קומפוסט בגינה הביתית

תאמינו לי, הרבה יותר קל לגשת למשתלה הקרובה ולרכוש שק קומפוסט לדישון אורגני של הגינה או העציצים, מאשר להכין קומפוסט ביתי. אבל להכנת הקומפוסט יש משמעות עמוקה בהרבה יותר מאשר עצם השימוש בחומר הנפלא הזה, אשר מטייב את האדמה ותורם לחיוניות הצומח עליה.

תהליך הכנת הקומפוסט, הגם שלעיתים מעט מייגע, מכיל בתוכו את הביטוי העמוק ביותר של השמירה על כדור הארץ, הפחתת הזיהום הסביבתי, התקרבות למקורות הטבעיים, הבנת הגישה כי "כל דבר חוזר למקור ממנו בא" ושל השימוש המושכל במשאבים. בנוסף, עשיית קומפוסט יכולה לקרב את העוסק בכך להבנות הקשורות במעגלי מוות והתחדשות, יחסי גומלין טבעיים (WIN-WIN) והשתתפות במעשה הבריאה. זו אחת ההזדמנויות הנדירות והפשוטות יחסית, ללמוד איך במעשה אחד קטן ניתן להפוך זיהום ופסולת לחומר הנותן חיים, ולהשיב חזרה משהו לאמא אדמה, אשר אנחנו מרבים בעיקר לקחת ממנה ולהעמיס עליה.

מזין, מאוורר ומנקז

קומפוסט הוא חומר אורגני המכיל שאריות צמחים ובעלי חיים, שעברו תהליך פירוק טבעי באמצעות מיקרו אורגניזם, פטריות, חרקים ותולעים. הקומפוסט מזין ומאוורר את האדמה, ועוזר לניקוזה הטוב. הוא מתפרק באופן איטי יחסית ומעשיר את האדמה לא רק בחומרי הזנה, אלא גם באותם מיקרו אורגניזם שלהם תפקיד מרכזי בשמירת חיוניות הקרקע. להבדיל מדשנים כימיים, בשל פירוקו האיטי של הקומפוסט, הוא אינו מזהם את הסביבה ואת מי התהום.

ניתן להכניס לקומפוסט את כל השאריות הצמחיות מהמטבח ומהגינה: קליפות, שאריות מזון, עלי שלכת, גזם, דשא קצוץ, עשבים ועוד. בנוסף, ניתן להכניס לקומפוסטר גם קליפות ביצים, אפר מדורות, נסורת, שאריות קרטון (אריזות ביצים, לדוגמה), כותנה וזבל עופות או אוכלי עשב (פרות, כבשים, סוסים, עיזים ועוד). לא מומלץ להכניס זבל אחר או שאריות בשר.

התולעים הטובות

ברוב המדריכים להכנת קומפוסט תמצאו הסברים מפורטים על בניית הקומפוסט משכבות של חומר יבש ורטוב, ויחסי חנקן-פחמן מאוזנים. אלו הוראות נכונות, אבל מניסיוני ומניסיונם של מספר חברים, זה לא ריאלי, ומתאים בעיקר ל"מומחים".



המשתמש הביתי יכול להכניס לקומפוסטר רק את מה שיש לו מתחת ליד באותו הרגע, ואיננו יכול לתכנן ריבוד מדויק. מה עוד, שבלאו הכי, בתוך זמן קצר יש לערבב את החומר, כך שהשכבות מתערבבות. לתהליך הקומפוסטציה (פירוק החומר האורגני למרכיביו היסודיים), דרושים גם חמצן ולחות – לכן, יש לדאוג להרטיב את ערימת הקומפוסט (לעיתים, או באופן קבוע דרך מערכת ההשקיה) ולאוורר אותה על ידי ערבוב אחת למספר ימים.

חשוב שהערימה תהיה מנוקזת, ורצוי שבתחתיתה יהיו ענפים שלמים יחסית או קש/זרדים. בקומפוסטר לא מנוקז ולא מאוורר עלול להתרחש תהליך ריקבון אנ-אירובי, שהוא מאוד מסריח ויכול לייצר חומרים רעילים לאדמה ולצומח. אם נכניס לקומפוסטר חומר חדש מהגינה, למשל גזם, רצוי שיהיה בחתיכות קטנות, על מנת לזרז את תהליך הפירוק. הטוב ביותר להשתמש במרסק גזם, אולם ניתן לחתוך, בעזרת מזמרה, לענפונים קטנים. מומלץ להכניס לערימה גם אדמה, שתעשיר את החומר במיקרו אורגניזם החיים בתוכה. גם תולעי גינה למיניהן, בעיקר שלשולים, הם מפרקים מצוינים, ורצוי להכניסם לקומפוסטר. מכיוון שרוב הקומפוסטרים הם חסרי תחתית ונמצאים על האדמה, לרוב, התולעים יעלו מהאדמה לתוך החומר האורגני, שבו ימצאו מזון רב.

