי קצת ג'ז, היפ הופ וגם ריקודים סלוניים, אבל לא התמדתי בשום דבר. כשהציעו לי להגיע ל'רוקדים עם כוכבים', מיד אמרתי כן. בן הזוג שנבחר לי הוא מתנאל קונבסקי שרקד בעונה הקודמת עם בר זומר, והוא מתוק ברמות. המפגש הראשון היה על הפנים, כשהתחלנו הרגשתי הכי עקומה שיש, ואני יכולה להגיד שאחרי אימונים יומיומיים של שלוש עד שש שעות ביום, יש שיפור מטורף. התמסרתי לזה טוטאלית. במהלך החזרות המפרכות נפלתי וחטפתי שפשוף רציני ביד, היו צריכים לחבוש לי אותה. היום האימונים זה כל מה שיש לי בחיים – גם בשישי ושבת וגם בערב חג שבועות התאמנו, ואין לי זמן לנשום. 'רוקדים' זה הדבר הראשון בחיי שהתמדתי בו ככה. יש לי יריבים מאוד חזקים – עדי חבשוש היא רקדנית מעולה, ליבי רן מטורף, גם נסרין קדרי וקובי מימון מפתיעים מאוד וגם קים אור אזולאי וגיה באר גורביץ. בעצם, כולם טובים. אני שואפת להגיע הכי רחוק בריאליטי הזה".
"שיער" – המחזמר
"מבחינתי זה חלום שמתגשם. אני מגלמת את שילה פרנקלין, התפקיד הנשי הראשי, שבסרט המקורי גילמה בוורלי ד'אנג'לו. זו פעם ראשונה שלי בתיאטרון, אבל מכיוון שגם לי בירן וגם נסרין קדרי ואני משתתפים ב׳רוקדים עם כוכבים׳, דחו את תחילת החזרות. יש ב׳שיער׳ את כל מה שאני אוהבת לעשות: לשיר, לרקוד ולשחק, וכבר ממש בא לי לחוות את זה".
הפקת שער:
צילום: שי יחזקאל, קריאייטיב: טל קליינבורט, סטיילינג: מזל חסון, איפור: מורן מילקי, שיער: אדיר אמרגי ל־ArtBook