תהליך הקומפוסטציה יוצר חום רב (עד 70 מעלות). הקומפוסט מוכן כאשר אין לו ריח וצבעו חום-שחור. לעיתים קרובות אין אחידות הבשלה בערימת הקומפוסט בשל גודל, סוג ומיקום החומרים השונים. לא נורא. ניתן להשתמש בגינה גם בקומפוסט "חצי" בשל, כשתהליך הפירוק יכול להימשך בתוך הגן ולאו דווקא במתקן המיועד לכך. על מנת להגיע לתוצאה אופטימלית, רצוי להצניע את הקומפוסט מתחת לשכבת אדמה.

מיכל, בור או ערימה

הקומפוסטר המצוי הוא מיכל פלסטיק מרובע ללא תחתית ובעל מכסה עילי, שלדפנותיו חררי אוורור. ברשויות רבות ניתן לרכוש קומפוסטר במחיר מסובסד (כמאה ש"ח). ניתן, בקלות יחסית, לאלתר קומפוסטר על ידי יצירת מסגרת או מעין קופסה גדולה מכל חומר הזמין בשטח. ניתן ליצור קומפוסט גם בתוך גליל המורכב מצמיגים ישנים העומדים אחד על השני.
אפשר גם לחפור בור גדול באדמה, ולהשתמש בו כקומפוסטר. לאחר שהקומפוסט מוכן, ניתן לפזר את הקומפוסט או לכסות את הבור (עם הקומפוסט) ולהשתמש בשטח כערוגה "מדושנת" היטב.

אפשר גם לבנות בגן ערימות של קומפוסט, ללא כל מיכל, בתנאי ששומרים על כללי האוורור, הלחות והניקוז. לעיתים, ניתן להחזיק מספר קומפוסטרים (או ערימות) בהם קומפוסט בתהליכי פירוק שונים. הכוונה: קומפוסטר לקליטת החומר האורגני הטרי מדי יום, אחר שהחומר שבו נמצא בתהליך קומפוסטציה מתקדם, ועוד אחד, בו הקומפוסט בישורת האחרונה לקראת הבשלה.

רק ממה שיש

המהדרין ביצירת קומפוסט ביתי, משתמשים בחומרים אורגנים וטבעיים, הגורמים לזירוז ולאיזון תהליכי הקומפוסטציה. כמו כן, נפוץ גם השימוש בתולעים אדומות ומיוחדות, התורמות גם הן לתהליך. ניתן לרכוש את הזרזים ואת התולעים בחנויות מיוחדות המיועדות לכך. יש יופי מיוחד דווקא ב"משק הסגור", כאשר אנחנו יוצרים משהו מחומרי "פסולת" הנמצאים תחת ידינו, בלי שום "תרומה מבחוץ", הגם שהיא טבעית לחלוטין.

הכי פשוט

דרך נוספת ופשוטה ליצירת קומפוסט, בעיקר בגינות גדולות, היא ריכוז של חומר צמחי (עלים, גזם, עשבים, שאריות מהמטבח) בגומות מסביב לעצים ולשיחים. חומר זה יתפרק באיטיות במקום ויזין את הגינה. בכל מקרה, יש לזכור שהכלל המרכזי בגינה האורגנית: חומר אורגני איננו "פסולת" וחייב להישאר בגן.

למי בוער?

הכנת הקומפוסט מתחילה בעצם במטבח. רצוי שבכל בית יהיו מספר כלי קיבול לחומרים ולחפצים השונים שסיימו את תפקידם בבית: כלי לאיסוף בקבוקים גדולים למיחזור, כלי איסוף בקבוקים קטנים ואחרים בעלי תו פיקדון להחזרה ולגביית תשלום, פח לכל פסולת שאיננה ניתנת למיחזור (למשל, קופסאות שימורים) וכלי מיוחד לאיסוף כל השאריות האורגניות (קליפות, ירקות ופירות רקובים, גרעינים, שאריות אוכל צמחי מבושל, קליפות ביצים ועוד).

ישנן רשויות שבהן ניתן למחזר גם קרטון, עיתונים, כלי פלסטיק, זכוכית וניילון. מומלץ להרגיל את כל בני הבית לשיטת הפרדת ה"פסולת" ולהסביר את חשיבותה. ניתן להכניס לקומפוסט גם גרעיני אבוקדו, משמש, אפרסק ועוד. אומנם הם יתפרקו לאט, אבל למי בוער?

פרס-קנס

כ-50 אחוז מהפסולת הביתית היא אורגנית, כך ששימוש בקומפוסטר מקטין מאוד את הוצאות השינוע וההטמנה של הפסלות הביתית. ישנן מדינות שבהן מכונית הזבל שוקלת את האשפה הביתית ומחייבת את משק הבית בהתאם. במקומות אלו, קיבל הקומפוסט עידוד רב בשל ה"פרס-קנס" הכלכלי.

ניתן גם להציב קומפוסטר בגינות של בתים משותפים. במקרה כזה יכול הקומפוסטר להיות חלק מתהליך חברתי-שיתופי של כל הדיירים המתעניינים בתחום.

*עכשיו בגלילאו – שומרים על הכדור

*עכשיו ב-ifeel – טיפים לחיים ירוקים יותר